אהובה יצחק־עמרם תושבת אשדוד נשואה, אם לשלושה, יועצת ראש עיריית אשדוד לנושא קידום מעמד האישה ושוויון מגדרי:
"אשדוד חטפה הרבה טילים בפרוץ המלחמה", משתפת אהובה יצחק־עמרם, "בהתחלה זה היה ממש נורא, כל יום, כל היום. אי־אפשר היה לצאת מהבית, כי בכל שנייה יכולה הייתה להיות אזעקה. זה היה ברמה שאם רציתי להתקלח, חשבתי פעמיים, ובאמת תפסה אותי פעם אזעקה במקלחת. הייתי צריכה לתפוס מהר מגבת ולרוץ לממ"ד.
"כשיצאתי להליכות באותם ימים, הייתי צריכה לתכנן מסלול שיעבור לצד בתים בדרך, כדי שיהיה לי לאן לברוח במקרה של אזעקה. מובן שגם בנהיגה הייתי מאוד דרוכה בתקופה של הטילים, כי ממש מפחיד לעצור באמצע הנסיעה ולחפש היכן להסתתר. קרה פעם אחת שנסעתי עם בעלי בזמן אזעקה, כשהוא נהג. נאלצנו לעצור את הרכב במהירות וזה היה ממש מפחיד. גיליתי שאני יכולה לרוץ ממש מהר".
הבנתי שארגנת דברים מיוחדים למען נשים באשדוד.
"מהרגע שזה התחיל פנו אליי הרבה בעלות עסקים ושיתפו אותי בכך שהן מתקשות כלכלית וזקוקות להכוונה. הצמדתי להן יועצת עסקית שעובדת עבורנו, והיא נתנה ייעוץ חינמי לגבי הלוואות ונושאים נוספים.
"כשהמצב נרגע קצת, פתחתי קורס חינמי בן חמישה מפגשים להזנקת העסק, המיועד לבעלות עסקים ועצמאיות. בסיום הקורס קיבלתי מהמשתתפות משוב חיובי, שהן רוצות עוד.
"פנו אליי גם נשים שהיו במצוקה רגשית, שנזקקו לחיזוק. ארגנתי עבורן סדרת הרצאות בזום, שהעבירו בעלות עסקים מהעיר, בנושאים מגוונים: למשל, איך להתמודד עם תקציב משפחתי במלחמה, איך להתגבר על חרדות, איך להתמודד עם צורך באכילה רגשית, איך לשמור על האינטימיות הזוגית בזמן מלחמה ועוד. במשך חודש, בכל ערב כמעט 50 נשים היו מחוברות יחד בזום. עכשיו המצב כבר יותר רגוע".
גם בשגרה את מובילה פרויקטים לחיזוק נשים.
"בעבר הייתי מורה לתנ"ך ונושא החינוך קרוב ללבי. כיוון שכך, אני מובילה פרויקט לקידום נערות למדעים, מתוך הבנה שמערכת החינוך היא סוכן השינוי המשמעותי ביותר. אני פונה לנערות שבאופן רגיל מוסללות לכיתות ההומניות ומנסה לעודד אותן לבחור במגמות מדעיות או במקצועות הטכנולוגיה. הפרויקט מתנהל בשיתוף עם 'אלתא', מפעל של התעשייה האווירית שממוקם אצלנו באשדוד, ונותן את המסגרת המדעית.
"פרויקט אחר שאני מקדמת הוא זיהוי של מה שמכנים 'נורות אדומות' של אלימות בזוגיות. גם בתקופת המלחמה, כשכבר אפשר היה לצאת, הבאתי מרצה שבעצמה עברה אלימות בזוגיות, ובאו להרצאה עשרות נשים. אגב, בעקבות אונס מזעזע שאירע באשדוד, התחלתי לארגן שיעורי הגנה עצמית לנערות בכל בתי הספר.
"מעבר לאלה, אני מובילה את קבוצת הפייסבוק שהקמתי, 'קהילת הנשים החזקות', שכוללת 7,400 נשים. אני רוצה לעזור לכל אישה לממש את הפוטנציאל שלה והמלחמה הוכיחה מעל לכל ספק שכוחן של הנשים הוא גדול. כשרק נותנים לנו את ההזדמנות, אנחנו מוציאות את הכוח שלנו לפועל".
"רצתי עם העגלה"
מאי הראל, בתה של אהובה, בת 31 מחולון נשואה, אם לילדה בת שנה וארבעה חודשים כרגע אמא במשרה מלאה:
"אנחנו גרים בחולון, גם אצלנו נפלו המון טילים. אין לנו ממ"ד ובכל אזעקה היינו צריכים לתפוס את הילדה ולרוץ למקלט. ערב אחד הייתה אזעקה ב־20:00, הערנו את הילדה ורצנו למקלט, אחר כך הרדמנו אותה וב־23:00 שוב הייתה אזעקה. עבורנו זה היה הקש ששבר את גב הגמל, ולמחרת בעלי הודיע, 'אני לוקח אותך להורים שלך באשדוד, לפחות שם יש ממ"ד ולא תצטרכי להעיר אותה כשיש אזעקה'.
"היינו שם כמעט חודש. בעלי נשאר בחולון כי העבודה שלו קרובה והוא הגיע לבקר כל כמה ימים. אבא שלי פנסיונר ועזר לי הרבה עם הילדה ואמא שלי פינקה אותנו, אבל כידוע, אשדוד חטפה הרבה בשבועות הראשונים. פעם יצאתי עם הילדה לרופאה ובדרך תפסה אותנו אזעקה, רצתי עם העגלה, ואנשים זרים עזרו לי להיכנס איתה למקלט. בפעם אחרת, כשהייתי איתה בפארק ליד הבית, היירוטים היו ממש מעל הראש שלנו, תוך שאנחנו רצות למקלט סמוך".
