ד"ר קרן בן יצחק (50), מומחית במדעי המוח ובפסיכולוגיה מחקרית, מרצה ועוסקת בפסיכותרפיה. נשואה ואמא ל־3, גרה באבן־יהודה
היי קרן, מה נשמע? את מומחית במדעי המוח. מה קורה לנו במוח בזמן האורגזמה?
"תמונת המוח בזמן האורגזמה סבוכה מאוד. זה לא שיש לנו נקודה אחת בראש, שרק היא אחראית על האורגזמה. הרבה מאוד מנגנונים במוח משתתפים בחוויית האורגזמה בו־זמנית, והפעילות המשולבת שלהם היא שיוצרת את חוויית האורגזמה בשלמותה. המנגנונים שרואים בהם פעילות גבוהה הם מרכזים של מערכת הרגש וההתקשרות, יחד עם מרכזים של גזע המוח. לעומת זאת, האזורים הקדמיים, שקשורים לחשיבה ביקורתית ושיפוטית, פחות עובדים בזמן האורגזמה".
אולי כי אם הם יעבדו, אנחנו נהיה כל הזמן במחשבות ולא ברגע, ואז מראש לא נוכל להגיע לסיפוק מיני.
"בדיוק. הם עדיין עובדים, אבל בעצימות נמוכה יותר".
האם קיימים הבדלים בין גברים לנשים מבחינת האזורים שעובדים במוח בזמן האורגזמה?
"הספרות המקצועית מראה שהפעילות המוחית בקרב גברים ונשים בזמן האורגזמה דומה מאוד. ההבדלים המהותיים בין המינים קורים בעיקר אחרי האורגזמה, מבחינת ההורמונים שאנחנו מפרישים. זה נכון שאצל נשים האורגזמה ארוכה יותר. היא יכולה להימשך 20 שניות, בזמן שאצל גברים היא נמשכת בין 4 ל־10 שניות. אצל נשים גם תקופת המנוחה בין אורגזמה אחת לשנייה קצרה יותר מאשר אצל גברים, לכן הן יכולות להמשיך עוד. אבל זה קשור יותר לאזורי השופכה אצל גברים. לשק השופכה לוקח יותר זמן להתמלא, וכמובן שזה גם תלוי גיל".
"הפעילות המוחית בקרב גברים ונשים בזמן האורגזמה דומה מאוד. ההבדלים המהותיים בין המינים קורים בעיקר אחרי האורגזמה, מבחינת ההורמונים שאנחנו מפרישים"
הרבה נשים שאני מכירה סיפרו לי שהן ממש התאהבו בפרטנרים שגרמו להן להגיע לסיפוק מיני. האם יש לכך הוכחות מדעיות?
"לא נמצא לכך קשר ישיר בספרות המדעית, אבל אנחנו יודעות גם שקשה מאוד למדוד אורגזמה ומיניות בתנאי מעבדה. הניסויים שנעשים בתחום הזה מסתמכים על מתנדבים, לכן המדגמים שלהם מוגבלים מכורח הנסיבות. בדרך כלל, משלבים בניסויים האלה FMRI שבוחן את המוח של המתנדב, שמביא את עצמו לאורגזמה לבד. בגלל שהממצאים לא תמיד זהים כשהאדם מביא את עצמו לעינוג עצמי לבד, אנחנו נבקש ממנו לדמיין את הפרטנר שלו, ואז הרבה מההורמונים שישתחררו יתפקדו באופן דומה מאוד למה שקורה במהלך סקס בין שני אנשים.
"מבחינת הדיווחים על נשים שמתאהבות בפרטנרים שמביאים אותן לסיפוק, אפשר אולי להסביר את זה בכך שהאוקסיטוצין, שהוא הורמון שקשור מאוד לתחושת החיבור וההתקשרות, מופרש במינון גבוה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים. קיים קשר הדוק בין מרכזי המוח שפעילים בזמן האורגזמה, ובין מרכזי מוח שיכולים להיות פעילים ברגעי התאהבות והיקשרות. בני אדם ממש מתוכנתים להתקשרות. יש לנו את הצורך באמון ובאינטימיות, והאוקסיטוצין משחק תפקיד דרמטי מאוד בזה.
"כשאנחנו בקשר שגורם לאוקסיטוצין להיות מופרש ברמה גבוהה, זה אומר שהקשר הזה מאוד מיטיב איתנו. אבל מה שמעניין באוקסיטוצין הוא שהוא לא סלקטיבי. כמו שאת מתאהבת בבחור שאת שוכבת איתו, הוא יכול להיות מופרש גם כשאת נמצאת עם החברה הכי טובה שלך. הוא לא מופרש רק באהבה רומנטית, אלא בכל פעם שהחוויה הרגשית והבין־אישית עושה לך טוב. באותה מידה, הוא יכול להיות מופרש גם בסקס עם גבר שהרגע הכרת בבר, אבל בתנאי שאת מרגישה איתו מספיק בטוחה, בשליטה ובמסוגלות. נוצר ממש מעגל שבכל פעם כשאני ארגיש בטוחה, נחשקת וראויה, המוח שלי יפריש הרבה אוקסיטוצין, והאוקסיטוצין הזה יגביר את חוויית הנוחות והביטחון שלי".
