משפחה ישראלית ממוצעת כוללת יותר משלושה ילדים - 3.71 לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. במדינה מעודדת הילודה (והשיפוטית) שלנו, משפחות עם ילד אחד גורמות להרמת גבות. שאלנו הורים לילדים יחידים על הבחירה שלהם "לחרוג" מהנורמה.
"אחרי שהבאנו את אמה לעולם, ניסינו להביא ילד נוסף, אבל חוויתי שתי הפלות, ובגיל 37 עברתי לידה שקטה של עובר עם מום. חששתי והחלטתי שאני לא רוצה להמשיך לנסות", אומרת תמי טרם. תמי (39), נשואה זה שש שנים ליוני (35) והם הורים לאמה (חמש), גרים באשדוד ובעלים של פוד־טראק, "צ'יפס הולנדי מקורי". "בעינינו יש הרבה יתרונות בלהביא רק ילדה אחת לעולם. פתחנו את העסק כשאמה הייתה בת שנה, והיינו צריכים להשקיע בשני תינוקות: היא והעסק. יתרון נוסף: אנחנו יכולים לצאת בקלות יחסית לחופשה זוגית".
יוני: "אנחנו חיים בעולם יקר, וכל ילד מצריך הוצאות כספיות רבות. אנחנו רוצים ליהנות מהחיים ולא להיות רק משועבדים לבית ולילדים. ילדה אחת זו איכות חיים גבוהה יותר להורה מאשר כמה ילדים. אפשר להשקיע יותר בזוגיות ובכל מה שמסביב".
עוד בלאשה
איך אמה מקבלת את זה?
תמי: "היא אמרה לי פעמיים שהיא רוצה אח או אחות, אבל היא רגילה להיות ילדה יחידה. היא נהנית מתשומת הלב. כשיש מתחרים בסביבה, כמו בני דודים שמגיעים לביקור, זה משגע אותה. כבת יחידה היא קצת מפונקת. סבתא שלה מפנקת אותה, אבל אני יודעת להציב לה גבולות כי אני יודעת שפינוק יפגע בה בסופו של דבר. אני מחנכת אותה לא להיות אגואיסטית".
יוני: "לפעמים קצת משעמם לה לבד, זה בלט במיוחד בתקופת הסגרים. אנחנו משתדלים להפגיש אותה עם חברים ככל האפשר".
היו לכם רגעי חרטה על כך שלא הבאתם עוד ילד?
תמי: "להפך. כשאני רואה אמהות עם שלושה או ארבעה ילדים, אני שואלת את עצמי: איך הן עושות את זה? כרגע החיים שלי די נוחים. אני לא יודעת איך אתמודד עם עוד ילד".
יוני: "אני חושב שזה הדבר הכי חכם שעשינו, ואין לנו חרטות".
תמי טרם: "כשאני רואה אמהות עם שלושה או ארבעה ילדים, אני שואלת את עצמי: איך הן עושות את זה?"
מה הסביבה אומרת?
תמי: "אני לא נותנת לאף אחד להיכנס לי לרחם. כששואלים אותי למה אני לא מביאה עוד ילד, לפעמים אני עונה שניסיתי והיו לי הפלות, ואז השואלים נבוכים. אני לא חושבת שזה עניינו של אף אחד".
מה אתם מציעים למי שמתלבט אם להביא ילד נוסף או להסתפק בילד אחד?
יוני: "חיים עם ילד אחד נוחים יותר מאשר עם שלושה־ארבעה ילדים".
תמי: "כל אחד צריך לעשות מה שמתאים לו ולתא המשפחתי שלו. יש אנשים שמתאים להם ילד אחד, ויש שמתאימים להם שניים־שלושה. כשמביאים ילד לעולם צריך לקחת אחריות ולהיות מסוגלים לעמוד בזה כלכלית".
ילד נוסף או שפיות?
"אני בת זקונים אחרי ארבעה ילדים. רציתי לתת לילד שלי את כל מה שאני לא קיבלתי, למשל חינוך פרטי", אומרת לימור כרסנטי (50) מחיפה, בעלת משרד ליחסי ציבור, גרושה ואמא לדיוויד (24). "אחרי שאני והגרוש שלי הבאנו לעולם את דיוויד, חששתי לצלול שוב לכל העניין של היריון ולידה. עברתי לידה קשה עם 12 תפרים, איבדתי דם, והיה לי זיהום. החוויה הזאת הייתה קשה עבורי, והרגשתי שזו בחירה בין ילד נוסף לשפיות שלי. כשדיוויד היה בן חמש, אני ואביו התגרשנו. הבנתי שאם אביא לעולם ילד נוסף עם גבר אחר, זה יוביל להרבה מאוד אתגרים ומתחים. כל זה התגבש לכדי החלטה שלא להביא ילד נוסף לעולם".
איך דיוויד קיבל את זה?
"כילד שגדל לבד, הוא לא היה צריך לחלוק דברים. הוא הרגיש במרכז כי הענקתי לו המון והשקעתי בו. הוא מעולם לא אמר לי שהוא רוצה אחים. כשאבא שלו התחתן מחדש והביא לעולם שלושה ילדים, שמחתי - הבנתי שדיוויד אף פעם לא יהיה לבד".
לימור כרסנטי: "כשדיוויד היה בן חמש, אני ואביו התגרשנו. הבנתי שאם אביא לעולם ילד נוסף עם גבר אחר, זה יוביל להרבה מאוד אתגרים ומתחים. כל זה התגבש לכדי החלטה שלא להביא ילד נוסף לעולם"
היו לך רגעי חרטה על שלא הבאת עוד ילד?
"הייתה לי זוגיות פרק ב' במשך 13 שנה, ולאקס שלי היו שני ילדים מזוגיות קודמת. אחרי שנפרדנו חשבתי להביא ילד בדרך כלשהי, אבל זה כבר היה מאוחר מדי בגלל השעון הביולוגי. היו רגעי חרטה, אבל היום אני שלמה עם ההחלטה שלי וגאה שיכולתי להעניק הכל לילד שלי. משפחה וחברים אמרו לי שזאת טעות שאתחרט עליה. אני שמחה שלפחות הבאתי לעולם ילד אחד כי זה נתן משמעות לחיים שלי".
מה את מציעה למי שמתלבט אם להביא ילד נוסף?
"לדעתי שווה להשקיע את המאמץ ולהביא עוד ילד, כי כשאת מתבגרת זה כיף שיש עוד משהו ממך".
2 צפייה בגלריה
לימור ודיוויד כרסנטי. "היו רגעי חרטה, אבל היום אני שלמה עם ההחלטה שלי"
(צילום: גיל נחושתן)
משהו לא בסדר איתך?
"כשהבת שלי הייתה בת שנתיים, אני ובעלי לשעבר רצינו להביא לה אח או אחות וניסיתי להיכנס שוב להיריון ללא הצלחה", מספרת רויטל (47), גרושה, אמא לילדה בת עשר.
עברנו טיפולי פוריות במשך שנתיים וחצי, כולל 14 טיפולי IVF. החלטתי שאני לא מוכנה להמשיך, ומבחינת הגרוש שלי היינו צריכים להפסיק את הטיפולים הרבה לפני כן. הרגשתי שעשיתי הכל ושלא צריך ללכת עם הראש בקיר. כבר הייתי מותשת מהטיפולים - לא היו לי חיים, הייתי מלאת הורמונים, הוצאתי הרבה מאוד כסף, ולא יכולתי לתכנן שום דבר. חוץ מזה, היריון בגיל 40 טומן בחובו הרבה מאוד סיכונים להפלות וללידה של תינוק עם מומים. בנוסף, להבאה של עוד ילד לעולם יש השלכות רגשיות, משפחתיות וכלכליות. כשיש רק ילד אחד, את יכולה להעניק הרבה יותר לילד שלך. החיים גם קלים יותר עם ילד אחד - יש לך יותר זמן לעצמך ואת ישנה טוב יותר. היום, כשאני גרושה, אני עוד יותר מודה על כך שיש לי ילדה אחת כי זה קל יותר".
איך הילדה שלך קיבלה את זה שאין לה אחים?
"היא מעולם לא ביקשה אחים. להפך, היא מאוד שמחה שהיא בת יחידה. היא נהנית מכל תשומת הלב ומפונקת יותר. כשהיא הייתה בת חמש היא שאלה אותי למה אין לה אחים, והסברתי לה שלא בכל גיל אפשר להביא ילד ושאמא ואבא לא התחתנו צעירים".
רויטל: "יש אנשים שיש להם שני ילדים ונכנסים לטרפת של טיפולים כדי להביא ילד שלישי, ואני לא מבינה בשביל מה. הטיפולים האלה לא בריאים לגוף ולנפש. למה צריך להיות במרוץ הזה?"
היו לך רגעי חרטה על כך שלא הבאת לעולם עוד ילד?
"לא, אני מאוד שלמה עם ההחלטה. התבשלתי עם הדילמה הזאת במשך כמה חודשים, אבל ברגע שהחלטתי, הרגשתי ביטחון מוחלט בהחלטה הזאת. בעיניי לא חייבים ילד שני. אני חושבת שצריך להסתכל על החצי המלא של הכוס: יש לי ילדה. יש אנשים שיש להם שני ילדים ונכנסים לטרפת של טיפולים כדי להביא ילד שלישי, ואני לא מבינה בשביל מה. הטיפולים האלה לא בריאים לגוף ולנפש. למה צריך להיות במרוץ הזה?"
איך הסביבה מגיבה על כך שיש לך רק ילדה אחת?
"כשעברתי טיפולים והבת שלי עוד הייתה קטנה, אנשים אמרו לי שאני צריכה להביא עוד ילד. הם שאלו למה אין לה עוד אח. זה היה מאוד קשה שנכנסו לי לפרטיות, והייתי גם ככה במצב רגשי לא פשוט. נשים בטיפולים לא מדברות על זה. את מרגישה תחושת אשמה שמשהו לא בסדר איתך, וקשה להכיל הערות כאלה. אחרי שכבר הגעתי להחלטה לא להביא לעולם ילד נוסף, היה לי קל יותר להתמודד עם ההערות, וכשחציתי את גיל 40 אנשים כבר הפסיקו לשאול מתי אכנס להיריון".
מה את מציעה למי שמתלבט אם להביא ילד נוסף?
"אני חושבת שכל אחד צריך להיות נאמן לעצמו. צריך להעריך את מה שיש ולהבין שגם משפחה עם ילד אחד היא משפחה. יש הרבה אנשים שרוצים להביא כמה ילדים מתוך מחשבה שיהיה לילדים קל יותר לטפל בהם כשיתבגרו, אבל אין שום הבטחה לזה. האחים עלולים להיות בקשר לא טוב או לגור במקומות שונים בעולם. צריך לעשות עוד ילד כי אתה רוצה".
דבר הפסיכולוגית: אחים הם בית ספר לחיים
האם ילדים יחידים מתמודדים עם השפעות פסיכולוגיות מסוימות מכיוון שאין להם אחים? עופרי פרשט, פסיכולוגית חינוכית מומחית לילדים ומנהלת "מרכז עופרים", נותנת את דעתה המקצועית: "אי־אפשר להכליל לגבי ההשפעות הפסיכולוגיות שיש על ילדים יחידים. זה תלוי בהרבה מאוד גורמים, כמו החינוך של ההורים. בעיניי התפקיד של ההורה הוא לגדל ילד שיהיה עצמאי, בטוח בעצמו ועם תחושת מסוגלות גבוהה. ילדים לומדים הרבה מאוד מחיקוי של הסביבה. באופן טבעי, ילד שגדל עם עוד אחים יוכל לפתח מיומנויות מסוימות במסגרת המשפחתית: ניהול משא ומתן, התמודדות עם קונפליקטים, מצבי קנאה ותחרות, דחיית סיפוקים ועוד. המצבים האלה לא מתרחשים בדרך כלל במשפחות עם ילד יחיד, ולכן התפקיד של ההורים לילדים יחידים הוא ליצור מצבים כאלה גם מחוץ לבית ולארגן מפגשים עם ילדים אחרים".
ילדים יחידים הם באמת יותר מפונקים ומרוכזים בעצמם?
"יש הורים לילדים יחידים שעשויים לפנק את הילד. בפינוק הכוונה היא לעשות דברים בשביל הילד שהוא יכול לעשות בעצמו. כשאנחנו מפנקים את הילד, אנחנו מונעים ממנו לפתח תחושת מסוגלות וביטחון עצמי. אבל יש הורים לילדים יחידים שדוגלים בחינוך הילד לעצמאות ויאפשרו לו לחוות מצבי תסכול שילמדו אותו מיומנויות מסוימות שהוא היה לומד אם היו לו אחים".
ילדים בכלל צריכים אחים כדי לחיות חיים מאושרים?
"אין ספק שאחים הם בית הספר הכי טוב לחיים, אבל זה גם תלוי בטיב הקשר. יש הרבה משפחות שבהן האחים לא מסתדרים ביניהם בגלל פער גילאים, אופי שונה או שאחד האחים הוא בעל צרכים מיוחדים. יש מחקרים שהראו שילדים יחידים גדלו להיות אנשים אגוצנטריים שלא מתחשבים באחר, בעוד שמחקרים אחרים מצאו שילדים יחידים גדלו להיות מאושרים יותר מילדים עם אחים, כי קיבלו מההורים עולם ומלואו. אני חושבת שהכל מתחיל ונגמר בבית".
