"לא, לא, זו אינה ילדה!", הכריז הטקסט שליווה את הצילום בגיליון "לאשה" מיוני 1947. "זהו עמירם רוזנברג, בן שנתיים וחצי ויליד פתח תקווה (גם סבו נולד בפתח תקווה), שזכה השבוע בפרס. ומכיוון שהמרחק מפתח־תקווה לתל־אביב אינו גדול כל כך, מתבקשת אמו לבוא למשרדנו בשד"ר 26 בקשר לזכות הקניה בחמש לא"י שזכתה בה. היא תוכל לבחור משהו יפה בשביל עמירם בחנותו של ש. בירנהק, רחוב אלנבי 98"
בחזרה לארכיון שערי לאשה
"כשנולדתי, המצב הכלכלי בארץ היה קשה ולא היה להורים שלי כסף לקחת אותי למספרה או לקנות לי בגדים. קיבלתי בגדים מאחותי הגדולה ומהשכנות, וככה יצא שנראיתי כמו ילדה", מסביר עמירם רוזנברג, שכיכב אז על שער "לאשה" וכיום הוא בן 78. "זה לא מרגיז אותי היום, נראיתי יפהפייה", הוא צוחק. "התמונה שלי בשער 'לאשה' שמורה אצלי עד היום, ותמיד הראיתי אותה לחברים".
רוזנברג, עורך דין, נשוי, אב לשניים ("הבן שלי הוא הילד החמישי בעולם שנולד בהפריית מבחנה") וסב לארבעה, מתגורר בתל־אביב. הוא יודע שלתחרות ב"לאשה" הגיע בזכות אחת מהשכנות, שצילמה אותו ללא ידיעת הוריו ושלחה לעיתון. "לנו אפילו לא הייתה מצלמה", הוא אומר. "כשזה התפרסם, אמא שלי גילתה זאת באקראי". ומה עשו עם הפרס, חמש לירות לקנייה בחנות ברחוב אלנבי? הוריו רכשו עבורו אופניים.
"כשנולדתי, המצב הכלכלי בארץ היה קשה ולא היה להורים שלי כסף לקחת אותי למספרה או לקנות לי בגדים. קיבלתי בגדים מאחותי הגדולה ומהשכנות, וככה יצא שנראיתי כמו ילדה"
רוזנברג הוא נצר למייסדי פתח־תקווה. סבו, זאב ברנדה ("יש על שמו רחוב"), היה מראשוני המתיישבים במושבה, חקלאי שדאג לרווחת התושבים ואף שימש כראש הוועד בסוף המאה ה־19. רוזנברג מספר שהוא עצמו גדל בבית שבו התגוררו חמש משפחות, כנהוג בתקופת הצנע. "גרנו ארבע נפשות בחדר אחד. כשסיימתי כיתה י' אמא שלי הציעה שאצא ללמוד בתנאי פנימייה בבית הספר הטכני של חיל האוויר". לאחר שירות בחיל האוויר למד רוזנברג ראיית חשבון באנגליה, אך חזר לארץ עם פרוץ מלחמת ששת הימים ולא שב ללימודיו. הוא החליף אותם בלימודי משפטים בתל־אביב, שבמהלכם התפרנס ככתב ספורט ("כתבתי בשישה עיתונים בו־זמנית, בכל עיתון בשם אחר") ועבד באל־על. כשמכרה הציעה להכיר לו את מי שהפכה לרעייתו, איריס, ענה, לדבריו, "יש לי כמה חברות בבת אחת, אל תכניסי לי עוד חברה!", אך לבסוף התרצה. "יצאתי במקביל עם אחרות, אבל איריס הייתה עקשנית והסכימה לשיגעונות שלי", הוא חושף. כשהיה בן 34 השניים נישאו ועברו לתל־אביב.
מה אתה עושה היום?
"אני משקיע בנדל"ן בארץ ובחו"ל, משחק בבורסה, חמש פעמים בשבוע אני עושה ספורט, ונפגש קבוע עם חברים מפתח־תקווה של פעם. אני לוקח את כל המשפחה לסקי, מטייל, קורא הרבה וכותב את סיפור חיי. נראה לי שצריך כמה כרכים, אבל אשתדל לקצר".
- כל שערי "לאשה" מאז 1947 זמינים באתר השערים: laishacovers.ynet.co.il
- הופעת על שער "לאשה"? אולי יש לך סיפור מעניין שקשור לשער? כתבי לנו laisha@laisha.co.il
פורסם לראשונה: 23:59, 15.12.22
