תא"ל רחל דולב. "נישאר כאן ונילחם עד שננצח"

תא"ל במיל' רחל דולב: "הנשים ייפגעו ראשונות. הפרדה תמיד מובילה לאפליה"

תא"ל במיל' רחל דולב, לשעבר הסנגורית הצבאית הראשית והצנזורית הראשית של צה"ל, היא כיום חברה בתנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל", שיוצאת בין היתר נגד פגיעה בנשים: "כבר עכשיו יש התנגדות לשירותן בצה"ל והדרתן מתפקידים צבאיים"

פורסם:
מהי תנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל"?
"זו תנועה א־מפלגתית של בכירות ובכירי מערכת הביטחון בדימוס, יוצאי צה"ל, שב"כ, המוסד ומשטרת ישראל, שמקדמת היפרדות מהפלסטינים לשתי מדינות למען ביטחון ישראל ועתידה. לדעת התנועה, אם המצב הנוכחי יימשך, נאבד את הרוב היהודי ונהפוך למדינה לא יהודית ולא דמוקרטית".
מהי עמדתכם בנוגע לרפורמה המשפטית?
"אנחנו סבורים שזו הפיכה משטרית שמפֵרה את החוזה של ממשלת ישראל עם אזרחי מדינת ישראל, פוגעת בביטחון המדינה ומסכנת את קיומה. היא תביא לפירוק צבא העם, תסכן את חיילי צה"ל בתביעות משפטיות בבית הדין הבינלאומי בהאג ותגרום נזק מדיני גדול. את הפגיעה הכלכלית אנחנו רואים כבר היום".
את יוצאת להפגין?
"ודאי, איזו שאלה? אנחנו נמשיך להילחם על צביונה הדמוקרטי של המדינה ולא נעצור עד לביטול מוחלט של החקיקה. ההפגנות עובדות, עובדה שהממשלה כבר בפאניקה. לכולנו יש דרכונים זרים ומקצועות מבוקשים, כולנו יכולים ללכת מפה, אבל אני מבטיחה לך שנישאר כאן ונילחם עד שננצח".
"באקדמיה, למשל, הפרדה מגדרית תפגע בראש ובראשונה בנשים. הן לא יוכלו ללמד גברים, וגברים יוכלו ללמד את כולם"
למה בחרת בקריירה צבאית?
"בחרתי להיות אשת קריירה, לצבא התגלגלתי במקרה. כשהייתי חיילת בסדיר הייתי ראש לשכתו של אריק שרון בפיקוד דרום עד מלחמת יום הכיפורים. כשהשתחררתי למדתי משפטים בתל־אביב. כשסיימתי לא כל כך מצאתי עבודה, משרדי עורכי דין לא אהבו לקבל נשים מחשש שייכנסו להיריון, והם גם לא התביישו להגיד את זה. מול האופציות שחיכו לי בחוץ חשבתי שהצבא הוא אלטרנטיבה מצוינת. הייתי פרקליטת פיקוד מרכז באינתיפאדה הראשונה ובהמשך סנגורית צבאית ראשית, ראש המחלקה המשפטית בנציב קבילות החיילים ובתפקידי האחרון הייתי הצנזורית הראשית".
היה קשה יותר להצליח כאישה בצבא?
"אז היה קשה לשבור את תקרת הזכוכית. נלחמתי על הדרגה וגם על שכר שווה והצלחתי, אבל אמרו לי שאני חריגה. בתקופתי לא הייתה אישה בדרגת תת־אלוף. האלופה אורנה ברביבאי קיבלה את דרגתה הרבה אחריי".
כקצינה בכירה, מה דעתך על תופעת הסרבנות של טייסים ואנשי מילואים?
"אני באופן אישי נגד סרבנות, אבל אני חושבת שאנחנו עדיין לא שם. זוהי התרעה, נורית צהובה אם תרצי, של אנשים שמסכנים את חייהם יומיום למען ביטחון המדינה ודורשים שהמדינה תשמע אותם. בינתיים, אף מטוס עדיין לא קורקע בגלל זה, אבל אם ההפיכה תימשך, לא תהיה ברירה".
"יש לי דרכון אירופאי אבל לא אזוז מכאן ואמשיך להילחם למען ילדיי ונכדיי ולמען זיכרון הוריי. בסוף השכל יגבר על הטירוף, כי אין לנו ארץ אחרת"
איך המהפכה המשפטית תשפיע על מעמדן של נשים בישראל?
"הן ייפגעו ראשונות. הפרדה תמיד מובילה לאפליה ולפגיעה במעמדן של נשים. כבר עכשיו אפשר לראות ניצנים של אפליה, נשמעת התנגדות לשירותן בצה"ל והדרתן מחילות ומתפקידים צבאיים. אופייה היהודי של המדינה ידרוש מתן עדיפות לגברים בתעסוקה, בנסיעה באוטובוס והפרדה במרחב הציבורי. גם באקדמיה ההפרדה המגדרית תפגע בראש ובראשונה בנשים, כי נשים לא יוכלו ללמד גברים, אבל גברים יוכלו ללמד את כולם. צפויה גם הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים, שיפגעו בזכויות נשים, צמצום חקיקה נגד גברים אלימים ואפילו רוקחים יוכלו לסרב למכור אמצעי מניעה על רקע אמונה דתית".
איך לדעתך זה ייגמר?
"עד שלא יחוקק כאן 'חוק מגילת העצמאות', שיהווה בסיס שלאורו יחוקקו כל החוקים האחרים, זה לא ייגמר. אני בת לניצולי שואה מאושוויץ ומבוכנוולד, יש לי דרכון אירופאי אבל לא אזוז מכאן ואמשיך להילחם למען ילדיי ונכדיי ולמען זיכרון הוריי. בסוף השכל יגבר על הטירוף, כי אין לנו ארץ אחרת".
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
The Butterfly Button