לאחר חצי שנה של זוגיות החליטו אורלי ובן זוגה לצאת בפעם הראשונה לחופשה משותפת. היעד: לונדון וסקוטלנד במשך חודש שלם. היא כבר פנטזה על בילוי רומנטי ברחובות התוססים של הבירה הבריטית, כזה שאף פעם לא ישכחו. אלא שחופשת החלומות הייתה בדיוק ההפך מזה.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
"התרגשנו מאוד לטוס ביחד", מספרת אורלי (שם בדוי, השם המלא שמור במערכת), אז בת 24 וכיום בת 48, עובדת סוציאלית מצפון הארץ, נשואה ואמא לשניים. "לפני החופשה לא היו בינינו מריבות בכלל. היינו בשלב ההתאהבות וההתלהבות".
אז מה קרה בעצם?
"החלטנו שכדי לא להתחשבן על כסף נעשה קופה משותפת וממנה יהיו כל ההוצאות. זה נראה לי רעיון נחמד. במקום שכל אחד ישלם על עצמו תהיה תחושה של ביחד. אבל כבר כשהגענו ללונדון שמתי לב שהוא ממעט מאוד בהוצאות, ולא כל כך מרוצה כשאני רוצה לקנות לעצמי משהו. כשהוא מצא לנו אכסניה די מוזנחת כי זה זול יותר, עוד הייתי סבלנית, כי חשבתי שזה זמני ואולי הוא פשוט חושב קדימה ומנסה לחסוך".
אז מתי זה התפוצץ?
"לקראת סוף החופשה כבר הרגשתי שאני פשוט מפספסת את הטיול. רציתי להספיק לראות מחזמר ולטייל בכמה מקומות, אבל הוא הרגיש שהוצאנו יותר מדי כסף וניסה כל הזמן לצמצם את הבילוי. השיא היה כשהלכנו ברחוב ורציתי לקנות לי שתייה, והוא אמר שחבל על הכסף, אפשר לחכות למלון ושם לשתות. הוא גם סירב ללכת למוזיאון ולמחזמר כי חבל על הכסף. הרגשתי שאני מתפוצצת. לא יכולתי להכיל את זה יותר".
אז מה קרה?
"הייתה בינינו מריבה גדולה, ואמרתי לו שאני לא רוצה לחזור לארץ עם תחושת פספוס. ביום האחרון כבר הודעתי לו שאני מטיילת לבד. יום שלם טיילתי עם עצמי, הלכתי למוזיאון, צפיתי במחזמר, קניתי שתייה כשרציתי ואכלתי כשרציתי. אבל הרגשתי נורא. כעסתי מאוד על כל הקמצנות הזו. הייתה לי מועקה בלב. זה לא היה פשוט. אפילו התקשרתי לאמא שלי בארץ ובכיתי לה. היא אמרה לי משהו חכם: 'בני זוג צריכים להיות עם גישה דומה בנוגע לחינוך הילדים ובנוגע לכסף, ואת שני הדברים האלה צריך לברר מראש לפני שמתחתנים'".
יועצת הזוגיות כנרת טל מאיר: "ריב בזמן חופשה מרגיש הרבה יותר עוצמתי וקטסטרופלי מריב שמתרחש בבית. המרחק מהמקום המוכר שלנו, מאנשים שיכולים להיות שם ולתמוך בנו, החרדה שיעזבו אותנו ונישאר לבד במקום רחוק וזר, כל אלה מעצימים את התגובות שלנו"
כשאורלי חזרה למלון, היא התעמתה עם בן זוגה. "אמרתי לו שאני פגועה ועצובה מאוד. הוא ניסה להכחיש שהוא קמצן והסביר לי שבזכות העובדה שהוא חסך כסף, הוא הצליח להגיע לדירה בלי משכנתה בגיל צעיר. אני מצידי הסברתי לו שאני לא כל יומיים בחו"ל ואני רוצה ליהנות, שמדובר גם בכסף שלי ושזכותי להחליט עליו. הוא התחנן שאתן עוד צ'אנס ושננסה שוב, אבל הבנתי שאנחנו לא רואים עין בעין בענייני כסף וגם לא בזוגיות. אחרי ריב גדול במלון הודעתי לו שלא אוכל להמשיך בקשר. הלילה האחרון היה נורא עצוב. שנינו בכינו".
איך הייתה החזרה הביתה אחרי הפרידה?
"בבוקר לקחתי את הדברים שלי ונסעתי לבד לשדה התעופה. טסנו באותה טיסה, אבל ישבנו כל אחד בנפרד בחלק אחר של המטוס. זה היה נורא כואב. אחרי שחזרנו לארץ חבר משותף ניסה לגשר בינינו, אבל אני הייתי נחרצת בהחלטה שלי להיפרד. הבנתי שעדיף שאכאב קצת עכשיו מאשר להמשיך להיות איתו בזוגיות".
איך החופשות הזוגיות שלך עם בעלך כיום?
"החופשה הראשונה שלנו יחד הייתה באיטליה וזה היה הטיול הכי כיפי שהיה לי בחיים. אנחנו באותו ראש ומפרגנים זה לזו".
נסיעה עם בן זוג לחופשה נראית כמו הבילוי המושלם אבל עלולה לטמון בחובה גם לא מעט מוקשים. "חופשה יכולה להציף הרבה מאוד קונפליקטים שאנחנו מתעלמים מהם בחיי היומיום", אומרת היועצת הזוגית כנרת טל מאיר. "הרבה פעמים זוגות רבים בזמן נסיעה כזו, ולאחרונה פנה אליי זוג שבעקבות חופשה קשה ביחד החליט להתחיל טיפול זוגי".
למה זה קורה?
"בימי שגרה לכל אחד מאיתנו יש את העולם שלו – בדרך כלל אנחנו הולכים לעבודה ונפגשים רק בערב. לעומת זאת חופשה היא דבר אינטנסיבי. אנחנו נמצאים אחד עם השנייה 24 שעות ביממה, באותו חדר במלון, ואין לנו ספייס. בסיטואציה כזו יכולים לצוץ ויכוחים על ענייני סדר וניקיון, על כסף, על הלו"ז, על מי שקוע יותר בטלפון שלו וכו'. בנוסף, אנשים תולים הרבה מאוד תקווה בחופשה. כשבני זוג מתכננים חופשה ביחד, נוצרת מעין פנטזיה איך זה צריך להיראות, למשל שהם יעשו הרבה סקס. כשזה מתנגש עם המציאות, האכזבה גדולה מאוד ועלולה להוביל לוויכוחים ולמריבות".
חופשה בשניים עלולה להיות טראומטית, בעיקר כאשר הזוגיות לא בריאה מלכתחילה. זה מה שקרה לעינת זרגרי (44), נשואה ואם לשניים מחולון, מרצה בנושא אושר לנשים בגיל השלישי (תחת הכינוי "המאושרת"). לפני כ-20 שנה היא הייתה בקשר שאותו היא מגדירה היום כרעיל. "בן זוגי היה אומר לי מה לעשות, איך להתלבש ועם מי לדבר", היא נזכרת, "הוא השתלט לי על החיים. היום אני יודעת לומר שהוא עשה לי גזלייטינג, אבל בזמנו פחדתי להיפרד ממנו ולאבד אותו, כי הוא נתן לי בית. אחרי שלוש שנים טסנו יחד לאיסטנבול, לחופשה הראשונה שלנו, וזאת גם הייתה הפעם הראשונה שטסתי לחו"ל".
ומה קרה שם?
"בטיסה ישבו לידנו שתי בחורות שלא הכרנו. בן הזוג שלי התחיל לדבר איתן וממני הוא התעלם. הבלגתי, אמרתי לעצמי שעוד מעט נגיע למלון ויהיה לנו כיף. אבל מיד כשהגענו התברר שאותן בחורות מהמטוס ישנות במלון שלנו. בן הזוג שלי הציע להן להיפגש בערב לדרינק, והן זרמו איתו. אני אמרתי בשקט, 'כן, נשמח להיפגש ביחד מאוחר יותר', כדי שיבינו שגם אני חלק מהסיפור. בתגובה קיבלתי ממנו מבט כזה של 'מה את בכלל קשורה?'. ואז הוא עלה איתן לחדר שלהן ואני נשארתי בלובי, בוכה".
הוא פשוט עלה איתן לחדר? מול הפרצוף שלך?
"כן, הם לא הסתירו את זה. כשישבתי בלובי היו כמה חבר'ה גמלאים שהיו בטיול מאורגן. הם ראו אותי בוכה ושאלו מה קרה. סיפרתי להם, והם הציעו לי להצטרף לטיול שלהם וסידרו עם המדריך שלא אצטרך לשלם. במשך שבוע שלם טיילתי איתם באיסטנבול, בזמן שהחבר שלי מטייל עם שתי הבנות שהוא הכיר בטיסה".
מטורף.
"כל השבוע הזה ישנו באותו חדר, אבל כמעט לא דיברנו חוץ מדברים טכניים כמו 'תביא לי את המגבת'. אפילו ראיתי אותו מתמזמז איתן בלובי. לא רציתי להתעמת איתו במהלך החופשה. פחדתי לריב איתו בחו"ל, במקום זר. אמרתי לעצמי שכשנחזור לארץ בטח יהיה לי האומץ להיפרד ממנו".
ומה היה כשחזרתם?
"מיד כשהגענו הביתה הודעתי לו שאני הולכת לישון אצל חברה, ומאוחר יותר נפרדתי ממנו בטלפון. אמרתי לו שזה נגמר ושאני לא יכולה להמשיך כך. הוא ניסה לשכנע אותי לחזור אליו, שלח לי פרחים וחיזר אחריי, עד שאחרי שלושה ימים השתכנעתי וחזרנו. חשבתי שאולי מעכשיו זה יהיה אחרת והוא ישתנה".
שנה אחרי שחזרו, יצאו בני הזוג לחופשה באילת, שם בן זוגה של זרגרי כרע ברך והציע לה נישואים. "הסכמתי, למרות שבתוך תוכי אמרתי לעצמי שאני לא רוצה להעביר את חיי איתו. כבר באותו יום שהתארסנו הוא שוב התחיל עם שתי בנות שהכיר בבריכה. הפעם החלטתי להיפרד ממנו סופית. שבוע אחרי שחזרנו מהחופשה העמסתי את הדברים שלי, השארתי אצלו את הטבעת ונסעתי משם. ישנתי אצל חברה, ותוך כמה ימים מצאתי דירה משלי. גם הפעם הוא ניסה לשכנע אותי לחזור, אבל הבנתי שאני לא יכולה לחיות כך ושהוא אף פעם לא ישתנה. אחרי שש שנים נתקלתי בו ברחוב והוא התנצל על ההתנהגות שלו וסיפר לי שהוא בזוגיות והולך לטיפול פסיכולוגי".
איך את חווה כיום חופשות זוגיות?
"בכל מערכות היחסים שהיו לי, לפני שטסתי לחו"ל הייתי ממש חולה בגלל הטראומה. כיום אני נשואה בשנית, וכשאני ובעלי טסנו בפעם הראשונה ביחד, לתאילנד, הקאתי את נשמתי במטוס והרגשתי נורא. הוא הבטיח לי שהכול יהיה בסדר ושאנחנו נתגבר על זה. כשהיינו בתאילנד ניסיתי לריב איתו, כדי להוכיח לעצמי שאני לא מפחדת לאבד אותו, והוא היה סבלני אליי והכיל אותי. בסופו של דבר הייתה לנו חופשה מדהימה".
לדברי כנרת טל מאיר, חופשה זוגית בעייתית במיוחד כאשר מדובר בקשר טרי. "לכאורה, אין דבר מרגש יותר מלהכיר מישהו ולנסוע איתו לחופשה. אני מניחה שהרבה רווקים ורווקות רק חולמים על הרגע הזה, והם עלולים לקבל החלטה נמהרת ולאו דווקא חכמה, ולטוס יחד לחו"ל לפני שהם באמת מכירים".
למה זו בעיה?
"כי חופשה מייצרת חיכוכים שלא תמיד אפשר לצפות מראש. אפילו הקשר הדביק ביותר, כאשר הוא מתנהל בארץ, לא דומה לכמה ימים בחו"ל שבהם אתם צמודים כל הזמן ואין לאן לברוח. צריך גם לזכור שריב בזמן חופשה מרגיש הרבה יותר עוצמתי וקטסטרופלי מריב שמתרחש בבית. המרחק מהמקום המוכר שלנו, מאנשים שיכולים להיות שם ולתמוך בנו, החרדה שיעזבו אותנו ונישאר לבד במקום רחוק וזר, כל אלה מעצימים את התגובות שלנו. אנחנו עלולים להיכנס למצוקה ואז לקבל עוד החלטה נמהרת, שהקשר הזה לא באמת מתאים לנו".
אז מה את מציעה?
"קודם כול, אם אתם מחליטים לנסוע יחד לחו"ל, כדאי שזה יקרה אחרי שרבתם לפחות פעם אחת. כן, גם אם ממש בא לכם ונדמה לכם שאתם מכירים את בן הזוג. אם לא התנסיתם לפחות בריב אחד והצלחתם לצלוח אותו, לא כדאי שזה יקרה בחו"ל. אין לכם מושג מה עלול לצאת מבן או בת הזוג שלכם במקרה כזה, ואני הייתי עדה לא פעם לסיפורים מסמרי שיער ממש, על אנשים שגילו חלקים קשים ומכוערים אצל בני הזוג שלהם במהלך ריב ראשון, ושחוו טראומה ממשית כאשר זה אירע בזמן חופשה".
אילו עוד טיפים יש לך כדי לעבור את החופשה בטוב?
"חשוב לערוך תיאום ציפיות - איפה מטיילים ומה עושים, האם לכל אחד מכם יהיה גם זמן בנפרד וכו'. אל תהיו ספונטניים. בגדול, ספונטניות זה משהו שאנחנו היועצים הזוגיים לא מאמינים בו. להיות ספונטני זה להיות חסר אחריות. להגיד 'אני אעשה מה שבא לי בזמן החופשה' זה לא לראות את הפרטנר שלך".
מה לעשות אם למרות הכול התחלנו לריב באמצע לונדון, פריז או ניו־יורק?
"אם אחד מהצדדים מחליט לקחת מרחק לרגע, רצוי שזה ייעשה מתוך שיחה והחלטה משותפת, ולא באופן חד-צדדי. מצד שני, גם אם בן הזוג יוצא וטורק את הדלת, או משאיר אותך לבד במסעדה, הדבר הנכון לעשות הוא לאפשר לו את זה, ובשום פנים ואופן לא לרדוף אחריו ולא לנסות למנוע ממנו להתרחק. כל ניסיון כזה רק יעצים את הכעס, וברוב המכריע של המקרים ההתרחקות מאפשרת להירגע".
