סרטן השד, השכיח ביותר בקרב נשים בישראל ובעולם, זוכה לתקציבי מחקר של מיליארדי דולרים. על פי הערכות, בין השנים 2020-2016 הושקעו כ-2.7 מיליארד דולר במחקר המחלה ברחבי העולם, נתח ההשקעה הגדול ביותר בתקציבי מחקר הסרטן בכלל. המחקרים השונים מנסים לבחון אספקטים גנטיים הקשורים למחלה, מניעים וסיבות להיווצרותה, אפשרויות מניעה וזיהוי מוקדם, טיפולים שונים אפשריים ועוד. שלושה מחקרים מהתקופה האחרונה מגלים זוויות מעניינות על המחלה.
שני מחקרים בינלאומיים שהוצגו בקונגרס ESMO (האיגוד האירופי למחקר אונקולוגי) בחודש שעבר בברצלונה שבספרד סיפקו עדות ראשונה לכך שהנקה לאחר סרטן שד אפשרית ובטוחה, כולל לנשים נשאיות BRCA (מוטציה גנטית שמגדילה משמעותית את הסיכון לסרטן), וכי היא לא מגדילה סיכון לחזרת המחלה או להתפתחות מחלות סרטן נוספות.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
תקופות ההיריון וההנקה, שבהן חלים שינויים דרסטיים ברמות ההורמונים בגוף, נחשבו בעבר לפגיעות יותר בהקשר לסרטן השד, ובעיקר לנשאיות BRCA. בעוד שמחקרים קודמים הדגישו את בטיחות ההיריון, מעט הוכחות היו עד כה על בטיחות ההנקה. המחקרים הנוכחיים נערכו על ידי המוסד האירופי לאונקולוגיה (IEO) במילאנו, איטליה.
המחקר הראשון כלל 5,000 נשאיות של הגן BRCA מתחת לגיל 40 שקיבלו טיפול לסרטן שד בין השנים 2000 ל-2020, מתוכן 474 ילדו והיניקו. אחריהן נמשך מעקב של שבע שנים. על פי הממצאים, לא היה הבדל במספר המקרים שבהם חזר הסרטן בין נשים שהיניקו ובין אלו שלא. כמו כן לא היה הבדל בשיעור ההישרדות. המחקר השני הרחיב את אוכלוסיית המחקר מעבר לנשים נשאיות הגן והראה תוצאות דומות.
מסקנות החוקרים: "המחקרים מהווים עדות מפתח לנשים שרוצות להיכנס להיריון ולהיניק את תינוקן לאחר סרטן שד. הפרכנו למעשה את המיתוס שהנקה היא בלתי אפשרית או לא בטוחה למחלימות מסרטן השד. הן יכולות לחוות היריון נורמלי ולפתח את הקשר שלהן עם תינוקן, כולל להיניקו. הגיע הזמן לחשוב על מחלימות מסרטן שד כנשים רגילות עם כל הזכויות, הצרכים והאפשרויות, כפי שקיימים לנשים ללא סרטן. הרופאים חששו בעבר לתת לנשים מחלימות את האפשרות ללדת, אבל הראינו שבטווח הקצר זה בטוח. עכשיו עם המידע החדש, גם הנקה יכולה להיחשב בטוחה ואפשרית לכולן".
ה-AI נכנס לחיינו יותר ויותר, כולל בתחום הבריאות. מחקר חדש שיצא מאוניברסיטת קופנהגן בדנמרק ופורסם בכתב העת Lancet Digital Health, מצא ש-AI יוכל בעתיד לחזות גם סיכון לסרטן שד, בצורה הרבה יותר יעילה מכלי ההערכה שקיימים כיום.
החוקרים השתמשו בטכנולוגיית AI מתקדמת, שפותחה באוניברסיטת קופנהגן, כדי לבחון ביופסיות של רקמות שד מתורמות מכלל האוכלוסייה, במטרה לזהות סימנים לתאים פגועים כאינדיקציה לסיכון סרטן. "האלגוריתם הוא קפיצה אדירה קדימה ביכולת שלנו לזהות את התאים האלו. מיליוני ביופסיות נלקחות כל שנה, והטכנולוגיה הזו יכולה לעזור לנו לזהות טוב יותר את הסיכונים ולתת לנשים טיפול טוב יותר", אומרים החוקרים.
אספקט מרכזי של הערכת סיכון לסרטן נעשה בחיפוש אחר תאים מזדקנים בגוף. תאים אלו עדיין פעילים מטבולית אבל סיימו כבר להתחלק. מחקר קודם הראה שמצב כזה של הזדקנות תאים יכול לעזור לדכא התפתחות סרטן. אולם, תאים מזדקנים גם יכולים ליצור דלקתיות שעלולה להוביל להתפתחות גידולים.
על ידי שימוש בבינה מלאכותית מתקדמת בחיפוש אחר תאים מזדקנים בביופסיות, החוקרים יכלו לחזות סיכון לסרטן שד טוב יותר ממודל גייל, הנהוג כיום ומשקלל בתוכו נתונים על גיל האישה, היסטוריה משפחתית, גיל וסת ראשונה, הריונות ועוד. לדברי החוקרים, אם נשלב את ה־AI עם מודל גייל נקבל תוצאות חיזוי הרבה יותר טובות, של עד פי 4.7 ביכולת לחזות סיכון לסרטן שד.
מסקנות החוקרים: "לפעמים מתייחסים לתאים המזדקנים כאל תאי זומבי כי הם איבדו חלק מהתפקוד שלהם, אבל הם לא לגמרי מתים, הם קשורים להתפתחות סרטן. לכן פיתחנו ואימנו את האלגוריתם לחזות הזדקנות תאים. האלגוריתם שלנו בחן במיוחד איך גרעין התא מתעצב, כי הוא זה שהופך יותר ויותר לא סדיר כשהתאים מזדקנים".
הדיוק בהערכת הסיכון לסרטן שד יוכל לאפשר זיהוי מוקדם טוב יותר וגם טיפול מיטבי, מוסיפים החוקרים. "רופאים יוכלו לשים עין מקרוב יותר על נשים בסיכון גבוה, הן יוכלו לעבור ממוגרפיות תכופות יותר וביופסיות, ונוכל פוטנציאלית לתפוס את הסרטן מוקדם יותר. במקביל נוכל להפחית את מספר הסריקות והביופסיות מנשים בסיכון נמוך שמבוצעות שלא לצורך".
אחד המחקרים המעניינים לזיהוי גורמי סיכון להיווצרות סרטן שד חוגג בימים אלה בדיוק 20 שנה לקיומו. וזוהי רק מחצית הדרך המתוכננת לו. המחקר Breast Cancer Now Generations Study, בהובלת המכון למחקר הסרטן בלונדון, החל ב-2 בספטמבר 2004. הוא כולל כיום 113 אלף נשים מרחבי בריטניה, בטווח גילים מגוון, כולל אמהות, בנות ואחיות, במטרה לעקוב אחריהן במשך 40 שנה ולזהות לעומק את הגורמים להיווצרות סרטן שד.
עדויות מדעיות מראות שהסיבות לסרטן השד משלבות בתוכן גורמים גנטיים, התנהגותיים וסביבתיים, המשפיעים בשלבי חיים שונים, החל מהילדות ואולי אפילו לפני הלידה ועד למנופאוזה ואחריה. מדובר במחקר עוקבה (Cohort Study) שמנסה לבדוק לאורך זמן קבוצת נשים בריאה ולאבחן את הגורמים השונים להיווצרות סרטן השד. עד היום חלו מתוך מדגם המחקר כ-3,000 נשים.
במסגרת המחקר, הנשים מספקות דגימות דם וממלאות מדי כמה שנים שאלונים מפורטים לגבי גורמי סיכון אפשריים למחלה. בין השאלות: BMI כיום ובעבר, מספר ילדים, הרגלי עישון ושתייה, ביצוע פעילות ספורטיבית, שימוש באמצעי מניעה, טיפול הורמונלי, מקצוע ועבודה.
ממצאים בולטים שפורסמו עד כה ממחישים עד כמה הגורמים להופעת סרטן השד מגוונים ושונים:
גורמים הורמונליים:
התבגרות מינית מוקדמת - צמיחת שדיים וכן וסת ראשונה בגיל מוקדם - מעלה במעט את הסיכון להופעת סרטן שד בגיל מבוגר.
גורמים גנטיים:
במסגרת המחקר זוהו יותר מ-300 שינויים גנטיים נפוצים שיכולים להעלות את הסיכון לסרטן שד. החוקרים מצאו שנשים רבות יישאו שינויים גנטיים קטנים ורק שילוב מסוים שלהם יכול להעלות את הסיכון לחלות במחלה. זאת בנוסף למידע על כך ש־5% מהנשים מקבלות בתורשה מוטציה של גן BRCA1 או BRCA2, שמעלה משמעותית את הסיכון להופעת סרטן שד. במחקר נמצא גם ששינויים גנטיים שונים עלולים לגרום לפיתוח סוגים שונים של סרטן השד.
גורמים התנהגותיים:
נמצא כי פעילות גופנית היא גורם מכריע בהפחתת הסיכון לסרטן שד - 10% מהנשים שהיו הפעילות ביותר ספורטיבית היו בסיכון נמוך יותר לפתח את המחלה לפני המנופאוזה בהשוואה לנשים שהתאמנו פחות.
גם עישון לפני גיל 17 העלה את הסיכון לסרטן שד והסיכון נותר גבוה לפחות 20 שנה אחרי שהופסק. בנוסף, עישון העלה את הסיכון לסרטן שד בעיקר בקרב נשים עם היסטוריה משפחתית, שאצלן הוא עלה בכ־35%.
בכל גיל: אם יש מקרים של סרטן שד במשפחה, חשוב לעדכן את הרופא או הרופאה המטפלים.
בכל גיל: הכירי את שדייך. אם גילית שינוי כלשהו, כגון התקשות, גוש, הפרשה מהפטמה או ציור ורידים מוגבר, פני לרופא ודרשי לברר את טיבו. ניתן לבצע בדיקת שד פעם בשנה על ידי כירורג שד.
בכל גיל: לנשים ממוצא אשכנזי מלא או חלקי, מומלץ לבצע בדיקה לנשאות גנטית של מוטציות בגנים BRCA1 ו־BRCA2 גם ללא סיפור משפחתי וללא צורך בייעוץ גנטי מקדים.
מגיל 45 עד 49: נשים יכולות לפנות לרופא/ה כדי להתייעץ בנוגע לביצוע בדיקת ממוגרפיה כבר מגיל זה.
מגיל 50 עד 74: יש לבצע ממוגרפיה אחת לשנתיים. הבדיקה כלולה בסל הבריאות ונחשבת כיום לשיטה הטובה ביותר לזיהוי גידול סרטני בשד בשלב מוקדם, לפני שניתן לזהות אותו במישוש.
נשים הנמצאות בסיכון גבוה: לאישה שקרובת משפחה שלה בדרגה ראשונה (אם, בת, אחות) חלתה בסרטן השד, מומלצת בדיקת ממוגרפיה מגיל 40, אחת לשנה, או מגיל מוקדם יותר, בהתאם להמלצות הרופא.
לנשאיות המוטציות בגנים BRCA1 ו־BRCA2 ולנשים בקבוצות סיכון נוספות, מומלץ לבצע בדיקת MRI של השד אחת לשנה, בהתאם להמלצות משרד הבריאות. הבדיקה מומלצת גם לנשים שהוגדרו כבעלות סיכון של למעלה מ־20% לחלות בסרטן השד במשך חייהן (פירוט כל ההתוויות המאושרות בסל, ניתן למצוא באתר האגודה).
4 צפייה בגלריה
''אם יש מקרים של סרטן שד במשפחה, חשוב לעדכן את הרופא או הרופאה המטפלים''
(צילום: Shutterstock)
אישה שעברה טיפולי קרינה בבית החזה (בדרך כלל כטיפול במחלת לימפומה מסוג הודג'קין), בעיקר לפני גיל הפריון, נמצאת בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד, ומומלץ כי תבצע מעקב רפואי לגילוי מוקדם בהתאם להמלצות הרופא.
מלבד החששות הבריאותיים שמלווים מחלימות מסרטן שד, יש לא מעט התמודדויות אסתטיות עם הצלקות שלאחר ניתוח לכריתת שדיים. מחקרים בתחום מצאו כי למאפיינים כמו נראות, מיקום, טקסטורה וגודל הצלקות יש השפעה על שביעות הרצון ואיכות החיים של המחלימות, כפי שבאה לידי ביטוי בתפקודן הפיזי, החברתי, הרגשי והקוגניטיבי. הפגיעה באיכות החיים משפיעה בסופו של דבר גם על תחושת הריפוי המלא. לפיכך יש חשיבות רבה למזעור הצלקות ולטיפול נכון ויעיל בהן.
על מנת למזער את הצלקות, מומלץ ראשית לשמור על אזור החתך נקי ויבש כדי למנוע זיהומים שעלולים לעבות את הצלקת. בנוסף, כדאי להתחיל לטפל בצלקת מוקדם ככל האפשר, כשהחתך סגור ולא מפריש. בין הפתרונות שהוכחו במחקרים קליניים כיעילים בהפחתה או טשטוש צלקות נמצא שימוש בג'ל סיליקון או ביריעות סיליקון שמתאימות לצלקות השד. מחקרים נוספים הצביעו על יעילותם של טיפולי לייזר.
