בהתחשב בעובדה שהיא גרושה זה עשור, נעה לוין (55) מרחובות, ספרנית ואמא לארבעה בנים, הייתה בטוחה שכבר ראתה ונחשפה להכול מהכול. "לאורך השנים כבר היו כמה גברים שעשו לי גוסטינג", היא אומרת. "כאלה שאחרי דייט, שעל פניו היה לגמרי מוצלח, התאיידו כלא היו. היו כאלה שעשו לי גזלייטינג: שהיו עסוקים בלהסביר לי כל הזמן למה אני לא בסדר. היו כמובן גם הממקבלים – כולל אחד שהיה איתי בקשר והתברר שהתכתב בזמן הזה עם עוד כמה נשים במקביל, והיו גם השקרנים: למשל, גבר שאמר לי שהוא פרוד, עד שהתברר שאשתו נפשה בחו"ל ולא הייתה מודעת כלל לעובדה שסטטוס הנישואים שלה השתנה".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
רק לאחרונה הבינה לוין, לצערה על בשרה, שיש עוד סוג של גברים, כאלה שבהתחלה לא ידעה איך להגדיר אותם, עד שהבינה שמדובר בתופעה שגם לה יש שם מיוחד: Breadcrumbs ("פירורי הלחם"). מדובר באנשים שאחת לכמה זמן כותבים הודעה חסרת תכלית כמו "היי", "בוקר טוב", מה שלומך?", ולמרות שאת עונה, הם לא ממשיכים את ההתכתבות, נעלמים לפרק זמן מסוים, כעבור כמה ימים או שבועות שולחים לך שוב איזה משפט סתמי, שוב נעלמים, וכך חוזר חלילה.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"הפעם הראשונה שחוויתי את זה הייתה לפני כמה חודשים", היא מספרת. "זה היה מישהו שהכרתי בעבר דרך איזו אפליקציה, היינו אמורים להיפגש, אבל זה לא קרה. למצבים מהסוג הזה אני אפילו לא קוראת 'גוסטינג'. אני אומרת לעצמי שבטח הוא התכתב במקביל עם אחרת, ובסוף נפגש איתה. כל עוד לא נפגשנו, אני תמיד אומרת שהוא לא חייב לי כלום. זכותו. ולכן, כשהוא צץ מחדש וכתב לי, 'היי, מה שלומך?', הייתי מנומסת ועניתי לו 'בסדר גמור'.
הגיוני.
"חשבתי שלא נפגשנו רק בגלל עניין של טיימינג, ומאחר שזה היה גבר שענה על הקריטריונים שלי, אפילו שמחתי שהוא יצר קשר מחדש. אלא שזה הפך למוזר. אחרי שעניתי לו, הוא לא המשיך את השיחה. רק כעבור שבוע הוא יצר קשר וכתב לי 'בוקר טוב', עניתי 'בוקר טוב' בחזרה, ושוב זה נעצר. כעבור שבועיים הוא שוב הפציע. הפעם הוא כתב לי 'מה קורה?'. עניתי לו: 'הכול בסדר, מה איתך?', הוא כתב איזה משפט וחצי, ואחרי זה שוב הייתה דממה".
הזוי.
"בהתחלה לא חשבתי שזו תופעה. אמרתי לעצמי שהבן אדם הזה כנראה מוזר ושזה לא בשבילי, שיש גבול, שאם גבר רוצה אותי, הוא צריך לדבר איתי ולקבוע איתי דייט. אחרי שהוא כתב לי שוב, כבר לא עניתי לו, וכשהוא שלח עוד הודעה שבוע אחרי, בחרתי לחסום אותו".
אבל אז זה קרה לך שוב עם גבר אחר.
"בדיוק. ממש לאחרונה יצר איתי קשר מישהו שלפני כמה שנים יצאתי איתו לדייט אחד שלא צלח. מדובר בגבר איכותי, מהסוג שאני מחפשת, ולכן החלטתי לתת לו צ'אנס. הוא פתח את השיחה בכך שהחמיא לתמונה חדשה שלי שהעליתי בפייסבוק וכתב לי 'את מהממת'. עניתי לו 'תודה'. הוא כתב שמזמן לא דיברנו, והסברתי לו שהוא עשה לי גוסטינג. בהתחלה הוא הכחיש, אבל אחרי שהזכרתי לו מה בדיוק היה, הוא התנצל וביקש סליחה".
נעה לוין: "הם מרגישים שהם חייבים לזרוק לנו מדי פעם פירורים כדי שלא נצא להם מהראש. הם לא באמת בעניין של מערכת יחסים. הפעולה הזו היא עבורם טפיחה על האגו"
עד כאן נשמע סבבה.
"כן, רק שאז עניתי לו 'הכול טוב' ועל זה הוא כבר לא ענה. כעבור שבוע וחצי הוא יצר קשר שוב, ומשם התחילה מסכת הודעות שכללו מצידו משפטים כמו 'בוקר טוב', 'מה קורה?', ובכל פעם שהייתי עונה הוא לא היה ממשיך את השיחה, אלא שוב נעלם לכמה ימים, ואז חוזר מחדש עם אותם משפטי פתיחה חסרי טעם. זה כבר היה יותר מדי מוזר עבורי: לחוות את אותו דפוס משני גברים שונים. כשסיפרתי על כך לידיד שלי, הוא סיפר לי שלתופעה הזו יש שם. שבחו"ל קוראים לה Breadcrumbs. אותו ידיד גם שלח לי מאמר בנושא, והבנתי שזה קשור בין היתר לאנשים בעלי אופי נרקיסיסטי, שהם מרגישים שהם חייבים לזרוק לנו מדי פעם פירורים, כדי שלא נצא להם מהראש, שהם לא באמת בעניין של מערכת יחסים. הפעולה הזו היא עבורם טפיחה על האגו. מבחינתם הם אומרים לעצמם: 'יש שם מישהי שרוצה אותי. עובדה שבכל פעם שאני כותב לה, היא כותבת בחזרה'. הבנתי שאני גם כנראה לא האישה היחידה שהוא מתנהל איתה בצורה הזו, ושהוא בטח 'זורק פירורים' לעוד כמה וכמה נשים".
מה עשית בסוף?
"כשהוא שוב כתב לי 'בוקר טוב', עניתי: 'זה כבר משעשע. יש לזה כינוי מקצועי'. הוא שאל 'למה הכוונה?', ואז שלחתי לו את המאמר. בהתחלה הוא ניסה להתגונן, אמר שהעובדה שזה כתוב במאמר לא אומרת שזה נכון, שאני חשובה לו ושהוא ישמח להמשיך בערב את השיחה. כתבתי לו שאני אוותר, שהתקשורת הזו מעליבה אותי ושאני 'שווה יותר מפירורי לחם'. בתגובה, הוא חסם אותי. הזוי. אבל מבחינתי לגמרי עדיף שכך".
לימור אוקנין (40) מבאר־שבע, עובדת במחלקת כספים בבית החולים סורוקה, גרושה זה שש שנים ואמא לשתיים, חוותה גם היא דפוס כזה מכמה גברים. "כולם היו גברים שמעולם לא נפגשתי איתם פנים מול פנים", היא מספרת. "לרוב מדובר בכאלה שהתחילו איתי בפייסבוק, באינסטגרם או באפליקציות. הם התחילו את השיחה בכך שכתבו לי מחמאה, אבל תמיד אחרי שהייתי עונה, הם לא היו מקדמים את זה הלאה. במצב טבעי, כשמישהו מתחיל איתך או שנוצר מאץ' באפליקציה, יש התכתבות שבסופה עוברים לטלפון, משוחחים, קובעים להיפגש. רק שעם הגברים האלה זה תמיד הסתכם בכך שאחת לשבוע־שבועיים הם היו כותבים לי 'היי, מה קורה?', 'שבת שלום', 'איך הולך?', ובכל פעם שהייתי משיבה, זה פחות או יותר נעצר שם. היה מישהו שאפילו שאל אותי פעם אחת: 'את עם הילדים בסופ"ש?', ואחרי שהשבתי 'לא' - גם אז הוא לא עשה עם זה כלום".
חשבת מה המטרה שלהם? למה הם עושים את זה?
"בעיניי זה אמור למלא עבורם איזה יצר של כיבוש, בדיוק כמו שאנשים מעלים תמונה לפייסבוק ומחכים לראות כמה לייקים הם יקבלו. ככל שהכמות גדולה יותר, זה עושה להם טוב לאגו. אני חושבת שזה יושב על אותו מקום: ככל שאתה כותב ליותר ויותר נשים והן עונות לך בחזרה, זה עושה לך טוב לדימוי העצמי. הם בטח אומרים לעצמם: 'הבחורה הזו, אם רק הייתי רוצה, היא הייתה יוצאת איתי'. מצד שני, ככה הם גם שומרים על האגו, לא מסתכנים ולא נותנים לעצמם להיפגע. הם יודעים שאם היו חותרים למפגש, ייתכן שאחרי הדייט הבחורה עצמה לא הייתה רוצה להמשיך. הם עוצרים את זה בשלב הפנטזיה. אולי זה סוג של מגננה: גברים שבעבר קיבלו הרבה דחיות או נפגעו ממישהי".
מה את עושה כשאת נתקלת בגברים כאלה?
"בהתחלה, אם זה היה בחור שהיה ממש הטעם שלי, הייתי עונה בכל פעם שהוא נזכר לכתוב לי, כשביני לביני הייתי מספקת עבורו תירוצים: שהוא בטח עסוק, שאולי הוא נמצא בתקופה מורכבת. היום אני כבר יודעת שזה שטויות ושאם רוצים משהו תמיד מוצאים לזה זמן. אני למשל מגדלת שתי בנות, עובדת במשרה מלאה ומתנדבת בעמותת 'אחת מתשע'. אני עושה מיליון ואחד דברים, ועדיין לא יקרה מצב שבו אכיר מישהו שאני מעוניינת בו, ולא אמצא זמן לשוחח או להיפגש איתו. כשרוצים מישהו באמת, אין תירוצים. היום אם מישהו מתחיל איתי ואני קולטת שמדובר באותו דפוס - שאחרי פעם שנייה שהוא כותב ואני עונה הוא שוב נעלם - אני פשוט לא עונה יותר. יותר מזה, אני בכוונה נכנסת להודעה, כדי שיראה שראיתי שהוא כתב ושבחרתי לא לענות. זה פשוט בזבוז זמן של שני הצדדים".
ליאת שפרמן (55) ממושב רגבה, מאמנת זוגית ומשפחתית (וגם שחקנית ומנחת קבוצות), גרושה פלוס שישה, נתקלה בתופעה לראשונה בחייה לפני חודשיים. "היה לי מאץ' עם מישהו ב'אוקיי קיופיד'. "הוא כתב על עצמו בין היתר שהוא 'רגיש' ו'עמוק', תכונות שמאוד מצאו חן בעיניי. אחרי התכתבות קצרה באתר החלפנו טלפונים ועברנו להתכתבות בווטסאפ. אני מעדיפה לדבר עם אנשים במקום למצוא את עצמי בהתכתבות אינסופית, אז אחרי כמה משפטים אמרתי לו שאני בדיוק מתחילה טיפול והצעתי שאולי נקבע לדבר בטלפון למחרת".
ואיך זה התקדם משם?
"הוא פשוט נעלם! לא השיב לי להודעה כלל. אחרי שלושה ימים החלטתי לקחת את המושכות וכתבתי לו: 'אני סקרנית לדעת למה התפוגגת'. הוא השיב: 'זה נראה לי מהר מדי'. אמרתי לו 'אוקיי, רק היית צריך להגיד', אבל אז הוא שוב נעלם. רק שזה לא נגמר פה. כעבור שבוע וחצי הוא כתב לי פתאום: 'היי, מה שלומך?'. עניתי 'הכול טוב, מה שלומך?'. שוב הוא נעלם ולא הגיב. כעבור שבועיים הוא שוב כתב: 'היי, מה נשמע?'. מאחר שבכל פעם חשבתי לעצמי שהפעם אולי תתקדם מזה שיחה, שוב מצאתי את עצמי עונה: 'אחלה, מה איתך?', רק ששוב לא זכיתי למענה".
למה בעצם המשכת לענות?
"כי כל הזמן המצאתי לעצמי תירוצים שיסבירו את המצב ההזוי הזה. כולנו יודעים שבעידן האפליקציות אנשים יכולים להתכתב עם כמה אנשים במקביל. חשבתי שאולי הסיבה שהוא נעלם היא שהוא התכתב עם מישהי אחרת שאיתה זה התקדם יותר, וחזר לכתוב לי אחרי שזה לא הלך ביניהם. אבל, בשלב מסוים זיהיתי שמדובר במשהו עקבי. אחרי שחלפו כמה ימים והוא שוב צץ מחדש וכתב לי 'היי, מה קורה?', החלטתי הפעם להיות ישירה. כתבתי לו: 'תגיד, למה בעצם אתה כותב לי?'".
ומה הוא ענה?
"לא קיבלתי על זה תשובה. כבר עבר מאז חודש והוא לא כתב לי יותר מאז. יש לי תחושה שהוא גם לא יכתוב יותר".
תופעת Breadcrumbs ('פירורי הלחם') היא תופעה חדשה יחסית, שפריחתה החלה עם התרחבות האפליקציות והרשתות החברתיות", מסבירה מורן בכר־רווה, מטפלת זוגית מוסמכת. "התופעה מאופיינת בכך שצד אחד מייצר כלפי הצד השני תחושה וחוויה של התכווננות לקשר, אך הכוונה אינה באמת להיות בקשר מחייב בעל אופי רומנטי. דינמיקה זאת עשויה לייצר ציפיות חזקות שנרמסות בכל פעם מחדש, ועלולות להחליש ולתסכל את הצד השני. המעגל הזה מייצר תלות ביוזם הקשר שמפציע בכל פעם מחדש, זורק פירור, נעלם, וחוזר חלילה.
"במידה מסוימת Breadcrumbs מזכירה את תופעת ה'גוסטינג' שבה צד אחד מנתק את הקשר באופן פתאומי ללא הסבר. בעוד שתופעת 'הגוסטינג' כבר טבועה היטב בז'רגון הישראלי, הרי שבארץ Breadcrumbs פחות מוכרת למרות שמושג זה מופיע בכתבות ובמחקרים באירופה ובארה"ב כבר מ־2020".
מה מביא אנשים "לפזר פירורים" ולהוליך שולל? "הסיבות מגוונות ולא כולן זדוניות. לפעמים הם נוהגים כך מהתת־מודע. ייתכן שמדובר באנשים שמחפשים תשומת לב, רוצים להיות נחשקים ומחוזרים, אך מפחדים מקשר רציני שכן הם לא בטוחים בעצמם או פוחדים להיפגע. שיטת הפירורים שומרת על המשתמש כנחשק ולא פגיע.
"ייתכן גם שמדובר באנשים הסובלים מ'פומו', מפחדים להתחייב כדי לא לפספס את הדבר הטוב הבא ולכן מקפידים להשאיר הרבה אופציות פתוחות.
"זו כמובן תופעה שיכולה לאפיין גם אנשים בעלי אופי נרקיסיסטי, שהופכים להיות מאוד חשובים לצד השני שמפלל ולו רק לפירור קטן. יש להם חוויה של שליטה והקטנה של האחר ככל שהדפוס הזה נמשך בקשר".
מהם תמרורי האזהרה שמדובר ב־Breadcrumbs?
- "אם באופן רנדומלי את מקבלת הודעה של בדיקת דופק - אך אין לזה תרגום פרקטי לפגישה בפועל.
- יצירת קשר בשעות לא מקובלות.
- אם יש דיבור על פגישה עתידית, זה תמיד יהיה באופן מעורפל ולא ישים. הם יכתבו למשל באופן כללי: 'בהזדמנות ניפגש לדרינק ותספרי לי'.
- כשהצד השני יחליט לקחת את המושכות ויציע פגישה או שיחה, הם ייתנו לו הרגשה שהוא לוחץ, ויגרמו לו להרגיש מושפל שכן הוא נזקק לקשר עד כדי תחושת חנק".
מה כדאי לעשות למי שמרגישה שהיא מתמודדת עם דפוס כזה?
"לזכור שהמשך הדפוס קשור גם בה ובשיתוף הפעולה שלה. אופציה ראשונה היא להתעלם ולא לכתוב בחזרה. אם את רוצה להיות בטוחה שהקשר הזה אכן לא יכול לעלות מדרגה ושאת לא מפספסת פה כלום, יש לכתוב בצורה ישירה: 'אני מחפשת קשר ולא התכתבויות חסרות תכלית'. אם גם אחרי זה הצד השני עדיין לא יחתור לקבוע פגישה או שיחה טלפונית (כלומר לא יראה רצון להתקדמות בקשר), זה השלב שבהחלט מומלץ להיות תקיפה ולכתוב: 'זה לא מתאים לי יותר'. אני מבקשת שתפסיק לכתוב לי. אם הצד השני עדיין ממשיך לכתוב, בפירוש מומלץ להתעלם ואפשר גם לחסום".
הכתבה התפרסמה במגזין "לאשה"
