כשיזמית האינטרנט הדנית אידה טין, מייסדת אפליקציית מעקב הפוריות Clue, טבעה בשנת 2016 את המונח פמטק (FemTech), היא חיפשה דרך להעניק לגיטימציה ולעודד השקעות בטכנולוגיות בתחום בריאות האישה. זה הצליח לה. ל-Clue יש היום 5 מיליון משתמשות לאחר גיוס של כ-30 מיליון דולר. גם הענף כולו החל להתעורר, ופועלות בו כיום יותר מ־1,400 חברות וסטארט־אפים, כ־140 מתוכן בישראל. לכאורה, השוק צומח והפמטק הפך לבאזוורד, אך בפועל הפוטנציאל הענק עדיין לא ממומש.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
הצורך ברור: נשים מהוות 50% מאוכלוסיית העולם ויש להן צורכי בריאות ייחודיים שלא זוכים למענה מספק. מחקרים אף מצאו כי הנשים הן אלה שמקבלות 80% מהחלטות משקי הבית בתחומי הבריאות. לצד הצורך, האפשרויות הטכנולוגיות הרבות קיימות אף הן. הבעיה היא עדיין בתחום ההשקעות. משקיעי ההון־סיכון, תחום שנשלט כמעט כולו על ידי גברים, מגלים את העולם הזה לאט מדי.
מהן הסיבות לכך ואיך מחוללים שינוי? ארבע יזמיות וחוקרות בתחום הפמטק בישראל מנסות לספק תשובות.
פרופ' אחינעם לב-שגיא היא מומחית בתחום גינקולוגי ייחודי - מחלות עריה ונרתיק. "מדובר בתחום שלא היה מוכר מספיק בזמנו, למרות שהוא כל כך קריטי לנשים", היא מדגישה. "שליש מהפניות לגינקולוגים הן על רקע של דלקת נרתיקית, שיכולה לגרום סבל רב, והזיהוי הנכון של הגורמים לה קריטי במציאת הפתרון. המחקרים מראים שב-50% מהמקרים נשים לא מקבלות אבחון נכון לבעיה. שנים אני אומרת למטופלות שכשרופא מאבחן מראייה בלבד שיש להן פטרייה - זה בלתי אפשרי. זה כמו להגיד לאישה שההיריון שלה תקין בלי לעשות לה בדיקת אולטרסאונד.
6 צפייה בגלריה
משקיעי ההון-סיכון, תחום שנשלט כמעט כולו על ידי גברים, מגלים את עולם הפמטק לאט מדי
(צילום: Shutterstock)
"ברגע שהבנתי שהמיקרוסקופ במרפאה שלי מעניק לי יתרון באבחון נכון אבל שהוא גם צוואר הבקבוק, הבנתי שצריך למצוא דרך שנשים יוכלו לפתור זאת במהירות רבה יותר. הרעיון המרכזי של הפיתוח שלנו הוא שאישה לא תצטרך להגיע בכלל לרופא, אלא שתוכל לקחת את הדגימה בבית ולשלוח אותה לבדיקה במיקרוסקופ שיהיה נגיש וזמין במרפאות כלליות ואפילו בסופר-פארם. בשלב הסופי זה יוכל אף להיות מכשיר ביתי לגמרי.
פרופ' לב-שגיא: "האתגר הכי גדול הוא המודעות לחשיבות המוצר. אני רגילה לזה, גם כשהלכתי לפני 15 שנה לתחום של דלקות נרתיקיות, ניסו לרפות את ידיי, צחקו שהמצאתי מקצוע חדש"
"בעזרת אחי, שהוא מהנדס מכונות ועוסק בציוד רפואי, ובעלי שמעורב בצד המחשובי, פיתחנו את המכשיר והקמנו את החברה. המחקרים שערכנו, בין היתר בקופת חולים כללית, הראו שיכולת הזיהוי של המכשיר טובה, ויש לנו אישור באירופה (CE) ואישור אמ"ר (אביזרים ומכשירים רפואיים) בארץ. ממש בקרוב נתחיל במחקר בשיתוף עם הצבא. אני תמיד נטרפת מה קורה לחיילות שיש להן דלקות בנרתיק והן לא יכולות לטפל בה. הרעיון הוא שהחיילת תוכל לקחת את הדגימה לעצמה, לתת לחובשת בבסיס שתפעיל את המכשיר, ואז רופא מרחוק יוכל לתת את המרשמים הנדרשים".
מהם האתגרים?
"האתגר הכי גדול הוא המודעות לחשיבות המוצר. אני כבר רגילה לזה, כי גם כשהלכתי לפני 15 שנה לתחום הזה של דלקות נרתיקיות - מלא אנשים, כולל גינקולוגים, ניסו לרפות את ידיי, צחקו עליי שהמצאתי מקצוע חדש. המציאות בשטח הוכיחה אחרת, ותוך זמן קצר נהייתי עמוסה מאוד בעבודה כמו גם גינקולוגיות שהכשרתי בארץ.
"באותו אופן, גם כשבאתי עם המוצר הזה למשקיעים, לא התייחסו אליו ברצינות. הדבר שהכי מכבה בסיפור הוא כשאני עומדת מול גברים משקיעים, שכמובן מעולם לא סבלו מדלקת בנרתיק ואין להם מושג איך זה מרגיש, והם אומרים לי, 'בסדר, מעניין, אבל לא מתים מזה'. נשים מטפסות על הקירות מרוב כאבים, אבל הם בוחרים להשקיע למשל בחברות שעושות הימורים באינטרנט".
מי השקיע במוצר שלך?
"משקיעים פרטיים שרובם גינקולוגים, שהבינו את חשיבות המכשיר, וגם קיבלנו מענקים של רשות החדשנות, שהיא גוף חשוב שמקדם את הנושאים האלה. אבל אנחנו עדיין מחפשים השקעות וזה לא פשוט. הבעיה כלל עולמית והיא תיפתר רק כאשר יותר נשים ישבו בתפקידים של מקבלי ההחלטות - גם בממסד הרפואי (אין למשל מספיק רופאים שמתמחים במנופאוזה) וגם בקרב הקרנות והמשקיעים".
מהן התובנות שלך על שוק הפמטק?
"במשך המון שנים נשים לא היו בפוקוס, לא של העשייה הרפואית ולא של היזמות. צריך בעצם לתקן עוול היסטורי, שמתחיל במחקר הרפואי שהתעלם מהצרכים הייחודיים של נשים. אני עוסקת המון שנים בתחום של כאבים ביחסי מין. בגלל שאני עושה המון מחקר, אני מחפשת מענקי מחקר מתאימים, ואין מספיק משקיעים בתחום הזה, לכן אני מממנת את המחקר על חשבוני".
בתוך שנים ספורות יוכלו נשים למצוא פתרון לאחת הבעיות הבריאותיות שהן הכי מתביישות בהן - כאבים נרתיקיים. הפתרון הייחודי עתיד להינתן באמצעות מוצרים וגינליים מבוססי קנאביס. הצמח שעבר בעשורים האחרונים מיתוג מחדש והפך לתרופה לגיטימית במסגרת תעשייה הולכת ומתפתחת, נכנס גם לתחום הבריאות הנשית.
"שוק הקנאביס שייך לכולם", אומרת רונית שאלתיאל־קריו, ד"ר בביוטכנולוגיה, סמנכ"לית הפיתוח והמחקר של חברת נסוול (Neswell) שמפתחת מוצרים מבוססי קנאביס. "בניגוד לתרופות או למוצרים אחרים שמתחילים במחקר ומגיעים אל האנשים, כאן המוצר התחיל אצל האנשים ורק אחר כך הגיע לתחום הרפואה. המדע מתבסס על השטח. הכניסה לתחום הבריאות הנשית היא ייחודית וחשובה, בייחוד משום שמדובר בתחום אינטימי, שנשים רבות מתקשות לדבר עליו, וגינקולוגים לא תמיד יכולים לתת לו מענה".
"הבעיות הנשיות האלה נפוצות הרבה יותר מכפי שחושבים", מוסיפה שרי פרוצ'י-שגיב, ד"ר לאימונולוגיה, סמנכ"לית מחקר ופיתוח בחברת גייניקה (Gynica), שפעילותה בתחום הקנאביס ממוקדת בפמטק. "המחקרים מגלים ששלוש מתוך ארבע נשים סובלות לפחות במשך תקופה אחת בחייהן מכאבים בזמן סקס (דיספראוניה). זה נתון מדהים. מיליוני נשים בעולם סובלות גם מכאבים עזים בזמן המחזור, והפתרונות הקיימים לא מספקים".
עד שהפתרונות החדשים יגיעו אלינו, מספקות נשות המחקר הבכירות בשתי החברות הבולטות בתחום בארץ הצצה לתעשיה החשובה הזו. "למרות שהתחום כל כך חם, צריך מאוד להיזהר מנושא הקנאביס בתחום של Women Care", מזהירה פרוצ'י-שגיב. "קנאביס זה מצוין, אבל צריך לדעת גם לשים ברקס כשצריך. מעבר לנזק מוחי אפשרי, המחקרים מראים שעישון כרוני של קנאביס עם החומר הפסיכותרפויטי THC בעל ההשפעה הממסטלת עלול להביא להפחתה של הפרשת הורמונים כמו אסטרוגן ופרוגסטרון ולגרום לירידה בפוריות. לכן חשוב לדעת בדיוק אילו זנים של קנאביס מתאימים, אילו קומבינציות של קנבואידים (הרכיבים הפעילים בקנאביס) עובדות טוב יותר, כדי שהכל יהיה גם בטוח וגם יעיל".
שאלתיאל-קריו: "הקנאביס הוא צמח שמכיל מאות מולקולות, והוא גם מושפע מתנאים סביבתיים. יש חברות בעולם שמסתפקות בזיהוי של 20-10 מהמולקולות ומפתחות על סמך זה מוצרים שהם אמינים פחות - חייבים לבחון את המוצר לעומק".
לשם כך פתחה חברת נסוול מעבדה בשיתופי פעולה עם אוניברסיטאות בארץ, בעיקר עם האוניברסיטה העברית בירושלים.
6 צפייה בגלריה
''קנאביס זה מצוין, אבל צריך לדעת גם לשים ברקס כשצריך''. ד"ר שרי פרוצ'י-שגיב
(צילום: אלבום פרטי)
מה מייחד את המחקר שלכם?
"אנחנו יודעים לעשות את ההתאמה הזאת על ידי בדיקת פונקציונליות במעבדה, כדי שהמוצר יתפקד כל פעם באותה דרך, כמו שפרצטמול עוזר לכאבים באותה דרך. בתחום הנשי זיהינו בספרות המקצועית מהם המנגנונים שקשורים בכאב, אילו אנזימים מעורבים בתחושת הכאב, אילו מולקולות חיוניות, ואז בודקים במבחני מעבדה את יכולת זני הקנאביס השונים להתערב במסלולי הכאב. במקום לרוץ עם זן מסוים כל השנים, לפני כל תהליך נוודא את היעילות מחדש".
פרוצ'י-שגיב: "מכיוון שיש כל כך הרבה אפשרויות ואין קונצנזוס מה באמת עובד, הבדיקות הקליניות שאנו עושים הן קריטיות. חשוב לנו להיות מבוססי ראיות. עבדנו לא מעט על בדיקות קליניות כדי לראות אילו קומבינציות של קנבואידים עובדות טוב יותר. סיימנו ניסויים בבעלי חיים, ואנחנו פועלים לניסויים קליניים בבני אדם".
אילו מוצרים נמצאים כרגע בפיתוח?
שאלתיאל-קריו: "המוצר שפיתחנו הוא ג'ל למריחה חיצונית באיזור הפות להקלה על הכאבים. מדובר במוצר קוסמטי שמיוצר בארצות־הברית ועבר הערכת בטיחות על ידי יועץ מוסמך ובדיקה דרמטולוגית. חילקנו אותו בחינם בקליניקות בארצות־הברית, ושביעות הרצון הייתה גבוהה מאוד".
פרוצ'י־שגיב: "יש לנו כמה מוצרים אינטרה-וגינליים, בצורת נרות או ג'לים, שמותאמים למחלות שונות, כמו כאבים בזמן מחזור או כאבים בזמן סקס. הפתרונות שקיימים היום - נטילת אסטרוגן או ג'ל ללחלוח - אינם מספיקים. צריך לגרום למערכת לעבוד אחרת".
אתן נתקלות בבעיות רגולציה?
פרוצ'י-שגיב: "הרגולציה בארץ מורכבת בהשוואה למצב בארצות-הברית ובאירופה, שם פתוחים יותר לעריכת ניסויים קליניים. בארץ צריך לדעת להתנהל מול היחידה לקנאביס רפואי (יק"ר) במשרד הבריאות, שמפגינה פחות גמישות במתן אישורים למחקרים".
שאלתיאל-קריו: "בכל העולם מקבלים את הקנאביס, בוודאי כשהוא ללא החומר הממכר THC, כמו כל חומר טבעי אחר. רק בארץ זה עדיין נכלל ברשימת החומרים המסוכנים. בינתיים אנחנו נאלצים לכוון יותר לשוק בארצות־הברית".
6 צפייה בגלריה
ד"ר רונית שאלתיאל-קריו. ''רק בארץ קנאביס ללא THC עדיין נכלל ברשימת החומרים המסוכנים''
(צילום: אביב חופי)
יש גם קשיים בגיוס משקיעים?
פרוצ'י-שגיב: "שוק הפמטק הוא גברי. המנכ"לים גברים, המשקיעים גברים, הרופאים גברים. כשאני נפגשת איתם אני מרגישה שחסרה הבנה איך אישה באמת מרגישה. אני חווה את זה עכשיו בגיל המעבר. אני לא יכולה להסביר כמה אני פתאום עייפה, לפעמים קשה לי לקום בבוקר, הכל כואב. את הולכת לרופא מומחה לגיל המעבר שהוא גבר והוא נותן לך אסטרוגן וכאילו אומר 'אני עושה קסם'. אבל זה ממש לא ככה. עם זאת, הדברים מתחילים להשתנות, יותר נשים נכנסות לתחומים החשובים, ואני מקווה שהמגמה תתחזק".
סיון סדן הגיעה לתחום הפמטק משוק ההון, מצוידת בהכשרה בוול סטריט, עבודה בקרנות הון סיכון וגם בחברה עצמאית לייעוץ פיננסי לחברות. "בשלב כלשהו החלטתי להפסיק לייעץ ולחפש חברה מדליקה שיש לה עתיד", היא אומרת. "לפני חמש שנים פגשתי את אנשי 'הרה־מד' והתלהבתי מהרעיון שלהם לניהול מעקב היריון מרחוק. אני אמא לשני ילדים בני 20 ו־18, והבנתי שבטיפול בנשים הרות כמעט לא חל שום שינוי במהלך השנים מאז שילדתי. הרגשתי שהמוצר הזה ישנה את העולם, השקעתי בחברה, ולפני ארבע שנים התמניתי לסמנכ"לית הכספים בה".
מה הייחודיות של המערכת שאתם מפתחים?
"המערכת שלנו לניהול היריון מרחוק מתאימה לדור החדש, שלא רוצה לבזבז ימים שלמים בביקורים במרפאות שונות. אם בהיריון רגיל אישה צריכה להגיע 14 פעמים לבדיקות שונות, המערכת שלנו מצמצמת את זה לחצי. האישה ההרה מקבלת ערכה מסודרת עם כל אמצעי הקשר הנדרשים, בין היתר לבדיקת הדופק שלה ודופק העובר, מד לחץ דם, משקל ומד גלוקוז, ומנהלת הכל בעזרת אפליקציה מיוחדת.
"בעזרת המרכז הרפואי האמריקאי מאיו קליניק, שהוא שותף אסטרטגי שלנו, הכנסנו באפליקציה גם הרבה חומר מקצועי, שכולל דברים שלא התייחסו אליהם מספיק בעבר, כמו דיכאון אחרי לידה למשל. בנוסף אפשר לייצר תוכניות מעקב ספציפי לבעיות מסוימות, כמו לחץ דם גבוה שמגביר את הסיכון לרעלת היריון".
מהם האתגרים?
"דווקא את תחום ההיריון קצת יותר קל להסביר כי בכל זאת גברים יותר שם, בהשוואה לטיפול במנופאוזה, למשל. למרות זאת אני חייבת להגיד שעדיין הרבה יותר קל לנו כשהגורמים שאנו עובדים מולם הן נשים, כי קל להן יותר להזדהות ולהבין את הצורך העמוק. גינקולוג לא יודע מה זה לשבת בבית ולא להרגיש את העובר שלך. העובדה שעדיין קוראים לנשים היסטריות היא הדבר הכי מעצבן בעולם מבחינתי.
"אף על פי שהמוצר עבר ניסויים רבים והוא מוטמע כיום באוסטרליה ובארצות־הברית, הוא עדיין לא בשימוש בארץ. באוסטרליה סייעה לנו העובדה שמנכ"לית בית החולים הפרטי שבו המערכת עובדת היא אישה. בארצות־הברית מי שמנהלות את הקליניקות שבהן המערכת מופעלת הן נשים. אין מה לעשות, לנשים קל יותר להבין ולהזדהות עם הצורך.
"אין לי תשובה ברורה למה זה עדיין לא נקלט בארץ. עדיין לא מצאנו, למשל, את קופת החולים האמיצה שתרצה את הפתרון. שיתוף הפעולה היחיד שהיה לנו הוא עם בית חולים שיבא שהשתמש במערכת בזמן הקורונה, ואיתם אנו גם פועלים בפרויקט מיוחד של עמותת 'רוזאנה' לשיפור בריאות האישה בשלושה כפרים פלסטיניים. בראש העמותה כמובן עומדת אישה".
6 צפייה בגלריה
''עדיין לא מצאנו את קופת החולים האמיצה שתרצה את הפתרון''. סיון סדן, סמנכ"לית HeraMed
(צילום: מיכל בנדק)
מהן התובנות שלך על שוק הפמטק?
"הוא מתחיל לזוז, אבל השינוי עדיין לא מהותי. אני זוכרת שכשהייתי בנקאית השקעות הרגשתי אותה הרגשה לגבי שוק הקלין־טק (פיתוחים לאיכות הסביבה). בהתחלה לדבר על מיחזור ואנרגיה היה כמו לדבר אל הקיר, ולאט־לאט זה צמח והפך לשוק אדיד ממדים. מה שקורה בפמטק יעבור לדעתי את אותה אבולוציה. לפני חמש שנים, כשהצטרפתי להרה־מד, גינקולוגים לא הבינו למה נשים צריכות את זה ולמה שלא יגיעו פשוט לקליניקה. עכשיו זה השתנה, והקורונה דחפה את זה עוד יותר קדימה. אין לי ספק שזו רק ההתחלה. בסופו של דבר, איפה שיש שוק יהיה גם כסף". 8
