ביום הולדתה ה-49 נסעה אלמוג גולד, נטורופתית, מומחית לאסטרטגיות אכילה ומרצה במכללת "רידמן", למנזר האחיות ציון בדרך לירושלים. במשך שלושה ימים עשתה הגהות אחרונות לספר שכתבה בשנתיים האחרונות, "תזונה לנשים שיכולות לכתוב ספר על תזונה", מדריך לאכילה מותאמת אישית. שבוע אחר כך פרצו מאורעות 7 באוקטובר, ואחד הבנים שלה, מ"כ בחטיבת "כפיר", ירד לקרבות בקיבוץ מפלסים, ובן נוסף, חייל מילואים, עלה לשמור על הגבול הצפוני.
"תשאלי אותי איך הייתה האכילה שלי", צוחקת גולד. "דווקא גיליתי שבימים הכי מטלטלים התזונה המסודרת הייתה עוגן בשבילי - ארוחה חמה באמצע היום. לכולם יש נטייה לאכילה רגשית, אבל אני למדתי מתקופות מטלטלות בעבר, שדווקא כאשר אנחנו דואגות לתזונה שלנו, אנחנו יותר בטוב מבחינה נפשית בתקופה של חוסר ודאות, ובזה בין היתר עוסק הספר שלי.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
את עצמך עברת מהפך לפני 20 שנה.
"מגיל 18 שקלתי 20 קילו יותר ממה שאני היום. היו לי רמות גבוהות של כולסטרול בדם, סבלתי ממעי רגיש, עייפות, כאבי בטן. זו הגנטיקה שקיבלתי. עשיתי מלא דיאטות. באותה תקופה עבדתי כיועצת אסטרטגית לאמנים ולחברות גדולות במשק והבנתי שגם תזונה היא אסטרטגיה. אם אין לך דרך פעולה ליישם אותה באופן שמתאים לך, לא תוכלי לרדת במשקל ולהרגיע את הבטן הכואבת והנפוחה או לאזן את רמת הסוכר והכולסטרול. הטעות שגורמת ל-95% מהדיאטות להיכשל קשורה גם לכך שרובנו חושבות שהן צריכות עוד ידע, שיטת קסם או מחקר כדי להצליח לרזות, והידע המציף גורם לבלבול. כל אחת צריכה לדייק את התזונה שמתאימה לה".
גולד גדלה בבית דתי ולמדה באולפנה בתנאי פנימייה. בגיל 19 יצאה בשאלה ועברה לגור בתל אביב. כיום היא נשואה בשנית ויחד עם בן זוגה הם הורים לשלושה: בן 21 מנישואיה הראשונים, בן 26 מנישואיו הראשונים ובת משותפת בת 12.
״מגיל אפס הרגשתי פחות קשורה לעולם הדתי, ובגיל 20 התחלתי את החיים החדשים שלי. חייתי על פיצות, דיאט קולה, קרואסונים עם מרגרינה מהסופר וגלידה".
מה חולל את המהפך?
"בדרכי לדוקטורט בתקשורת פוליטית ואסטרטגיה התנסיתי בעצמי בירידה במשקל דרך אסטרטגיה מותאמת והחלטתי שאני רוצה להתמקצע בתחום ולשנות את חייהן של עוד נשים, כפי ששיניתי את חיי. למדתי במשך ארבע שנים נטורופתיה ותזונה סינית מקרוביוטית אצל ד"ר מירה ניאזוב".
כריכת הספר של אלמוג גולדצילום: יח"צאחד הפרקים בספרה החדש (שנמכר באתרalmog-gold.com/book וברשת ניצת הדובדבן) מוקדש לנושא הפחמימות. "לפי הרפואה הסינית, לכל מצב בריאותי יש דגנים תומכים יותר ותומכים פחות", היא מסבירה. "גם בתהליך של ירידה במשקל, ואפילו במטרה לאזן את הסוכר, צריך למצוא את השילובים הנכונים. דגנים מלאים שמותאמים באופן אישי יכולים
להשרות תחושת שובע בזכות הסיבים שהם מכילים, לתמוך במערכת העצבים בזכות ריכוז ויטמינים מסוג B ולשמח את הלב, כי הם חומר מוצא לסרוטונין, הורמון שעושה לנו נעים ושמח. אין סיבה לחשוש מדגנים, צריך ללמוד לשלב אותם לצד חלבון או שומן כדי לאזן את רמות הסוכר בדם. אם נתאים את הפחמימה לסוג הטיפוס שאנחנו, נגיע לאיזון ונצליח להגיע לתוצאות".
ההמלצות שמובאות כאן לקוחות מספרה של גולד ואינן מחליפות אבחון וייעוץ אישי של איש מקצוע.
הרפואה הסינית מסווגת אותנו לארבעה טיפוסים שונים. כל אחת תמצא את עצמה בהם, וייתכן שילוב של תכונות משני טיפוסים ויותר:
זו שתמיד קר לה: אם את חיוורת, סובלת תמיד מקור ומאנמיה, כזאת שהולכת בתיק עם סוודר גם באוגוסט, שבחורף לובשת המון שכבות ועדיין קופאות לה אצבעות הרגליים והידיים, תוכלי להתאזן בעזרת תזונה חמה, גם מבחינת טמפרטורה, למשל, דייסה או אוכל מבושל, אבל גם בשילוב מזונות שנחשבים מחממים יותר לפי הרפואה הסינית. סלט, גבינות או שייק ירקות אמנם בריאים, אבל יכולים להחליש אותך כי מדובר באוכל קר שמקצין את חוסר האיזון של הקור ואת תופעותיו בגוף.
זו שתמיד חם לה: אם פנייך סמוקות, כל הזמן חם לך, מזגך סוער לעתים, את מסתובבת גם בחורף עם סנדלים ושרוולים קצרים ונוטה לסבול מלחץ דם גבוה (סימן לעודף חום לפי הרפואה הסינית), תוכלי להתאזן בעזרת אכילת מזונות מקררים כמו מוצרי חלב וסויה, מזונות בטמפרטורה קרה, ירקות ופירות מהמקרר.
זו שסובלת מעודף משקל: אם את סובלת מנפיחות, מנטייה לעודף משקל, עור פנים מבריק, שומות בצבע גוף, סינוסיטיס, תחושת כבדות ולעתים בלשון שלך מופיע חיפוי לבן, את כנראה סובלת מעודף לחות בגוף. כלומר את בסיכון מוגבר לסוכרת או לכולסטרול גבוה שנחשבים ל"מחלות לחות" וכן לפטרת וגינלית או לפטריות בציפורניים. לך תתאים תזונה מייבשת כמו תבשילים בתנור ופחות רטבים, למשל.
זו שרזה באופן מיוחד: אם את רזה עד צנומה, העור והשפתיים שלך נוטים ליובש, יש לך נטייה לקמטים, לנשירת שיער ולציפורניים שבירות ולעתים גם חריצים על פני הלשון, את נמצאת, לפי הרפואה הסינית, במצב יובש וזקוקה להרבה נוזלים ולתזונה עם לחות: יותר דייסות ותבשילים עם הרבה נוזלים ומזון שומני. פחות קרקרים, פריכיות ופופקורן שהם קריספיים ויבשים. אצל נשים לקראת גיל המעבר ובמהלכו יש יותר יובש בגלל ירידה בהורמון האסטרוגן, שהוא הורמון מלחלח.
לפניכן 11 סוגי פחמימות בעלי תכונות שונות. הדגן שהכי מתאים עבורך הוא זה שמאזן אותך. למשל, אם את נוטה ליובש, עלייך לאכול דגן שמספק לחות, ואם חם לך, דגן בעל תכונות מקררות יהיה הבחירה הנכונה עבורך.
החיטה מקררת ומייצרת לחות: התפריט של רוב העולם המערבי כולל חיטה: לחם, פיתות, דגני בוקר, עוגיות ומאפים, חטיפים, פסטה, בורגול, קוסקוס, פתיתים. התגובות שהחיטה יכולה לעורר בגוף ונתפסות בטעות כחלק אינטגרלי ממרוץ החיים, הן עייפות, בטן נפוחה, כאבי ראש וחוסר ריכוז, אלרגיות, כאבי מפרקים ובעיות בבלוטת התריס. בנוסף, לפי התזונה הסינית מומלץ לא לצרוך חיטה במצבים של צינון, הרגשת רפיון, עייפות, עודף משקל ונטייה לקור.
הכוסמין מחמם מעט ומלחלח: מדובר בסוג של חיטה קדומה שאמנם יש בה אותה כמות גלוטן, אך נחשב ליותר מחמם מחיטה, עובר פחות שינויים והשבחות וידידותי יותר לעיכול.
השיפון מחמם ומייבש: זהו דגן עשיר בברזל, בעל מדד גליקמי נמוך מהחיטה ומהכוסמין, כלומר מקפיץ פחות את רמות הסוכר בדם ויש בו פחות גלוטן מאשר בחיטה ובכוסמין.
הכוסמת הכי מחממת: היא נטולת גלוטן ומהווה חומר גלם מוצלח ללחמים, לקרפים ולתבשילים. יש מי שהדגן הזה מעורר בה רתיעה. אולי בגלל ריח הכוסמת החומה או כי זהו דגן פחות מוכר לחלקנו. הכוסמת הירוקה ידידותית הרבה יותר ובעלת ערכים תזונתיים גבוהים משל החומה. בין היתר, היא עשירה בחומצה פולית ובחומר הנקרא רוטין, שמסייע לבריאות הלב וכלי הדם ובאיזון הכולסטרול. ברפואה הסינית כוסמת היא דגן שתומך בכליות ומתאים לסובלות מקור ומחולשה, לאלה הסובלות מחוסר איזון הורמונלי ולמי שזקוקות לחיזוק פיזי.
הקינואה נוטה לייבש: היא עשירה מאוד בחלבון, בברזל, בסידן ובאבץ ומופיעה בצבעי לבן-צהבהב, שחור או אדמדם. ככל שדגן או קטנית שחורים/אדומים/חומים יותר, יש בהם יותר ברזל. הקינואה מומלצת למי שסובלת מקור ומאנמיה בשל חסר בברזל, ב-B12, בחומצה פולית או מפריטין/המוגלובין נמוכים וכן למי שסובלת מחולשה ומחיוורון. למרות כל יתרונותיה, כ-20% מהאוכלוסייה רגישים אליה. לכן, חשוב להתנסות ולבדוק את השפעתה. שימי לב מה את מרגישה בגוף.
הגריסים מייבשים: גריסים הם שעורה ותכולת הגלוטן שלהם קטנה יותר מזו של החיטה. יש להם מרקם מיוחד, קצת "רירי", שעוזר לבעיות עיכול, כמו צרבות, יציאות קשות ואי-נוחות בבטן. יש בהם מינרל הכרום, שעוזר בוויסות רמות הסוכר בדם, ולכן מכל הדגנים הוא המומלץ ביותר למי שיש לה סוכרת (בניטור ובפיקוח כמובן). בראייה סינית, הגריסים מנדפים לחות וליחה מהגוף ובעלי יכולות הנעה ופיזור דברים תקועים, והם מעולים במקום חיטה במצבי הצטברויות כצינון, כבדות ותחושת תקיעות.
האורז מתאים למי שסובלת מאלרגיות: זהו דגן היפואלרגני ונטול גלוטן. ברפואה הסינית הוא "מחזק צ'י", כלומר את כוח החיים. הוא מתאים למערכת חיסונית רגישה שמגיבה באלרגיות, בחוסר נוחות וברגישות לסוגי מזון שונים. מכיוון שהוא סופח נוזלים, מומלץ למי שסובלת מיובש לבשל אותו עם הרבה מים כמו דייסה ולמי שסובלת מעודף לחות - להפך. האורז הלבן הבסמטי קל ביותר לעיכול במקרים של שלשולים, נפיחות בבטן, גזים ומחלות מעי דלקתיות ופחות מקפיץ את רמות הסוכר בדם מאשר האורז הפרסי או מאורז יסמין, למשל. האורז המלא לפעמים מתאפיין בריח פחות ידידותי שמזכיר חציר, אך יש לו יתרון: בקליפתו יש סיבים, ויטמינים ומינרלים. לכן, כדאי להשרות את האורז המלא במים פושרים חצי שעה לפחות לפני הבישול, מה שיתרום לטעם טוב יותר ויעזור לעיכול הסיבים.
שיבולת השועל (קוואקר) מייצרת לחות ומחממת מעט: הצורה הנפוצה שנמצאת בחנויות היא של הדגן השלם השטוח או "אינסטנט" (הדגן השבור). היא מתאימה למי שסובלת מיובש ומקור. אפשר לבשל את הקוואקר ולהכין ממנו דייסה שתהווה ארוחה חמה, נעימה, מהירה ומשביעה בזכות עושר הסיבים שבה - סיבים מסיסים שלרוב קלים יותר לעיכול. הארוחה הזאת מתאימה לחימום ולהכנסת לחות לגוף. בקוואקר יש ריכוז של סוגי ויטמין B שתומכים בפעילות מערכת העצבים, כלומר משרים רוגע, ריכוז ופוקוס, ולכן דייסה כזו מומלצת גם כארוחת ערב לשינה רגועה יותר. קוואקר יכול גם להקל במקרי צרבת או שיעול יבש הגורמים לכחכוח.
התירס מקרר: זהו דגן עם איכות אנרגטית מקררת מאוד, המתאים בעיקרון לאכילה בקיץ ולמי שכל הזמן חם לה. התירס מתפרק מהר לסוכר בדם ולכן אם כבר ליהנות מסוכר, אז עדיף לבחור במתוק החביב עלינו מאשר לשלב תירס בארוחות. אבל אם בחרתן בכל זאת בתירס, כדאי לצרוך אותו הכי קרוב למקור, כקלח תירס, וליהנות מהסיבים שיש בו, אלא אם כן יש קשיי עיכול.
תפוח האדמה מלחלח ומקרר: זהו ירק עמילני ולפיכך פחמימתי. האנרגיה שלו מעוררת לחות ומקררת יותר. תפוח האדמה עשיר בעמילן ומתפרק לסוכר בדם מהר יחסית.
הבטטה מחממת: מועילה למערכת העיכול בזכות הצבע הכתום (בטא קרוטן) שעל פי הרפואה הסינית קשור לאלמנט האדמה ולמערכת העיכול.
כתבה זו פורסמה במגזין "לאשה"
פורסם לראשונה: 18:38, 16.07.24
