לפעמים רומנים שמתחילים בתוכניות מציאות גם מסתיימים כמו במציאות: בפרידה כואבת. אבל במקרה של טל רואה ורון שוורץ, הזוג המבטיח מהעונה השישית של "חתונה ממבט ראשון", הפרידה מתגמדת לצד אירועים הרבה יותר גדולים. כמו למשל העובדה שחייהם ניצלו באופן מקרי לחלוטין באסון 7 באוקטובר.
עוד כתבות +ynet:
כזכור, עם סיום התוכנית (של קשת), אחרי שהשניים הודיעו שהם ממשיכים הלאה כזוג על אמת, הם עברו לגור יחד בשדרות, עיר מגוריו של שוורץ. ביום הטבח, מתברר, מחבלי החמאס הגיעו ממש עד לבית שלהם. "הם ריססו את כל מי שהם ראו", מספרת רואה. "לפי מה שאמרו לי, שכנה שגרה בבניין מולי נרצחה. היא פתחה את החלון להבין מהיכן הרעש וצלפו בה".
איפה אתם הייתם באותם רגעים?
"בנס אני ורון לא היינו בבית באותו בוקר. בליל שישי קפצנו לארוחת ערב אצל הוריו בקריית מלאכי, וברגע האחרון החלטנו להישאר לישון שם. כבר היינו בדרך לאוטו כדי לנסוע חזרה. זה פחות מחצי שעה נסיעה, אבל במשך כל אותו יום טיילנו והיינו עייפים. אבא של רון, שליווה אותנו לרכב, הציע לנו להישאר לישון אצלם, ואין לי מושג למה הסכמתי. אפילו לא היה עליי תיק עם בגדי החלפה והקרמים שלי. הכי לא מתאים לי. זו בטוח הייתה השגחה עליונה".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אז רואה, שגם ככה מעולם לא רצתה לגור בשדרות בגלל החרדה שגרמו לה האזעקות, ניצלה למזלה מהתופת. מצד שני, 7 באוקטובר היווה ללא ספק קטליזטור לפרידה של בני הזוג, שהתרחשה בדיוק חודש לאחר מכן. אבל רגע, כדי להבין את כל זה כדאי שנלך רגע אחורה. הרבה אחורה.
רואה (37) נולדה כבת זקונים במשפחה בת שלושה ילדים, שהתגוררה בכפר הירוק ובהמשך ברמת השרון. כשטל הייתה בת תשע חלתה אמה האהובה רחל בסרטן השד, בהיותה בת 36. "למעשה, היא מעולם לא הצליחה להחלים מהמחלה", רואה מספרת. "אני זוכרת שהיא תמיד הייתה אומרת לי: 'קיבלתי מתנה חדשה ליום ההולדת'. כל פעם גילו אצלה גידולים במקום אחר. רוב הילדוּת חייתי בצל אמא חולה, שאני מרגישה שיש לי איתה זמן שאול".
בצבא שירתה בבסיס של חיל המודיעין, "ואז המחלה של אמא הגיעה לשיאה. אם זה לא מספיק, אחי עבר ניתוח שקדים שהסתבך, עבר שלושה ניתוחי ראש ויצא מהם משותק. יותר משנה הוא היה מאושפז בשיקום. אמא כבר סבלה מגרורות בכבד ובראש, ובדיעבד, נראה שעשתה הכול כדי להישאר בחיים עד שהיא תראה שהבן שלה שוב עומד על הרגליים. זמן קצר לאחר שהוא השתחרר היא נפטרה, בגיל 50. עד היום נושא הסרטן מפחיד אותי מאוד. למרות שהמחלה של אמי לא הייתה גנטית, אני עושה כל שנה MRI שד וכל פעם אני בלחץ מחדש".
המוות של אמה, היא מספרת, שבר אותה. "היא הייתה האדם הכי יקר לי בעולם ועמוד התווך של הבית. בינה ובין אבא שלי הייתה זוגיות מעוררת הערצה. אחרי מותה משהו אצל אבא שלי כבה. התפרצה אצלו לופוס (מחלה אוטואימונית, י"מ) ובהמשך הוא התחיל לסבול מאי־ספיקת כליות ומאי־ספיקת לב. לפני שלוש שנים הוא עבר אירוע מוחי שאחריו הוא כבר לא חזר לעצמו. הוא יצא ונכנס לאשפוזים, עד שבאפריל האחרון הוא נפטר, בגיל 67.
"זה היה בדיוק אחרי סיום הצילומים של 'חתונה ממבט ראשון'. כל הזמן פחדתי שאבא שלי לא יזכה לראות אותי אמא, אבל לפני שהוא נפטר רון הספיק להיפגש איתו. התנחמתי שהוא לפחות ראה שאני בזוגיות רצינית, כי הוא כל הזמן דאג לי. הוא נורא רצה לראות גם אותי מתחתנת ומביאה ילדים, כמו אחי ואחותי. שמחתי שלפחות לפני מותו הוא האמין שהכול יהיה בסדר איתי".
רואה סיימה לימודי עיצוב ומיצוב חנויות בשנקר, ומאז עבדה כמעצבת חלונות ראווה. לפני החתונה הטלוויזיונית שלה הספיקה להינשא על אמת ולהתגרש בגיל 32. "בעלי לשעבר היה שוטר", היא מספרת. "הכרתי אותו בגיל 24, כשהלכתי עם חברה להופעה והוא היה אחד המאבטחים. אחרי ארבע שנים התחתנו, אבל זה היה קשר עם הרבה עליות ומורדות. עוד לפני החתונה היו לנו לא מעט פרידות, והנישואים לא פתרו את הבעיות. בגלל זה לא מיהרנו להביא ילדים, כי בתוך תוכנו הבנו שזה לא עובד, שמשהו שם לא פיקס. בשנים שהיינו יחד גרנו במרכז, אבל הוא במקור מהצפון וכל הזמן ניסה למשוך אותי לשם. אחרי שהתחתנו הוא קיבל שטח של בנים ממשיכים ורצה שנבנה שם בית. זו לא הסיבה שנפרדנו, אבל היה לי מאוד קשה לדמיין את עצמי עוברת לשם".
מצחיק, ב"חתונה ממבט ראשון" בחרו עבורך מישהו מהדרום, שגם הוא רצה שתגורו במקום שהוא בא ממנו.
"כן. זה בהחלט היה אירוני במיוחד".
מה בעצם הביא אותך לתוכנית?
"אחרי הגירושים היו לי שתי מערכות יחסים רציניות, אחת של שנה וחצי והשנייה במשך עשרה חודשים. אבל שתיהן הסתיימו, ופתאום, בגיל 36, מצאתי את עצמי עדיין לבד. אף פעם לא הייתי נערת מסיבות וממש לא התחברתי לאפליקציות. עד אז הכרתי בעיקר דרך חברים, אבל בשלב מסוים גם לחברים שלי כבר לא היה את מי להכיר לי. באוגוסט לפני שנה וחצי ישבתי עם חברה ואמרתי לה: 'תגידי, מה יהיה עם גברים? איך אני אכיר?'. ואז היא הציעה לרשום אותי לתוכנית. אמרתי לה 'אין סיכוי'. הרתיעה אותי המחשבה שכל המדינה תראה אותי בטלוויזיה. בסוף היא הצליחה לשכנע אותי".
איך השתכנעת?
"נורא רציתי כבר למצוא את האדם הנכון בשבילי, נורא כמהתי למשפחה. השעון הביולוגי שלי לגמרי התחיל לתקתק. עשיתי בזמן הזה גם הקפאת ביציות, כי להיות אמא זו המהות שלי. אני לא יכולה לדמיין מצב שלא יהיו לי ילדים. גם האמנתי בצוות המקצועי של התוכנית. אני זוכרת שישבתי מול העורכת הראשית ואמרתי לה, 'אני מקווה מאוד שאתם תמצאו את האהוב שלי, את האדם שהכי מתאים לי, כי אני כבר התייאשתי'".
החתן שנבחר עבורה הוא רון שוורץ (39), מנהל תפעול תחנות כוח סולאריות. על פניו זה באמת נראה כמו שידוך שיכול לעבוד. כמוה, מדובר באדם משפחתי, כזה שאין לו שום עניין במשחקים: הוא רוצה למצוא את בחירת לבו ולהקים משפחה, ולא מהסס להגיד את זה. היה רק עקב אכילס אחד: המרחק. בעוד שרואה הודיעה לצוות התוכנית שתשמח לבן זוג מהמרכז, בעיקר כי אביה נכנס ויוצא מבתי חולים, שוורץ הסביר שמעולם לא הסכים לצאת עם מישהי שאינה ברדיוס שלו, כי אין בזה טעם. צוות התוכנית קיווה שההתאמה בין בני הזוג תגבר על אתגר המרחק.
כבר בחופה היה ברור שאת ורון נמשכים זה לזו.
"נכון. שנינו אהבנו את מה שראינו. היה קליק, והצופים ראו את זה. מהר מאוד הבנו שיש לנו גם את אותם ערכים ואותה ראייה לעתיד. הבנו למה חיברו בינינו. אבל כן, שנינו התבאסנו לגלות שיש בינינו מרחק גיאוגרפי. רון בכלל היה לחוץ. הוא שאל 'איפה נגור?'. אמרתי לו שיהיה בסדר, שנמצא את עמק השווה. במהלך הצילומים בחרנו במקום שנמצא באמצע: גרנו באשקלון, וכל אחד היה צריך לנסוע קרוב לשעתיים כדי להגיע לעבודה שלו. אבל ככל שהקשר בינינו התקדם ושנינו הרגשנו שאנחנו באמת רואים חתונה בעתיד, ידענו שאנחנו לא יכולים להמשיך ככה. זה כבר נעשה מתיש".
במהלך השידור הופנתה כלפיכם הרבה ביקורת: שכל מה שהוא רואה בך זה רחם ואת רואה בו תורם זרע.
"כמובן שזה הכי רחוק מהאמת. אני יכולה להגיד לך שמאז שהתגרשתי יכולתי להביא ילדים עם שלושה גברים שונים. גם עם רון למעשה יכולתי. הסיבה שלא הבאתי ילד לעולם עד עכשיו היא כי חשוב לי שזה יהיה עם בן הזוג המדויק לי. אם לי ולרון היה חשוב רק להביא ילדים, לא היינו נפרדים".
אז למה באמת נפרדתם?
"בסיום הצילומים היינו צריכים להחליט לאן אנחנו עוברים לגור. רון בשום אופן לא היה היה מוכן לעבור למרכז, אבל הוא לא כפה עליי לגור בשדרות. הוא היה מוכן להתפשר ושנגור שוב באמצע, במקומות כמו גדרה או יבנה. התחלנו לחפש דירות שם, לא התחברתי, ואז רון אמר: 'מה בעצם ההיגיון? העבודה שלי בדרום. את גם ככה רוצה לעשות שינוי תעסוקתי ולפתוח מכון ציפורניים, ואת זה את יכולה לעשות בכל מקום'. בסוף חשבתי שאולי באמת הכי טוב שנעבור לשם, שכדאי שאתן לזה צ'אנס. אבל המעבר לשם עשה לנו מאוד לא טוב לזוגיות".
מה קרה?
"עברנו לשדרות במרץ האחרון. ביום השני שלנו בדירה סידרתי את הארונות עד שתיים בלילה ונכנסתי למיטה. איך שהתחלתי להירדם פתאום שמעתי את הכריזה: 'צבע אדום'. מעולם לא שמעתי את זה לפני כן. זה הבהיל אותי נורא. אני ורון קפצנו מהר מהמיטה ורצנו לממ"ד. גם במרכז לפעמים היו אזעקות אבל שם יש לך דקה וחצי להגיע למרחב מוגן. בשדרות זה שבע שניות! עוד לא הספקנו לסגור את הדלת וכבר היו פיצוצים. פחד מטורף.
"אחרי זה חזרנו למיטה, רון נרדם מיד, ואני כל הלילה לא הצלחתי לעצום עין. למחרת היירוטים המשיכו. לא רק שפחדתי לצאת מהבית, פחדתי אפילו ללכת לשירותים. הייתה פעם אחת שישבתי במרפסת והתחיל צבע אדום. זו הייתה השעה שבדיוק הוציאו את הילדים מהגנים. ראיתי איך כולם צורחים, משתטחים על הכביש, כאוס מטורף. פתאום קלטתי שאנשים בשדרות חיים בשדה קרב. לא יכולתי להתמודד עם הסטרס הזה".
מה עשית?
"בסופו של דבר ארזתי תיק ועברתי לכמה ימים לאחי, שגר בגני־תקווה. אז התחילה התנהלות כזאת שבכל פעם שהמצב הביטחוני התחמם, הייתי עוזבת את הבית ועוברת לכמה ימים לאחי או לאחותי, שגרה בפתח־תקווה. בשלב מסוים הייתי ישנה לפחות פעמיים בשבוע במרכז גם בלי קשר ליירוטים. הייתי נוסעת לבקר את האחיינים, חברות, ומחליטה להישאר לישון. אמרתי לעצמי, בשביל מה לנסוע באמצע הלילה? אחזור מחר. בשלב מסוים רון אמר לי: 'אומנם החפצים שלך פה, אבל הלב שלך לא בבית'".
אז הפרידה נבעה רק מהמעבר?
"לא. זה היה רק חלק מזה. זו הייתה תקופה מטלטלת עבורי. גם עזבתי את העיר שבה חייתי כל חיי, גם עזבתי את החברה שעבדתי בה זה 14 שנה, וגם אבא שלי נפטר. ואז, אם זה לא מספיק, בדיוק החלו שידורי התוכנית, וזה כבר ממש עשה לנו רע ליחסים".
למה?
"לאורך כל תקופת הצילומים אמרו לנו בהפקה שאנחנו הולכים להיות הזוג של המדינה, 'קטיה וליאור הבאים'. שנינו גם הרגשנו שאנחנו באמת זוג טוב, שיש בינינו וייבים טובים, אהבה גדולה. אבל אז התחילה העונה והתחלנו לקבל תגובות מאוד לא נעימות. זה היה קשה לשנינו".
מה למשל?
"עליי אמרו שאני נואשת לילדים, אבל לפחות קיבלתי הרבה אהבה. עם רון זה היה סיפור אחר. הוא קיבל תגובות מאוד קשות. כתבו שהוא שתלטן, נרקיסיסט, שאני חייבת לעזוב אותו. זה כמובן לא היה נכון. שום דבר במערכת היחסים בינינו לא נכפה עליי, ורון מאוד נפגע מהדברים האלה. תקשיבי, במשפחה שלו ובעבודה שלו כולם מעריצים אותו. פתאום הוא חווה משהו אחר לגמרי. הוא הרגיש נבגד על ידי ההפקה, ובשלב מסוים גם טען שאני לא שמרתי עליו בזמן הצילומים - שהוצאתי אותו לא טוב בדרך שבה התראיינתי לטסטות (הריאיונות האישיים, י"מ). לא הבנתי על מה הוא מדבר, כי הרגשתי שלאורך כל הדרך מאוד כיבדתי אותו. אבל הוא אמר שלא נשמרתי בלשוני. מכאן התחילו הבעיות העיקריות".
הפרק האחרון של העונה שודר ב־11 בספטמבר. "הזוגיות כבר לא הייתה טובה אבל היה לנו קשה לפרק את הבית", מספרת רואה. "ואז הגיע 7 באוקטובר, ויצא שכאילו היקום עשה עבורנו את העבודה. שנינו לא יכולנו לחזור אחרי זה הביתה. הבית התפרק בכל מקרה. התעוררנו בשבת בבוקר בבית הוריו. ראינו מה קורה בעוטף, בשדרות, והיינו בשוק. ביומיים הראשונים עוד נשארנו אצל ההורים שלו. הם גרים בבית פרטי ואין להם ממ"ד, יש מקלט בחוץ. בקריית־מלאכי את שומעת בלי סוף את ההפצצות מעזה. הייתי בפחד נוראי. נכנסתי בלילה למיטה עם בגדים ונעליים עליי, כדי שאם תהיה אזעקה אהיה מוכנה. אחותי בדיוק הייתה בחו"ל כשהכול התחיל, ואמרתי לרון שיש לנו דירה פנויה בפתח־תקווה ובוא נעבור לשם, אבל הוא רצה להישאר אצל ההורים שלו. אמרתי לו שאני לא מוכנה להישאר יותר בדרום ושאני נוסעת למרכז".
איך הוא הגיב?
"אני חושבת שהוא קצת כעס עליי. התאכזב ממני. הוא אמר שאנחנו זוג ושאנחנו צריכים להתמודד עם זה יחד. לא היה לי אפילו רכב לנסוע איתו למרכז, כי הוא נשאר בשדרות. שתביני, עד היום כל החפצים האישיים והרהיטים שלי עדיין בדירה שם. הייתי צריכה לקנות לעצמי בגדים, קרמים, איפור, הכול מאפס".
איך הגעת לפתח־תקווה בלי רכב?
"בסוף אבא של גיסתי שהיה באזור, בא לאסוף אותי. כעבור שלושה ימים רון שינה את דעתו והגיע גם. היינו יחד בדירה של אחותי חמישה ימים, ואז פינו אותנו למלון בהרצליה".
וזה היה תחילתו של הסוף?
"כן. כל הזמן רבנו והשלמנו. זה היה לופ שלא הצלחנו לצאת ממנו. אני כבר הודעתי לרון שלעולם לא אחזור לשדרות. הוא הבין את זה. התחלנו לדבר על איפה נגור ועזבנו את זה. רון המשיך לנסוע מדי יום לעבודה שלו, ומהר מאוד הבנתי שאני חייבת לדאוג לעתיד ולפרנסה שלי. מצאתי חנות באוסישיקין ברמת־השרון ופתחתי את העסק שתמיד חלמתי עליו: מכון ציפורניים שבו אני עושה מניקור־פדיקור, לק ג'ל, בניית ציפורניים – דברים שלמדתי בשנים האחרונות. רון ראה שהחלטתי להתמקם במרכז והבין מה זה אומר. דיברנו, ובכאב גדול הבנו שהגענו למבוי סתום, ושכבר תקופה לא מבוטלת אנחנו לא מאושרים יחד. היו בינינו אהבה וחברות גדולה אבל משהו נשבר. אחרי השיחה הזו רון עבר למלון בדרום".
איך הרגשת?
"היה לי מאוד קשה, אני לא אסתיר. התעוררתי בבוקר ואמרתי לעצמי: 'תכף את בת 38 ושוב הכול התפוצץ לך בפנים'. זה קשה, כי אני יודעת איזה אדם זוגי אני וכמה אימהית אני. כמה להיות אמא תפור עליי. כמו שהפסיכולוגית של התוכנית הציגה אותי: 'טל היא אמא לארבעה ילדים. היא אוספת אותם מהחוגים, עושה להם מקלחות, משכיבה אותם לישון. רק שעוד אין לה את הילדים ואת הבעל'. אני מרגישה שאני כבר מזמן צריכה להיות שם, ובסוף תמיד משהו לא מצליח וזה שובר לי את הלב".
אחרי הפרידה, היא אומרת, "היה לי ברור שאני צריכה לחשב מסלול מחדש, ומעל הכול, שאני בשום פנים ואופן לא מוכנה לוותר על האימהות. חזרתי לרופא הפוריות שלי לעשות סבב הקפאת ביציות נוסף. הוא אמר לי: 'מתוקה, זה כמו כוסות רוח למת'. שאלתי למה, והוא ענה: 'כי את בגיל שאת כבר חייבת להיכנס להיריון'. התחלתי להתבלבל ביני לבין עצמי, והוא אמר: 'אם הייתי אומר לך שזה עכשיו או לעולם לא, היית מביאה ילד לבד?'. עניתי לו 'כן'. הוא אמר 'אז תביאי'. הסברתי לו שאני עדיין לא מוכנה לוותר על החלום להביא ילד מאהבה, מה גם שזה ממש לא פשוט בשבילי לעשות את זה לבד. אין לי הורים. שני האחים שלי מאוד מעורבים בחיים שלי, אבל בסופו של דבר לכל אחד מהם יש חיים ומשפחה משלו".
לא פשוט. איפה את עומדת עם זה כרגע?
"בסופו של דבר סיכמתי עם הרופא שאעשה עוד סבב הקפאת ביציות ואחרי זה סבב של הקפאת עוברים עם תרומת זרע. אבל אני עדיין מקווה שלא אצטרך להשתמש בהם. אני עדיין אופטימית שכן אמצא את הבחור הכי נכון לי. שאלך לישון בלילה, אניח עליו את הראש ואומר לעצמי: טל, מצאת סוף־סוף את הנחלה שלך. וואלה, התחתנת, התגרשת, היית בכמה מערכות יחסים, התחתנת בטלוויזיה, כמעט התחתנת שוב, אבל היה לך חשוב להיות הכי מדויקת עם עצמך. והנה, זה סוף־סוף הגיע".
הכתבה התפרסמה במגזין "לאשה"
