לפני חמש שנים נהגה דנה יזרעאלי לצאת ללא מעט דייטים. "רציתי להכיר את האחד ולהקים איתו משפחה", היא מספרת, "עד שיום אחד קמתי ואמרתי, 'די, אני סיימתי לחכות לאחרים כדי להגשים את החלומות שלי. אני הולכת לעשות ילד'. זה היה עוד לפני שמלאו לי 37".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
לדברי יזרעאלי (41), מנהלת פרויקטים ומפיקת כנסים מתל אביב והיום כבר אמא לשניים (בת שנתיים וחצי ובן עשרה חודשים), לפני שהפכה לאם נהגה לקבוע דייטים ראשונים בשעות הערב. "במהלך היום עבדתי בעבודה משרדית, אז הייתי יותר זמינה בערב", היא מסבירה, "ובעיקר הרגשתי שזה מה שמקובל. באופן אישי, כבר אז לא מתתי על זה. אני לא אוהבת אלכוהול, ובהחלט הייתי מעדיפה להיפגש בשישי בצהריים על כוס קפה. אבל הרגשתי שזה מה שעושים כולם, וזרמתי".
לאחרונה הרהרה יזרעאלי ברעיון לחזור לשוק ההיכרויות, אבל נתקלה בבעיה - מתי יהיה לה זמן לצאת לדייטים? "בערבים אני נמצאת תמיד עם הילדים", היא מסבירה, "ובייביסיטר כרגע זו לא אופציה ריאלית - גם כי הם עדיין קטנים וגם כי זה מייקר את הדייט באופן משמעותי".
יזרעאלי הבינה שהדבר האידיאלי עבורה יהיה לקיים את הפגישות הראשונות בשעות היום, אבל היא לא הייתה בטוחה אם זה משהו שמקובל היום בסצנת הדייטינג. לפני כמה שבועות העלתה פוסט בנושא בקבוצת הפייסבוק "Day Job - המקום לנשים עסוקות", שבו כתבה: "הבנתי שביום שאחזור לדייטים, בתור התחלה אעדיף פגישות ראשונות שהן כוס קפה או ארוחת צהריים במהלך היום ולא פגישת ערב. שיהיה קליל יותר, תחום בזמן, במטרה בעיקר לבדוק כימיה ועניין ראשוני. פגישות ערב דורשות הרבה יותר אנרגיה, משאבים ומאמץ, ונראה לי שעדיף שיהיו שמורות לפגישות עם אופק, ולא סתם כאלה ראשונות משמימות. אבל האם דייטים של יום זה משהו מקובל או שאני חיה בקומדיה רומנטית? אם גבר היה מציע לכן דייט ראשון ביום, האם זה היה בא לכן טוב?".
הפוסט שלך זכה ללא מעט תגובות.
"נכון. היו נשים שכתבו לי שגם הן היו מעדיפות דייטים של יום ומתחבטות כמוני בשאלה, והיו גם כאלה שענו שהן יצאו ויוצאות לדייטים של יום לא מעט! שמחתי לדעת שאם אציע לדייט פוטנציאלי שניפגש בבוקר או בצהריים, לא אחשב למוזרה".
מיכל: "אמרתי לו, בוא נחסוך לשנינו זמן יקר. תגיע עם האוטו לבניין שלי, אני אכנס לרכב ונביט זה על זו למשך חמש דקות בלי לדבר. אחרי זה אני אלך ואז שנינו נחליט מה אנחנו רוצים הלאה"
ובכל זאת, יש שחושבים שלקבוע פגישה בצהריים זה קצת כמו ראיון עבודה ושזה מנוכר מאוד.
"עולם הדייטים הנוכחי מנוכר גם ככה. היום רובנו מכירים באפליקציות. ההחלטה הראשונית שלך אם בא לך להכיר היא על ידי נפנוף תמונה ימינה או שמאלה, ובעיניי הדייט הראשון הוא המשך ישיר לזה. הוא אמור להיות קצר וקליל, כזה שמטרתו הראשונית היא להבין אם אכן יש התאמה. דווקא טוב לבוא אליו בצורה קצת מרוחקת ובלי יותר מדי ציפיות, וזה בטח עדיף על האופציה ההפוכה: שכל היום את מחכה לפגישה בערב, משקיעה, מתארגנת, מארגנת בייביסיטר, ואז את פוגשת מישהו שלא מתאים לך ומבינה שהכול היה לחינם. בנוסף, אם מבינים מהר שזה לא זה, יש פחות מבוכה לסיים את הדייט אם הוא מתרחש במהלך היום. אני למשל יכולה להגיד: 'טוב, אני צריכה ללכת לאסוף את הילדים מהמעון', וזה יישמע טבעי ולא פוגע".
יתרון נוסף: בדייט יום לרוב אין הוצאות כלכליות גדולות.
"בדיוק. אפשר להיפגש רק לכוס קפה, כך שגם אם למשל הדייט מתעקש לשלם עליי ואני הבנתי שאני לא רוצה להמשיך לדייט נוסף, אז הוא שילם עליי 14 שקל. זה אחרת כשיוצאים לדייט בערב ואז משלמים לרוב גם על אלכוהול. בנוסף, אני חושבת שדייט במהלך היום מוריד את רמות הלחץ, המתח והמבוכה ומאפשר לך להיות הרבה יותר 'את' במהלך הפגישה".
הנשים שהזדהו עם יזרעאלי הייתה גם רינת צוקרמן, מפיקת אירועים בשנות ה־40 לחייה מהרצליה, אמא יחידנית לבת 12 ובן 10 וחצי. "עד שהפכתי לאמא יצאתי המון לדייטים, ממש עבדתי בזה", היא מספרת. "אבל מאז שנולדו לי הילדים, מספר הדייטים שלי ירד באופן משמעותי. הסיבה העיקרית היא שבאמת נהוג לרוב לצאת בערבים, ומעבר ללוגיסטיקה הכרוכה בזה מבחינת הילדים, אני אישית סמרטוט בשעות האלה. הייתי קמה בבוקר מלאת אנרגיות, מתכתבת עם הבחור בצהריים בשמחה, ואז, כשהגיע הערב, כבר הייתי תשושה מעייפות. הייתי אומרת לעצמי: 'מה עשיתי? למה קבעתי? הכי מתאים לי עכשיו לאכול משהו מול הטלוויזיה ולהיכנס למיטה'".
אז למה לא הצעת שתיפגשו במהלך היום?
"לי יש לו"ז שאני יותר יכולה לשלוט בו מבחינת העבודה, אבל אני יודעת שלא כולם נמצאים באותו מצב. בדייטים הספורים שיצאתי אליהם, הבחורים תמיד הציעו שניפגש בערב, וחששתי להציע אלטרנטיבה, גם כי חשבתי שזה פחות יתאים לצד השני וגם כי הנחתי שזה פחות מקובל. אבל עכשיו, כשאני כבר יודעת שזה דווקא נהוג, אני בהחלט מתכננת ליישם את הנושא".
זה לא פחות רומנטי בעינייך?
"בעיניי לא יכולה להיות רומנטיקה עם בן אדם שאת עדיין לא מכירה. בדייט הראשון הבן אדם שאת נפגשת איתו זר לגמרי. זה שנהיה תחת אורות מעומעמים בשעות הערב, לא יהפוך את זה לרומנטי. מה גם שאם את נפגשת בבוקר או בצהריים, יש פחות תחושה של פספוס אם זה לא הולך. זה חלק מהסידורים היומיים שלך ואת ממשיכה לדבר הבא. אין תחושה של באסה, כי כל היום עוד לפנייך".
כאמור, יש נשים שכבר אימצו מזמן את ההחלטה לקיים דייטים ראשונים רק בשעות הבוקר או הצהריים. אחת מהן היא מיכל (השם המלא שמור במערכת), עורכת דין בת 46 מתל־אביב, גרושה ואמא לשתיים (14, 12). במקרה שלה, עם הזמן למדה לייעל את השיטה אפילו יותר: היא מגבילה את המפגש בזמן קצוב מראש.
"אני אומרת לבחורים שאני קובעת איתם, שבעיניי דייט ראשון לא צריך להימשך יותר משעה", היא משתפת. "צריך להשאיר אותו קצר ומתוק. כמובן שאם הבחור מוצא חן בעיניי ואני מרגישה שיש משיכה הדדית, אני לא מעלה במהלך הפגישה את ההתניה הראשונית. אבל אם אני מרגישה שאני לא בעניין, אני מזכירה שקבענו שעה ומבקשת להזמין חשבון. זה מקצר תהליכים ומונע תחושת אי-נעימות".
מיכל התגרשה לפני שבע שנים, כשבנותיה עוד היו קטנות: "בחלק גדול מהערבים הבנות היו איתי. זו הסיבה שלא מיהרתי לצאת לדייטים אחרי הגירושים, וגם כשהתחלתי לצאת, התקשיתי מאוד. בערבים המעטים שהן היו אצל אבא שלהן, הרגשתי שאני מעדיפה לנצל את הזמן שנותר לי לעצמי לדברים שבטוח יעשו לי טוב - אפילו להיפגש עם חברה טובה. זה הרגיש לי עדיף מאשר להתארגן, להתלבש ולהתאפר במיוחד, ואז להבין שסתם בזבזתי את כל הערב על בחור שבכלל לא מתאים לי".
ואז החלטת לעבור לדייטים בשעות היום?
"כן. זה התחיל בזה שסיננתי מאוד. במקום ללכת על כמות, בחרתי ללכת על איכות. רק מישהו שממש נראה לי לפי התמונות ונשמע לי ממש נחמד ובעל פוטנציאל כששוחחנו בטלפון, הסכמתי להיפגש איתו. עד שמהר מאוד הבנתי שאני יכולה לייעל את זה עוד יותר: לקבוע דייט בשעות הבוקר או הצהריים המוקדמות ביום שישי, בזמן שהבנות שלי היו במסגרות. לפעמים, אם לבחור היה לו"ז גמיש כמו שלי, אפילו הייתי קובעת איתו קפה בבוקר או בצהריים במהלך יום חול, בין פגישת עבודה אחת לשנייה".
אבל זה לא מוריד מראש את הווייב הזוגי?
"לא. חשוב להבין שהיום, בעידן האפליקציות, על אחת כמה וכמה לאנשים בגיל ובסטטוס כמו שלי, דייט ראשון שונה מאוד ממה שהוא היה פעם. בשנות ה-20 שלי, למשל, בתקופה שבה הכרתי את הגרוש שלי, היו מכירים לראשונה במסגרת השירות הצבאי, באוניברסיטה, במקום העבודה או אפילו במסיבה. ההיכרות הראשונית כבר הייתה פנים מול פנים, כך שהדייט הראשון היה אחרי שכבר היה ברור לשני הצדדים שיש סוג של כימיה ועניין. היום לרוב מכירים דרך פייסבוק או אפליקציות, ולכן הדייט הראשון משול יותר להיכרות הראשונית של פעם. מטרתו היא לראות אם יש משיכה ראשונית. ובינינו, עבור זה אפילו לא צריך דייט. מספיק להסתכל זה לזו בעיניים במשך חמש דקות, משהו שאגב, גם עשיתי בעבר".
למה הכוונה?
"הבנתי שברגע שאני יוצאת לדייט ראשון עם בחור, השאלה הראשונה שאני שואלת את עצמי כדי להבין אם אני נמשכת אליו היא: האם אני רואה את עצמי נכנסת איתו למיטה? ואת התשובה אני יודעת כבר בדקות הראשונות בדייט. לפני כשנתיים הכרתי מישהו דרך 'אוקיי־קיופיד' והתחלנו להתכתב. היה נעים, עברנו לטלפון וגם השיחה הייתה סבבה. הוא הציע שניפגש, ואני פשוט אמרתי לו: 'תשמע, רוב המרכיבים כבר קיימים. יש הומור, יש אינטליגנציה, יש שיחות עומק. תכלס, עכשיו זה יכול ליפול בינינו רק על משיכה. בוא נחסוך לשנינו זמן יקר. אתה גר קרוב אליי. תגיע עם האוטו לבניין שלי, תצלצל, אני ארד, אכנס לרכב שלך, ונביט זה על זו למשך חמש דקות בלי לדבר. אחרי זה אני אלך ואז שנינו נחליט מה אנחנו מרגישים ומה אנחנו רוצים הלאה".
והוא הסכים?
"הוא היה די בשוק. הוא אמר, 'את רצינית? רק חמש דקות?'. אבל מהר מאוד הוא הסכים והגיע אליי בדיוק לפי התוכנית: הוא טלפן, ירדתי, נכנסתי לאוטו שלו והבטנו זה על זו. די מהר הוא נעשה נבוך ואמר, 'טוב, אנחנו בכל זאת יכולים לדבר קצת, לא?'. ואני, אחרי שכבר הבנתי שאני אכן נמשכת אליו, חייכתי ואמרתי: 'מבחינתי אנחנו יכולים לקבוע דייט'".
מה קרה אחרי זה?
"אמרתי לו 'להתראות' ויצאתי מהרכב, הוא סימס לי מיד וכתב 'מתי יוצאים?', וקבענו למחרת דייט בערב. זה היה דייט מקסים, והמשכנו לצאת בערך חודש. היה אחלה - עד שהפסיק להיות אחלה. אבל זה כבר קשור להתפתחות של קשר ולא לדייט ראשון".
אז מאז את מאמצת את שיטת המבט למשך חמש דקות?
"הייתי שמחה לעשות את זה תמיד, אבל הבנתי שזה יכול מאוד להרתיע. אפילו אותו בחור שהסכים, אמר לי אחרי זה שהוא חשב שזה רעיון משוגע לגמרי והסכים רק בגלל שממש מצאתי חן בעיניו. היום אני עדיין מעדיפה דייטים בשעות הבוקר או הצהריים וכאמור גם תוחמת את זה לשעה".
אגב, למה דווקא שעה?
"הגעתי לזה בעקבות הרצאה מרתקת שראיתי ב'טד' שנקראת 'דייט אפס'. מעבירה אותה כריסטינה וואלאס, יזמית אמריקאית שבמהלך השנים יצאה להמון דייטים, עד שבשלב מסוים הבינה שהיא יכולה לחסוך הרבה זמן באמצעות שימוש בכלים עסקיים שהיא רכשה במסגרת הקריירה שלה. לדבריה, מחקרים הוכיחו שצריכים רק 30 שניות כדי להבין אם יש לך עם מישהו קליק. לדעתה צריך שהדייט הראשון יימשך רק שעה אחת, עם משקה אחד, כשהמטרה היא לשאול את עצמך במהלכו: 'האם אני ארצה לאכול ארוחת ערב עם הבחור הזה?'. את לא צריכה לשאול במהלך הדייט הראשון: 'האם הוא האחד?'. רק לשאול: 'האם אני רואה את עצמי מעוניינת לשבת עם הבחור הזה בבר או במסעדה במשך שלוש שעות?'".
וכשאת אומרת לגברים מראש שאת מגבילה את הדייט שלכם לשעה, הם לא נרתעים?
"ממש לא. לא רק שהם מסכימים, רובם אפילו שמחים על ההצעה. גם הם ספגו לא מעט נפילות. רובם אומרים לי, 'זה אחלה רעיון', ומתוודים שלהם פשוט לא נעים להציע את זה בעצמם. אני חושבת שלגברים באמת יותר קשה להציע את זה מיוזמתם, כדי לא לתת לאישה רושם שחשוב להם רק המראה. אבל כשאנחנו מציעות, זה מתקבל אחרת לגמרי".
אביחי ון לוין (53), בעל בית קפה מירושלים, גרוש פעמיים ואב לשלושה, היה יותר משמח לעשות דייטים בשעות הבוקר־צהריים ולהגביל אותם בזמן. "עבור אנשים בסטטוס כמו שלי, הערבים הפכו למצרך נדיר", הוא מסביר. "או שבזמן הזה הילדים איתי, או שהם לא איתי ואז אני רוצה להקדיש את הזמן לדברים אחרים, למשל לעבוד. כך שאם מדובר בהיכרות ראשונית, להיפגש לשעה על כוס קפה בשעות היום, בעיניי זה דבר אידיאלי".
ואתה מציע את זה לדייטים שלך?
"לא, כי אני מרגיש לא נעים וחושש מאיך שזה יתקבל. לא הייתי רוצה שהדייט שלי תחשוב שאני מזלזל בה, קובע איתה על הדרך. אבל אם היא עצמה תציע, מיד אענה בחיוב".
אם היא הייתה מציעה שתיפגשו בפעם הראשונה לחמש דקות? רק להסתכל זה לזו בעיניים?
"אני חושב שלא מספיק רק להסתכל אחד על השנייה. מאוד חשוב גם לשוחח כדי להבין אם יש חיבור. אבל אם נניח כבר דיברנו קודם בטלפון, אז בהחלט אזרום. ועזבי פגישה בת חמש דקות, אפשר לקבוע גם לדקה וחצי. זה לגמרי מספיק".
אז מה עדיף? דייטים בערב או במהלך היום? קטי נאור, יועצת זוגית, מאמנת ליצירת זוגיות ומומחית לדייטינג, אומרת שאין תשובה אחת. "הכול תלוי בגישה שלך ובאופן שבו את מחליטה להגיע לדייט. מה האנרגיה שאת מסוגלת להביא בדייט צהריים בשונה מהערב? עד כמה את משקיעה בהתארגנות לדייט צהריים? האם את לבושה, מריחה וזוהרת כמו בדייט בערב? ובעיקר, הסטייט אוף מיינד שלך: האם את רק קופצת לדייט בצהריים, בין הסעת הילדים לבית הספר לתור אצל הקוסמטיקאית? רק בוחנת האם זה מתאים? או האם את מגיעה אליו כשאת מתמסרת ובאמת מכוונת זוגיות? כך שבוקר או ערב, פארק או מסעדה, לכשעצמם, זה לא מה שחשוב".
החושך לא תורם לרומנטיקה?
"החושך תורם לרומנטיקה בדיוק כפי שיכולים לתרום לה ריח, אנרגיה או צחוק".
מה דעתך על דייט ראשון שנמשך חמש דקות?
"אני לחלוטין נגד. ברגע שאנשים יבינו שמשיכה לא בנויה רק על מראה חיצוני, הם יוכלו לאפשר לעצמם יותר הזדמנויות בחיים. הדבר הנכון לומר לעצמך במהלך הדייט הוא: 'אוקיי, הוא לא בדיוק הטעם שלי חיצונית אבל אולי יש בו פרמטרים אחרים שמתעלים על המראה'. חשוב להבין שהניצוץ שכל כך מחכים לו, לא רק שלא חייב להגיע בדייט הראשון, לפעמים הוא גם לא מגיע בדייט השלישי".
מה בנוגע לרעיון להקציב את הדייט מראש לשעה?
"זה לרצוח באופן חד-משמעי את כל האנרגיה של הדייט. בכל דייט חשוב שיהיו סקרנות, התרגשות וגילוי. הצד השני לא צריך לדעת איך את מנהלת את הדייטים שלך. זה צריך להיות חלק מהחיזור, מהאתגר שלו לנסות להבין מי את. בנוסף, אמירה כזו יכולה גם לסרס. ברגע שהבחור מתחיל את הדייט ומיד מסתכל על השעון כדי לראות כמה זמן נשאר, הוא לא יכול להיות מי שהוא באמת".
הכתבה התפרסמה במגזין "לאשה"
