אם תשאלו את ד"ר רהול ג'נדיאל, מדען ומנתח מוח מוביל בארצות הברית, מה הנושא שהכי מרתק אותו בתחום עיסוקו, הוא יענה ללא היסוס: חלומות. הוא גם מציע לכולנו להתייחס ביתר רצינות לחלומות שלנו ולהבין שהם יכולים להיות נכס רב-ערך עבורנו. למה? כי הם יכולים לעזור לנו לפתור בעיות, להשפיע על חיי היומיום שלנו, להעשיר את חיינו הרגשיים ואפילו לרמוז לנו על בעיות בריאות עתידיות.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
2 צפייה בגלריה
ד"ר רהול ג'נדיאל. "חלומות הם צורה אחרת של חשיבה, אולי הפרועה ביותר שלנו"
(צילום: FOX Image Collection, GettyImages)
"כרופא בעל שתי התמחויות - בחקר המוח ובניתוחי מוח - החלימה תפסה את תשומת לבי יותר מכל דבר אחר. הרבה שנים חיפשתי תשובות לשאלות בסיסיות: למה אנחנו חולמים? איך אנחנו חולמים? ואולי הכי חשוב - מה משמעות החלומות?", הוא כותב ברב-המכר החדש This is Why You Dream – What Your Sleeping Brain Reveals About Your Waking Life. "יצירתם של החלומות נראית אולי מסתורית, אבל המקור שלהם הוא אלקטרופיזיולוגיה נורמלית של המוח וטרנספורמציה (שינוי) יוצאת דופן, שמתחוללת בו בכל לילה כשאנו ישנים. חלומות הם יצירה חמקמקה של הקוגניציה, צורה אחרת של חשיבה, אולי הפרועה ביותר שלנו, אבל כזו שיכולה לעזור לנו להבין טוב יותר את עצמנו".
ד"ר ג'נדיאל (51) מלוס אנג'לס נחשב לאחד הכירורגים המובילים בארצות הברית לניתוחי מוח מורכבים. בספריו הקודמים, שהפכו אף הם לרבי-מכר, דיבר על סודות המוח בכלל ואיך ניתן להגביר את יכולותיו. בספרו החדש הוא מספק תובנות על הפעולה שעדיין נראית מסתורית ובלתי ברורה, אבל המחקרים החדשים מגלים אמיתות מרתקות לגביה. הנה שמונה תובנות מפתיעות שיעזרו לכן להבין טוב יותר את פעולת החלימה שלכן ואפילו להתיידד איתה.
היו זמנים בהיסטוריה האנושית שבהם ראו בחלומות מסרים מאלוהים או משדים. המוח נתפס ככלי פסיבי, וחלומות לא נקשרו עם תהליך השינה. איך זה יכול להיות, תהו אז, שהמוח יהיה מקור לפעילות לילית כזו ללא שום גירוי מהעולם החיצון? משהו גדול יותר מעצמנו חייב להיות המקור לחלומות, הייתה התשובה לדילמה הזו.
מחקרים עדכניים, שבחנו את הפעילות המוחית בזמן החלימה, מגלים שהמוח החולם אקטיבי כמו המוח הער. למעשה, העצימות החשמלית והתופעות שנמדדות במהלך שלבים מסוימים בשינה נראות כמעט זהות לאלו שמתרחשות כשאנו ערים. מעבר לכך, במרכזים הרגשיים והוויזואליים של המוח נצפית במהלך החלום פעילות ערה יותר מאשר בזמן ערות. "במובנים רבים, אתם מעולם לא הייתם חיים יותר כמו בחלום", אומר ד"ר ג'נדיאל.
במשך עשורים התמקדו חוקרי החלומות בשלב אחד בשינה, שנת ה-REM (שלב תנועות העיניים המהירות). הם הסיקו שאנו מבלים כשעתיים בלילה בחלום, שמסתכמות בכחודש בכל שנה מחיינו. אולם כשחוקרים במעבדות השינה החלו להעיר את משתתפי המחקרים בנקודות זמן שונות בלילה הם מצאו שהחלימה אפשרית בכל שלב בשינה. כלומר, ייתכן מאוד שאנו מבלים כמעט שליש מחיינו בחלימה.
בעבר הסיקו חוקרי שינה שאנו מבלים כשעתיים בלילה בחלום, שמסתכמות בכחודש בכל שנה מחיינו. כיום סבורים שאנו מבלים כמעט שליש מחיינו בחלימה
ד"ר ג'נדיאל: "כיום יש יותר ויותר התמקדות בצורך לישון היטב כדי להיות בריא. הממצאים החדשים על כך שהחלימה היא חלק מרכזי במהלך כל השינה גורמים לי לתהות – אולי זו לא השינה שאנו באמת צריכים, אלא החלומות".
פראיים ככל שיהיו, עם קפיצות בזמן ובמקום, גם החלומות שלנו מוגבלים. למרות שרשת הדמיון במוח משחררת את המוח החולם, החלומות הם לא לגמרי פראיים ובהחלט לא מקריים. למרות השינויים הדרמטיים שחלו בתולדות האנושות, התכנים של החלומות השתנו מעט מאוד עם הזמן, וחלומות שכיחים רבים לא שונים מאלו שחלמו אנשים שחיו במצרים הפרעונית או ברומא העתיקה.
במחקר שנערך בשנות ה-50 של המאה הקודמת, מצאו זהות בנושאי החלומות של סטודנטים יפנים ואמריקאים. חמש הסיטואציות הנפוצות ביותר היו: להיות מותקף או נרדף; ליפול; לנסות שוב ושוב לעשות משהו; לקפוא מפחד וכן חלומות הקשורים לענייני לימוד. מחקרים נוספים שנערכו עם השנים הראו תוצאות דומות.
נושאי החלומות דומים מאוד בכל העולם, בלי קשר לשפה, למידת העושר, לצורת המגורים או לרמת ההתפתחות האישית
ד"ר ג'נדיאל: "נושאי החלומות דומים מאוד בכל העולם, בלי קשר לשפה, למידת העושר, לצורת המגורים, לרמת ההתפתחות ועוד. הגיוני להסיק מכך שהמאפיינים והתכנים של חלומות הם חלק מה-DNA שלנו, וקיימים במסגרת המקורות הנוירו-ביולוגיים שלנו. עד כמה שהם נראים קסומים, יש להם מגבלות מסוימות".
התינוקות שלנו, גם אם הם מחייכים מתוך שינה, לא חולמים במובן הרגיל של המילה. מחקרים מגלים כי חלימה מגיעה יחד עם הבשלת הכישורים הוויזואליים והמרחביים שלנו. זה מתחיל סביב גיל ארבע - הגיל שבו לומדים לקפוץ, להתאזן על רגל אחת ולתפוס כדור - אך בחלומות בגיל הזה כמעט שאין תנועה ולרוב החולם לא משתתף בהם. מגיל חמש עד שמונה, ילדים מתחילים לדווח על חלומות נרטיביים, אך בלי רצף. רק סביב גיל שמונה ילדים הופכים לשותפים פעילים בחלומות שלהם ואז גם מתחיל רצף של אירועים בחלומות שלהם.
"רוב הילדים כבר הולכים לבית ספר ולומדים לקרוא ולפתור תרגילי מתמטיקה פשוטים, אבל עדיין אינם חולמים, לפחות לא בדרך שאנו חושבים על חלומות, כרצף של סצנות", כותב ד"ר ג'נדיאל. "חלימה היא תהליך קוגניטיבי ברמה גבוהה והמפתח ליכולת לחלום הוא עד כמה המוח שלנו יכול ויזואלית ליצור מציאות מחדש. החלימה מתכתבת גם עם ההתפתחות של תחושת העצמי שלנו - היכולת החיונית שמאפשרת לנו זיכרון וזהות אוטוביוגרפיים".
מחקרים עדכניים מדגישים את חשיבות החלומות שלנו גם כהכנה לחיים ה"אמיתיים", למשל כ"אימון מקדים" לפני אירועים שמלחיצים אותנו. החלומות הנפוצים כל כך על כך שרודפים אחרינו מאפשרים לנו למעשה סימולציה וירטואלית לקראת איום אמיתי שעלול להתרחש, תוך בחינת התגובות השונות שלנו וההשלכות שלהן.
ההימלטות מרודפים פוטנציאליים תקפה לאיומים מסוגים שונים. מחקר של פרופ' איזבל ארנולף מאוניברסיטת הסורבון בפריז בחן את חלומותיהם של סטודנטים שביקשו להתקבל לבית ספר לרפואה. חלומות על מבחן הכניסה עצמו היו נפוצים כמובן, ולמעלה מ-75% מהם היו סיוטים. אך הממצא המעניין היה שסטודנטים שחלמו על המבחן בתכיפות רבה יותר הצליחו בו ב-20% יותר מאלו שלא חלמו עליו, כלומר, חוויית המבחן בחלום נתנה להם יתרון קוגניטיבי.
תיאוריה אחרת מדגישה את הערך התרפויטי שיש לחלומות בכך שהם עוזרים לנו לעכל ולהתמודד עם רגשות מעוררי חרדה. כך לדוגמה מצא מחקר שנערך באוניברסיטת Rush בשיקגו בקרב זוגות שהתגרשו, שאלו שחלמו חלומות דרמטיים יותר, עם עלילות מורכבות שעירבו זיכרונות ישנים וחדשים, הצליחו להשתקם טוב יותר לאחר הגירושים.
תיאוריה נוספת מדגישה את חשיבות החלימה שמשאירה את המוח שלנו מכוון ומוכן לפעולה גם בשינה. למעשה, הם עוזרים לרשת הנוירונית שלנו לשמור על תפקוד ולהיות מכוונת תמיד.
"אני מאמין שנועדנו לחלום ויש לכך תועלת אבולוציונית", כותב ד"ר ג'נדיאל: "כל התיאוריות שמעלים המחקרים בנושא, תקפות ברמה מסוימת. אין סיבה אחת לחלימה כמו שאין סיבה אחת למחשבה בזמן ערות".
סיוטים הם החלומות העצימים ביותר ואלו שהכי קשה לשכוח. מחקר שנערך באוניברסיטת הלסינקי על יותר מ-3,500 זוגות תאומים פינים מצא וריאנטים של גן שקשורים לסיוטים. במחקר אחר שנעשה בכמה אוניברסיטאות אמריקאיות בקרב אחיות רפואיות, נמצא כי היו להן יותר סיוטים אחרי יום לחוץ ויותר ימים לחוצים אחרי סיוטים. כלומר, אפשר להיכנס לכדור שלג לא בריא של סיוטים ולחץ.
איך נחלצים מזה? קודם כול, מציע ד"ר ג'נדיאל, צריך לזכור שחלומות הם מעשה יוצא דופן של הדמיון, ובתור החלומות המפותחים ביותר - סיוטים הם המעשה הדמיוני האולטימטיבי. כשאנו חולמים, תשומת הלב שלנו מופנית פנימה ורשת הדמיון במוח מופעלת. אבל זה לא אומר שהיא פועלת באופן עצמאי. בתהליך של אוטוסוגסטיה, שבמהלכו אנו מזמינים לעצמנו חלומות, אנו יכולים להפחית את כמות הסיוטים. מעבר לכך, טכניקות להפחתת לחץ במהלך היום יכולות להפחית אף הן את תכיפות הופעת הסיוטים.
סיוטים אינם תקלה. הם קשורים בצורה עמוקה לנוירופיזיולוגיה - מטפחים את המוח הצעיר באופן שבו חוויה אמיתית במציאות לא יכולה לטפח
"במבט ראשון, סיוטים אינם הגיוניים - הם לא נעימים ולא נראה שיש להם ערך לחיי הערות שלנו", מסביר ד"ר ג'נדיאל. "אבל למרות שהם מטרידים את מנוחתנו, סיוטים אינם תקלה. הם מופיעים אצלנו כבר בילדות המאוחרת וקשורים בצורה עמוקה לנוירופיזיולוגיה - מטפחים את המוח הצעיר שלנו באופן שבו חוויה אמיתית במציאות פשוט אינה יכולה לטפח".
האם החלומות הארוטיים שלנו מגלים משהו על התשוקות האמיתיות שלנו? על רצון לבגוד או להתנסות בחוויה אחרת? לאו דווקא. חלומות ארוטיים הם אוניברסליים וההערכה היא שאחד מכל 12 חלומות מכיל דמיון סקסואלי. הנפוצים ביותר בחלומות הארוטיים, על פי הסדר, הם חלומות על נשיקה, יחסי מין, חיבוק מיני, מין אוראלי ואוננות.
חלומות ארוטיים הם לא יצירה מחדש של חיי המין שלנו בזמן ערות ולמעשה, אם אנו ביחסים טובים עם הפרטנר המיני שלנו, לרוב הוא לא ייכלל בחלומות האלה. מי כן ייכלל? בארבעה מכל חמישה חלומות ארוטיים יופיע מישהו שמוכר לנו מאוד - אקס, בוס, קולגות, חברים, שכנים ואפילו בני משפחה (בגילים צעירים יותר). לעתים הם כוללים גם סלבריטאים שאנו חשים שמוכרים לנו כמו חברים ותיקים.
מה מניע חלומות ארוטיים? לא תכיפות הסקס שלנו או כמות הפורנו שנחשפנו אליה. התשובה שוב קשורה ברשת הדמיון במוח: אם הדמיון שלנו פעיל יותר כשאנו ערים, יהיו לנו יותר חלומות יצירתיים. כך גם אם הדמיון הארוטי שלנו פעיל יותר כשאנו ערים, יהיו לנו יותר חלומות ארוטיים.
מה החלומות הארוטיים מגלים על היחסים שלנו? קודם כול, הם לא סימן לרצון לבגוד. סקס עם מישהו אחר בחלום יכול להיות פשוט סימן לסקרנות ועוררות מינית נורמלית ולא תשוקה לסיים את מערכת היחסים. עם זאת, חלומות ארוטיים נמצאו במחקרים כמשפיעים על התחושות שלנו כלפי הפרטנר ביום שאחרי.
ועוד אנקדוטה: חלומות ארוטיים מספקים לנו גם מידע על יחסי עבר. אקסים יכולים להופיע בהם, אבל לא בגלל שאנחנו מתגעגעים אליהם, אלא להפך: החלומות עוזרים לנו להתגבר עליהם.
אחת התועלות שיש בחלומות היא גם הרמזים שהם נותנים לנו על ה-Well-Being הכללי שלנו, פיזית ונפשית כאחד. חלומות אפילו יכולים להתריע ממחלות עתידיות. כך, למשל, מחקר בקרב חולי לב שעברו הליך של צנתור גילה כי גברים שחלמו יותר על מוות ונשים שחלמו יותר על פרידה חוו משמעותית יותר תוצאות קליניות רעות במהלך חצי השנה לאחר הצנתור.
הקשבה לחלומות אפילו הובילה לאבחון של סרטן. מחקר מאוניברסיטת דיוק בארצות הברית תיאר נשים שחלמו חלומות שהתריעו על מחלה, לפני שהחליטו לעבור בדיקות מקדימות לגילוי סרטן שד. החלומות תוארו כחיים ועצימים יותר, עם תחושת איום. חלק מהחלומות אפילו כלל את המילים "סרטן שד" או "גידול" ולחלק הייתה בחלום תחושה של מגע פיזי בחזה. כמעט כל הנשים שחלמו זאת אמרו ששוכנעו שהחלום נתן להן סימן אזהרה חשוב.
שינוי בדפוסי חלימה נמצא גם כסמן למחלת האלצהיימר. במחלה זו נפגעת פעילות רשת הדמיון במוח ולכן החלימה נפגעת. האם אלצהיימר מוביל לאובדן חלומות? האם אובדן חלומות מוביל לאלצהיימר? האם היעדר חלימה מחריף את דעיכת המוח? התשובות על כך עדיין לא ברורות, אם כי חלק מהמדענים כבר תייגו את האלצהיימר כמחלה של אובדן חלומות.
