לפני כארבע שנים וחצי הגיעו שחר ברלוביץ ושרון כהן, כל אחד בנפרד, לפסטיבל בנושא מיניות. הוא כבר היה אז עם רזומה של כ-25 שנה בעולמות הטנטרה והמיניות המודעת. עבורה זה עדיין היה חדש. כמה חודשים קודם לכן נפרדה מבן זוג וחיפשה הרפתקאות חדשות. בפסטיבל ההוא כולם דיברו על מיניות מודעת, וחלק מהמשתתפים הסתובבו בעירום.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
"הרגשתי בבית. אמרתי, כאלה חיים אני רוצה, יותר משוחררים ונטולי גבולות", נזכרת שרון. "בערב האחרון הייתה איזו מסיבה, ומתוך הריקוד נהיה מין מזמוז קבוצתי ארוך וקרוב של הרבה אנשים. זה היה עבורי גם נעים וגם, 'וואו, אני מתמזמזת עם חברים שלי'. משהו שחשבתי שהוא הכי אסור הוא בעצם ממש נפלא והעולם לא קרס לתוך עצמו. חזרתי באורות מהאירוע הזה. נפתח לי התיאבון לחקור עוד. המיניות הפכה למקום אחר".
שחר: "אני ראיתי אותה שם וחשבתי, מי זו הבחורה החמודה הזו? חשבתי שאין סיכוי שמשהו יקרה בינינו, כי היא הנחתה אז ערבי שירה בציבור וזה ארכאי. חשבתי שלא נסתדר בחיים. נהיינו חברים בפייסבוק, ואף אחד לא עשה מאמץ להיפגש".
המפגש הבא בין השניים התרחש בפסטיבל אחר, הפעם במסגרת סדנה של ברלוביץ, מנחה לתקשורת אינטימית. אז כבר נדלק הניצוץ. "זו הייתה סדנה ענקית של שחר שבה השתתפו 150 איש", משחזרת שרון. "הוא נראה לי יותר חכם ומנוסה ממני ולא חשבתי שהוא בליגה שלי. ואז הוא שלח לי הודעה אם אני רוצה להיפגש, וחשבתי, 'וואו', אבל לא נפגשנו. היו לי באותה תקופה הרבה מאהבים והוא היה עוד אחד פוטנציאלי. מבחור לא מושג הוא הפך לעוד בחור שרוצה, ואם אתה רוצה, אז תחכה".
שחר: "באותו פסטיבל היא התמזמזה עם כל מיני חברים שלי, חוץ ממני כי אני הארד טו גט, והיינו נפגשים לשיחות בין סדנה לסדנה. הבנתי שהפערים שיש בינינו לא גדולים. הרגשתי איתה מיד איזו שותפות דרך ואיזו יציבות במובן הלא משעמם שלה: בואי נכבוש את העולם ביחד. היא נכס לכל דבר שאני עושה, וכזו שותפות לא הייתה לי קודם".
מתי הקשר ביניכם עלה על פסים רציניים?
שרון: "כשהייתי חודשיים עם שחר, האקס פתאום חזר והופיע בביתי כדי שנחזור, אבל לא היה על מה לדבר. אז הבנתי שאני בגילוי של עולם אחר, גם ברמת המיניות וגם ברמת התקשורת והחברות". (פונה לשחר) "בכנות? אם לא היית בתמונה יש מצב שהייתי חוזרת אחורה, אבל אחרי שהכרתי אותך הבנתי שאין מפה חזרה".
קאט ל-2022. ברלוביץ וכהן עברו לאחרונה לביתם החדש בגבעת־עדה, ובמסגרת חנוכת הבית ערכו טקס חתונה קצר, אלטרנטיבי. "כל אחד בירך, בלי טבעות, קראנו מילים, עשיתי סדנה למשתתפים וסיימנו", הוא מספר. "עשינו וי על טקס קטן, וילדים הם לגמרי באופק הקרוב".
קשה לסכם בכמה שורות את פועלו הנמרץ של ברלוביץ (48), במאי טלוויזיה מוערך ומי שנחשב בשנות ה-90 לילד הפלא של התחום. ברלוביץ, יליד חולון, שלא סיים לא צבא ולא תיכון, התחיל קריירה כבמאי בגיל 17. הוא יצר קליפים מדוברים (למשל עבור אביב גפן, ריטה ומשינה), ביים פרסומות, תוכניות ריאליטי ("קחי אותי שרון", דייט בחשיכה", "המירוץ למיליון") וסדרות ("מסודרים", "2.3 בשבוע"). הוא גם פיתח עם שותפים את הפורמט עבור הריאליטי ״זוג מנצח" ומכר אותו לחו"ל. בגיל 26 כבר הרוויח מספיק כדי לקנות דירה בתל-אביב.
במקביל לכל אלה טיפח עולם אחר לגמרי – זה של המיניות. בגיל 20 גילה את הטנטרה, וזה קרה לו בלי מאמץ. ״שמתי לב שאם אני נושם בצורה מודעת ומתחבר לנשימה של הפרטנרית שלי, קורה חיבור מיוחד״, הוא נזכר, ״וגם שאם אני מקשיב ממש טוב לגוף שלי, אני מרגיש זרמים של אנרגיה שאני יכול להזיז בתוך הגוף שלי ושל החברה שלי".
כהן: "בגיל 17, אחרי ששכבתי עם החבר הרציני הראשון שלי, הייתה לי מחשבה: רגע, זהו? עכשיו זה מה שיהיה לי כל החיים? זה לא נראה לי הגיוני"
אומרים לנו שיש סקס אחר, והנה גילית אותו ממש מוקדם.
"וזה שינה את עולמי. הכרתי עד אז מין שסובב סביב גירוי איברי מין, והוא הפך למיניות שיכולה להיות עוצמתית כמעט בלי לזוז. רק לנשום ולהקשיב למה שמתחולל בפנים".
כשברלוביץ מספר על החוויות המיניות שלו, העיניים שלו נדלקות כמו מצלמת טלוויזיה. הוא נרגש מהשליחות שלקח על עצמו בשנים האחרונות כחבר בתנועה למיניות מודעת, להפיץ את הבשורה בישראל: אורגזמה היא בכלל לא המטרה. היום הוא מלמד תקשורת אינטימית, מנחה סדנאות על מיניות ומלווה תהליכים של התפתחות ומערכות יחסים. הוא למד טיפול זוגי, תקשורת מקרבת, תרפיה בתנועה, עיסוי תאילנדי, איזונים אנרגטיים, טנטרה תרפיה ועוד. "אין לי הסמכה פורמלית ואני לא קורא לעצמי מטפל, ואנשים שבאים אליי הם לא מקולקלים", הוא מדגיש. "אני מלמד זוגות ויחידים איך לתקשר טוב יותר ואיך לגשר בין פערים בצרכים אינטימיים".
איך אתה מוצא חיבור בין כל זה ובין עולם הטלוויזיה?
"קריירת הטלוויזיה שלי נמשכת כמעט 30 שנה. כל כמה שנים היה רגע שקצת נמאס לי, וכל פעם הפסקתי וחזרתי. תמיד הרגשתי שעניין המיניות הוא מקום לא מפותח בתרבות, שאפשר להעשיר בו את העולם שלנו ולהביא יותר שחרור, עונג ומודעות. עולם המיניות גם העניק לי שייכות שהייתה חסרה לי. שחר של תעשיית הטלוויזיה היה מישהו שרוקד במועדונים בסופי שבוע, משועמם ובודד. בקהילה הזו למדתי להרגיש בנוח ולתקשר בסיטואציות חברתיות. בבסיסי אני ביישן. זו המתנה שקיבלתי שם".
איך הגיבו בברנז'ה לעולמות האחרים שאתה עוסק בהם?
"בקנאה ובסקרנות. יש לא מעט סלבס שרוצים לבוא לסדנאות ולא יבואו כי זה חשוף להם מדי. הם קצת חיים דרך הסיפורים שלי".
כהן (35) למדה אימון אישי במכון אדלר ואחר כך תואר ראשון בחינוך ותואר שני בייעוץ ארגוני. היא הייתה יועצת לתאגיד גדול וניהלה את "פמיננסי", בית ספר להתנהלות כלכלית לנשים, אבל גם הנחתה ערבי שירה בציבור, ורק היא יודעת איך כל זה מתחבר. היום היא בעלת קליניקה לטיפול כלכלי לנשים.
בגיל 20 הייתה בין מייסדיה של תנועת "תרבות", הקימה בעפולה עם שותפים לחזון קהילה שיתופית אקטיביסטית, ועד גיל 31 חייתה חיי קומונה. ״כשהכרתי אותה לא היה לה אפילו חשבון בנק משלה״, מסכם ברלוביץ בחיוך. החלום התפורר לאחר שנפרדה מבן זוג שעמו חייתה במסגרת הקהילה – כן, אותה פרידה שבעקבותיה פגשה את ברלוביץ. "חשבתי שנחיה חיים שיתופיים לנצח והפרידה הפתיעה אותי", היא מספרת. "אמרתי, אוקיי, מה פלאן בי? כולם בקבוצה התחילו לעשות ילדים, ואני חזרתי להיות רווקה ובשוליים. רציתי להחליף את התפאורה של החיים".
ברלוביץ וכהן מנהלים זוגיות שהם מגדירים בתור א-מונוגמית, ואין להם בעיה לחשוף איך זה עובד אצלם. "אני הגעתי עם האג׳נדה הזו", מודה כהן, "שחר היה יותר מסויג. בגיל 17, אחרי ששכבתי עם החבר הראשון הרציני שלי, הייתה לי מחשבה: רגע, זהו? עכשיו זה מה שיהיה לי כל החיים? זה לא נראה לי הגיוני. בגיל 22 היה לי קשר לסבי עם אישה שנמשך ארבע שנים. גם היא הייתה דו-מינית. זה היה קשר מטורף שבו היינו גם עם גברים ונשים מחוץ לזוגיות, וזה נהיה מצב חיים אפשרי עבורי. בכל קשר שבו הייתי מאז אמרתי מראש לבני הזוג שאני לא באג'נדה של מונוגמיה וקשר סגור".
ואם שחר לא היה מסכים?
"הייתי אומרת: בוא נראה אם אחרי שעובר קצת זמן אתה יכול להיות גמיש לגבי העניין. אני לא חושבת שהייתי חיה עם מונוגמיה בשלום, ברמת החופש העקרוני. זה לא שחשוב לי ללכת לשכב עם מישהו אחר".
שחר: "לשרון יש יותר ניסיון ביחסים פתוחים. לי היה רק קשר אחד כזה בעבר, שלא היטיב איתי, אבל דרכו הגעתי לשרון מוכן. עשיתי בקשר ההוא הרבה עבודה על קנאה, שהשתלמה במערכת היחסים הזו. אנחנו מדברים בינינו כל הזמן. למרות שזה עולם נפיץ יותר, הצלחנו לעשות את זה כמעט ללא חריקות לא נעימות. שרון היא בת הזוג הכי מעשית שהייתה לי בחיים והראשונה שאמרתי - איתה אני יכול לבנות חיים".
איך מתמודדים עם קנאה?
"אנחנו מעבירים בפסטיבלים סדנה משותפת, 'המפלצת ירוקת העין שלי', שמלמדת אנשים איך לעבוד עם קנאה. אנחנו משתפים מהניסיון שלנו איך הופכים קנאה למורה, כי היא שער להתפתחות".
עד כמה סבלת בהתחלה עם שרון, מבחינת קנאה?
"בין אחת לעשר? שבע. כן, הייתה בהתחלה אי־נוחות וגם לקח לנו זמן לדייק את הגבולות. הגבול המרכזי הוא ששרון לא יוצאת עם חברים שלי, והיא במרירות על זה".
שרון: "כי אני לא מבינה מה זה אומר. תגדיר חבר".
מה אפשר ללמוד מקנאה?
שחר: "אם קשר של שרון כואב לי, זו הזדמנות לבחון: למה הדבר כואב לי? מאיפה הוא מגיע? האם כשאני מקנא לשרון זה פוגש איזה כאב בסיסי שלי, שאני מפחד שינטשו אותי? ואולי אני גם קצת מקנא בה שהייתה לה חוויה מיוחדת, וגם לי יש חשק לכזו?"
מהצד שלכם זה נשמע מרשים מאוד. מבחינתי, אם מישהי נוגעת בפרטנר שלי באופן אינטימי, למה שאסכים לזה בשם איזה עיקרון רוחני?
שרון: "זו קלישאה להגיד, 'מישהי עכשיו נוגעת בגבר שלי'. השאלה היא מה יש מתחת לזה. אולי הוא נהנה איתה מאקט שאיתי הוא לא רוצה לעשות? הבלעדיות והרכושנות האלה מסתירות תחתיהן עוד רגשות, ואני חושבת שאנחנו כבר לא בעידן של רכושנות. אנחנו רוצים שבני הזוג שלנו ישגשגו בפני עצמם".
חוץ משיח פתוח, אילו עוד כללים קבעתם?
שחר: "לכל אחד יש זכות וטו. בכל רגע נתון כל אחד מאיתנו יכול להגיד לשני, 'תסגור את הקשר', ואין ויכוח. הבן אדם השני יכול להתבאס, אבל הוא יסגור את הקשר. למרות שיש זכות וטו, אנחנו כמעט לא משתמשים בה. כל אחד חי בביטחון שהשני שם אותו בתעדוף גבוה. לפני כל מפגש שיכול להיות בו פוטנציאל אינטימי עם אדם אחר אנחנו עושים שיחה ולא לוקחים כמובן מאליו שזה בסדר. אנחנו כל הזמן בודקים אם הפורמט הפתוח תומך בקשר. לפעמים יש תחושה שעובר איזה גבול וזה פוגע".
יש תמיד סיכון שמישהו יתאהב באדם אחר.
שרון: "הסיכון הזה קיים גם אצל אנשים שכן נמצאים במונוגמיה".
שחר: "שרון הייתה במהלך רוב היחסים שלנו אדם שלא מקנא ומאוד מפרגן, ואז היה לי קשר שהיא התחרפנה ממנו".
ברלוביץ: "אני שמתי לעצמי למטרה להוריד את הבושה סביב צפייה בפורנו. לא חסרה לנו בושה לגבי המיניות שלנו. כאן חולקות עליי הליברליות הפמיניסטיות, שמתנגדות לפורנוגרפיה בצורה נחרצת".
את?
שרון: "הייתה לי חוויה שיש לו משהו איתה שאין לו איתי, ושגם אין לי איך להתחרות בזה. הרגשתי שיש לה משהו שאין לי. שמחתי בשבילו, אבל היה לי סיפור בראש שהוא עוד רגע עוזב אותי כדי להיות איתה, מה שהיה רחוק מהמציאות. אבל שלא ישתמע שאנחנו מדברים כל הזמן על עם מי אנחנו שוכבים. אנחנו עסוקים בלבנות את הבית והקריירה וזה קורה ברקע".
שחר: "לא מוציאים על זה הרבה אנרגיה".
ואז הם משתתקים לרגע. חושבים. וכהן אומרת שמתחת לכל הסיפור הזוגי העסיסי שלהם מונח משהו הרבה יותר עמוק: האומץ להגיד את הצרכים האמיתיים שלך בתוך הקשר.
"בשנים הראשונות היו בינינו פערים בעניין המיני. אני מאוד יישרתי קו עם מה ששרון רצתה", ברלוביץ מגלה. "זה אולי פתר קונפליקטים בטווח הקצר, אבל לטווח הרחוק זה יצר אצלי מרחק. במיניות שלנו שרון היא יותר הפראית, היצרית והחייתית, ואני יותר הרגיש והאנרגטי. תמיד הייתי ככה. כגבר יש ציפייה שתמיד יעמוד לי, שאני תמיד ארצה ושעל כל דבר שיציעו לי אני אגיד כן, כי אני אמור להיות רב און ואסיר תודה וכל דבר שיורד לפתח דלתי מתאים לי. שנים הרגשתי שאין לי מקום להגיד 'לא', כי זה מוציא אותי פחות גבר. מצאתי את עצמי מנותק מהמיניות שלי ומשרון, שזה המחיר הכבד יותר.
"בשנים האחרונות יש אצלי תכנות של המיניות מחדש, והעבודה שלי היא ללמוד להגיד 'לא' כמה שיותר מהר, בלי לחכות ובלי שזה יֵצא באיחור באופן כועס ולא נחמד. מהצד של שרון העבודה היא לקבל את ה'לא' בלי לחשוב שאני לא אוהב אותה או לא חושק בה".
לסדנה השנייה שאתם מעבירים יחד קוראים "צפייה מודעת בפורנו״. איזה שינוי אתם רוצים לחולל?
שחר: "אני שמתי לעצמי למטרה להוריד את הבושה סביב צפייה בפורנו. לא חסרה לנו בושה לגבי המיניות שלנו. כאן חולקות עליי הליברליות הפמיניסטיות, שמתנגדות לפורנוגרפיה בצורה נחרצת".
בצדק.
"יש היום פורנו אתי למי שמוכן לשלם כסף, שנעשה לא בתנאי כפייה וניצול. השימוש בפורנו כשעיר לעזאזל למצב המיניות בעולם זה גול עצמי. בסרטים של דיסני ובקומדיות רומנטיות מייצרים ציפיות לא ריאליות כמו בסרטים פורנוגרפיים, ועליהם אף אחד לא מצקצק. ואיפה השיח על ניצול וכפייה בתעשיית הבגדים?
4 צפייה בגלריה
''שימוש בפורנו כשעיר לעזאזל למצב המיניות בעולם זה גול עצמי''
(צילום אילוסטרציה: shutterstock)
"הפורנוגרפיה פופולרית כי היא עונה על צרכים מעבר לסיפוק מיני. פעם הנחיתי סדנה בפסטיבל גברים, ואבא שלי בא. דיברתי על ההיסטוריה שלי עם פורנו, איך הייתי מפלח את הפורנו שלו, והוא שיתף מול כולם שזה מה שהוא היה עושה עם אבא שלו" (צוחק).
בימים אלה עלה לרשת "הקוד האירוטי", קורס אונליין של ברלוביץ למיניות מודעת. הוא מוגש במסגרת פלטפורמת SCREENZ, המציעה קורסים, סדנאות והרצאות להתפתחות אישית והשראה. מדובר בקורס המשלב סרטונים של זוג אמיתי, גבר ואישה, שמדגימים את ההנחיות באופן עדין וחושני, נטול אווירה סליזית. "חיפשתי זוג שיהיה מוכן להתערטל מול מצלמות, שיהיה לו כושר ביטוי, כנות ואינטימיות גבוהה ומוכנוּת לחשיפה. למזלי, ויטלי ואביטל, הזוג שנבחר, היו אמיצים", הוא אומר.
תמצאו בקורס, למשל, שיעור על איך להתנשק נכון, בעדינות, ושיעור על משחקי שליטה. ברלוביץ הוא מנחה רב קסם, מקצוען בתחומו, והקורס הזה משלב גם כלים בתקשורת מקרבת. "רובנו לא למדנו איך לתקשר דרך מגע ומיניות בצורה פתוחה", הוא טוען, "אף פעם לא לימדו אותנו על מיניות. אם היה לנו מזל, היו לנו הורים שהתייחסו יפה אחד לשני, ומישהו עשה איתנו איזו שיחה סבירה על סקס, והפרטנר הראשון שלנו היה אדם סקרן ולא חרא. אבל לא למדנו איך לגעת ואיך לבקש מה שנעים לנו בקול רם. אנשים שמצפים שיבינו אותם בטלפתיה נידונים לחיים ארוכים של תסכול או שעמום".
יש טרנדים בסקס?
"בהחלט. השפרצות נשיות, למשל, קיימות בתודעה העולמית לפחות 25 שנה. בארץ רק לאחרונה יש שיח על הנושא. לפני כן היה טרנד של מולטי-אורגזמות, וכולן רצו לדעת איך לגמור בשרשרת, ולפני כן דיברו על ההבדל בין אורגזמה דגדגנית לאורגזמת נקודת הג׳י".
מה עוד באופק? כיבוש העולם. לפני חצי שנה גייס ברלוביץ חצי מיליון דולר לפיתוח אפליקציה בינלאומית לשיפור חיי המין לזוגות. "מבחינתי זה הדבר הבא. אני עדיין רוצה לכבוש את העולם, זה לא השתנה".
