את יום ההולדת ה-27 של טל אידיסיס כנראה שהיא ובעלה, אורי עטיה, לא ישכחו אף פעם. הם היו אז זוג טרי רגע אחרי הצעת נישואים, ונסעו לחגוג במלון בירושלים. "ובהחלטה גרועה מאוד", מספרת טל, "הוא החליט להתחיל לשמור שבת בדיוק ביום ההולדת הזה".
מה קרה?
"למרות שהיינו סטודנטים תפרנים הוא השקיע, אמר לי 'מאמי, הזמנתי לנו לילה במלון פנסי בירושלים, תארזי'. ואז בשישי בערב מצאתי את עצמי לבד בחדר. הטלפון שלו היה על המיטה ולא ידעתי לאן הוא הלך. בדיעבד הבנתי שהוא היה בתפילה בבית הכנסת. ישבתי בחדר ושתיתי יין לבד".
אורי: "לא התכוונתי להתעכב כל כך. הלכתי רגע לבית הכנסת, התחלתי להסתובב ברחובות ירושלים ופשוט נסחפתי בעקבות הרגש. רק כשחזרתי לחדר פתאום קלטתי מה עשיתי לה. היא נמצאת באחד המלונות הכי יפים בעיר, אבל אני לא איתה".
טל: "כשהוא חזר הייתי מאוד מבולבלת, עצבנית ושיכורה. למחרת, יום שבת, רציתי שניסע לעין כרם, וכשהוא לא רצה לנסוע פשוט נסעתי לבד. לא הבנתי איך ממשיכים מכאן".
כתבות נוספות רק למנויים:
שלוש שנים לאחר מכן טל נכנסה לבית כנסת בפעם הראשונה בחייה, כדי לתמוך באורי, שהלך והתחזק באמונתו. "לא הבנתי מה אני עושה שם ואיך נקלעתי לסיטואציה", היא נזכרת. "עד אז הקשר היחיד שהיה לי עם הדת היה כשהייתי בבית חב"ד בהודו. היו לי הרבה סטיגמות. מבחינתי בן אדם עם כיפה זה בן אדם שלא היה קשור לחיים שלי. באתי מבית כזה, אפילו לא עשינו קידוש ביום שישי".
מפגש מקרי בבית הכנסת עם השחקנית טל צ'רנובסקי הבהיר לה שהיא לא לבד. גם בן זוגה של צ'רנובסקי, השחקן טל דנינו, התחיל תהליך של חזרה בתשובה, ושתי הנשים, שגורל משותף הפגיש ביניהן, הפכו לחברות הכי טובות. היום הן אחראיות במשותף על הלהיט התורן של תיאטרון בית ליסין, "דתילונים", המבוסס במידה רבה על סיפור חייהן.
טל אידיסיס (35), שחקנית, מחזאית, תסריטאית ומוזיקאית, נולדה בקיבוץ מגן בעוטף עזה וגדלה במושב בני-דרור, הבת הצעירה מבין שתיים. אביה הוא התסריטאי המוערך חיים אידיסיס, מהכותבים הקבועים של "זהו זה", שכתב גם ל"עניין של זמן", "רחוב סומסום", "החיים זה לא הכל" ו"לילה גוב". גם אחותה הגדולה סתיו אידיסיס (40) היא שחקנית ותסריטאית, שכתבה בין היתר את הסדרה המצליחה "בלאדי מורי" בכיכובן של רותם סלע ונעמי לבוב.
"יש מצב שזה גנטי", היא צוחקת. "כשהייתי ילדה קראתי המון תסריטים של אבא שלי, שכתב לתוכניות ילדים ורצה לראות מה אני חושבת עליהם. לא היה קל לתת לו לקרוא דברים שכתבתי, אבל את 'דתילונים' הוא קרא והיה מאוד גאה בי".
השחקן אורי עטיה (35) מוכר בעיקר כגולן, גיסו של אדיר מילר ובן זוגה של אנאלי בסדרה "צומת מילר". לפני כן ראינו אותו גם בסדרות "פולמון" ו"למה מי מת" ובדמותו של משה ה"מויסר" בסדרת הדרמה "כיפת ברזל".
כשהיה ילד הוא לא חלם להיות שחקן, למעשה היה רחוק מכך. "אני בן אדם שמפחד להיכנס לחדר מלא אנשים ואני עדיין מתמודד עם חרדה חברתית", הוא מפתיע. "כשהתחילו לזהות אותי ברחוב זה היה מאוד מביך, אבל אמרתי לעצמי, תפסיק לפחד מזה ותן לזה מקום". הפרצוף שלו הפך למוכר אחרי שסיים בית ספר למשחק והחל לקבל תפקידים בטלוויזיה. "קיבלתי את הזדמנות חיי ב'פולמון', אבל הגיים צ'יינג'ר היה באמת ב'צומת מילר'. הודיעו לי שהתקבלתי באמצע צום תשעה באב. הסוכנת שלי התקשרה ואמרה לי 'אתה לא תאמין, קיבלת את גולן', ואני כבר הייתי עם סחרחורת, אמרתי 'איזה יופי' בקול רפה. היא לא הבינה למה אני לא שמח".
בצבא שירת עטיה בצנחנים. הוא נלחם ב"צוק איתן" כחובש קרבי, וגם במלחמה הנוכחית היה ארבעה חודשים בעזה. "בשבת ה-7 באוקטובר פתחתי את הטלפון רק בערב, ונודע לי שכל הפלוגה שלי כבר מגויסת. למרות זאת, היה לי ברור שאני הולך קודם לבית הכנסת להקפות שמחת תורה. הגעתי לבית כנסת ריק. אמרתי לחזן שחייבים לעשות הקפות והוא אמר 'אבל אין אף אחד', אז לקחנו את ספר התורה והתחלנו לרקוד לבד, ופתאום מכל מקום הצטרפו אלינו אנשים. עוד באותו ערב ירדתי לעוטף, ובהמשך נכנסנו לעזה".
טל: "הייתי בחרדות, אבל הילדים היו הסחת דעת טובה מאוד".
אורי: "במוצ"ש 7 באוקטובר כל הפלוגה שלי כבר הייתה מגויסת, אבל היה לי ברור שאני הולך קודם לבית הכנסת להקפות שמחת תורה. אני והחזן התחלנו לרקוד לבד"
בני הזוג, נשואים והורים לשניים - איתמר (ארבע) ומיכאל (שנה וחצי), למדו באותה כיתה בבית הספר למשחק של יורם לוינשטיין, אבל רק בשנה השלישית היא הבחינה בו. "שנה קודם טל עשתה תפקיד ראשי בהצגה של בית הספר. שלחתי לה הודעה שהתאהבתי בה ושאלתי אם בא לה לצאת איתי, אבל היא לא ענתה לי בכלל. רק אחרי שהיינו ביחד הבנתי שהיא בכלל לא קיבלה את ההודעה שלי כי הטלפון שלה נגנב. שדדו אותה ברחוב, היא רכבה על אופניים ולקחו לה את התיק מהסלסילה מאחורה. רק טל יכולה להיות בלי טלפון כמה חודשים".
אז איך זה קרה בסוף?
"אחרי שנה הצמידו אותנו כדי לעשות קטע מ'חתונת הדמים' של לורקה, ופתאום היא ראתה אותי באור חדש".
טל: "תמיד חשבתי שהוא מצחיק, אבל עד שנה ב' שנינו היינו בזוגיות".
מי התחיל עם מי?
אורי: "אני זה שהתחלתי, אני זה שדחפתי להתקדם ואני זה שלא נרדמתי כשהיא לא התקשרה. מההתחלה ידעתי שהיא האחת. כשאתה רואה משהו שאתה לא יכול לפספס, אתה לא מפספס. אחרי שנה וקצת כבר היינו נשואים".
איך הצעת לה?
"טל הצטרפה אליי לצילומים של 'פולמון' בתאילנד. לקחתי אותה למלון הכי יקר על החוף, אמרתי למנהל שאני הולך להציע נישואים ושאני רוצה את היין הכי יקר ושיפזרו פרחים על השביל. בסוף הוא שכח את היין, לא היו פרחים וגם הייתה תקלה ולא היו מים במלון ארבעה ימים".
טל: "זה לא הפריע לי, הייתי באורות כי הייתי בפאקינג תאילנד".
החיבור לדת, מספר אורי, "זה משהו שנמצא איתי מילדות. אני לא יודע להסביר את זה, כי גדלתי בבית חילוני. הכרתי את טל אחרי 'צוק איתן' ומשהו בעומס החוויות האיץ אצלי תהליכים של זהות. התחלתי לשמור שבת אחרי האירוסים".
טל: "זה התחיל מאוד בזהירות, והוא גם לא אמר לי שום דבר".
אורי, לא פחדת שהיא תעזוב אותך?
"פעם חבר בבית הכנסת אמר לי 'תסביר לה, היא חייבת להבין מה עובר עליך, אחרת היא תעזוב אותך'. חזרתי הביתה מת מפחד, אמרתי לה 'אני לא הולך להפסיק את זה בקרוב', והיא ענתה לי משהו שטלטל אותי: 'כן, אני יודעת, אתה דתי'. רק אז הבנתי שאני באמת דתי. הייתי בטוח שהיא תגיד שזה לא מתאים לה, אבל היא אמרה 'אני הולכת על זה'".
טל: "אחד הפחדים הכי גדולים בזוגיות כזאת זה שאין סוף להתחזקות. יש לנו חבר מבית הכנסת שהתחיל חילוני לגמרי והיום הוא בבני ברק, נשוי בשידוך".
אורי: "הדיון הזה אף פעם לא נגמר. אם חשבנו בהתחלה שאת השבתות פתרנו, פתאום נהיה אישיו עם מטבח כשר. מבחינתה זה היה דיזסטר".
טל: "מאוד נבהלתי מזה. האמת היא שהיו לי הרבה שנים של בהלה, על כל מצווה שהוא רצה להוסיף. עד המטבח זה היה שלו, אבל כשהוא ביקש מטבח כשר, הוא פתאום נכנס לי לטריטוריה וחייב אותי להיות אקטיבית".
זה איים על הזוגיות?
"ההצלחה של הזוגיות עד לאותו שלב הייתה בגלל שהוא לא כפה עליי דת ואני לא כפיתי עליו חילוניות. אבל פתאום כשהוא דיבר על המטבח, אמרתי 'בוא נשים פה גבול' ולא הסכמתי לדבר על זה כמה חודשים, עד שזה התלקח לריב מאוד גדול. הוא הרגיש לא בנוח לאכול בבית, זה נהיה צורך בסיסי מבחינתו. בסוף הסכמתי, אחרי שהבנתי שהחסימה של המטבח הכשר נבעה מההשפעות של הסביבה הקרובה. אמרו לי 'את מאפשרת לו יותר מדי, את נותנת לו להשתלט, את צריכה להציב לו גבולות'".
היה לך קשה לשמוע את זה?
"הסביבה הקרובה שלנו לא קיבלה את זה טוב מההתחלה. לכולם זה היה מאוד מוזר. עד היום אני מקבלת כל מיני ריקושטים מההורים שלו ושלי, ועד היום אמא שלי מנסה לגרום לו לחלל פה ולחלל שם".
אורי: "בהתחלה ההורים שלי הושיבו אותי לשיחות. אמרו לי 'אתה אומר שאתם מסתדרים, אבל מה יקרה כשיהיו ילדים? לאיזה בית ספר הם ילכו?'. אמרתי שאני לא יודע, אבל אני סומך על התקשורת ביני ובין טל".
טל: "אמרו לי 'את מאפשרת לו יותר מדי, את נותנת לו להשתלט, את צריכה להציב גבולות'. עד היום אמא שלי מנסה לגרום לו לחלל פה ולחלל שם"
לאיזה גן הילדים הולכים?
טל: "איתמר הולך עכשיו לגן דתי, אבל זה רק בגלל שמצאנו דרך הקהילה של חב"ד רבנית שהיא אשת חינוך מדהימה ומאפשרת. יש שם ילדים דתיים וחילוניים, ואני סומכת עליה בעיניים עצומות. אחר כך הוא ילך לבית ספר חילוני".
אורי: "יהיו לנו עוד הרבה דברים לדון עליהם בהמשך".
אתם לא חוששים שזה עלול לבלבל את הילדים?
"איתמר בן ארבע ומבחינתו זה ברור לגמרי שהוא נוסע עם אמא בשבת למושב, ואז הולך עם אבא לבית הכנסת לתפילת מנחה".
היום עטיה משתייך לקהילת חב"ד בצפון תל אביב. בשישי-שבת הוא חובש כיפה, בשאר השבוע כובע. נראה כי בני הזוג מיישמים את הפסוק "איש באמונתו יחיה", אבל ההתחלה, כאמור, לא הייתה קלה. "בהתחלה נפגעתי מזה שהוא מעדיף ללכת לבית הכנסת במקום להיות איתי, הרגשתי שהוא מעדיף את הדת יותר מאשר אותי", טל מספרת. "הייתי נוסעת בשבת ומשאירה אותו לבד בבית כדי שירגיש בחוסר שלי ויגיד לי 'הבנתי, אני מוותר על הדת'. היו לנו הרבה רגעי דווקא. בחנתי גבולות, הכרחתי אותו הרבה פעמים לנסוע בשבת".
היה רגע ששבר אותך?
"הייתה איזו שבת שאורי היה בבית כנסת והייתי עם איתמר לבד. טיפסתי על קירות, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, אז ירדתי איתו למטה. ראיתי את השכנים מעמיסים מזרן ים וגלשנים על האוטו ונוסעים לים ופרצתי בבכי. חשבתי שזה בחיים לא יהיה לנו. זה היה רגע קשה. עד עכשיו אני חייתי את החיים שלי ואורי את החיים שלו, אבל כשיש ילדים אי-אפשר לעשות את ההפרדה".
אורי: "בשלב מסוים הבנתי שזה לא יכול להימשך ככה, שאם השבתות יהיו בלחץ איבדתי אותה, ופה התגמשתי. אז אנחנו הולכים בשבתות לחוף הים. נכון שאני לא הולך עם בגד ים ואנחנו הולכים ברגל ולא נוסעים במכונית, אבל אנחנו מנסים".
מה עם נידה?
טל: "בתקופות שרצינו להיכנס להיריון עשיתי מאמץ והלכתי למקווה, אבל בשאר הזמן זה לא קורה. זו הפשרה שלו. יש טענה שרק החילונים עושים את הוויתורים, אז היום אני יודעת שאורי עשה הרבה מאוד ויתורים בשביל להיות בזוגיות הזאת".
"יש טענה שרק החילונים עושים את הוויתורים, אז היום אני יודעת שאורי עשה הרבה מאוד ויתורים בשביל להיות בזוגיות הזאת"
אורי, ניסית לגרום לה להתחזק?
טל: "ברור שכן".
אורי: "לא יודע אם כן".
טל: "שלא במודע, כל אחד מאיתנו ניסה למשוך את השני לצד שלו. אני זוכרת את הפרצופים שלו בכל פעם שיצאתי מהבית בשבת".
אורי: "הייתי מאוד שמח שכל מי שמתהלך בעולם יהיה כמוני".
טל: "קיבלתי טלפון ממכרה שהתחילה לצאת עם דתי, ושאלה אם כדאי לה בכלל להיכנס לזה. אמרתי לה, 'הכול תלוי בתקשורת ביניכם'".
לא היה עדיף להגיד לה שתברח כל עוד היא יכולה?
"נכון, יש בזה משהו (אורי מהנהן). באמת התחשק לי להגיד 'רק אם הוא שווה את זה'. אורי בהחלט שווה את זה. טוב שלא ברחתי".
ההצגה "דתילונים", בבימויו של עידו רוזנברג, מביאה את סיפורם של דפנה ואביחי, זוג תל-אביבי צעיר ומצליח - היא מפיקת אירועים והוא רוקר בועט. אחרי הצעת הנישואים שהיא כל כך חיכתה לה, הוא מתחיל להתחזק באמונתו. זה מתחיל בהנחת תפילין בבוקר, ממשיך כשהוא מחליט לשמור שבת, אבל רק כשהוא דורש ממנה לשמור על מטבח כשר, יורד לה האסימון: יש מצב שלא תהיה חתונה.
טל צ'רנובסקי המוכשרת מגלמת בהצגה את דפנה, עופר חיון מגלם את בעלה לעתיד אביחי, ולמארג המשפחתי הזה נכנסת אידיסיס, המגלמת את רותם, חברתה הטובה של דפנה, המהווה סוג של מראה למה שהיא עלולה להפסיד אם תזרום עם השיגעון הזה של בעלה.
טל וטל ידעו זו על זו, הכירו מהמקצוע אבל לא באופן אישי, עד שנפגשו כאמור לראשונה בבית הכנסת והבינו שהסיפור שלהן דומה מאוד. "באותה תקופה הרגשתי כל כך לבד. זה היה תרפויטי מאוד לגלות שיש עוד אחת כמוני, מנחם מאוד", אומרת אידיסיס.
איך עלה הרעיון לכתוב הצגה בהשראת הזוגיות של שתיכן?
"האמת היא שחשבתי על זה עוד לפני. אני זוכרת שאמרתי לאורי 'בוא נכתוב על החיים שלנו סדרה מטורפת'. רציתי לעשות את זה בעיקר כדי שהמשפחה שלי תראה אותה, ואולי תפסיק להציק לי לנסות להחזיר את אורי בשאלה. בסוף לא כתבנו סדרה, פחדנו שאנחנו יותר מדי בתוך הסיפור. עם טל יכולנו להרחיק את זה קצת ואפילו לצחוק על זה".
תכננתן שזו תהיה קומדיה?
"לא. באנו לספר סיפור על זוג שנקלע למשבר. כתבנו את הסצנות בבכי, בייאוש ובדם, ולהפתעתנו הכאב הזה גדל להיות קומדיה".
מראש כתבתן תפקידים לעצמכן?
"באנו ל'בית ליסין' מראש עם הליהוק של שתינו, כי עם כל הצניעות, ידענו שאנחנו נספר את הסיפור הזה הכי טוב. יש סולד-אאוטים מטורפים להצגה הזאת. ידעתי שהיא מצחיקה ומרגשת, הבנתי שיש פה משהו גדול, אבל לא ציפיתי שזה יהיה כזה שלאגר".
מאיפה השם "דתילונים"?
"מצאתי אותו בכל מיני קבוצות בפייסבוק שנכנסתי אליהן כשאורי התחיל להתחזק".
אורי, מה חשבת על ההצגה?
"בהתחלה היה מביך לראות סצנות שאנחנו חווינו במציאות, למשל, הסצנה שדפנה נכנסת הביתה בשבת ורואה את אביחי יושב בחושך. הוא אומר לה 'כל השבוע אני מתחנן שתכבי את האורות ודווקא בשבת את מיישמת?' הקהל מאוד צוחק שם, אבל אותי זה לא הצחיק כי אני זה שישב שעות בחושך. הזדהיתי מאוד עם הדמות של אביחי. הן כתבו אותו בהמון רגישות ואני שמח שעופר עושה את התפקיד הזה, כי הוא אחד החברים הכי טובים שלי".
אתה חושב שיגיע היום שבו לא תוכל לחיות עם זה שהבן שלך נוסע בשבת?
"הייתי שמח שבשבת כל המשפחה שלי תהיה ביחד, אין שאלה פה, אבל אני מבין שמי שבחרתי לחיות איתה מרגישה שונה ממני, והאהבה שלי אליה הרבה יותר חזקה מהדת. אני לא אשכח את זה שפעם, בשמחת תורה, הרב שלי - תוך כדי שאנחנו ממש באורות - פתאום אמר לי, 'אתה יודע מה עבודת השם שלך? שטל תהיה מאושרת'".
בגדים: במבי וינטאג' - Bambi vintage, רמב״ם 14 תל אביב