בגיל 48, ארבע שנים אחרי שהתגרשה מבעלה ואבי שתי בנותיה, החלה שרית אמיתי בזוגיות חדשה. כאשר היא ובן זוגה, שרון בלום, מנכ"ל חברה וגרוש פלוס שניים, החליטו לעבור לגור יחד, הם קיבלו החלטה: לחתום על הסכם ממון. "הכרנו דרך חברה והיה בינינו חיבור טוב", מספרת אמיתי. "היה ברור כבר בהתחלה שבעניין כסף תהיה בינינו הפרדה מוחלטת".
של מי היה הרעיון להסכם ממון?
"שרון העלה את זה וזה לא העליב אותי, כי היה לי ברור שאנחנו צריכים לעשות זה. זה מה שמקובל בפרק ב', במיוחד כשיש פערים כלכליים בין בני הזוג. מה ששלי שלי ומה ששלו שלו - וכל אחד מאיתנו מעביר סכום זהה לחשבון משותף, להוצאות הבית".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
החיים הפיננסיים הנפרדים, מספרת אמיתי, עבדו טוב במשך שלוש שנים – עד הקורונה. "כשהתחילו הסגרים כל הפגישות שלי התבטלו, היומן התרוקן וכל ההכנסות הצפויות התאדו. במשך כמה ימים הסתובבתי מוטרדת - איך אני אעביר את הסכום הקבוע לחשבון המשותף? מעולם לא נתמכתי על ידי מישהו. בדיוק אז קיבלתי הודעה מגיסתי לשעבר, ששאלה מה שלומי ואיך אני הולכת להסתדר כלכלית. עניתי: 'זו תהיה הפעם הראשונה בחיי שגבר יפרנס אותי'".
דיברת על זה עם בן זוגך?
"לא העזתי להעלות את הנושא מולו. במשך שלושה ימים הסתובבתי עם המחשבות האלה בלופ. בלילות לא הצלחתי להירדם. שאלתי את עצמי מה אני הולכת להגיד לו. אחרי שלושה ימים הוא אמר לי: 'אני רואה שעובר עלייך משהו'. אמרתי לו שאני מאוכזבת ממנו שהוא לא מתעניין במצבי הכלכלי, לאור העובדה שכל הפגישות שלי התבטלו. הוא מיד התנצל על זה שלא אמר שום דבר בעניין, והוסיף שמבחינתו זה ברור שאנחנו יחד ושאין לי מה לדאוג. פרצתי בבכי נורא. זו הייתה הקלה ענקית. שמחתי שיש לי על מי להישען".
מה קרה בהמשך?
"בפועל הייתי צריכה להישען עליו רק חודשיים, עד שהלקוחות חזרו. אבל התקופה הזו גרמה לשנינו להתפכח. זה כאילו שבר חומה שעמדה בינינו. הבנו ששיתוף פעולה כלכלי נכון יותר עבורנו מהפרדה כלכלית. ראינו כמה זה מקרב בינינו וגם מביא תוצאות. היום אנחנו הרבה פחות מתחשבנים אחד עם השנייה על הוצאות לבית. אנחנו מתייעצים זה עם זה, מציבים יחד מטרות כלכליות ומשקיעים ביחד בבורסה ובסטארט־אפים".
אמיתי (56), מאמנת עסקית ויועצת זוגית, למדה מהסיפור הזה את מה שידעה כבר קודם: שבמסגרת זוגיות חייבים לדבר על כסף. בכך גם עוסק ספרה החדש "אינטימיות פיננסית" (הוצאה עצמית), שבו סיפורים ששמעה מזוגות בקליניקה שלה במהלך שבע השנים האחרונות, שבהן היא עוסקת בתרפיה פיננסית ("תחום שמשלב בין אימון לטיפול דרך כסף"). מטרת הספר היא להדריך את הקוראים והקוראות בדרך להתנהלות כלכלית זוגית נכונה. "אצל הרבה אנשים יש בושה סביב כסף, מקומות שלא נעים לדבר עליהם, כי זה מה שהחברה לימדה אותנו", היא מסבירה. "אינטימיות פיננסית היא בעיקר היכולת להיחשף זה מול זה בחולשות ובפחדים. זה ההפך מבושה".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לקח לאמיתי, אם לשתי בנות (30, 26) מתל־אביב, לא מעט שנים להגיע למסקנות האלה. היא נולדה בלוד וגדלה באשדוד ובראשון־לציון, בתם של אב שעבד בתעשייה האווירית ואם מורה למלאכת יד. את בן זוגה הראשון הכירה בצבא וכשהייתה בת 23 נישאו. כמי שגדלה בבית שבו האב ניהל את הכספים ("זה נכנס לתת־המודע שלי"), ברגע שהפכה לאישה נשואה החליטה לנתק כל מעורבות בנושא הכספי.
"איך ששמו לי טבעת הפכתי לבת יענה", היא מספרת. "לא נכנסתי לחשבון הבנק, אפילו לא ידעתי מה הסיסמה. לא שילמתי חשבונות, לא ידעתי כמה הוצאות יש לנו ואם יש או אין פער בין ההכנסות להוצאות. זה לא עניין אותי. בעלי, שגדל במשפחה אחרת לגמרי מבחינת הניהול הכלכלי, לא הבין לאן נעלמה הבחורה האחראית שאיתה התחתן. למה פתאום לא מעניין אותי מה קורה בעו"ש? מנגד, אני לא הבנתי למה הוא מערב אותי בענייני כסף. אני יולדת? אתה מנהל את הכסף. כאילו שזה חוק טבע. פשוט התפטרתי מהתפקיד הזה".
במשך 11 שנה ניהלו אמיתי ובעלה מסעדה, ולאחר שמכרו אותה החליטה לפנות לתחום האימון. תחילת הדרך כמאמנת, בגיל 35, לא הייתה פשוטה. "בהתחלה ערכתי פגישות בבתי קפה", היא נזכרת, "תוך שלושה חודשים היו לי 15 לקוחות, שזה היה וואו באותה תקופה". אחרי שנתיים שכרה משרד בתל־אביב ואימנה עורכי דין, אדריכלים, מטפלים ועוד. אבל את כל ענייני הכספים, מהוצאת חשבוניות ועד קשר עם רואה החשבון, ניהל בעלה. "פשוט זלזלתי בכסף. זה לא נתפס בעיניי כדבר חשוב. נראה לי בזבוז זמן שאתעסק בזוטות במקום לעזור לאנשים. הוא אוהב להתעסק בכסף? שהוא יעשה את העבודה השחורה. הרגשתי בזמנו שזה לא לכבודי".
אשכרה התנשאת עליו?
"התנשאתי על כסף ועל כל מי שאוהב כסף. היום אני מכה על חטא ומבינה כמה זה אידיוטי".
היום את מסוגלת להגיד שאת אוהבת כסף מבלי להתבייש?
"כן. אני אוהבת כסף וכסף אוהב אותי".
המהפך הגיע רק כאשר במסגרת ההתמקצעות שלה - בין היתר לימודי תרפיה מבוססת מיינדפולנס באוניברסיטת בר־אילן - פנתה אמיתי למאמן בכיר שאימן אותה בנושא כסף. "רק אז הבנתי שיש לי בעיה רגשית עם הנושא הזה. באימון למדתי שאני לא יכולה לתת למישהו אחר להתעסק בענייני הכסף שלי, אני חייבת לקחת אחריות ולנהל בעצמי. ואז עשיתי את הקפיצה הגדולה. התחלתי לנהל את הכסף של העסק שלי: להוציא חשבוניות, להפקיד צ'קים, לדבר עם רואה החשבון. נכנסתי כל יום לאתר הבנק, הייתי מחוברת לעו"ש, עברתי על הוצאות הבית".
איזה שינוי זה חולל בזוגיות ובנישואים?
"מצד אחד, בעלי שמח שהתחלתי להיות מעורבת כלכלית ושבעקבות זה ההכנסות שלי גדלו. מצד שני, משקעי העבר לא התפוגגו וכבר היה מאוחר מדי להציל את הנישואים. הצטברו כעסים משני הצדדים ונוצר אי־אמון. אם הייתי יודעת בפרק א' את כל מה שאני יודעת היום על כסף בזוגיות, יש סיכוי מאוד גדול שהייתי מצליחה למנוע את הגירושים שלי. השליחות שלי היום היא לעזור לזוגות לא רק להימנע מגירושים, אלא לחיות בקשר זוגי טוב מבחינה כספית".
מה הבעיה הכי נפוצה שעולה מזוגות בקליניקה בנושא כסף?
"צד אחד שנמנע מעיסוק בנושא וצד שני שלוקח את כל האחריות. אחר כך: אי־נאמנות כלכלית. כשמגלים משהו וזה מרגיש כמו בגידה. למשל, הגיעה אליי אישה בת 63 וסיפרה שבעלה נקלע לקשיים עסקיים, לא שיתף אותה, מכר את העסק ומכר דירה כדי להחזיר חובות. כשכל זה נודע לה, היא חשה נבגדת והרגישה שהיא לא יכולה לסמוך עליו. היא החליטה להתגרש אבל פחדה. ביקשתי ממנה שגם הוא יבוא, ורק כשהם ישבו יחד מולי הבנתי שהסיפור לגמרי אחר: הוא רצה לחסוך ממנה את הצער וניהל את המשבר כמו שצריך, מלבד זה שלא שיתף אותה. בסופו של דבר הם לא התגרשו".
את מתייחסת לא מעט לנושא של הסתרת נושאים כספיים בתוך הזוגיות.
"למרבה הצער זה שכיח מאוד בקרב זוגות: בן זוג שלוקח עוד ועוד הלוואות ולא מספר לאשתו, בת זוג שקונה בגד ומסירה את התווית בחנות או משלמת במזומן. היה אצלי בקליניקה גבר שעזר להוריו כל חודש ב־2,000 שקל ללא ידיעת אשתו. כשהיא גילתה, היא מאוד כעסה ונעלבה: גם על כך שלא ביקש את רשותה וגם שלא סמך עליה שתסכים. כשהסתרה כזו מתגלה, זה יוצר משבר אמון גדול מאוד. השורה התחתונה היא שרצוי מאוד להיות גלויים וכנים. זו המשמעות של אינטימיות פיננסית, שאנו מוכנים להיחשף זה מול זה, גם כשלא נוח לנו".
את כותבת בספר על חשיבות ההנאה מכסף בזוגיות.
"בחינוך שחלקנו קיבלנו יש חוסר לגיטימציה להנאה מכסף. הרבה נשים אומרות: 'בזבזתי כסף' במקום 'הוצאתי כסף' או 'השקעתי כסף'. אם זו בחירה מודעת ומושכלת שלך, קל וחומר אם היא חלק מהתקציב, עדיף שתאמרי 'השקעתי ברווחה האישית שלי' או 'נהניתי מחופשה'. אם אנחנו יודעות לנהל כסף, אנחנו לא מבזבזות אותו. אנחנו עובדות כדי ליהנות מהכסף - ועל זה יש הרבה קונפליקטים בזוגיות: אחת נהנית כשהיא לומדת ובן זוגה נהנה כשהוא קונה רכב חדש. אם מטפלים בקונפליקטים האלה, זו הזדמנות לצמיחה ולחיזוק הקשר. מנגד, בעיות שלא מטופלות הופכות למשברים".
את כותבת: "בני זוגכן לא חייבים לכן דבר ואתן לא חייבות להם דבר מעצם זה שאתם נשואים". תסבירי.
"חלק גדול מהבעיות בזוגיות נובע מהתפיסה של 'אם התחתנו, הוא חייב לי'. זה לא עובד במבחן התוצאה, כי אף אחד מאיתנו לא אוהב לעשות דברים מתוך תחושת חובה. אם אכפת לנו אחד מהשני, אנחנו יכולים לבקש, והצד השני יכול לבחור להיענות. למשל: אם חשוב לי מאוד לחסוך ללימודים של הילדים, בעוד בן זוגי רוצה לבלות, אספר לו איך אני מרגישה ביחס לזה ואבקש ממנו שכן נחסוך. יש סיכוי גדול שאם אנסח את זה כשהפוקוס עליי, לְמה אני זקוקה - ולא 'כי ככה צריך', הוא ייענה לבקשתי".
לפי ספרך, בעיות מיניות מחריפות סביב בעיות כלכליות.
"יש דמיון בין אינטימיות מינית לאינטימיות פיננסית – ולכן כתבתי פרק בנושא יחד עם המטפלת המינית מרים ברנר, על בסיס דוגמאות מהקליניקה שלה. למשל, אם גבר מאבד את מקום עבודתו ואשתו מלחיצה אותו, כועסת עליו ומפסיקה לראות בו הגבר שלה, הדימוי העצמי שלו נפגע, דבר שעלול לפגוע במיניות. כשאת מתרחקת ממנו, את מקטינה את הסיכוי שהוא ימצא עבודה. ברגע שאת מבינה שהאבטלה של בן זוגך היא בעיה משותפת של שניכם ואתם מטכסים יחד עצה, הסיכוי שהוא ימצא עבודה גדל פי כמה - ובו בזמן את תרגישי משמעותית יותר ותהיה סירקולציה בקשר".
מה שונֶה בזוגיות כלכלית של פרק א' לעומת פרק ב'?
"הרבה פעמים אנשים מתגרשים וחושבים שהמצב יהיה שונה בפרק ב', אבל אם לא נעשה תהליך מודע, אותם דפוסים שפגעו ביחסים בפרק א' יחזרו על עצמם. זה גם שלב שכולל אתגרים מיוחדים: הילדים שלו, הילדים שלך, איפה גרים - דברים בעלי השלכות כלכליות. אם לא נלמד ליצור אינטימיות פיננסית ולדבר על כסף בצורה נינוחה עם בן הזוג, אנחנו עלולות לחזור על אותן טעויות".
הכתבה התפרסמה במגזין "לאשה"
