מאז ששגית שרגאני זוכרת את עצמה, היא חששה להיכנס להיריון וללדת ילדים. "גדלתי במשפחה נורמטיבית, ההורים נשואים ויש לי אחות גדולה, אבל מאז שהייתי ילדה אמרתי לעצמי שלא אתחתן ולא אכנס להיריון. חשבתי לאמץ. היה לי חלום לתת בית לילדים שאין להם משפחה. רציתי להיות אמא, אבל פחדתי מההיריון והלידה. רק בגיל 32 הבנתי שאני סובלת מטוקופוביה - חרדה קיצונית מהיריון ולידה".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
היריון ולידה נחשבים לאירועים משמעותיים בחיי האישה, ובאופן טבעי מלווים פעמים רבות בחששות. אלא שנשים הסובלות מטוקופוביה (מונח שבא מהמילה היוונית Tokos - לידת תינוק) חוות פחד קיצוני מהיריון ומלידה, עד כדי כך שהן נמנעות מכניסה להיריון ולעתים אף נמנעות מזוגיות מחשש להרות.
שרגאני (37), מנהלת חשבונות וחשבת שכר מבאר-שבע, נשואה לעמיר ואמא לאלון (ארבע) ורון (שנה וחצי), מספרת שהפחד שלה מהיריון נבע משילוב של כמה גורמים: "אני טיפוס רגיש מאוד ומאז שהייתי ילדה פחדתי להקיא. כשאמא שלי הייתה בהיריון איתי ועם אחותי לא היו לה בחילות והקאות, אבל פחדתי שאצטרך להתמודד עם בחילות והקאות אם אכנס להיריון. בנוסף, עד גיל 31 לא הייתי בכלל אצל רופא נשים. פחדתי מהבדיקה האינטימית ומכיסא הגינקולוג. הפחיד אותי חוסר השליטה על הגוף - בהיריון הגוף משתנה, יש כל מיני תופעות, ואת לא יודעת איך ההיריון יתפתח. גם הלידה עצמה הפחידה אותי - איך תינוק אמור לצאת מלמטה? שאלתי את עצמי, האם כל אישה יכולה ללדת? זה היה נראה לי כמו משהו שאינו בר ביצוע".
כשהייתה בת 24 הכירה את עמיר (כיום בן 40) והתאהבה בו: "נפגשנו דרך אתר היכרויות של סטודנטים, וארבע שנים לאחר מכן התחתנו. בהתחלה לא ממש דיברנו על הקמת משפחה, כי היינו צעירים ועסוקים מאוד בלימודים ובקריירה".
מתי עמיר גילה שיש לך פחד מהיריון ולידה?
"סיפרתי לו במשך השנים שאני מפחדת להיכנס להיריון וללדת, אבל הוא חשב שאלה פחדים טבעיים שיש לכל אישה. בארבע השנים הראשונות אחרי החתונה נמנעתי מלקיים איתו יחסי מין מלאים מחשש שאכנס להיריון. כשאנשים שאלו מתי נהיה הורים אמרנו 'לא עכשיו'. לא שיתפתי אף אחד בסביבה במה שהרגשתי בתוך תוכי כל השנים".
בגיל 32 הרגישו בני הזוג שהשעון הביולוגי מתקתק: "חשבתי שזה הזמן להיות הורים. אני לא אל־הורית - היה בי פחד להיכנס להיריון וללדת, אבל רציתי להיות אמא. הצעתי לעמיר שנאמץ, אבל הוא לא היה בעניין וגם הבנתי שמדובר בתהליך לא פשוט. התחלתי לחקור באינטרנט והבנתי שיש לי טוקופוביה".
ד"ר שרון בן רפאל: "טוקופוביה נובעת מפחד משינויים שהגוף עובר בהיריון, מבעיות בריאותיות שיצוצו בהיריון ומחשש מאובדן השליטה על הגוף. לרוב הטוקופוביה היא פחד מהלידה עצמה - אצל נשים שכבר עברו לידה, היא נתפסת כאירוע טראומטי"
איך הרגשת כשהבנת?
"שמחתי שיש שם למה שאני עוברת - שיש כזה מונח רפואי וזה לא סתם משהו שאני מרגישה. כשקראתי שיש לזה טיפול, זה הקל עליי מאוד. שיתפתי את עמיר, והוא תמך בי לאורך כל הדרך. הלכתי לטיפול אצל איריס רז, פסיכולוגית ומיילדת. דיברנו על הפחדים שלי והבנו ממה הם נובעים. איריס הציעה פתרונות לפחד שלי מהקאות ודרכים לעבור את זה. למשל, להשתמש בקרח שמרגיע או להפעיל מאוורר כשאני מקיאה. זה גרם לי להרגיש שליטה. היא הסבירה שבהיריון אין הרבה בדיקות פולשניות, ושאפשר ללדת בניתוח קיסרי".
ארבעה חודשים אחרי תחילת הטיפול נכנסה להיריון: "הייתי שלמה עם ההיריון ושמחתי. הרגשתי גאה שהצלחתי להתגבר על הפחד. הרגשתי שאני כמו כולן. חששתי מהגינקולוג, אבל הוא היה מאוד סבלני וקשוב".
ואיך עבר ההיריון?
"ממש בסדר. הקאתי רק פעמיים בשליש הראשון. היו לי חששות מהלידה, אבל הפסיכולוגית שלי אמרה שצריך לעבור יום ביומו ולא לחשוב מה יהיה בעוד תשעה חודשים. עברתי קורס הכנה ללידה בכוונה לעבור לידה רגילה. בשבוע ה־37 הייתה לי ירידת מים, והגעתי לבית החולים סורוקה עם דולה, כי היה לי חשוב שתהיה לי מעטפת סביבי. זה היה בתקופת הקורונה, ובעלי לא יכול היה להיות איתי. בגלל הקורונה גם לא היו סיורים בחדרי הלידה, אז כשהגעתי אליו בפעם הראשונה זה הלחיץ אותי מאוד. כדי להתמודד עם הפחד שמתי מוזיקה, תרגלתי נשימות. ניסיתי ללדת בלידה רגילה, אבל אחרי שלוש שעות של לחיצות הבהילו אותי לניתוח קיסרי חירום. ואז אלון נולד. זה היה מדהים".
שנתיים לאחר מכן נכנסה להיריון שני: "ידעתי שאני לא רוצה ילד יחיד ורציתי שלאלון יהיה אח. הפעם ההיריון היה קשה כי התמודדתי עם הדבר שהפחיד אותי - הקאות. הקאתי המון בשליש הראשון. כדי להתמודד השתמשתי בכלים שקיבלתי בטיפול הפסיכולוגי וזה עזר מאוד. בשבוע 36 היו לי צירים וביקשתי להיכנס ישר לניתוח קיסרי. היו בי פחדים שאולי משהו ישתבש, והצוות הרפואי היה קשוב. כשהניחו את רון עליי, זה היה קסם".
היום, כשאת אמא לשניים, את מרגישה שהיה שווה לעבור את המסע הזה ולטפל בטוקופוביה?
"בטח. אני כל כך שמחה שחקרתי את הנושא ושקיבלתי טיפול. אני חברה בקבוצת פייסבוק של נשים שסובלות מטוקופוביה, וסיפרתי שם את הסיפור שלי. אחת הגולשות קראה ופנתה אליי. הפניתי אותה לפסיכולוגית שלי. היא נכנסה להיריון והיום היא אמא. המסר שלי הוא שחשוב לדבר על זה ולדעת שאפשר לטפל בזה. אם החלום שלכן הוא להיות אמהות ואתן מפחדות מהיריון ומלידה, אתן לא לבד. עם עזרה מקצועית תוכלו להגשים אותו".
ד"ר שרון בן רפאל, פסיכולוגית קלינית מומחית: "נשים רבות חוששות מהיריון ומלידה, אבל אצל נשים שסובלות מטוקופוביה מדובר בפחד קיצוני שעלול לפגוע בתפקוד היומיומי ויכול להוביל להימנעות מכניסה להיריון או אפילו ממערכת יחסים שתוביל להיריון ולידה. בנוסף, הן יחוו תסמינים כמו דופק מואץ, רעידות, הזעת יתר וקוצר נשימה בכל פעם שיחשבו על היריון ולידה. נשים עם טוקופוביה שכבר בהיריון, לרוב יעדיפו לעבור ניתוח קיסרי.
"יש נשים עם טוקופוביה שבכל זאת נכנסות להיריון מתוך מחשבה שיוכלו להתמודד עם זה בהמשך, ויש נשים שמתפתחת אצלן טוקופוביה רק במהלך ההיריון. יש טוקופוביה ראשונית המיוחסת לנשים שלא נכנסו להיריון או שנמצאות בהיריון ראשון ועוד לא חוו לידה, ויש טוקופוביה משנית - כשהאישה כבר חוותה לידה אחת לפחות".
ממה זה נובע?
"מפחד משינויים שהגוף עובר בהיריון, מבעיות בריאותיות שיצוצו בהיריון ומחשש מאובדן השליטה על הגוף. לרוב הטוקופוביה היא פחד מהלידה עצמה - אצל נשים שכבר עברו לידה, היא נתפסת כאירוע טראומטי. אם מישהי מעולם לא חוותה לידה, יכול להיות ששמעה סיפור טראומטי על לידה או הייתה נוכחת בלידה שהייתה טראומטית עבורה. טוקופוביה נפוצה מאוד בקרב נשים עם דיכאון אחרי לידה או דיכאון קליני בהיריון".
איך אפשר להתמודד עם טוקופוביה?
"יש טיפולים פסיכולוגים יעילים כמו טיפול CBT - טיפול קוגניטיבי התנהגותי - שעובד על הגמשת המחשבות שמגבילות את האישה ומנהלות אותה. בטיפול מדברים על הסכנות שעלולות להתרחש בהיריון ובלידה ומה ההסתברות שהן יתממשו. בנוסף, משתמשים בטכניקות הרגעה כמו מיינדפולנס. הטיפול כולל חשיפות. ככל שנחשפים לדבר שמפחיד אותנו, כך קל יותר להתמודד. כחלק ממחקר שערכנו בנושא בבית החולים איכילוב, פיתחנו פרוטוקול רפואי שמסייע לנשים עם טוקופוביה. אישה בהיריון מתקדם יכולה לעבור בבית החולים מעין קורס הכנה ללידה שממוקד בטוקופוביה: האישה מקבלת הסבר על הלידה הצפויה, צופה בסרטונים המציגים לידות ומדמיינת את הלידה שתעבור. חשוב לדעת שזה בר טיפול - נשים רבות עם טוקופוביה הצליחו לטפל בפחד, נכנסו להיריון, עברו לידה וכיום הן אמהות מאושרות".
הכתבה פורסמה במגזין "לאשה"
