מופע הוא אסופה גדולה של מרכיבים אומנותיים שמעבירה אותנו חוויה ויזואלית וחושית המתחילה איך שנכנסים להיכל ומתיישבים בכיסא. הפעם אנחנו רוצים לכוון את הזרקור על הבניינים בהם מתרחשת ההופעה, ובמקומות שנבקר בהם, האדריכלות והעיצוב הם לא פחות ממדהימים.
בית האופרה בסידני
המסע שלנו מתחיל ביעד התיירות מס 1 באוסטרליה- בית האופרה. כנראה שכבר נתקלתם בתמונה של הבניין המרשים הזה כיוון שהוא כל כך מזוהה עם קו הרקיע של העיר. נוסף על שמו, מלבד מופעי אופרה, מתקיימים בו מופעים מכל תחומי האמנויות כמו מחול, מוזיקה ותיאטרון והוא אחד מבתי המופעים הפעיל בעולם המארח 1800 הופעות בהשתתפות של מעל מ- 1.4 מיליון איש.
האתר שהוכרז כאתר המורשת של אונסק"ו עבר דרמה לא קטנה מזו המתחוללת בין כתליו על הבמה; ב-1957 זכה האדריכל הדני יורן אוטזון Jørn Utzon)) בתחרות אדריכלות על בניית האתר שהוכרזה על ידי ממשלת אוסטרליה ואליה הוגשו 233 הצעות מכל העולם, אך בעקבות אי הסכמות עם הממשלה התפטר אוטזון מתפקידו ב -1966, עזב את אוסטרליה ומעולם לא חזר אליה, אפילו לא כדי לראות את סיום הפרויקט שעיצב. סדרה של מעין קונכיות בטון ענקיות יוצרות את גגות המבנה המכיל כ-1,000 חדרים, באחד מהם, אולם הקונצרטים, נמצא העוגב הגדול בעולם.
איך אפשר בלי לדבר קצת מספרים? עלות כל ההקמה עלתה 102 מיליון דולר והיום הערך התרבותי והאייקוני הכולל של בית האופרה מוערך ב- 6.2 מיליארד דולר. אם במקרה יוצא לכם להגיע לסידני בסוף מאי, אתם תהנו מפסטיבל Vivid Sydney פסטיבל אורות, מוזיקה ויצירתיות שצובע את העיר והמבנים האייקונים בצבעים מטריפים וביניהם גם את בניין האופרה שלאורך השנים הואר על ידי אמנים שונים.
המרכז הלאומי לאומנויות הבמה בבייג'ינג
נעשה את דרכינו למעלה במפה ונגיע לסין, המלכה הבלתי מעורערת של מבני התרבות. הראשון והמפורסם שבהם הוא המרכז הלאומי לאמנויות הבמה בבייג'ינג או בכינויו "הביצה" שנחשב לתיאטרון הגדול ביותר באסיה. כיפת הפלדה והזכוכית המנצנצת שעוצבה על ידי האדריכל הצרפתי פול אנדרו (Paul Andreu) נפתחה לקהל הרחב ב-2007 וספגה לא מעט ביקורת. מבקריה המקומיים טענו כי היצירה לא מייצגת את המורשת הסינית הוותיקה וחלק דווקא טענו שצורת הבניין הייחודית מזכירה לחם סיני מאודה.
עוד נתון מסקרן הוא שבריכה ענקית סובבת את המבנה שנראה כאילו הוא צף על פני המים. הכניסות ממוקמות מתחת לפני האדמה והקהל הרחב עושה דרכו לאולם המופעים ממעבר תת-ימי באורך 80 מטר. המתחם המרהיב מארח מדי שנה מופעי אופרה, תיאטרון ומוזיקה מרחבי העולם וכמובן מתקיימים בו מופעים מסורתיים מהתרבות הסינית. עלות הפרויקט העצום הגיע ל- 3 מיליארד יואן סיני המשתווה ל- 470 מיליון דולר לערך.
התיאטרון הגדול בחרבין
נישאר בסין ונעבור לעיר חרבין, ששווה ביקור בזכות בניין התיאטרון שהתמונות שלו עושות חשק לעלות למטוס עוד היום. העיר שהוכרזה "כעיר המוזיקה" החליטה לבנות היכל שיבטא היטב את ערכי התרבות של העיר וב- 2015 הושלמה בנייתו של התיאטרון על ידי חברת האדריכלות מבייג'ינג MAD Architects. ההחלטה העיצובית הייתה לשבור את המוסכמה המסורתית הרווחת של הבנייה המודרנית לגובה ודווקא למזג את ההיכל המתפרש על כמעט 80,000 מטר רבוע לטבע סביבו.
התיאטרון שנבנה בסביבת נהר ופארק הנמר הסיבירי נראה כמו עוד ענן בשמיים או תל שלג בחורף. בתהליך הבנייה גם אימצו את השיטה הראשונה בעולם להחדרת אור טבעי לתיאטרון, מה שיוצר מצב חדש של חיסכון באנרגיה ושמירה על הסביבה. העלות המוערכת של הפרויקט היא 1.3 מיליארד יואן (204 מיליון דולר).
חוץ מאירוח קונצרטים, הצגות ואופרה, העוברים והשבים יכולים לעלות לסיור על הגג המתפתל ולצפות בנוף של 360 מעלות לאורך כל עונות השנה. ההצגות המיוחדות ביותר נשמרות לאולם התיאטרון הקטן בתוך המבנה, שם נבנה קיר זכוכית אטום לרעש המשקיף אל החוץ ומספק תפאורה טבעית למופע, ולאחר ההצגה הצופים יוצאים דרך הלובי המרשים לא פחות מהבניין עצמו.
בית האופרה בזוהאי
אחרון חביב למדינת סין הוא בית האופרה בזוהאי, עיר מחוז הנמצאת לא רחוק מהונג קונג. בית האופרה הוקם בשנת 2017 על אי קטן קרוב לעיר ולמעשה היכל התרבות הראשון שנבנה על אי בכל מדינת סין.
עם שטח של כמעט 50,000 מ"ר, עלות בית האופרה החדש הגיעה ל= 1.08 מיליארד יואן (158 מיליון דולר) והוא עוצב כצדפות המייצגות את השמש והירח והושתת על שלל דימויים כמו גאות, מזג האוויר והטבע מסביב. יש כאלה שיגידו שהמבנה מזכיר בכלל שתי חלליות ענק שהתרסקו ונתקעו באדמה. המבנה מאופיין באפקטים אקוסטו-אופטיים, מצויד בבמה מהמתקדמות בעולם ומכיל אולם קונצרטים עם 1,600 מושבים והיכל אופרה עם 550 מושבים המארחים את כל סוגי המופעים.
המערה של סנט מייקל
המיקום של התיאטרון הבא יפתיע אתכם מהעובדה הפשוטה שהוא ממוקם עמוק בתוך האדמה. בתוך רשת המנהרות המתויירות סנט מייקל הנמצאת בתוך שמורת הטבע בטריטוריה הבריטית גיברלטר, הוקם בשנות ה-60 אודיטוריום בעל 600 מושבים המציג קונצרטים, בלט ודרמה. המערה הראשית, שלאורך ההיסטוריה האמינו כי היא ללא תחתית, הוסבה לאולם תיאטרון בשל האיכויות האקוסטיות שלה ואירחה מופעי מוזיקה, בידור ואפילו את טקס מלכות היופי של גיברלטר. ייחודיות המקום ניתנת לו גם באמצעות התאורה הדרמטית על האבנים שמעצימה את האימפקט של המופע.
פסטיבל ברגנץ
ולגרנד פינאלה קבלו את הבמה הצפה בפסטיבל ברגנץ Bregenz Festival)) המוכרת בזכות התפאורה הגרנדיוזית שלה. בעיר וורלברג באוסטריה החל מ- 1946 ועד היום, בחודשי יולי אוגוסט מתקיים פסטיבל אופרה ייחודי המושך אליו מאות אלפי תיירים מכל העולם. הפסטיבל המתקיים על גדת הנהר מתרחש על במה צפה הצופה ל- 7000 מושבים המתמלאים עד אפס מקום. האטרקציה העיקרית מעבר לאופרה רבת המשתתפים המתחדשת מדי שנה היא התפאורה המושקעת המתנשאת לגובה רב ו'גונבת את ההצגה'.
ב-2019 למשל עלתה האופרה "ריגולטו" מאת ורדי שהוצגה למרגלות ליצן מכני ענק המחבק את במת האגם. הליצן לא נשאר סטטי ונע לאורך כל ההפקה, מגיב ולעיתים קרובות משקף את מה שקורה בסיפור. הראש העצום במרכז הבמה מקובע על מנוף מסיבי שיכול להרים, להוריד או להזיז אותו לכל כיוון; גם הידיים והעיניים העצומות נעים הלוך ושוב והפה אפילו בולע את השחקנים בשלב מסוים במופע. התפאורה העצומה צריכה לעמוד בתנאי מזג אוויר לאורך כל השנה, ושומרת על מודולריות ודינאמיות.
בעולם שהולך והופך וירטואלי ומושך את כולנו להישאר בבית, בנייני התרבות המרשימים דווקא ממשיכים למשוך אליהם צופים ותיירים ומשקפים מבחוץ על האמנות המתחוללת בתוכם. אז מהו האתר שתפקדו ראשון?