15/10/2019
אלבום תמונות כרוך עם צלופן לבן על דפים דביקים, הפך נדיר כמו סרט פילם. אנחנו טובעים בצונאמי של תמונות בנייד, אבל מתי בפעם האחרונה ישבנו לבחור קולאז’ אישי של רגעים שיחד מספרים עלינו סיפור? אדריכל רז מלמד היה הראשון שנענה לאתגר ‘ריאיון בתמונות’ ואני מודה לו על כך.
זה אני
מוקדש לכל אלו שתמיד הסבירו לי, שכשמצלמים סלפי, עדיף לצלם מלמעלה. יותר למעלה מזה אין. בלמעלה של העיר הכי מטריפה שהכרתי. קומה 134 בהונג-קונג.
על מה אתה עובד עכשיו?
עובד כרגע על מספר וילות חדשות, אדריכלות כולל עיצוב פנים, ומספר דירות. אני מעדכן בדף הפייסבוק העסקי שלי את כל שלבי התכנון והבנייה של כל פרויקט. בתמונה, בית פרטי גדול במושב במרכז. גאומטריה נקייה מאוד, חתכים פנימיים מעניינים, שילוב של בטון חשוף ופלדה.
יכול להיזכר בפרויקט אחד שאתה גאה בו במיוחד?
אחת הדירות הראשונות שעיצבתי במשרדי החדש. דירת 70 מ”ר, בחלל בעייתי מאוד בנווה צדק. אני מאוד גאה בפרויקט הזה. התוצאה בו היתה מצוינת והתפרסמה מאוד גם בארץ וגם בעולם.
מוטו לחיים
יש משפט של הנרי פורד (תעשיין רכב אמריקאי ומייסד חברת פורד – מ.כ): “אם אתה מאמין שאתה יכול, ואם אתה מאמין שאתה לא יכול – בשני המקרים אתה צודק”.
איך נראה היומן שלך?
ביומן יש מספר עוגנים קבועים. בכל בוקר זה קפה בשדרת רוטשילד, ליד המשרד, עם חברים קבועים. בגלל ההרגל הזה של שנים, כשחיפשתי חלל למשרד, חיפשתי ליד הקפה. בהמשך היום פגישות במשרד, או באולמות תצוגה עם לקוחות ובעלי מקצוע. בין לבין, אני משלב גם סיורים באתרים. בביקורים בשטח אפשר לראות / לעקוב / להנחות בזמן אמת, מול בעלי המקצוע. זה מקדם מאוד את העבודה. לסיורים, אני מגיע תמיד עם רעות או בתאל, שמלוות איתי את הפרויקטים. חשוב לי שיכירו את עבודתן ויראו את הפרויקט שעובדים עליו במשרד קורם עור וגידים בשטח.
עוד עוגן שיש לי ביומן, הוא שיעורים והרצאות שאני מעביר בבית ספר לעיצוב ‘סטודיו 6B‘. השיעורים ממלאים אותי מאוד. כבר שנים אני מקפיד ללמד סטודנטים, במקביל לעבודתי במשרד.
מה המקום האהוב עליך?
המקום האהוב עלי הוא מושב הנהג, במכונית, בכביש פתוח. בכל שנה, כבר מעל עשור, אני מקפיד לעשות הפסקה, לקחת חופשה, לשכור מכונית מעניינת מאוד ולטייל בכבישי נהיגה מצוינים באירופה. בתמונה, חבר ואני באזור טירול באוסטריה.
איזה אדריכל בינלאומי אתה מעריך?
אני עוקב באדיקות אחרי הפרויקטים של משרד מרסיו קוגן. עבודות מינימלסטיות, מרתקות, מדויקות של חללי מגורים.
ואיזה ישראלי?
עבדתי כ-12 שנים במשרדו של אדריכל פיצו קדם. אני מעריך מאוד את עבודתו של פיצו, וחושב שהוא פורץ דרך בעיצוב.
מתי התרגשת מעבודה של מישהו אחר?
השנה, ביקרתי במסגרת סיור ביפן, בעיר טשימה במוזיאון של האדריכל נישיזאווה ממשרד SANAA בשיתוף עם הפסלת ריי נאיטו. זה החלל האדריכלי שהותיר בי את הרושם העז ביותר מכל החללים שביקרתי בהם. בארץ, חלל שאני מאוד אוהב הוא גן יעקב סוראסקי, שתכננו יעקב רכטר ודני קרוון, בין הבימה והיכל התרבות בתל אביב. מקום מקסים.
מה תלוי לך על הקיר במשרד?
הקירות במשרד שלי ריקים. לא תלוי עליהם כלום. זה חלל בבניין לשימור בין כמעט 100 שנים, מרובה מאוד בחלונות. הגאומטריה שלו מיוחדת, החלונות העתיקים מהעץ יפים מאוד, ואני בחרתי להשאיר את הקירות נקיים. במשרד יש ספרייה גדולה שבה הרבה ספרים ודגמי מכוניות. זה ה”קישוט” שבתוך החלל היפהפה.
איזו עבודה שלך, עדיין לא תכננת?
יש לי חלום מאז שהייתי ילד, לעצב תחנת דלק וגשר. שניהם מבנים הנדסיים שהעיצוב בהם חייב לנבוע מההנדסה הנושאת אותם. תחנת דלק היא סככה גדולה, דקה, נישאת על עמודים דקיקים, משאירה חלל פנוי לתנועת רכבים מתחתיה. היא יכולה להיות פרויקט מרתק. גשר, בהמשך הכביש מתחנת הדלק, ישלים את אותה שפה.
