7 צפייה בגלריה
"אני יכול לקחת את המחשב, לטוס, לעבוד ולחסוך כסף ולהישאר במקום כמה זמן שאני רוצה"
(באדיבות ירון שטיינברג)
כמה מכם היו רוצים לקחת טרולי קטנה, לארוז את הלפטופ ולטוס ליעד חלומי לזמן לא מוגבל ולהתפרנס בשלט רחוק? בשביל היוצר הירושלמי ירון שטיינברג זו הייתה דרך חיים. בתור מי שגדל במושב נווה אילן הסמוכה לבירה אבל למד במרכזה, הוא תמיד הרגיש רגל פה, רגל שם. אחרי הצבא התאהב בעולם הנוודות ומאז לא הפסיק.
בכמה מדינות היית עד כה?
"פחות או יותר חמישים מדינות. הטיול הראשון שלי ארך שנה וחצי. עכשיו חזרתי משלושה חודשים בברזיל".
שטיינברג, מאייר במקצועו, החל את דרכו בלימודי תקשורת חזותית ב'בצלאל', ולאחר מכן התחיל לעבוד כמאייר בסדרת האנימציה המפורסמת 'זאק וקוואק'. "זו הייתה העבודה הראשונה בתחום", הוא נזכר. "שם למדתי את מה שצריך בשביל להיות מאייר. עולם האיור הולך איתי לדרכים ונותן לי חופש תנועה ועבודה ייחודי לצד יצירת אמנות שמתקיימת במקביל. אחרי הסדרה נסעתי להודו ומאז נהייתי מאייר פרילנס, לאורך השנים עבדתי בעיקר על סרטי קולנוע ואנימציה, עבדתי תקופה ב'פלייטיקה' ויצרתי לכל מיני סגנונות כמו גיימינג, אנימציה או פרינט. בהתחלה הייתי עובד על הפרויקט, מסיים אותו וטס לחו"ל לבזבז את כל הכסף שהרווחתי ממנו. לפני 4-5 שנים נהיה מקובל לעבוד מרחוק אז אני יכול לקחת את המחשב, לטוס, לעבוד ולחסוך כסף ולהישאר במקום כמה זמן שאני רוצה".
למה אתה קורא בית?
"זו שאלה שקשה לי לענות עליה כי אני מתעסק לא מעט במושג "בית". מבחינתי הבית הוא ירושלים אבל אני לאו דווקא גר שם. אני אוהב להתבונן על המקום שאני מבקר בו, על החיים האורבניים שלו ועל איך שם תופסים את המושג 'בית'".
חוץ מנסיעות ארוכות לחו"ל ופרויקטים שונים של איור, שטיינברג גם יוצר אמנות, מציג בתערוכות ומלמד במחלקה לעיצוב גרפי במכללת תל חי. מתי אתה מוצא זמן להכל?
"אני חושב שבתור עצמאי כבר עשור אני עובד 24/7. זה לא עבודה בשבילי אני מאוד נהנה מזה. העבודות שאני מציג עכשיו בתערוכה הן מהעשור האחרון, הרבה דברים לוקחים לי זמן והשקעה אבל אני מוצא זמן לעבוד עליהם ולסיים אותם".
מה אתה מציג בתערוכה?
"בתערוכה זה מעין תוצאה של המחקר שלי של שוטטות במרחבי העיר. לפני המוזיאונים היו 'ארונות פלאים' שבהם מפליגים ומגלי עולמות היו חוזרים עם אוצרות ומשכנים אותם שם. העבודות שלי הן מעין ארון הפלאים או חדר הפלאים או המוזיאון הקטן שלי בו אני אוסף ויוצר כל מיני עולמות, ערים או בתים שחציים דמיוניים וחציים לא. כל האובייקטים האלה בנויים מאוסף שיש לי כבר שנים שאני אוסף לאורך המסעות שלי בעולם. הזכוכיות הן מעין פאבלות מיניאטורות היוצרות סוג של שיכון; יש לנו הרגל כשאנחנו מטיילים בעולם, להביט על שכונה מבחוץ וקשה לפעמים מה קורה בתוך הבתים של בני האדם. אני מנסה לבנות בתים שהצופה משלים את העלילה שמתרחשת בפנים. האופי של הבתים הוא חצי פנטזיה או עולם מדומיין שהצופה מכניס אליו את הסיפור".
כתבות קשורות:
"אני התאהבתי במקומות, ישנן ערים שיש לי אהבה רגשית אליהן. יש חוויה ואישיות בכל מקום וכשאני מגיע למקום אני מחפש את המסע ואת ההרפתקה, לא את היעד".
דוגמה לחוויה מיוחדת או מפתיעה במיוחד?
"עכשיו חזרתי משלושה חודשים בברזיל, מתוכם במשך שבוע שטתי בסירה באמזונס. אני הייתי הגרינגו היחיד עליה. כשהגענו למנאוס, עיר גדולה בלב האמזונס גנבו לי את הטלפון ולא ידעתי כלום, לא ידעתי איפה ההוסטל, לא היה גוגל טרנסלייט ואני מוצא את עצמי בסיטואציה וקושי אבל באותו רגע הייתי מבסוט, זה היה מכשול שהייתי צריך לעבור והתגברתי עליו. אחרי הרבה שנים של נדודים, גיליתי שאנשים ממש נחמדים ורוצים להראות את המקום בו הם גרים. העולם יותר מזמין ממה שהוא נראה ואם אתה נחמד, תמיד יעזרו לך".
שטיינברג מציג בנוסף עבודה חדשה-ישנה ב'פסטיבל מנופים', הצצה לתוך מיצב מוח ענקי מקרטון בתוכו רכבת נעה בסיבובים והאונות בנויות כמו שכונות שיכונים. "המוח שלי עניין אותי", הוא מסביר. "למה אני חווה דברים מסוימים בצורה מסוימת ומצד שני העיר עניינה אותי. המוח מרגיש כמו עיר שיש בה שכונות, שיש להן קצב ואישיות ברורה. הפסל "עיר מוח" מתאר מהלך מחשבתי בין השכונות, והרכבת, הבתים והאורות מתואמים בסימביוזה כמו מהלך של המוח האנושי שלנו".
(פסל "עיר מוח", צילום Jannik Hammes)
כל העבודות מוצגות ב'פסטיבל מנופים ירושלים' בו שותפות גלריות לאמנות עכשווית, אמנים ויוצרים מכל הארץ. "העבודות שלי יוצגו בגלריית 'ברבור' במרכז ירושלים, זה מקום מיוחד עבורי, בתור מי שגדל בירושלים הייתי מגיע לאירועים האלה בעיניים נוצצות, אני שמח להציג דווקא בעיר הזו, שעדיין תופסת חלק מאוד מרכזי בעבודות שלי, ממנה יצאתי ואליה אני עורג".
"פסטיבל מנופים ירושלים", יתקיים בין ה- 13-17.9.2022
רוצים להתעדכן בכל פעם שעולה כתבה? עקבו אחרינו באינסטגרם
