מתי בפעם האחרונה שוטטתם בין כותלי מוזיאון? מאחורי כל תערוכה שבוודאי ביקרתם עומד צוות מעצבים שדאג באופן יצירתי וויזואלי להוביל אותנו, המבקרים, דרך המיצגים השונים ולהעביר אותנו חוויה ייחודית. המוזיאונים השונים פועלים כדי לשמר תרבות ופיסות היסטוריה, לחשוף אותנו לנושאים שונים ובעיקר, לעורר בנו סקרנות והשראה. עיצוב התערוכה משחק תפקיד מכריע בהשגת המטרות האלו. ישנן דרכים שונות לספר את אותו הסיפור, כזה שיעביר בנו רגש ויינצר בזיכרוננו.
כדי להבין יותר לעומק את מקומו של העיצוב בתכנון מוזיאון, פגשנו את פטריק גלאגר, מעצב אמריקאי ומייסד גלאגר ושות'. עם ניסיון של ארבעים שנה בתחום וצוות של כ-120 מעצבים פזורים בעולם, מאחוריו רזומה מרשים עם עיצוב מוזיאונים חשובים ברחבי הגלובוס.
עם מעל ארבעים שנות קריירה, מה הסוד מאחורי תערוכה מצליחה?
"כשצופה עוזב את החוויה והוא משמר רגעים זכורים ממנה, שהתערוכה שינתה אצלו משהו מבחינה רגשית או שלמד משהו חדש שלא ידע לפניכן. ההזדמנות להכניס מישהו לעולם חדש ולהכיר לו נושא שלא ידע עליו, להשפיע על הגישה או ההתנהגות שלו, אני חושב שזה הדבר שהכי חשוב שתערוכה יכולה להציע".
תאר לנו, איך נראה תהליך העיצוב בעבודה על פרויקט חדש?
"תהליך העיצוב מתחיל תמיד בשני אלמנטים, שני ערכי ליבה מהותיים. הראשון והכי חשוב, הסיפור. גם אם מדובר בנרטיב היסטורי, הסיפור והדרך שמתעדים אותו הם מהותיים בכל נושא. אני מרבה להגיד, שהאנשים שעובדים בעיצוב מוזיאונים הם קודם כל מספרי סיפורים בממד סביבתי. לוקחים סיפור ומייצרים לו סביבה שלוקחת את המבקרים ומכניסה אותם פנימה. האלמנט השני הוא האוספים, איך משתמשים באוספים ובאובייקטים השונים כדי להאיר את הסיפור ולתת לו משמעות וקונטקסט. בשנים האחרונות, יותר ויותר מוזיאונים מתבססים על סיפורים ולא בהכרח נשענים על אובייקטים או שהאובייקטים עצמם הופכים להיות יותר יוצאי דופן או חלופיים, כמו קטעי שמע, עבודות וידאו או צילום שלא בהכרח נחשב אוסף היסטורי, אלא פרשנות. כיום רואים יותר מוזיאונים שעוסקים בתערוכות שמונעות על ידי תוכן".
באילו אספקטים מן התערוכה המשרד שלכם נוגע?
"אנחנו עוסקים בכל מה שבין הקירות ופנימה; העיצוב הפיזי והמדיה, חומרה ותוכנה, טכנולוגיה וממשק. אנחנו צריכים לעבוד ביחסים צמודים עם האדריכלים שאחראים על הבנייה כדי שכל המערכות יהיו זמינות לנו. יש לנו אדריכלים בצוות, אבל הם מתרכזים בעיקר בחוויית המרחב. לפעמים אנחנו גם מביאים יועצים מיוחדים כמו יועץ תאורה או מומחה באקוסטיקה בעת הצורך. זה דומה קצת לתיאטרון, אתה ברמה מסוימת מכניס אנשים לחלל תיאטרון ומניע אותם בתוך המרחב. ההזדמנויות העיצוביות הן אינסופיות, אנחנו מאמינים שאם אתה מספר סיפור, צריך להעביר את הסיפור בצורה רגשית, כי זה מה שמשפיע בסוף על החוויה של המבקר. ככל שזה ייטמע יותר, כך הסיפור יהיה דינאמי".
איך מביאים לשולחן רעיונות חדשים וממציאים את עצמכם כל פעם מחדש?
"כל פעם האתגר הוא לחשוב על המרחב ועל החוויה שפונים ללקוח הספציפי. אתה לא רוצה להעתיק עיצוב, אתה רוצה עיצוב מותאם אישית שעובד בדיוק בשבילו. צריך להבין את מטרות הלקוח והמבקרים, מה שאנחנו מכנים VISITOR TAKE AWAYS, זה חלק חשוב בהנאת צוותי העיצוב לחשיבה יצירתית. הדרך שאנחנו ניגשים לעיצוב היא להביא מגוון קונספטים, שהלקוח יוכל לראות את הדרכים הרבות לספר את הסיפור ולהבין עם איזו מהן הוא מרגיש הכי בנוח".
לאחר שנכנסים אל תוך התערוכה, איך מובילים את המבקר לאורכה ומושכים אותו להמשיך ולסייר בה?
"יש כמה גישות, אפשר לבנות את התערוכה בצורה לינארית, מסלול שאתה מתקדם בקו ישר והמבקרים לא מקבלים החלטות, או בצורה יותר רנדומלית, שאתה מאפשר להם ללכת לעבר מה שמעניין אותם קודם והם בונים את המסלול בעצמם. במיוחד אצל צעירים, שרוצים למצוא משהו שיגע בהם, ולהבין למה הסיפור מעניין או חשוב, ולמצוא את החיבור הרגשי כדי שהם יראו את עצמם בסיפור או בחוויה. ליותר ויותר מוזיאונים ותערוכות יש גישה רנדומאלית או אפשריות רבות יותר לעבור לאן שמעניין אותך, ללכת ולחזור".
במסע שהמבקר עובר במוזיאון הוא מקבל מידע רב וחדש בזמן די קצר, איך עושים את זה מבלי להעמיס עליו?
"בעולם המוזיאונים אתה יכול לחלק את המבקרים לשתי קבוצות. ה-CRUSERS אנשים שנעים מהר מאוד ורוצים לקבל רק את הרעיונות הגדולים, אז מבחינת היררכיה אתה צריך שהם יוכלו ללכוד את הרעיון המרכזי ולהמשיך הלאה. בצד השני, יש את האנשים שאנחנו מכנים GREASERS, הם לוקחים את הזמן, קוראים ולוקחים חלק באינטראקציות. אנחנו חושבים על זה כעל חוויה בשכבות ויש מגוון טכניקות שאתה יכול להשתמש בהן החל מגרפיקה והמילה הכתובה ועד טכנולוגיה, מדיה, מציאות מדומה, שמספרים את הסיפור בדרכים שונות".
"חלק מהאנשים מגיעים לתערוכה כי הם אספני מידע, חלק כי הם אוהבים אובייקטים ואוספים, הרבה מהדור חדש מתעניין בטכנולוגיה ואיך אנחנו יכולים לאפשר ביקור יותר טכנולוגי הוא גם עניין חשוב. אני חושב שהמבקר במוזיאון היום הוא יותר חד, הוא מקבל בחירות מהר יותר ויש לו פחות סבלנות ופחות זמן לעסוק בתוכן. לכן, צריך להיות זהיר בצורה שאתה כותב את הסיפור שלך ואיך אתה מגדיר את המסר. דרך מחקרים שעשינו במשך השנים אנחנו ממש ממספרים את המילים, התגיות וכלל הטקסטים עוצבו בדרך מדעית כדי להיות באורך מסוים. בטח יצא לכם להיות במוזיאון שאתה הולך ונתקל בטקסט ארוך ומתיש, יש מדע לוגי איך לכתוב טקסט בצורה מדויקת, רגשית וצבעונית ויש לנו אנשים שהתפקיד היחידי שלהם הוא לערוך את הטקסטים השונים, במדיה או מודפס, ולשמר בהם את החוויה".
הזכרת את הדור החדש והטכנולוגיה, איך באמת היא משתלבת בעולם התערוכות היום?
"יותר ויותר, במיוחד מאז תחילת המגפה, אנחנו קודם כל חושבים על התערוכה הפיזית, אבל מתחילים לדון גם בתערוכה הווירטואלית, לאנשים שלא יהיו נוכחים, איך אנחנו נותנים להם חוויה דינאמית ומעורבת אונליין".
עד כמה זה שינה את חוקי המשחק?
"זה השינוי הגדול ביותר בעשור האחרון, לפני יותר מעשר שנים היית הולך למוזיאון ורואה מחשבים גדולים, ומסכי טלוויזיה כמו קופסאות גדולות. היום קיימת יותר אינטראקציה, לאתגר את הדרך שהם מעורבים בתוכן. לשאול אותם, לעומת להגיד להם, זו דרך טובה יותר ללמוד. מה אתה היית עושה? מה אתה חושב על זה? למידה מבוססת חקירה ושאילתות הפכה לחלק חשוב מהמבנה של המסגרת האינטלקטואלי של התערוכה".
איך מיישמים את זה בתערוכה?
"אני אולד סקול, אז אני אוהב את ההיבט הפיזי, אבל אתה יכול לספר סיפור בצורה דיגיטלית; אפשר להביא את הקולקציה אונליין, לפעמים זה להכניס אותם לסביבה פיזית שיכולו לנוע בה או לאפשר למבקר להסתכל באמצעות טכנולוגיית AR ולהתקרב ככל האפשר. עם טכנולוגיה אפשר לבנות מרחב שהם יכולים להיכנס, לחקור, ממש לעבור במעברים. בפרויקטים מסוימים השתמשנו במספרי סיפורים, כך שהם מתקשרים עם בן אדם, מעין מדריך וירטואלי. זה שונה, אבל זה עדיין צריך להעביר סיפור חזק ולהשתמש בכל הטכניקות של סטוריטלינג, רק לעצב אותו למרחב הווירטואלי. זו תופעה חדשה לכולם, כשהמגפה סגרה את כל המוזיאונים הם היו צריכים לפנות לפלטפורמה חדשה לגמרי ואנחנו צריכים לוודא שאנשים מקבלים סיפור מרגש ושווה ערך אונליין, כפי שהיו מקבלים עם כניסתם למרחב הפיזי של המוזיאון".
כתבות קשורות:
אילו הזדמנויות מביאה איתה הטכנולוגיה?
"כשטכנולוגיה מתפתחת היא נהיית קטנה יותר, חכמה יותר, מהירה יותר, צרה יותר. מסכים על הקירות בעובי של מילימטר או קעורים, אבל צריך למצוא את האיזון הנכון שלא יהיה הכל מכוסה מסכים, כי הסיבה שאנחנו הולכים למוזיאונים הוא כדי לראות דברים אמיתיים. ההזדמנות להשתמש בטכנולוגיה כדי לשנות את הנטייה הרגשית של החוויה היא גדולה ודרך תוכן בצורת שכבות מאפשר למבקרים שמתעניינים ללכת ולהעמיק בו שכבה אחרי שכבה".
לדוגמה?
"אנחנו משתמשים בהרבה מן המוזיאונים בטכנולוגיית RFID, שמאפשרת למבקר להירשם במוזיאון וכשהוא מוצא משהו שמעניין אותו במיוחד, יש להם כרטיס עם צ'יפ שניתן ללבוש או להחזיק בכיס ושואל אותם אם ירצו לאחסן את זה. אנחנו בעצם מאפשרים להם לאסוף חוויות במוזיאון שיוכלו לקחת אותן איתם הביתה ולהמשיך את החוויה מהבית או לשתף אותה עם אחרים. היום משתפים הכל באמצעות הפלאפון, אז ההיבט של הרשתות החברתיות במוזיאון הפך למהותי. דרך הטכנולוגיה הזאת, בסוף החוויה אנחנו יכולים לסכם להם ולהראות להם את הדברים בהם התעניינו, מעבר לזה אפשר להציע להם ספרים או סרטים, מוזיאונים נוספים וככה להרחיב את נושאי העניין שלהם ולהעמיק בחיבורים שלהם".
חלק גדול מהעבודה שלכם מתמקדת בתערוכות חווייתיות. מהו בעיניך הערך המוסף שלהן?
"זה מאפשר רמת מעורבות ולמידה גבוהה יותר, כשמישהו במצב נפשי מסוים הוא לומד וסופג תוכן בצורה אפקטיבית יותר. תשומת הלב של האנשים היום מאוד מוגבלת וקצרה, כשהתחלתי את הקריירה, פרסומות בטלוויזיה היו אורכות כדקה. את יכולה לדמיין את עצמך יושבת דקה שלמה מול פרסומת? כיום אנחנו מתוכנתים באופן שונה".
מהן המגמות הנוכחיות בתחום?
"בשנים האחרונות גילינו שצעירים פחות ופחות הולכים למוזיאוני אמנות, לא כי הם לא מעריכים אמנות, אבל כי הם רוצים יותר קונטקסטואלי ופרשנות. מי צייר את זה? הוא מת או חי? מה המשמעות מאחורי היצירה? למה שיהיה לי אכפת? למה זה שווה מיליוני דולרים? פרשנות של אמנות יכולה להיות דרך לספר סיפור, נראה יותר מיצבים עם פרשנות ואיגוד יצירות, שיעזרו למבקר להבין שיש סיפור בזה. מלבד הערך המוסף לראות אמנות יפה, יש צורך לפרש את זה ברמה גבוהה יותר".
לאחרונה, אנו- מוזיאון העם היהודי קטף את פרס העיצוב MUSEבקטגוריה 'תערוכה חווייתית'. המוזיאון, שנפתח מחדש לפני כשנה בלבד, מספר את סיפורו העשיר ועתור רבדים של העם היהודי ומציג את ההיסטוריה, התרבות והזהות היהודית.
ספר לנו בקצרה על העבודה במוזיאון שזיכתה אתכם בפרס
"זו הפעם הראשונה שלקחנו נרטיב היסטורי והפכנו אותו לגמרי, זה מתחיל מהפן המודרני ומשקף אחורה. חלק מזה נבע מהפחד שאם נכניס מבקרים צעירים לנרטיב ההיסטורי מההתחלה הם ילכו לאיבוד בנושאים שלא מעניינים אותם. החלק המודרני מדבר על העולם שהם חיים בו וככל שיתקדמו הם יראו איך זה משתקף בהיסטוריה. הדבר הזה שינה את כל המבנה של המוזיאון. ישנם סוגי מבקרים רבים ושונים בישראל. יש את הקהילה הדתית למשל, שהיינו צריכים לדאוג לחלקים מסוימים מהתערוכה שתונגש להם. בנוסף, המוזיאון נפרס בצורה ייחודית והמבקר יכול להתחיל לנוע בכל קומה. אנחנו מעודדים להתחיל מלמעלה מטה, מהמודרני להיסטורי. בחלל הנרחב יש מקום לתערוכות זמניות מתחלפות חדשות שמחזיר אנשים אל כותלי המוזיאון, הם פועלים כדי להיות קהילה מעבר למוזיאון".
מהו הפרויקט שאתה הכי מתגאה בו לאורך הקריירה?
"במשך 15 שנה עבדתי על המוזיאוןNational War World 2 בניו אורלינס, שנבחר על ידי הפלטפורמת התיירותTripadvisor למוזיאון השני הכי מבוקר והשני הכי פופולרי בעולם. השתמשנו שם בטכניקות תיאטראליות עמוקות, אבל האתגר המרכזי היה שכשהתחלתי את העבודה הגיל הממוצע למבקר היה 65-70, ניצולים מהמלחמה וידענו שבקרוב הם ילכו וייעלמו. היינו צריכים לפנות לקהל חדש, לילדים צעירים שבאים ורואים שיש למלחמה הזו משמעות גם עבורם. השתמשנו בטכניקות שונות לסטוריטלינג, RFID היה מאוד יעיל שם, הרבה MOTION וקולנוע 4D גדול עם סרטים בעלי חוויות 4 ממדים".
ועל מה אתם עובדים היום?
"כיום אנחנו התחלנו פרויקט גדול על המאבק בטקסס, חלק חשוב בהיסטוריה האמריקאית. אנחנו בונים גם מוזיאון אמנות בחלק המערבי של ארה"ב עם אחד מאוספי האמנות הכי טובים, תכנון מוזיאון ענקי US navy, סיימנו את US Olympics Movements די מדהים שרק נפתח, מוזיאון להיסטוריה המוזיקה האפריקאית-אמריקאית ועוד כמה פרויקטים בשלבי עיצוב ותכנון שונים".
עם עשרות מוזיאונים ותערוכות מאחוריו, גלאגר עתור הניסיון, ממשיך להחזיק את חדוות העשייה והאהבה למקצוע "אני נוגע בכמה מן היצירות המרהיבות שיש ושומע סיפורים מדהימים. לאור השנים חידשנו מספר ספריות נשיאותיות אז עבדנו עם הרבה נשיאי עבר בארה"ב, החזקתי את היהלום הופ הנדיר בידי ואת הצהרת העצמאות ופגשתי ניצולי שואה מכל העולם שריגשו אותי. עבדתי עם אנשים מעניינים, ההיסטוריונים והאוצרים הטובים ביותר וכל יום זאת הפתעה עבורי. זאת העבודה הכי טובה בעולם".
רוצים להתעדכן בכל פעם שעולה כתבה? עקבו אחרינו באינסטגרם
