16.12.2021
הוא תואר כאחד המעצבים המשפיעים בדורו, בין לקוחותיו נמנים מותגים יוקרתיים ומפורסמים כמו הרמס, לואי ויטון, סמג, קפליני והרשימה עוד ארוכה. את סגנונו הייחודי, שמאופיין ביצירות פיסוליות וצורות רכות נטולות קצוות חדים, הוא יישם על מגוון רחב של מוצרים החל מעיצוב עט, דרך פריטי לבוש, ריהוט, מכוניות ועד לעיצוב הפנים של כלי טיס. בריאיון מיוחד ללג’יט, מספר לנו המעצב מארק ניוסון על תהליכי העבודה, השינויים שחווה במהלך הקריירה ועל פרויקטים מעברו, שלדבריו, עם הזמן מפתחים אישיות משלהם.
ניוסון רכש את השכלתו בקולג’ לאומנויות של סידני בשנות השמונים, שם בחר להתמחות בעיצוב תכשיטים. “זה היה הקורס היחיד שלימד אותך איך לעשות דברים עם הידיים. למדתי לרתך, להלחים ואת יסודות המטלורגיה (תחום בהנדסת חומרים שחוקר מתכות ותכונותיהן). לפרויקט הגמר שלי בסופו של דבר הגשתי את מה שיכול להיות מתואר באופן רופף כ’תכשיטים לבישים’, בעצם ריהוט גוף. פעם הייתי מכין הכל בעצמי כי הייתי צריך. למעשה, זו הייתה הדרך היחידה שהכרתי. זו העצה הכי גדולה שלי למעצבים צעירים כיום, אני מעודד את כל מי שמקווה להצטרף לתחום ללמוד איך להשתמש בכלים ולתרגל את הכנתם של העיצובים שלהם בעבודת יד.”
יש לך ברזומה מגוון רחב של מוצרים בעיצובך, מהי העבודה שאתה הכי גאה בה ולאיזו היית חוזר ומשנה?
“עיצוב הוא קצת כמו להביא ילדים לעולם. חלק מהעבודה שלי הוא לקבל את זה שהמוצר ייצא לעולם ויחיה את חייו. הם מפתחים אישיות משלהם, לעתים קרובות מחוץ למה שחזיתי להם במקור. כל אחד מהפרויקטים שלי היה מתגמל באופן ייחודי ומכל אחד מהם למדתי המון, ממש כמו תואר באוניברסיטה. שוב, כמו ילדים, כמובן שלעולם לא יכולתי לבחור את המועדף”.
ניוסון ותיק בתעשייה, עם עבודות שהפכו לאייקונים בשדה העיצוב. המפורסמת שבהן היא כורסת ה- Lockheed Lounge שעוצבה על ידו בשנת 1990. את התודעה הבינלאומית בה, זכה לקבל כשהפריט הופיע בווידאו קליפ של מדונה ב-1993. מדובר בכורסת שזלונג עשויה משטחי אלומיניום מרותחים אחד לשני ותפורים עם ניטים, אלה מוחזקים על ידי שלדת פלסטיק מחוזקת בפיברגלס. הוא קיבל את התואר ‘אובייקט העיצוב היקר בעולם’ לאחר שנמכר בסכום של יותר משני מיליון פאונד.
“היו הרבה רגעים בלתי נשכחים במהלך הקריירה שלי. גולת כותרת אחת נשארה המחירים האסטרונומיים שחלק מהיצירות הפיסוליות שלי במהדורה מוגבלת נמכרו במכירות פומביות. כורסת ה- Lockheed Lounge למשל או פריטים מסדרת Alu. זה אמנם לא מניע אותי כלכלית וזה בהחלט לא הסיבה שאני מייצר אותם, אך זה עדיין מחמיא. אני חושב שלאחרונה, העבודות שלי היוו בערך רבע מסך מכירות העיצוב בבתי המכירות הפומביות הראשיים, תופעה מוזרה ומורשת לא רעה בכלל” הוא אומר לנו.
ומה לגבי רגעי שפל או כישלונות?
“לצערי זה חלק מהעבודה וצריך ללמוד איך להתמודד איתם. פרויקטים ועיצובים לא ממומשים שלבסוף אינם ממוסחרים מאכזבים במיוחד. שניים שמיד עולים לי לראש הם כשפורד החליטה לא להכניס לייצור את ה-O21C שתכננתי ב-1999 וכן חברת Astrium לא המשיכה עם מטוס החלל התת-מסלולי שתכננתי עבור שוק תיירות החלל המתפתח.”
בין עבודותיו האחרונות של ניוסון שאכן הצליחו, מערכת מידוף בשם Quobus. מדובר בספריה מודרנית ומודולרית שניתנת לסידור בווריאציות שונות והוצגה לאחרונה בגלריית Kreo הנחשקת בלונדון ופריז. המערכת בנויה מקוביות מתכת מצופות אימייל ומוצמדות יחד על ידי ברגי פליז. האתגר היה לעצב אובייקט לתצוגה שיכול להכיל ולתת במה לאובייקטים אחרים ובו בזמן להיות בעל זהות ונוכחות משלו.
המוצר נולד כשניוסון עבד על התצוגה ומערכות המידוף של חברת טאשן במילאנו בשנת 2015. בין השראותיו לפרויקט, שלטי הרחוב האייקונים של עיר האורות, בה התגורר ועבד בעברו. “גרתי בפריז זמן רב, הייתי אובססיבי לשלטי הרחוב והמטרו מאמייל ורציתי לשלב את זה במערכת הקוביות. כמו כן, לעתים קרובות אני מונע מתסכול מדברים סביבי שלא עובדים טוב. אני חושב על איך הייתי רוצה שמשהו יעבוד ויראה, וזה משמש לי כהשראה. אני בוחן חומרים ותהליכים חדשים עבורי וחושב איך הם יכולים לשמש באופן ייחודי.”
9 צפייה בגלריה
מערכת המידוף החדשה Quobus
(Alexandra de Cossette, courtesy of Galerie kreo and Marc Newson Limited)
9 צפייה בגלריה
בהשראת רחובות פריז
(Alexandra de Cossette, courtesy of Galerie kreo and Marc Newson Limite)
מהו עיצוב טוב בעיניך?
“בראש ובראשונה פונקציונליות. עיצוב טוב צריך לעסוק בפונקציונליות, פתרון בעיות והצעת פתרונות שונים אשר יספקו אלטרנטיבות טובות יותר הן מבחינה אינטלקטואלית והן מבחינה מעשית.”
אתה דמות מפתח בתחום העיצוב, שועל ותיק בתעשייה. על אילו שינויים אתה יכול להצביע שהשפיעו לאורך הקריירה שלך?
“תפנית שהתרחשה בתחילת הקריירה שלי והייתה לה השפעה עמוקה ובלתי ניתנת למדידה על תעשיית העיצוב היא הריבוי בתוכנות מחשב. אני זוכר את הפרויקטים הראשונים שלי בהם השתמשנו בתוכנות האלו, עכשיו הן נפוצות בכל מקום ולא ניתן לנתק אותן ממדד העיצוב. אני גם מזהה שעיצוב נתמך כעת יותר על ידי חברות, ומותגים רבים מביאים מעצבים כאמצעי לגיוון המוצרים שלהם, מה שלא היה נפוץ בעבר.”
ואיך זה השפיע על הקריירה שלך?
“באופן אישי, ככל שהקריירה שלי התקדמה, הייתה לי גישה לתקציבים גדולים יותר ולכן הגיעו הזדמנויות שלא היו קודם, עבודה עם חומרים, בעלי מלאכה וטכניקות חדשות. יחד אם זאת, הדרך שלי לעצב, לחשוב, לשרטט, לפתור בעיות, לא השתנתה. אני אדם די אנלוגי.”
ומה לגבי העתיד? איך ייראה תפקיד המעצב לדעתך?
“הייתי אומר שעתיד העיצוב תלוי בכמה באמת חברות מאמצות עיצוב לחיקן. זה אומר לאמץ עיצוב מהסיבות הנכונות, לא להיות מונע על ידי גורמים שיווקיים ופיננסיים. תפקידו של המעצב, אני מאמין, נשאר זהה: לעצב היטב, לשפר את הסטטוס קוו של אסתטיקה ופונקציונליות ולהעלות את הרף של מה שזמין לצרכנים.”
פורסם לראשונה: 19:10, 28.02.22
