היא רואה יתרון בסטודיו צעיר עם גמישות מחשבה, דינאמיות ופתיחות ל'שגעונות' כאלה ואחרים. מעצבת גופי תאורה שהם הרבה יותר מאשר חפצים שמאירים את החלל וממלאים אחר ייעודם. היא רואה את עצמה כחולמת ומגשימה, נושאת את עיניה אל אירופה והעולם הגדול וממש בימים אלו חונכת את תערוכת היחיד הראשונה שלה, הכירו את חן תעוז.
מתי נולד הסטודיו ומה היה החלום?
"הקמתי את הסטודיו ב-2019 לאחר שנתיים שבהן עבדתי כמנהלת פרויקטים בתחום העיצוב התעשייתי. החלום היה (ועודנו) לעצב גופי תאורה ומוצרים דקורטיביים שישמחו וירגשו אנשים בכל רחבי העולם. באותה שנה טסתי לבקר בשבוע העיצוב מילאנו והייתי בהלם מכמה שהאירוע גדול, מרשים ומציג עיצוב איכותי ומעניין. כשחזרתי היה לי ברור שאני רוצה לקחת חלק בחגיגה הזו ובאופן ספציפי רציתי להשתתף ב-'Salone Satellite', תערוכה שמיועדת למעצבים צעירים ומבטיחים, שמוצגת בסמוך לחברות המסחריות הגדולות במתחם התערוכות הרשמי. הגשתי מועמדות ולאחר מספר חודשים קיבלתי תשובה חיובית, קפצתי מאושר והתרגשתי מאוד. אחר כך הגיעה קורונה, אבל לאחר 3 שנים של המתנה זה קרה בסוף ב-2022 והיה הכי מרגש שיש".
כמה אומץ היה נדרש להתחיל דבר כזה?
"נדרש אומץ ואמונה בעצמך. לי אישית יש אופי של 'חולמת ועושה', אז פשוט עשיתי את זה ולגמרי האמנתי שזה יתפתח ויצליח. אני מאוד מאמינה בהתמדה, דברים לא קורים ברגע, אלא מתפתחים עם השנים. בדרך עושים טעויות, חשוב לקחת את זה בקור רוח וברוגע, לכל בעיה יש פתרון לדעתי, אבל הכי חשוב זה שאני מודעת ולומדת כל הזמן וכך אני צוברת עוד ועוד ניסיון וידע עם השנים. לשמחתי, עומד לצידי בן זוגי שתומך, מעודד ומעריץ ואין ספק שזה מאוד עוזר".
מה הפרויקט הכי מגניב שעשית ואיך קיבלת אותו?
"לקוחה שהגיעה אליי בזמן שלמדה בסדנא להום סטיילינג של גילי אונגר. היא נדלקה על גוף התאורה השולחני שעיצבתי, 'Bulbi' (מהמילה bulb, נורה), הגיעה אליי עם תוכניות של הבית וביקשה שאעצב לה 'באלבים' לכל הבית. החופש שהיא נתנה לי היה מאוד כיפי ומעבר לכך שיכולתי לעצב מה שנראה לי נכון, גם הלקוחה הייתה מאוד יצירתית ועם ראש פתוח, היא רצתה ליצור גופי תאורה מיוחדים שמשלבים כמה חומרים, צורניות אסימטרית, צבעוניות עזה שמתאימה לצבעים שבחרה לביתה וסגנון 'ספייס אייג'' שממש מדליק בעיניי".
מה היה הפרויקט הראשון שלך ועל מה את מצטערת בו?
"בסוף 2019 ייצרתי בלחץ זמנים את פסלי התאורה 'שייני' לקראת הטיסה לשבוע העיצוב מילאנו. הייתה בעיה עם חיתוך הלייזר שהשאיר סימן בנקודות מסוימות על המתכת והרס את הגימור. לאחר שעברתי כ-5 מפעלים עם המכונות המתקדמות ביותר בארץ והגעתי לנקודת הדד-ליין בלו"ז לקראת התערוכה, החלטתי לאשר שיחתכו את זה למרות התקלה. בסופו של דבר שבוע העיצוב נדחה בגלל הקורונה, אבל אני נשארתי עם הסימנים ולאחר שייצרתי את כל הפסלים הייתי צריכה לעשות עבודה מאוד סיזיפית של ליטוש נקודתי ידני על כל חלק של כל אחד מהפסלים. לא עושה את זה יותר לעולם!"
מה החלום המקצועי הכי גדול שלך ומה את עושה היום כדי להגשים אותו?
"לעבוד עם אחת מחברות התאורה הגדולות באירופה ולעצב גוף תאורה שייוצר ויימכר ברחבי העולם. כשהצגתי לשבוע העיצוב מילאנו, נפגשתי עם כמה מהחברות הללו כדי לקדם את הנושא. בנוסף, אני מתחילה בקרוב שיתוף פעולה עם גלריה בלונדון כדי שיכירו אותי יותר באירופה וממשיכה לעבוד על קונספטים מעניינים כבסיס לשיתופי פעולה עתידיים".
מה בחיים לא תעשי?
"בחיים לא אעצב מוצר שפוגע בבעלי חיים או כרוך בניצול שלהם בדרך כלשהי (אני טבעונית דרך אגב)".
איזה יתרון יש לסטודיו צעיר על פני סטודיו ותיק?
"אני חושבת שסטודיו צעיר פתוח יותר ל'שגעונות' ולפרויקטים מיוחדים. הקו העיצובי עדיין מתפתח ויש יותר חופש לפעול, במיוחד כשאני עדיין עובדת לבד, הכל זז יותר מהר וקל לעשות שינויים או לקבל החלטות חדשות שתלויות רק בי ובמה שאני רוצה. לסטודיו ותיק אין הפריבילגיה הזו באותה מידה, כשהוא צריך לשלם משכורות לעובדים וכל תזוזה לכאן או לשם משפיעה על שרשרת שלמה, כמו דומינו".
מהו נאום המעלית שלך?
"נעים מאד, חן תעוז, מעצבת תעשייתית ואמנית המתמחה בעיצוב תאורה. בסטודיו שלי ביפו אני משלבת בין תהליכי ייצור מסורתיים עם טכנולוגיות חדשניות. אני מאמינה שהאור הוא החומר הכי חשוב בעיצוב החלל ואני מנסה לחבר בינו לחומר כך שתיווצר מהם מהות אחת חדשה".
את מי את מעריצה?
"קארים ראשיד, מעצב העל הכי מגניב וחמוד שיש. זה עוד חלום שהגשמתי; פגשתי אותו במסיבת קוקטייל שהוא ערך במילאנו והתרגשתי כל כך שבמשך זמן מה לא הצלחתי לגשת אליו. בסוף, הוא עבר לידי ופתאום קרא אלי 'היי, את חברה שלי באינסטגרם!' זה היה התרחיש הכי מטורף שיכל לקרות. מעבר לעיצובים מעוררי ההשראה שלו (אני מאוד אוהבת את הצורות האמורפיות הרכות והצבעוניות שמאפיינות את העיצובים שלו, על אף שלא הייתי מעצבת כך בעצמי כנראה), הוא אדם מקסים שמדבר בגובה העיניים והכי באהבה".
צבע, חומר או מהות, מי הכי חשוב ומי הכי פחות?
"ברור שמהות כי זאת ההגדרה הכי גדולה והכי משמעותית למשהו. אחר כך החומר ובסוף הצבע, כי אפשר לצבוע כל חומר בכל מיני צבעים, אבל בחומר אחד אי אפשר בהכרח להשיג את אותם פרטים או צורניות או תחושה שחומר אחר ייתן".
מיהו הלקוח החלומי?
"לקוח שמזמין ממני עיצוב ויודע לייצר בעצמו (חברה) עם הטכנולוגיות הכי מתקדמות שיש מצד אחד ומצד שני עם אנשי המלאכה הכי טובים וותיקים שמייצרים שנים בשיטה המסורתית ומבינים את ערכו של גימור מושלם. כמובן שאם אפשר שיהיה תקציב גבוה ודד ליין מרווח זה בכלל נפלא".
כתבות קשורות:
מה החלק האהוב עלייך ביותר בתהליך העבודה?
"משחק בחומר ובאור. כשאני יוצרת מודלים מהירים ומשחקת עם מקורות אור מגוונים, בוחנת את האפשרויות, מחפשת אחר הצורה הנכונה והחיבור הנכון עם התאורה. עד שבסוף מגיע רגע שבו זה קורה; מתחולל פלא ואני מוצאת את המהות של הפרויקט הבא".
מה הכי היית רוצה שנדע על הסטודיו שלך?
"אני מעצבת פסלי תאורה וגופי תאורה מיוחדים, שלא מתאימים למי שרק מחפש להאיר חלל, אלא למי שמחפש אמנות שתאיר את החלל, אובייקט שירגש, שיסמל משהו, שיבטא משהו שקשור לאדם או למקום. אני משקיעה המון זמן במחקר, משקיעה בחומרים ובגימורים הטובים ביותר, מאוד חשוב לי לא לחסוך בשום פרט או רמת איכות כי אני רוצה את הטוב ביותר עבור לקוחותיי".
תארי את הסטודיו במשפט בן 6 מילים בדיוק
"מעצבת גופי תאורה ומוצרי דקור ייחודיים".
רקמת אור, גלריה ויטרינה במכון הטכנולוגי חולון, נעילת התערוכה ב-12.01.23.
רוצים להתעדכן בכל פעם שעולה כתבה? עקבו אחרינו באינסטגרם
