09.09.2021
מוזיאונים הם מוסדות בעלי כוח השפעה רב. מצד אחד, המוזיאון מתפקד כמוסד יוזם, דרך העבודות שהוא בוחר להציג הוא מעלה מודעות לגבי נושאים אקטואליים ובאופן מסוים מחנך את הציבור הרחב. מצד שני, יש לו גם את תפקיד ההנצחה והוא משמר ומשקף את התרבות שלנו לעתיד לבוא.
מוזיאון Vitra הוא אחד ממוזיאוני העיצוב המובילים בעולם. הוא ממוקם בעיירה קטנה בגרמניה שנמצאת על גבול שוויץ וצמודה לעיר באזל, ומתמקד בתחומי האדריכלות, האמנות והתרבות היומיומית. אחד הדברים המרשימים ביותר לגביו, הוא אוסף של 20,000 אובייקטים, שכוללים כ-400 יצירות שנחשבות לפריטי מפתח בעולם העיצוב, 7,000 רהיטים, יותר מ-1,000 גופי תאורה ועוד ארכיונים רבים. זהו אחד מאוספי הקבע ואתרי המחקר הגדולים ביותר בתחום הריהוט המודרני והחשובים ברחבי העולם.
האוסף שוכן במבנה Vitra Schaudepot, שעוצב על ידי משרד האדריכלים המפורסם Herzog & de Meuron ומדי שנה הוא מציג מספר תערוכות מיוחדות שמתמקדות בפריטים נבחרים מתוכו. המבנה הראשי והייחודי של המוזיאון עוצב על ידי האדריכל פרנק גרי ושם מוצגות בכל שנה שתי תערוכות זמניות. לצד כל אלה, המוזיאון מציג גם תערוכות קטנות יותר שמתמקדות בפן יותר ניסיוני ומחקרי.
מוזיאון ויטרה משלב באלגנטיות את העבר, ההווה והעתיד, עם תערוכות בשיתוף מיטב המעצבים המודרניים שעוסקות בנושאים רלוונטיים ועכשוויים כמו טכנולוגיות עתידיות, קיימות, ניידות ואחריות חברתית, לצד תערוכות אודות נושאים היסטוריים ותערוכות מונוגרפיות של מעצבים אייקונים. כל אלה לא נשארים בין כותלי המוזיאון בלבד, תערוכות רבות נודדות ברחבי העולם כדי להגיע לקהל רחב עוד יותר.
מתאו קריאס (Mateo Kries) הוא המנהל של כל המפעל הזה שנקרא מוזיאון ויטרה. הוא החל לעבוד במוזיאון כבר בשנות התשעים, תחילה כאוצר, אחר כך התקדם לתפקיד אוצר ראשי ומאז שנת 2011 כמנהלו. בהכשרתו הוא היסטוריון אמנות, שהתמקד בעיצוב ואדריכלות מתחילת הדרך. שוחחנו איתו אודות תהליכי האוצרות, על הקשר בין ההיסטוריה והעתיד של תחום העיצוב.
העבודה שלך נשמעת כמו חלום בגדול. מה אתה הכי אוהב בה?
“אני אוהב את עיצוב התוכנית והמסרים של המוזיאון, שדורשים הגיית רעיונות ויצירתיות. זו עבודת צוות בינלאומית, כי אנחנו עובדים עם מוזיאונים, מעצבים, תקשורת וקהלים מרחבי העולם. אני כל הזמן נאלץ ללמוד דברים חדשים וזה מה שאני הכי אוהב, זה ממלא אותי בהשראה.”
איזה דברים מניעים אותך ונותנים לך את המוטיבציה להמשיך לתפעל את המפעל הזה?
“הרלוונטיות והפוטנציאל של עיצוב לתרום לפתרון עניינים מהותיים, החל מקיימות ועד לדמוקרטיה. כמו גם החיפוש אחר יופי.”
מאילו מקומות ברחבי הגלובוס אתה שואב השראה לעצמך?
“הסטודיו לשעבר של Achille Castiglioni במילאנו, שאפשר לבקר בו בתיאום מראש, הוא מקום נפלא בו לומדים אודות מהות העיצוב. גנים בוטניים בכל עיר גדולה, חלקם הפכו לכמה מהמקומות האהובים עלי. ואני תמיד אוהב את התערוכות ב- Fondation Cartier, אז אני מנסה לבקר שם בכל פעם שאני בפריז.”
אילו מעצבים אתה מעריך?
“כל מעצב שלוקח את עבודתו ברצינות ועושה את זה במטרה להפוך את העולם שלנו לטוב יותר.”
מה לדעתך כל כך ייחודי במוזיאון ויטרה?
“האדריכלות המדהימה שלנו מאת פרנק גרי והרצוג ודה מרון, המיקום שלנו בקמפוס ויטרה, אוסף הרהיטים שלנו, פעילויות התערוכות הנודדות ואיכות הקטלוגים של התערוכות שלנו. כמובן גם הצוות הנפלא שלנו בכל התחומים, מאוצרים ועד לאנשים בדלפק הקבלה, שתמיד יחייכו אליך כשתיכנס דרך שערי המוזיאון.”
איך בעצם עובד בפועל תהליך האוצרות במוזיאון?
“יש לנו מספר אוצרים במוזיאון, כל אחד מהם אחראי על פרויקט אחד גדול. הם עושים את המחקר, ולעתים קרובות משתפים פעולה עם מומחים חיצוניים. אנחנו מקיימים פגישות קבועות, אבל אני מנסה להתערב רק בנוגע להחלטות מפתח כמו הנרטיב הבסיסי של התערוכה.”
ואיך מחליטים על נושא חדש לתערוכה?
“אין מתכון סטנדרטי, לכל תערוכה דרך ייחודית משלה. לפעמים הרעיון יוצא משום מקום, לפעמים הוא התבשל במשך שנים רבות ופתאום מגיע הזמן הנכון בשבילו. יש לנו פגישה קבועה של צוות האוצרות בה אנו דנים על הנושאים האלו, כולם מציעים הצעות ואנחנו מחליטים יחד. ההחלטה מושפעת גם מהמטרה לשלב נושאים עכשוויים והיסטוריים, לאזן בין עיצוב, אדריכלות, תערוכות מונוגרפיות ותערוכות תמטיות. אנו רוצים שהתוכנית שלנו תהיה מפתיעה ומעוררת השראה וזה מתחיל ברצף התערוכות שלנו.”
איך נראית אוצרות של תערוכה מאחורי הקלעים?
“אנשים רבים חושבים שאוצרות היא עבודה זוהרת ושאתה מבלה את זמנך בירידים וערבי השקה. אולי יש אוצרים שעושים זאת, אבל אוצרות אמיתיות כוללת הליכה לארכיונים, הרבה קריאה, פגישות עם מעצבים או חוקרים והעבודה של העברת החזון שלך לצוות גדול של אנשים. כל זה במסגרת ניהול פרויקטים, כלומר פגישות אבני דרך, לוחות זמנים, מצגות פנימיות וכו’. זה כמו לבנות בית, אתה מתחיל עם רעיון ראשוני, ממשיך לרעיון מפורט יותר, אז מגיע שלב התכנון ואחריו הביצוע. בכל התהליך יש בדיקות תקציב וכל מה שנחוץ כדי לתפעל פרויקט מוצלח שהרבה אנשים מעורבים בו. אומנות האוצרות היא היכולת לא לאבד את החזון האמנותי החזק בכל השלבים הללו ולהצליח להעביר את התשוקה הזו למבקרים.”
על מה אתה עובד בימים אלה?
“לטווח ארוך, אני עובד על פיתוח התוכנית שלנו לשנים הבאות וגיוס כספים. מנקודת מבט יומית, מניע את הצוות שלנו להמשיך בעבודתם הנפלאה במוטיבציה גדולה, למרות הנסיבות המתמשכות של המגיפה.”
כיצד באמת השפיעה מגפת הקורונה על פעילות המוזיאון?
“כמובן שזו הייתה ועדיין תקופה קשה. אבל היו לכך גם היבטים חיוביים, זה נתן לנו דחיפה לעבור להשתמש בכלים דיגיטליים לתקשורת עם הקהל שלנו. המגיפה הבהירה עוד יותר כי אין לנו זמן לבזבז וכי העיצוב צריך לתרום לפתרון האתגרים הנוכחיים, אחרת, הוא עלול להצטייר כלא רלוונטי, כמגרש המשחקים לניסויים אליטיסטיים.”
כיום התערוכה הנוכחית במוזיאון נושאת את השם ‘Spot On: Women Designers in the Collection’. התערוכה דנה בתפקידן של הנשים בתחום העיצוב והתעשייה. במהלכה, מוצגות יצירות חדשות של מעצבות מוכרות כמו אינגה סמפה, רייקו טנאבה, מטלי קרסה וגונג’אן גופטה. לצידן, אובייקטים ארכיוניים כמו עבודות שממחישות את שיתוף הפעולה של ריי וצ’רלס איימס. התערוכה עוסקת בעובדה שנשים, כמו בתחומים רבים, זוכות לפחות במה בעולם העיצוב. בתצוגה זו, המוזיאון לוקח אחריות, שכן יש לו חלק בגיבוש רעיונות אצל הציבור, ומבקש לחזק את המודעות ליצירותיהן של מעצבות ולתת להן קול שווה בשיח הציבורי.
מדוע בחרתם להתמקד בנושא הזה בזמן הזה?
“נשים עדיין אינן מיוצגות מספיק באוספים ותערוכות, רצינו לשקף זאת ולתרום לשינוי. כמובן שישנן מעצבות בעלות קריירה מצליחה, שעובדות בדיוק כמו עמיתיהם הגברים. המגדר לא משנה, הם פשוט מעצבים טובים. אבל זה היה מסע ארוך להגיע לנקודה זו ועדיין לא הגענו לשוויון בכל ההיבטים, אז רצינו להסתכל על זה מנקודת מבט עיצובית. עיצוב הוא מקצוע, אך הוא גם מעצב תנאים חברתיים, כך שהוא יכול להוות כלי להעלאת המודעות וטיפוח שינוי במידת הצורך.”
איך מחליטים אילו עבודות יכנסו לאוסף?
“אנחנו תמיד מנסים להציג את מה שהכי רלוונטי ונצחי. דברים רבים נשארים בחוץ ולעולם לא יכללו באוסף המוזיאוני, מכיוון שאלה מיוצרים רק למטרות רווח או לצריכה מהירה. אנו מנסים להתנהג כזרז וליישם מערכת קריטריונים בעת דיון ברכישות חדשות. מה באמת חדש וחדשני? מה עדיין ייחשב כרלוונטי בעוד כמה עשורים? גם הקריטריונים עצמם מתפתחים כל הזמן.”
על מה אתם שמים דגש כיום בתהליך האוצרות?
“כרגע אנחנו שמים דגש חזק יותר על רכישת עבודות של נשים מעצבות, כמו גם על עבודות של מעצבים לא מערביים, על מנת להתרחק מהסטריאוטיפ של המעצב הגברי המערבי הלבן. כמובן שזהו תהליך ארוך, אך המוזיאונים צריכים להתפתח, לשקף ובתקווה גם לתמוך בשינויים שאנו רואים בחברה. האוספים שלנו הם זיכרון קולקטיבי ולכן עלינו לוודא שהזיכרון הזה מייצג את מה שקרה באמת בזמננו הנוכחי, ולא רק משחזר את העבר הרחוק שמתפוגג כרגע.”
איך היית מגדיר את העיצוב של היום?
“עיצוב הפך לפרקטיקה מורכבת מאוד במפגשים של דיסציפלינות רבות, החל מהנדסה ומיומנויות דיגיטליות ועד מדעי החברה וכלכלה. העיצוב כבר אינו עוסק רק באובייקטים או באסתטיקה שלהם, הוא מתמודד גם עם הקשרים, תקשורת וחברה. אני חושב שעיצוב מעולם לא היה חשוב יותר מהיום, מכיוון שכיום, באמצעות המדיה החברתית, אפשר לקבל משוב מידי על כל פרויקט או מוצר בזמן אמת, כך שקיים לחץ להימנע משטויות. כרגע אני חושב הרבה על איך עיצוב יכול לתרום בחיבור החברה מחדש, לגשר על פערים ולתרום להבנה. עיצוב יכול גם לתרום לפתרון בעיות גלובליות אם נפעל מאוחדים, ולכן עלינו לעצב את האחדות הזו.”
כיצד אתה רואה את עתיד העיצוב?
“אני חושב שעיצוב יהיה חשוב ביותר בעתיד, על מנת לוודא שנשנה את השפעתנו על כדור הארץ ושהחברה שלנו תישאר פונקציונלית, למרות החיכוכים שאנו רואים כיום. עיצוב פירושו בניית גשרים בין דיסציפלינות שונות והבטחת פונקציונליות, וזה יכול להיות פונקציונליות של חברה או של הטבע. אנו זקוקים גם לגמישות של המעצבים כדי לעצב את השינוי שנחוץ.”
“מכיוון שאתגרים כאלה עומדים לפנינו, אני חושב שחשוב מאי פעם שאנשים ידעו גם על ההיסטוריה של העיצוב על מנת ללמוד ממנה לעתיד.” אומר קריאס לסיכום. הוא מתבונן על הכל בעיניים של היסטוריון ומציע גם לנו להסתכל קדימה ויחד עם זאת, לדעת להביט לאחור וללמוד מן העבר “קחו לדוגמא את הדיון הנוכחי לגבי הפלסטיק. בתחילת המאה ה-20, הפלסטיק נתפס כאלטרנטיבה בת קיימא לחומרים אחרים, ו-100 שנים מאוחר יותר, אנו חושבים להחליף אותו או להשתמש בו בכלכלות מעגליות.” הוא מסביר “חשוב לראות כיצד ההיסטוריה חוזרת על עצמה, על מנת ללמוד מטעויות עיצוב עבר או פשוט כדי לקבל השראה לחשוב אחרת.”
