25/01/2021
זה אני
על מה חלמתי פעם ועל מה היום
הייתי ילד שנולד בפריז, עבר לתל אביב ואז למילאנו ושוב לתל אביב. גרנו ליד הבימה, הכל היה רגוע ושיחקנו על הכביש. כולם היו זקנים פולנים מסביב ולפעמים חשבתי שניתן לספור את הילדים בשכונה על כף יד אחת. היום כמובן הכל התהפך.
תמיד הוקסמתי מגרפיקה, צבעים ועיצוב. תמיד חלמתי להיות גרפיקאי במשרד פרסום. בדרך חזרה מבית הספר, הייתי נובר בפחי הזבל של משרדי הפרסום כדי לאסוף שאריות של תמונות, אותיות ולטרסט שאיתם הייתי יוצר לעצמי עולם דמיוני של קמפיינים בחסות ‘פרסום טל’.
הג’ינגל ‘דור הג’ינס שותה קווינס’ אליו נחשפתי באמצעות רמקול של משאית צהובה שפרקה ארגזי משקה כתומים במכולת האפורה שלנו, טילטל אותי ושינה את חיי. הבנתי את כוחם של מסר, צבע ושפת מיתוג כשחיבור נכון בניהם מניע החלטת קניה. כשבגרתי, הדרך ללימודים בבצלאל כבר הייתה לי ברורה.
המשרד שלי
הסטודיו שלי הוקם לפני 23 שנים ותמיד התרכז במקומות שאוכלים, מבלים, קונים וישנים בהם. בתמונה: יצירת קמפיינים דמיוניים למשרד פרסום דמיוני שהקמתי מגיל 15
מסך הבית במחשב שלי
עפרון בשבילי, הוא כלי שנמצא פה כדי להישאר, למרות כל ההתפתחות שמסביב. הבסיסיות שבו, הפשטות שבו ומה שיד טובה יכולה להוציא מפיסת העץ הזאת, זה קסום בעיניי.
אני עובד עכשיו על
‘קאי’ שהוא גן אירועים חדש בסגנון מלדיבי הכולל קבנות על בריכת מים עצומה המקיפה את הכל כשהשף מושיק רוט ינצח על הסירים.
אדריכל בינלאומי שיש לי אליו חיבור מיוחד
פאביו נובמברה האיטלקי, טיפוס יצירתי, סופר נחמד. יצא לי ללוות אותו כשהיה כאן בארץ.
המקום שאני הכי אוהב בעולם
הים הוא המקום האולטימטיבי להרגע בו
מעוררים בי השראה
נסיעות שלי לחו”ל ומוסיקה
הייתי שמח לשבת לדרינק עם
מעצבת הפנים דורה גד, הגרפיקאי הצבעוני דן ריזינגר, קריסטו העוטף וגאודי המשבץ. הייתי שמח לשבת איתם לסשן רבוי “חומרים משחררים” ולדון על איך ממשיכים מפה.
ככה זה נראה בתוך הראש שלי
סלט של מחשבות ואסוציאציות מהירות, מלוות במוסיקת רקע קצבית משתנה.
פריט העיצוב האחרון שקניתי
חולצות של קבוצת העיצוב Dephect מלונדון
פרויקט שלי שעוד לא תכננתי
טרמינל נוסעים לטסים לירח בחלליות
