לכבוד תחרות המיתוג הראשונה בישראל ה- 'ISRAEL BRAND AWARD' שיזם יריב עמית, ישבנו לשיחה עם נעם טננבאום, המעצב התעשייתי המצליח שעיצב את פרס התחרות.
איך התחלת?
"מאז ומתמיד זה היה תפור עליי, מאז שאני זוכר את עצמי הייתי מצייר, מפסל או עסוק ביצירה כזו או אחרת וברגע שהבנתי שאמנות זה לא משהו שאפשר להתפרנס ממנו, הלכתי ללמוד תחום אחר. התחלתי ללמוד בשנות ה- 90 המוקדמות עיצוב תעשייתי ב'בצלאל' כשבעצם לא הייתה עדיין מודעות בישראל לכל התחום הזה. סיימתי את הלימודים והיו שלושה סטודיואים ששלושתם לא קיבלו אותי אז אמרתי שאפתח משרד כמו כל הכיתה שלי בערך. לאט לאט המצאנו את התחום בארץ, יצרנו מודעות ובנינו את עצמנו. אני מתעסק בעיקר בנושא של הייטק, לא עיצוב לבית אלא עבור לקוחות שהעיקר שלהם בשנים האחרונות הם מוצרים חכמים טכנולוגים".
ואכן עד לפני שנה טננבאום עמד בראש סטודיו מצליח בשותפות עם איציק חזן ובין עיצוביו היה אפשר למצוא עיצוב למכשיר לנשים המקל על כאבי מחזור באמצעות תדרים חשמליים. "זו חברה שהגיעה אלינו עם מוצר שלא נעים להגיד אבל היה מכוער ומגושם והפכנו אותו לכזה שישנה למשתמשות בו משהו בחיים; העיצוב שלו חדשני, צבעוני ויותר קל ונוח לשימוש, והחברה גייסה לפני כמה שנים מיליוני דולרים ואנחנו שמחים שגרמנו לשינוי".
מה השיעור הכי גדול שלמדת לאורך הקריירה?
"לא להתאהב בפתרון הראשון. עם השנים אתה מגבש דעה מוצקה ועל הפגישה הראשונה אתה חושב ישר על התוצאה. 30 שנים אני במקצוע ועדיין אני חוטא בזה ובדרך כלל אני טועה. התוצאה לרוב, לא קרובה למה שחשבת עליו בפגישה הראשונה, זה תהליך מטורף ואחד הדברים שיכולים לדמות אותו היא פעולת העיכול. האוכל בפעולה חסרת מודעות ולא רצונית מתעכל ומתעכל וברגע המתאים יוצא החוצה. אותו דבר גם עם מוצר; זה תהליך שלוקח זמן, גם שאתה בחופשה או בבית או בכלל לא חושב על זה, הרעיון בינתיים מתבשל לו עד שהגיע הזמן שלו לצאת.
השיעור השני שלמדתי הוא שצריך לגרום למוצר להיות נחשק, רק ככה אנשים ירצו להשתמש בו ולקנות אותו. לא מספיק שיהיה פונקציונלי וישרת את המטרה שלשמה הוא נועד אלא שכל הגימור שלו ישדר תשוקה. אם נשווה מכונית רגילה למרצדס תראו ששתיהן ייקחו אתכם לאותה הנקודה, אבל מרצדס מעוצבת בצורה שגורמת לאנשים לחשוק בה".
איך לדעתך הטכנולוגיה משתלבת בתחום ומה התפקיד שלה בחיינו?
"הטכנולוגיה בפני עצמה עם כל ההישגים שלה לא יכולה להתממשק ולהיכנס לחיים אם אין סיפור שכולל עיצוב ונרטיב שלם. הטכנולוגיה כמו כולנו רוצה להיות אהובה. אנחנו קצת לוקחים את התפקיד של אלוהים, בוראים מוצרים ולזה צריך גישה הוליסטית. השילוב בין הפונקציה לסיפור יגרום לנו להביט על המוצר ולקנות אותו".
כאמור, ב- 2006 הקים טננבאום יחד עם חזן, סטודיו שגדל עם השנים ובשיא מנה 10 עובדים. עם התפתחותו של הסטודיו, טננבאום חלש על פעילויות רבות במגוון תחומים ולאט לאט במקום להתעסק במהות שהביאה אותו למקצוע הוא החל להתעסק בניהול ובפיתוח העסקי של הסטודיו. "החלטתי שאני עוזב. בעקבות הקורונה קרו המון שינויים טבעיים והחלטתי שאני חוזר למקור, הצטברה בי המון תשוקה לעשות את מה שאני אוהב; עיצוב תעשייתי הארד קור. אנשים מתביישים בזה ולא מדברים על זה. כולם אומרים שהם גם היו רוצים אבל עומדים מאחורי מצג של סטודיו גדול ומפחדים לאבד את הלקוחות שלהם. יש הרבה מעצבים ואנשי מקצוע שחוזרים לעבוד בצמצום לא מתוך דלות אלא מתוך הרצון לעשות מה שהם אוהבים. הקורונה זירזה תהליכים והפכה אותנו להרבה יותר מינימליסטים. אתה לא תיסע עכשיו שעה לעבודה ותעסיק מלא עובדים אלא תעבוד מהבית ותשקיע זמן בפרויקט כדי להצטיין בו".
אחד הפרויקטים שטננבאום הצטיין בו ללא ספק היה שיתוף הפעולה עם 'קוקה קולה'.
איך הגעת לזה?
"בתחילת שנות ה- 2000 'קוקה קולה', במסגרת היותם ספונסרים של אירועי הספורט הגדולים בעולם חילקו כדורי-רגל, משאבות וכו' לקידום מכירות. אנחנו חשבנו להגיע אליהם הפוך על הפוך ולהציע להם דווקא מוצר מעולם המשקאות. עיצבנו כוס ייחודית שההשראה אליה הגיעה מהגל שהאוהדים עושים יחד עם הגל של 'קוקה קולה' שהוא אחד הערכים הכי מאופיינים של החברה. הכוס הייתה הכוס הרשמית של קוקה קולה למונדיאל שהתקיים ב-2002 בקוריאה וביפן ויוצרה בכמות חסרת תקדים של עשרות מיליוני יחידות שהופצו בעולם כולו. מאז ועד היום, עיצבנו לאולימפיאדה בלונדון, למונדיאלים נוספים והוצאנו מוצרים שלא קשורים לאירועי ספורט והגענו למיליוני צרכנים בעולם".
עיצבת את פרס תחרות המיתוג הראשונה בישראל, ספר על ההשראה לעיצוב.
"פרס 'CONRAD' עוסק במפגש שבין היצירתי למוכר. במבט ראשון, העיצוב מסתורי ומסקרן ולא ברור אם מדובר במוצר טכנולוגי חכם או אביזר עיצובי. המבנה מבוסס על פרופורציה מאוזנת בין שני גופים, שמשלבים חומרים מנוגדים: העץ החם והמסורתי ולצידו פלסטיק בגימור טכנולוגי ומתוחכם. לקחתי השראה מעולם עיצוב הפנים של רכבי יוקרה".
מה השוני בעבודה עליו לעומת עיצובי מוצר אחרים?
"מאוד מעניין לעבוד עם בריף שלא קיים. בדרך כלל אתה מקבל את הטכנולוגיה ומשחק איתה. כאן הפונקציה היא רגשית, היא מסמלת משהו עבורנו והתפקיד שלי זה ליצור אובייקט מעוצב אסתטי שאנשים יתגאו בו. ניסיתי ליצור חיבור לסטייל ביתי אבל שנראה מוצר טכנולוגי כי זה התחום שאני מתעסק בו בשנים האחרונות".
מה החיבור שלך לעולם המיתוג?
"החיבור שלי הוא מוחלט. אומנם אני לא מתעסק בתחום אבל עיצוב תעשייתי הוא סוג של מיתוג. אני לוקח את הערכים ומתרגם אותם לתלת ממד. היום קונים רק על פי ויזואליה והעבודה שלי יוצרת תדמית שגורמת לקנייה של המוצר. כולם מכירים בעשור האחרון את המילה "מיתוג" אבל לא מבינים שהדבר הזה הוא המהות של העולם הצרכני. אנחנו חיים בעולם שהכל בו ממותג, אפשר להתעצבן מזה או לשמוח מזה.
מגזין לג'יט, מעניק חסות לתחרות המיתוג של ישראל לשנת 2022, 'ISRAEL BRAND AWARD', כחלק מהרצון שלנו לקדם את תרבות העיצוב בישראל. התחרות תתקיים ב 14.7.22 וניתן להגיש מועמדות לקטגוריות השונות עד ה– 31.5.22. התחרות פתוחה למנהלי מותגים, חברות מיתוג, מעצבים ויועצים, חברות דיגיטל ו- UX וכמובן עצמאיים ועצמאיות.
רוצים להתעדכן בכל פעם שעולה כתבה? עקבו אחרינו באינסטגרם
