הטכנולוגיה והאמצעים הדיגיטליים המתקדמים שנכנסו לחיינו, מאפשרים לכל אחד ואחד מאיתנו להפוך רעיונות למוצרים ממשייים. היום כבר ניתן להוריד קבצים עם עיצובים מוכנים, לשלוח אותם למדפסת תלת ממד ביתית ולהדפיס לעצמך מוצר מוגמר שמישהו אחר, בקצה האחר של העולם, עיצב ותכנן. אחד המקומות שמקדמים יוזמות מסוג זה, בו ניתן להפוך רעיונות יצירתיים למציאות, הוא 'Fab Lab'. השם מורכב מחיבור שתי מילים 'Fabrication' ו- 'Laboratory', מעבדת ייצור. מדובר במעין סדנה שמעצימה אנשים ומעודדת אותם לשנות את תהליכי העיצוב, הייצור והצריכה שלהם וליצור בעצמם. פגשנו לשיחה את קייט ארמסטרונג מ'פאב-לאב' ברצלונה, שהגיעה בתחילת החודש להרצות על עיצוב מבוזר (Distributed design) בכנס 'עיצוב.קוד.אדם' במכון הטכנולוגי חולון.
מה זה עיצוב מבוזר?
"בימנו עולם העיצוב עוקב אחר המודל התעשייתי שלוקח חומרי גלם, מייצר מהם מוצרים ומשליך אותם עם סיום השימוש. הרעיון בעיצוב מבוזר הוא לשבש ולשנות את זה. עולם העיצוב המבוזר מאפשר ליחידים ולקהילות לייצר בעצמם, להשתתף בתהליכי העיצוב והייצור ולהיות חלק מלא ביצירה. בנוסף, הרעיון העומד מאחורי זה הוא לאפשר מחזוריות, להשתמש בחומרים מקומיים ולעצב בגישה חברתית וידידותית לסביבה".
האם מדובר בעיצוב דיגיטלי בלבד?
"הרעיון המרכזי הוא שאנחנו יכולים לשתף מידע ברמה הגלובאלית ולייצר דברים ברמה המקומית. הייצור המקומי יכול להיות ייצור דיגיטלי במדפסות תלת ממד או מכונות חיתוך לייזר, אבל גם דרך מלאכות יד וטכניקות מסורתיות. המטרה היא לעבוד ברמה גלובאלית ולאפשר שיתוף בתהליך העיצוב, לא בהכרח לייצר עיצוב דיגיטלי, אבל להפוך את כל התהליך לכזה".
ואיך אתם עושים את זה?
"הדבר הראשון שאנחנו עושים הוא להנגיש לאנשים מידע, ליידע אותם על הדרכים החלופיות לעיצוב וייצור וכך, ההתנהגות שלהם מתחילה לשקף את הידע הנרכש. אנשים מתחילים לחשוב על חיי המדף של המוצרים שהם קונים ולשנות את הרגלי הצריכה שלהם".
כתבות קשורות:
איך מנגישים את המידע?
"אנחנו עובדים במטרה להבין מה תרומתם של המרחבים האלה לקהילה, אנחנו עושים את זה דרך מחקר, פרויקטים שונים ברחבי אירופה ומוצרים שאנחנו מפתחים, אבל בעיקר דרך חינוך ולמידה; להבין את תפקיד המעצב ולרכוש מיומנויות אחרות כמו שיתוף, עבודת צוות ועבודה עם צוותים מולטי דיסציפלינריים. ככה אנחנו עובדים ואנחנו מקווים להעביר את זה לשכבות אחרות בעיר. יש לנו פרויקט 'Fab city foundation' שחוקר את הדרך הזאת לעבודה ברמה העירונית, עם רשת של 41 ערים שעובדות איתנו".
איך הגישה משפיעה על תפקיד המעצב?
"בפרויקט אחד, הגיע מהנדס תוכנה לעיירה קטנה בגליסיה בספרד. שם, דרך תהליכי עיצוב הוא עבד בצמוד לקהילה המקומית להבין את הצרכים שלהם ואחרי שישה ימים בלבד, פיתח להם מערכת לניטור מים. לאחר מכן, הוא הכניס את העיצוב בקוד פתוח אונליין כדי שתהיה לאנשים אחרים גישה אליו ויוכלו גם לעזור להמשיך ולפתח את הפרויקט. כאן למשל אין מעצב, אבל הם כן מיישמים תהליכי עיצוב. בפרויקט אחר, צוות שמפתח חלבונים לגידול מקומי, שם עבדו אדריכל ומהנדס יחד מברצלונה וחברו למומחית לתסיסה מאמסטרדם. השניים עיצבו מעין קופסת תסיסה ושלחו את העיצוב דיגיטלית למומחה. היא הולכות לפאב לאב המקומי ומייצרת אותו, לוקחת אותו הביתה ומתחילה להשתמש בו. אז היא מגלה שצריך לעשות שיפורים, נותנת להם פידבקים והם מעדכנים את העיצוב לפיו".
למה לדעתך השוק עוד לא אימץ את הגישה הזו?
"כיום החברות והעסקים השונים בעולם לרוב מרכזים את הכוח אצלם ולא מפיצים ומפזרים אותו. אני מניחה שאחת הסיבות היא כסף כמובן, אבל גם העובדה שנדרשים רבים כדי לראות שינוי. מגפת הקורונה נתנה לנו הצצה אל העתיד הקרב אלינו. במהלך הזמן הזה ראינו שהתפתחו ערוצי ייצור חלופיים מקומיים, מדינות רבות לא חזרו למתכונת הישנה שלהם של מקורות חומרי גלם בספקים גלובאליים וגם עכשיו בעקבות המצב באוקראינה נוצרו שיבושים נוספים בערוצי האספקה. אנחנו חיים בזמן שדורש הרבה מאמץ לשנות את זה, אבל אנחנו רואים שזה אפשרי, הפוטנציאל קיים ולאט לאט אפשר לראות שגם המדיניות הולכת לכיוון הזה ומסייעת, ערים מתערבות ומייעדות תקציבים לנושא".
איך את רואה את העתיד בתחום?
"אני חושבת שבעתיד נראה יותר את הגישה הזאת באה לידי ביטוי, אני חושבת שזה הכרחי. בביקורי בישראל אני מגיעה עם פרויקט פיילוט שנקרא 'Makers Exchange' וזה נותן לי תקווה כי זו התחלה לשינויים בשדה הפוליטי. הצעדים הקטנים האלה הם הזרעים למה שיגיע ובשנים הבאות נראה יותר ויותר יזמויות כאלה. אנחנו לא יכולים לחזות את העתיד, אבל אני חושבת שאנחנו צריכים לייצר חלופות ונסיונות כדי להיות מוכנים לבאות".
פורסם לראשונה: 11:19, 31.05.22
