27.07.2021
ענפים שונים כבר עשו טרנספורמציה אל העולם הדיגיטלי והנה הגיע תורו גם של ענף האופנה, שבעזרת טכנולוגיה מתקדמת, עושה צעדים ראשונים להגשים את כל הפנטזיות העיצוביות והחומריות שתוכלו לדמיין והכל בהתאמה אישית למידותכם. אז מה זה המושג אופנה ווירטואלית שכולם מדברים עליו היום? בשביל לעשות לכם סדר, שוחחנו עם מאיה ארזי, מרצה בכירה במחלקה לעיצוב אופנה והתואר השני לעיצוב במחלקה לעיצוב אופנה במכללת שנקר ובעלת מותג אופנה בר קיימא בשם ‘לב’.
“בשונה מהאופן שהיינו מציירים פעם עם דף ועיפרון, מהרגע שנכנסו תוכנות העיצוב, העבודה נעשית במחשב באופן דיגיטלי” מסבירה ארזי “ובתקופה האחרונה האופנה עוברת להתקיים בממד הווירטואלי”. הטכנולוגיה המתקדמת שעומדת לרשותנו מאפשרת לדבר הזה לקרות, אך זה נובע גם משינויים חברתיים שלנו כמשתמשים. אנחנו שוהים יותר ויותר זמן ברשתות החברתיות, מעבירים את היום בין גלילה בעמודי האינסטגרם, לפגישות בזום ומחלקים את הזמן שלנו בין העולם הפיזי לווירטואלי, כשהכף, הולכת ומוטה יותר ויותר לצד הדיגיטלי. פתאום עולם אפשרויות חדש נפתח בפנינו ויש לנו הזדמנות להציג את עצמנו לעולם איך שאנחנו רוצים וחלק מזה, זה בדרך שבה אנחנו מתלבשים.
לצד הנוכחות הדיגיטלית שהולכת וגדלה, השתלטה על העולם גם תופעת משפיעני הרשת. אם בעבר מעצב האופנה היה בעל ההשפעה הגדולה, כיום היא עברה לידי האייקון, לזה שלובש את יצירותיו. “ברגע שהצטלמו עם בגד הוא ‘שרוף’, אנשים היום צורכים אופנה באופן כמעט חד פעמי.” מסבירה ארזי אודות האופנה המהירה “טרנדים חולפים במהירות וחברות האופנה מייצרות עודפות מטורפת, בסוף כל עונה כמויות עתק נטמנות באדמה ויוצרות זיהום סביבתי. אם אתה מתלבש כדי להופיע ברשתות החברתיות אז זה יכול להישאר באופן וירטואלי בלבד, אתה יכול להתחדש מבלי לצרוך חומרים פיזיים כלל.” מציעה ארזי.
צדדיה היפים של האופנה הדיגיטלית
היום אנחנו כבר מודעים להשפעות השליליות של עולם האופנה המהיר. החיים של בגד מפוזרים על פני הגלובוס, מגדלים את הכותנה במקום אחד, אורגים אותה באחר, צובעים במקום נוסף, תופרים ומפזרים מהמחסנים לשאר העולם. “השינוע עם כמות ההטסות וההסעות מזהמות למכביר, אסון אקולוגי עוד לפני שהבגד בכלל הגיע לצרכן. לא ידוע לרבים, אך גם כמות המים שנדרשת לכביסה, גדולה יותר מזו שנדרשת לייצור הבגד.” היא מסבירה “לעולם לא נוותר על בגדים פיזיים” אומרת בחיוך “אבל אולי זה יחזיר אותנו לאיזון בצריכה. לצרוך כמה שבאמת אנו צריכים ואם רוצים להתפרע אז אפשר בדרך דיגיטלית.”
מבחינת יכולות העיצוב, הגיוון בעולם הדיגיטלי הוא אין סופי “הוא יכול להיות ווירטואוזי לא פחות, אם לא יותר מהאופנה הפיזית. הכלים האלה מאפשרים לנו להשתמש בחומרים שלא יכולים להתקיים במציאות. הם יכולים להיות עשויים מזכוכית, ברזל, אש, זה פותח עולם מדהים של אפשרויות של עיצוב. לחומרים אמנם אין ייצוג ממשי, אבל הם עונים על אותם צרכים של ייחודיות, אמירה אופנתית, בעצם כל הבסיס של עולמות העיצוב. לרוב זה הולך למקומות פנטסטיים שנותנים לעצמם את החופש להיות מה שאי אפשר להיות בעולם הפיזי” אומרת ארזי.
הוט קוטור וירטואלי
בפן הכלכלי קיימת יותר נגישות, פתאום במחיר השווה לכל כיס אפשר ‘ללבוש’ בגדי יוקרה שבדרך אחרת צרכנים רבים לא היו יכולים להרשות לעצמם לרכוש אותם. גוצ’י למשל השיקו לאחרונה זוג נעליים בגוונים זרחניים במיוחד והן וירטואליות לחלוטין. בדומה לפילטרים שאנחנו מכירים בניידים שלנו, הקונים יוכלו ‘לנעול’ את הנעליים על תמונותיהם. מותג עילית נוסף שנכנס לסצנה הדיגיטלית הוא בית האופנה הבריטי Burberry. המותג חבר לקמעונאית הדיגיטלית Farfetch לבניית חווית קניות ייחודית ותלת ממדית, שמציגה את התיקים ב-360 מעלות. מותג נוסף שעושה את דרכו לצמרת התחום הוא AURUBOROS, כאשר זה הציג לראשונה בעולם קולקציה דיגיטלית בלבד במהלך שבוע האופנה האחרון בלונדון.
ישנו גם ערך שוויוני, כשההתייחסות למגדרים ומידות גוף נעלמת, כי את פריטי האופנה הדיגיטלית ניתן בעצם להתאים באופן פרטני ואישי לכל אחד. “את הבגד מתאימים לגוף, לא משנה איזה גוף גם אם מדובר באווטר, זאת עבודת הקוטור והדיוק שנדרשת ממעצב וירטואלי טוב.”
בזירה הלאומית, רק השנה החברה הישראלית ‘זיקית’ נקנתה על ידי ענקית הקמעונאות האמריקאית וולמארט. למי שלא שמע על האקזיט הגדול, זוהי חברה שמנסה להביא את חווית הקניות ומדידת הבגדים למסכים שלנו עם טכנולוגיה של עיבוד ומיפוי תמונות שמאפשרת מדידה וירטואלית של פריטי הלבוש. בדרך פשוטה, לקוח מעלה תמונה שלו לאפליקציה, בוחר בדגם הרצוי ורואה כיצד התלבושת יושבת על גופו. “אפשר לראות את השינוי של מגוון סוגי גוף שמופיעים פתאום באתרים האלה.” מציינת ארזי.
לצד הנרטיב השוויוני צריך לזכור כי אוכלוסיות חלשות רבות עדיין נשארות מחוץ למשחק, ללא היכולת הכלכלית או החברתית לרכוש את הפריטים האלה, כי להלביש אווטר ווירטואלי זה נשאר בגדר מותרות. בנוסף, זה מעודד את השיח של המדיה החברתית, כי אנו טומנים את ראשינו במסכים שלנו, מטפחים עולם ווירטואלי במקום את העולם הפיזי וסובבים סביב המראה השטחי, שאפילו את הדמויות הדיגיטליות אנחנו מחפשים להלביש במותגים פופולריים.
מגרש המשחקים החדש של מותגי היוקרה
עוד נישה אליו נכנסות חברות האופנה הגדולות הוא עולם הגיימינג. “חברות האופנה מעצבות את ה’סקין’ עבור הדמויות, הדמות היא כמו האווטר שלך ואתה רוצה שגם היא תהיה אופנתית” מסבירה לנו ארזי “כי עולם המשחק הוא ממש לא שייך רק לילדים”. עד עכשיו מעצבי משחקים עיצבו את בגדיהם של הדמויות, אבל למה שלא מעצבי אופנה ייעודיים יעשו זאת? בשנה שעברה, מותג העל גוצ’י השיק קולקציית קמפינג יוצאת דופן למשחק המחשב המוכר SIMS4. זה המשיך באיחוד עם מותג ביגוד החוץ North Face עם קולקציה משותפת מעניינת לדמויות האווטר במשחק הפופולרי פוקימון גו. מותגי אופנה מתקיימים בעיקר מאביזרי אופנה כמו תיקים, משקפיים, בשמים, שם נמצא הכסף האמיתי “זה האקססוריז הבא, הלבוש של הגיימינג” מסכמת ארזי.
עושים שכונה לעולם האופנה
בתי הספר המובילים כבר זיהו את החדירה של התחום וגילו בו עניין, גם במחלקה לעיצוב אופנה במכללת שנקר, שם הוצג השנה לראשונה פרויקט גמר ווירטואלי, עבודתו של דודי כהן. במהלך העבודה עלתה שוב ושוב השאלה למה אין בגד פיזי “כל חידוש מביא שאלות ופחדים וצורך בשינוי תפיסתי” מסבירה ארזי, שהנחתה את הפרויקט “כמי שגדל בבת ים, כהן בחר לעסוק בקונספט ‘שכונה’ וביקש ‘לעשות שכונה’ לעולם האופנה”. הוא התחיל את התהליך במחקר, גיבש עמדה ועבר לסקיצות ידניות ומשם העיצוב המשיך בתוכנה להדמיית תלת ממד שמאפשרת לעצב על דמות אווטר ולעשות עליה דיגום חופשי. התוכנה יודעת לתרגם את העיצוב לגזרה אותה ניתן להדפיס בקנה מידה אמיתי. “כך, אפשר לעשות תיקוני גזרה במחשב עצמו, זה חוסך הרבה טעויות בדרך.”
גם מפגשי ההנחיה ביניהם התקיימו באופן ווירטואלי דרך הזום “עבדנו עם מסך מפוצל ועשינו מדידות וירטואליות על האווטרים של התוכנה. את החומרים איתם עיצב הוא קנה בחנויות דיגיטליות, חלקם נגישים בקוד פתוח ואם רוצים דברים יותר מיוחדים צריך לרכושם. פה אתה יכול לעוף ולעשות את הבלתי אפשרי.” להצגת הפרויקט, כהן הפיק קליפ ובו דמויות הולכות בתוך חללים שעוצבו במיוחד לסרטון. בנוסף, הוא צילם דוגמנים כמו בהפקה אמיתית, רק שהפעם צולמו בהלבשה תחתונה ולאחר מכן הוא הלביש אותם בבגדיו בעזרת המחשב.
“בוגר נוסף של המחלקה שעוסק בתחום הוא רועי דרהי, בעל מותג בשם פלציבו שפריטיו ניתנים לרכישה באתר לאופנה וירטואלית ‘דרס איקס’.” כיום, במחלקה לומדים את הבסיס לתוכנות ההדמיה הללו. בנוסף, ארזי צפויה להעביר קורס שנה הבאה בנושא אופנה וטכנולוגיה, שבוחן איך אפשר להשתמש בכלים הדיגיטליים כך שישפיעו על עיצוב. “באדריכלות הכלים הדיגיטליים השפיעו על עיצוב המבנים של זאהה חדיד או פרנק גרי, ששינו את עולם האדריכלות. אין קירות ישרים יותר כי התוכנות יודעות לתכנן את התמיכה ההנדסית שהם צריכים. אז בעולם האופנה אולי אנחנו קצת מאחור, אבל אנחנו רוצים להבין באותו האופן, איך הכלים שיש ברשותנו יכולים להשפיע על עיצוב הלבוש שלנו.”
אז מה חוזה לנו העתיד בתחום?
מגפת הקורונה בשנה שעברה האיצה תהליכים רבים בחיינו, בפרט בהיבט הווירטואלי “האונליין התעצם, אם רצית להתחדש בבגדים פיזיים הזמנת אותם אונליין ומשך הזמן שבילינו בעולמות הווירטואליים הלך ועלה. החלון החוצה, האסקפיזם ואף הקשרים החברתיים שלנו היו דרך המסכים”. מסתמן כי אנחנו רק בנקודת ההתחלה “אנחנו נראה את זה תופס ממדים יותר גדולים, אני בטוחה שנראה אסקלציה של השימוש של זה. עכשיו מדובר בפורצי הדרך, אך זה יגיע לשימושים הרבה יותר נרחבים בעתיד.” זהו סט כלים חדש שהמעצבים של היום צריכים לרכוש, עולם חדש שפותח צוהר לצורות אופנה חדשות ושפע של יצירתיות.