כשאדם נמצא בחוויית הישרדות, כל המערכות הפיזיולוגיות שלו פועלות מתוך פחד וחרדה. אין בו פניות לתכנן קדימה ולשאוף לשגשוג. הוא מסתכל על החיים לטווח הקצר, בבחינת "כיבוי שריפות". מבחינתו, כל מה שחשוב זה שהאשראי יעבור בקופה ושלא יתקשרו אליו מהבנק. כשחיים בחוויה הישרדותית, החסר מככב והרעב הפנימי לא ניתן למילוי.
בפרק הקודם דיברנו על כך שאפשר למנף את הכאוס והמשבר הכלכלי להצלחה ולשגשוג דווקא בעת הקשה הזו, מתוך הבנה שכל משבר טומן בתוכו הזדמנות. כדי לעשות את זה עלינו לעבור ממצב הישרדות לתודעת שפע.
עוד שיחות בגן עדן:
ההישרדות לא הופיעה סתם כך ביום בהיר. למעשה, אנחנו משכפלים את הדפוסים וההרגלים שספגנו בבית הורינו, וממשיכים לשחזר אותם ולחיות בהישרדות מהולה בקורבנות. ממש כמו תוכנה זדונית שהתיישבה לנו במחשב, עלינו לאתר את הקוד המשובש ולחולל טרנספורמציה משמעותית שתיקח אותנו מחיי הישרדות לשפע. וזה אפשרי. אבל רגע, בואו נתחיל מהשלב הראשון.
מינימליזם זה כאן: כיצד חוק הצמצום קשור לשפע?
כדי לעשות את הצעד הראשון בדרך לתודעת שפע, חשוב שנלמד לשנות את השיח הפנימי שלנו וללמוד להעריך מחדש את איכות הצמצום. בניגוד להישרדות, צמצום הוא דווקא השלב הראשון בדרך לשפע.
חוק הצמצום מלמד אותנו להחסיר, לנכות ולנקות, לדייק את מושא השפע שאותו אנחנו מבקשים לשכפל. רק אז אפשר להעריך מחדש את היש ולייצר ממנו עוד ועוד
בעולם המודרני המשופע בכל טוב, מבחר עצום שאין בו צורך ודגמים חדשים שיוצאים כל שנה ומפתים לצרוך עוד ועוד - הצורך במינימליזם גובר. כשיש לנו יותר מדי ממשהו, לא פעם הדבר מאבד מהערך ומהעניין שלו. בספר תהילים כתוב "וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלהִים". לשיטת המטאיזם, על מנת להצליח לשכפל ולהרחיב, אנחנו חייבים תחילה לדעת איך "להחסיר", במובן של לצמצם ולדייק.
חוק הצמצום מלמד אותנו להחסיר, לנכות ולנקות, לדייק את מושא השפע שאותו אנחנו מבקשים לשכפל. רק אז אפשר להעריך מחדש את היש ולייצר ממנו עוד ועוד. בו בזמן חשוב להבין שהעולם נברא בשפע. כל דבר שרק נרצה, נדמיין או נמציא - כבר נברא וקיים. העובדה שהוא עוד לא מופיע אצלנו בחיים לא אומרת שהוא לא שם. זה רק אומר שמשהו אצלנו חסום ונסתר מהעין.
אז מה מונע מאיתנו ליהנות מכל הטוב הזה? המטריקס, האשליה, המוח הקדום שלנו שמתוכנת להישרדות. אם נתבונן על הסיפור של האנושות כולה נראה שהנרטיב החוזר הוא "בזיעת אפך תאכל לחם". זה הסיפור הכי קדום, והתפקיד שלנו כאנשים בעלי מודעות הוא להצליח להתמיר אותו, ללמוד לספר אותו מחדש באופן שיתאים לחיים שאנחנו מבקשים לעצמנו.
לבחור להתמקד פנימה בתוכנו
מי שחי במודעות זוכר שהמציאות שלנו אינה אלא מסך, הולוגרמה, סרט שמוקרן ומערב את כל החושים שלנו. לכן, אין טעם לחפש אחר אשמים, או לשקוע בקורבנות ורחמים עצמיים. השלב הבא בדרך לשפע הוא לבחור להתמקד פנימה בתוכנו, בלי לחשוב על משברים חיצוניים כאלה ואחרים. במילים אחרות, אל תנסו לתקן את העולם ואת המשברים שמופיעים על מסך המטריקס, אלא עצמו עיניים לרווחה, וצללו פנימה לתוככם. הפילוסוף ג'לאל א-דין רומי סיכם את הדברים: "אתמול הייתי חכם, ורציתי לשנות את העולם. היום אני נבון, אז החלטתי לשנות את עצמי".
ברגע שנבין שהסיפור הוא איתור הדפוסים ההישרדותיים שבתוכנו, ותכנות מחדש שלהם מחדש לתודעת שפע, נוכל להתקדם לעבר החיים שהיינו רוצים לחיות באמת. תארו לכם שמחר חוקי המשחק משתנים, ובמקום "משחק סכום אפס", שבו שפע של אחד בא על חשבון השני, אנחנו עוברים למשחק חדש שבו יש שפע לכל אדם. שפע כמו המן שירד במדבר מהשמיים. כל מה שנדרשנו לעשות היה ללקט אותו בפשטות.
"זה שיודע להגיד די, יש לו די" (לאו צה)
בספר מלאכי אומר הנביא לישראל "וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי", "והריקותי" – משום שהשפע מגיע מהריק. מהשדה האחד בו הכול אינו אלא עיסה אנרגטית, זהו שדה האנרגיה שאותו אנחנו מתבקשים לנהל בתבונה ולשחק לנו בכיף. אבא שלי, שתמיד מלמד אותי את החוכמה שבמקורות, הביא נדבך נוסף לפסוק וסיפר לי ש"עד בלי די" – מדבר בשפע כה גדול עד שנגיד די, די, די. זו חוויה של מלאות שאין שני לה. תחושת שפע כה גדולה, עד שאנחנו נאלצים לסרב ולהעביר הלאה.
היכן מתחילים?
1. אומרים תודה על כל מה שקרה, ועל מה שעוד יקרה
ככל שנחיה בהודיה על הדברים שקורים בחיינו, כך נמשוך עוד שפע למרחבנו. חשוב שנסגל לעצמנו הרגל של הודיה יומיומית על הדברים הקטנים ו"המובנים מאליהם", שכלל אינם מובנים. אני גרפומנית לא קטנה, אוהבת לכתוב כל דבר ומשרבטת כבר שנים הודיות מדי יום ביומו. הרעיון הוא למקד את האנרגיה שלנו בהודיה על הטוב, וגם על מה שפחות. לא תמיד אנחנו מבינים מה עומד מאחורי הדברים ובמקרים רבים נגלה שמה שהתחפש לרע, הוא בכלל טוב. הודיה צריכה להפוך לטבע שני שלנו וכך נסלול את הדרך לתודעת השפע שאנחנו מבקשים לעצמנו.
2. למשוך בחוטים: מתודולוגיה יוצרת שפע
למשוך בחוטים זו מתודולוגיית הדגל של שיטת המטאיזם. זו הדרך המעשית לעבור אנרגטית למציאות שבה אנחנו כבר חיים בשפע הרצוי. אנחנו לא צריכים לחפש או לרצות - כל אלה מצביעים על כך שאנחנו ב"חוט" הלא נכון, במציאות הלא רצויה. מדובר במעבר אנרגטי שכמובן צריך ללמוד לעשות , הוא עובר דרך חקירה במודל פשוט שמצביע על החסם הפנימי שמונע מאתנו לחיות ולממש את החוט הרצוי.
ויחד עם זאת, זה לא פשוט ואף מאתגר לחיות בידיעה שהדבר הזה שאנחנו כל כך רוצים – כבר קרה. לדמיין ולהתנהג כאילו את כבר בבית החלומות שלך, בהיריון תקין, באהבת אמת שלך או בכל "חוט" אחר. אל תתבלבלו, אנחנו לא מדברים כאן על כוח הרצון. אנחנו כבר בשלב ה"וואו" על כך שזה קרה.
3. קלאס באפס מאמץ
רבים מחזיקים סט אמונות לא ממש מועילות בכל הקשור לשפע והצלחה. הם מאמינים שעבודה קשה ומאמץ יביאו להם את השפע לו הם כמהים, שהסטרס משתלם ומעניק תחושת ערך גבוהה יותר, שסבל הוא דבר נשגב. אנשים חושבים שרווחה זה פינוק. ואני שואלת: מה רע בהיעדר עשייה? בעיניי זו רמת הקיום הגבוהה ביותר, שבה הכול נעשה עבורנו. האנרגיה מתזמרת את הכול בגאונות ובסנכרון מעורר פליאה. ככל שהאדם מודע יותר, כך הוא מבין שהכול משחק, ואם כבר משחק, אז שיהיה בכיף, בקצב שמתאים לך ובדברים שמפתחים אותך.
כדי להגיע לחיים של שפע מעשי לחצו כאן והורידו את המדריך שהכנו לכם במתנה. אתם גם מוזמנים לפרוטוקול שפע הקרוב, לחוות את כל מה שתיארנו כאן הלכה למעשה.
פריידי מרגלית מייסדת שיטת המטאיזם ועומדת בראשה של קהילת מרחב מודעות. קהילה החיה שפע והגשמה כאורח חיים
