כולנו מדקלמים את הכלל הזה כשאנחנו מנקים את הבית: כשמתכופפים לסחוט את הסמרטוט חובה לכופף את הברכיים, לרדת למטה עם גב ישר, ואז להזדקף בזהירות עם הסמרטוט הלח ביד. כולנו חושבים גם שאסור לישון על מזרן רך מדי כי זה לא בריא לגב, ושכאבי גב נגרמים בגלל יציבה לא נכונה ומחייבים זהירות בתנועה, טיפולים תרופתיים ולעתים אף ניתוחים. אז זהו, שלא. מתברר שגם דברים שנראים לנו כאמת מדעית מוכחת אינם תמיד כאלה. ד"ר נועה בן עמי, פיזיותרפיסטית ומרצה בכירה בבית הספר למדעי הבריאות והרפואה באוניברסיטת אריאל, מנסה כבר שנים לנפץ את המיתוסים השגורים בקרב מטפלים ומטופלים בנוגע לבריאות הגב - ומודה שכבר כמעט התייאשה.
בגינת ביתה ברמת השרון היא מספרת בלהט על המחקרים שלה ושל בכירי החוקרים בעולם ששוברים מיתוסים שהתרגלנו לראות בהם אמת צרופה. "האמת?", היא אומרת, "ברוב המקרים אנחנו פשוט לא יודעים מה גורם לכאב הגב. ב־30 השנים האחרונות, בעקבות מחקרים גדולים מאוד, התגלה שאין קורלציה ברורה בין ממצאים בהדמיה ובין כאבי הגב. בכלל, בכ־95% מהמקרים אנחנו לא ממש יודעים מה הגורם לכאבי הגב, ואין טיפולים מוכחים שבאמת מרפאים כאבי גב. אנחנו יכולים למצוא אצלך בהדמיה פריצת דיסק גם אם אין לך כל כאב, ואצל אדם אחר, שמתפתל מכאבים, נמצא איזו בליטה קטנה".
"ראיתי שיש אנשים שהטיפול עוזר להם, ושיש לא מעט אנשים שהוא לא עוזר להם. ראיתי גם שהמטופלים שהחלימו היו אלה שהבינו שהפתרון לכאב נמצא אצלם. אצל האחרים, לעומת זאת, הכאב נהפך לכרוני"
ד"ר בן עמי עוסקת בפיזיותרפיה כבר 30 שנה. היא עבדה 15 שנה כפיזיותרפיסטית במכבי שירותי בריאות, ניהלה את מכון הפיזיותרפיה ברמת השרון והייתה פיזיותרפיסטית מחוזית. החוויה המרכזית שלה מכל השנים האלה היא בעיקר תסכול. "במשך השנים טיפלתי בעשרות אלפי מטופלים", היא מספרת, "אנשים עם כאבי צוואר, כאבי ברך, כאבי כתף, ובעיקר - כאבי גב תחתון. למדתי שיטות טיפול רבות, אבל ראיתי שיש אנשים שהטיפול עוזר להם, ושיש גם לא מעט אנשים שהטיפול לא עוזר להם. ראיתי גם שהמטופלים שהחלימו והשתקמו מהכאבים השונים היו אלה שהבינו שהפתרון לכאב נמצא אצלם. אצל האחרים, לעומת זאת, הכאב נהפך לכרוני. זה לא כמו אנטיביוטיקה שהרופא יודע שתעזור בתוך כמה ימים. אני תמיד צוחקת שכשאני באה לבקר במכון שעבדתי בו, אני רואה מטופלים שאני מכירה שעברו ניתוחים ש'תיקנו' אותם ובכל זאת הם עוד שם! אז מה עשינו בזה?".
התובנה: רק 5% מכאבי הגב מצריכים טיפול רפואי
כשכואב לנו, המחשבה הראשונה שעולה לנו בראש היא שצריך ללכת לרופא ושהרופא יתקן אותנו. "כאבי גב הם דבר נורא", מודה ד"ר בן עמי. "זה כאב נורא נורא חזק שתקוע לנו באמצע הגוף. אנחנו לא יכולים לזוז, ואנחנו מסכנים נורא. במצב כזה ברור שאנחנו מחפשים ישועה. הולכים לרופא, מקבלים הפניה ל־MRI כדי לוודא שאין פריצת דיסק או שינויים ניווניים, ומחכים לקבל תרופה, טיפול או הפניה לניתוח. הבעיה היא שהמודל הזה קרס. האמת המדעית היא שרק 5% מכאבי הגב הם כאלה שמצריכים טיפול רפואי כמו ניתוח או מתן תרופות מיוחדות, וזאת במצבים כמו שבר בחוליה, זיהום, דלקת, פריצת דיסק מרכזית או גידול. שאר כאבי הגב מוגדרים ככאבי גב לא ספציפיים - כאבים שלא נמצאת להם סיבה ברורה. כשהסיבה לא ברורה, ברור שקשה לטפל בה. הרבה פעמים הבעיה נהפכת לכרונית, מחמירה, ואנשים נכנסים לבור שחור. מובן שצריכים לבדוק ולוודא שלא מדובר בסיבה שדורשת טיפול, אבל ברגע שמתברר שמדובר בכאב גב לא ספציפי, וזה מה שקורה כאמור ברוב המקרים, צריך לוותר על בדיקות ועל טיפולים מיותרים".
אז מה כן צריך לעשות?
"לחזור לשגרה ככל האפשר, לא להיבהל ולהבין שהכאב זמני ושהוא יחלוף. נוסף על כך, במקום לבזבז אנרגיה על ריצה למומחים, צריך להשקיע אותה בפעילות גופנית. לצערי, קשה מאוד להטמיע את הרעיונות האלה, כי מטפלים אוהבים לטפל, ומטופלים אוהבים שמטפלים בהם".
זה לא עלול להיות מסוכן? אולי בכל זאת הכאב מצביע על בעיה שנופלת ב־5% של בעיות אמיתיות?
"במקרים מסוימים אכן קיימת בעיה רפואית שמחייבת התערבות תרופתית או ניתוחית, ומובן שכשאנחנו מתמודדים עם כאב חדש או עם כאב שאינו שגרתי או מבעיה שלא חולפת למרות שניסינו להתמודד איתה בכוחות עצמנו, יש לפנות לגורם רפואי מוסמך ולהתייעץ".
"צריך לבדוק ולוודא שלא מדובר בסיבה שדורשת טיפול, אבל ברגע שמתברר שמדובר בכאב גב לא ספציפי, וזה מה שקורה ברוב המקרים, צריך לוותר על בדיקות ועל טיפולים מיותרים"
הגישה של ד"ר בן עמי תואמת לתוצאות מחקרים מהשנים האחרונות ולהנחיות העולמיות בנוגע לכאבי גב לא ספציפיים, ובהן המלצה על המשך פעילות, כולל עבודה וספורט, שלילת הפניה להדמיה בששת השבועות הראשונים של התלונות והימנעות מניתוחים. ב־2018 פורסמו בכתב העת LANCET שלושה מאמרים שהציגו מחקרי ענק שהוכיחו את הגישה הזאת. פרופ' רחל בוכבינדר, רופאה ראומטולוגית מאוסטרליה שהובילה את המחקרים האלה ואחת החוקרות המובילות בעולם בתחום כאבי שלד־שריר, קידמה לפני כמה שנים קמפיין תקשורתי בשיתוף משרד הבריאות האוסטרלי שמטרתו הייתה לנפץ מיתוסים שקשורים לכאבי גב ולטיפול בהם. הקמפיין הפיץ את המסרים - "הגב שלכם חזק", "אתם צריכים להיות פעילים", "אין צורך בהדמיות בזמן כאב גב".
"הקמפיין הוביל להצלחה שם", אומרת ד"ר בן עמי. "החלום שלי הוא לעשות קמפיין תקשורתי כזה גם בישראל ואולי להצליח לעזור לסובלים מכאבי גב. עם כל ההתפתחות בשיטות הטיפול, מחקרים מראים על עלייה של 54% בכאבי הגב התחתון בעולם. אנחנו רואים שהטיפולים המקובלים לא עוזרים, צריך לשנות את הגישה".
המודל: להירגע ולחזור לשגרה
הרעיון של שינוי הגישה עלה במוחה של ד"ר בן עמי כבר בשנותיה הראשונות כפיזיותרפיסטית מן המניין, לפני כ־30 שנה. היא פיתחה את מודל ETMI
(Enhanced Transtheoretical Model Intervention) המבוסס על ההבנה שכאב גב הוא דבר שלא צריך לפחד ממנו ושהוא חולף. "כשכואב הגב, הדבר הנכון לעשות הוא לא להיבהל", היא מסבירה. "אין צורך בתרגול מיוחד לגב, פרט לשמירה על טווח התנועה - כיפוף קדימה ומתיחה אחורנית של הגב. הגוף צריך להיות חזק וגמיש, והוא כבר יידע להתמודד עם הבעיה ולהחלים ממנה, ממש כמו כאב ראש או שפעת. שינוי הגישה הוא המוקד של הרעיון".
בשלב מסוים היא החליטה לבדוק את המודל הטיפולי שלה במחקר קטן שערכה במכון ברמת השרון שבו עבדה. "אני טיפלתי בשיטת ETMI", היא מספרת, "בלי טיפולים פסיביים כמו חשמל וטיפול מנואלי (טיפול ידני כמו מניפולציות בגב), אלא רק המלצה על שמירת הטווחים בגב התחתון. ההנחיה הייתה לחזור לשגרה ולעשות פעילות גופנית. הקולגות שלי טיפלו בשיטות הרגילות. לאחר שנה נמצא כי שיטת ETMI הייתה יעילה יותר". בעקבות זאת הוחלט לבדוק את המודל בשמונה מכוני פיזיותרפיה במחוז השרון במכבי. בכל מכון למדו פיזיותרפיסטית או שתיים את השיטה של ד"ר בן עמי ויישמו אותה. המחקר עקב אחרי 220 מטופלים בני 25־55 עם כאבי גב כרוניים, ואף שהמודל כלל פחות מפגשים לעומת קבוצת הביקורת, נמצא כי תוצאות הטיפול בשיטת ETMI היו יעילות יותר מהגישות האחרות.
"כשכואב לכם פשוט תמתחו את הגב ותעשו קצת ניעות וכיפופים, ואם נורא קשה אז אפשר לנוח יום או יומיים. מעבר לכך אתם צריכים להירגע ולהמשיך בשגרה"
המחקר הזה הוביל למחקר המשך בשיתוף פרופ' תמר פינקוס מאנגליה, פסיכולוגית וחוקרת בעלת שם עולמי בתחום כאבי הגב, שבו נבדקו סממני חרדה ודיכאון במשתתפים. נמצא שיותר מ־55% מהם היו עם סממני דיכאון וחרדה. "זה לא מפתיע", מסבירה ד"ר בן עמי, "כשכל כך כואב קשה לעבוד, קשה לישון. לא מפתיע שאנשים מדוכאים. חלק חשוב במחקר ההתערבות היה להסביר על בעיית הגב לעומק, להרגיע את המטופלים ולעזור להם להיות בשליטה. אמרנו להם: כשכואב לכם פשוט תמתחו את הגב ותעשו קצת ניעות וכיפופים, ואם נורא קשה אז אפשר לנוח יום או יומיים. מעבר לכך אתם צריכים להירגע ולהמשיך בשגרה". המחקר פורסם ב־2017 ב־JOSPT, כתב עת מוביל בנושא אורתופדיה ופיזיותרפיה, וב־2018 אף נבחר למחקר הקליני המצטיין שפורסם בכתב העת הזה.
"אנשים סובלים שנים, מבזבזים המון כסף על מומחים שונים, וזה לא ממש עוזר", אומרת ד"ר בן עמי. "יש לי לא מעט חברות שסבלו מכאבי גב במשך שנים. אמרתי להן: 'כשתתייאשו מכל הטיפולים והמומחים, תבואו אלי. אף אחד לא יכול לעזור לכן, רק אתן. וזה קורה. פשוט Let it Go. תחזרו לשגרה, תהיו פעילות, ואל תתייחסו יותר מדי לכאב. בעלה של חברה טובה שלי סבל בחצי השנה האחרונה מכאבי גב קשים. הוא בחור ספורטיבי שרץ. כשהכאבים התחילו, הוא כמובן הפסיק לרוץ, התחיל לעבור בין מומחים, והכאבים רק הלכו והחמירו. לפני כמה ימים אשתו שלחה אותו אלי. אמרתי לו להתעלם מהכאב ולחזור לרוץ. הרגעתי אותו שזה לא יפגע בו. הוא התחיל לרוץ בהדרגה וממש חזר לעצמו, והכאבים חלפו".
מיתוס נוסף שד"ר בן עמי מנפצת נוגע לפעילות הגופנית "הנכונה". "אנשים צריכים להיות פעילים", היא חורצת. "סוג הפעילות ממש לא חשוב. אוהבים לשחות? תשחו. אוהבים ללכת? תצעדו. אוהבים לרוץ? רוצו. צריך לדאוג שהגוף יהיה חזק, וכדי לעשות את זה צריך לבחור את סוג הפעילות שאתם אוהבים, כי רק כך מתמידים. עמוד השדרה חזק מאוד, הוא לא כל כך עדין כמו שחושבים, צריך רק לטפח אותו. האמונות שיוגה ופילאטיס טובות לגב והרמת משקולות מזיקה לו, לא רק שאינן נכונות אלא גורמות לאנשים להישאר כאובים. כל פעילות גופנית היא טובה, צריך פשוט לעשות את מה שאוהבים ולהתקדם עם הפעילות בהדרגה".
המנטרה: הגוף שלי חזק והוא יתגבר
במהלך דרכה המקצועית הבינה ד"ר בן עמי שכמו בהרבה תחומים אחרים, לכאבי הגב יש היבטים פסיכולוגיים משמעותיים. "כאב הוא חוויה שקשורה לא רק בפגיעה אמיתית אלא גם בפגיעה פוטנציאלית", היא מסבירה. "מספיק שאנחנו חושבים שמשהו לא בסדר בגוף שלנו, למשל 'הגב שלי דפוק', אנחנו כבר עלולים להרגיש כאבים ולפחד להעמיס על המקום הכאוב. אבל אם מבינים שצריך להמשיך בשגרה ולהתייחס לכאב, כואב ככל שיהיה, כאל משהו חולף שהגוף שלנו מסוגל להתמודד איתו - הכל מסתדר. לא צריך לחפש פתרונות חיצוניים, אנחנו שולטים בבעיה. אני יודעת שפעם־פעמיים בשנה יש לי כאב גב. זה מבאס, זה לא נעים, אבל עם קצת הליכות, קצת כפיפות וקצת מנוחה, זה עובר. חשוב לזכור גם שפעמים רבות הכאב קשור במצב הכללי שלנו. חרדה, סטרס ודיכאון משפיעים עלינו. אנשים שהם חרדים יותר, אנשים במצב משבר, אנשים שנוטים לקחת דברים קשה, יסבלו יותר. אם אני מבסוטית מהחיים באופן כללי ואני רגועה, אני אתגבר טוב יותר".
"אם מטופל פוחד להתכופף כי הוא חושש שהגב ייתפס לו, אני מרגיעה אותו, יושבת לידו, הוא מתכופף ורואה שהכל בסדר. זה כל הטיפול. הקשבה והסבר"
במסגרת מחקריה נעזרה ד"ר בן עמי במודלים לשינוי התנהגות כדי להבין מי המטופל שעומד מולה, בניסיון למנוע מהכאב האקוטי שלו להפוך לכאב כרוני שנמשך יותר משלושה חודשים. "בשיחה עם המטופל צריך לבדוק מי האדם: מה עובר עליו, להקשיב למיתוסים שהוא מאמין בהם ולהסביר לו מה הגישה הנכונה", היא מסבירה. "במקביל יש משפטי חובה שצריך לומר, כמו למשל, 'הדבר היחיד שמחקרים הוכיחו הוא שפעילות גופנית יכולה לעזור לכאבי גב' ו'הגוף שלך צריך להיות חזק וגמיש'. וזהו. לפעמים צריך לעשות תהליך של חשיפה כדי לשחרר את הפחד. לדוגמה, במקרה של מטופל שהולך לאט כי הוא מפחד שיזיק לעצמו, אני נותנת לו יד, אומרת לו ללכת איתי, ואנחנו הולכים מהר. הוא רואה שהכל בסדר ומשתחרר. כך הוא לא יישאר קפוא ויוכל להחלים טוב יותר. או אם מטופל פוחד להתכופף כי הוא חושש שהגב ייתפס לו, אני מרגיעה אותו, יושבת לידו, הוא מתכופף ורואה שהכל בסדר. זה כל הטיפול. הקשבה והסבר".
והפחד באמת נעלם?
"אני חושבת שמעבר לפעילות הגופנית ולהרגעה יש פה גם עניין של תחושת המסוגלות העצמית. ההבנה שאנחנו שולטים במצב, שגם כשיש לנו כאב, אנחנו יכולים להתמודד איתו ולהעביר אותו. האמונה בעצמנו גם היא מקור משמעותי של כוח. בשורה התחתונה - לא צריך לטפל בכם. אתם בסדר גמור. רק תשמרו על עצמכם".
10 תובנות מפתיעות על כאבי גב
במאמר שפורסם בכתב העת British Journal of Sports Medicine ב־2020, מפרט צוות חוקרים מובילים בתחום שלד־שריר עשר תובנות מחקריות על כאבי גב שכדאי להפנים כדי להחלים:
- כאב גב יכול להיות מפחיד, אך רק לעתים נדירות הוא מסוכן.
- רוב כאבי הגב אינם נגרמים מפציעה אלא מתנועה פשוטה ויומיומית.
- רק לעתים נדירות כאב גב שנמשך הרבה זמן קשור לפגיעה ברקמות. הגב שלנו חזק. אם נפצעתם, הרקמות יבריאו בתוך שלושה חודשים.
- רק לעתים רחוקות הדמיות מצביעות על הסיבה לכאב.
- כאבי גב לא נגרמים בגלל יציבה לא טובה.
- וגם לא כתוצאה מחולשה של שרירי ליבה (השרירים העמוקים שתומכים בעמוד השדרה).
- הזדקנות אינה סיבה להופעת כאבי גב.
- הגב לא נשחק בגלל עומס שנובע מפעילויות כמו ריצה או הרמת משקל כבד.
- התקפים או החרפה של כאבי גב אינם מעידים על נזק בהכרח.
- זריקות, משככי כאב אופיואידיים וניתוחים אינם יעילים לטיפול בכאבי גב לאורך זמן.
מי יסבול מכאבי גב כרוניים ומי לא?
מחקר חדש בהובלת ד"ר נועה בן עמי ביקש לבחון אם שימוש בשאלון סקירה, STarT Back, עשוי לסייע בזיהוי של גורמי סיכון לנכות ולכאבים מתמשכים עקב כאבי גב. השאלון, שפותח באוניברסיטת קייל באנגליה ומומלץ לשימוש בהנחיות העולמיות, כולל תשע שאלות ומחלק את המטופלים לשלוש קטגוריות סיכון: נמוך, בינוני וגבוה. לכל קטגוריה יש חבילת טיפול מותאמת.
במחקר השתתפו 150 מטופלים של שירותי בריאות כללית שהגיעו עם כאב גב חריף או תת־חריף למכוני פיזיותרפיה. הם מילאו את השאלון, ולאחר שלושה חודשים נבדק מצבם שוב. נמצא כי השאלון אכן הצליח לנבא מי יחלים ומי ימשיך לסבול מכאבים כרוניים - רק 17% מאלה שסווגו ברמת סיכון נמוכה המשיכו לסבול מכאבים מתמשכים, לעומת 84% מאלה שסווגו ברמת סיכון גבוהה.
כך השתחררתי מהכאב
אחרי שנים של כאבים ואינספור טיפולים הבינה תמר ספקטור שהמפתח להחלמה נמצא בידיה
"במשך שנים סחבתי כאבי גב תחתון שהקרינו לרגל", מספרת תמר ספקטור, בת 55, חברת ילדות של ד"ר נועה בן עמי. "הייתי אצל המון מומחים ועברתי טיפולי שיאצו, דיקור, כירופרקטיקה, כוסות רוח, שימוש במדרסים ומה לא. אני אדם מאוד ספורטיבי, תמיד עשיתי יוגה כמה פעמים בשבוע וצעדתי, אבל הכאב ליווה אותי כל הזמן. כשכבר כמעט התייאשתי, פניתי לנועה, ואחרי שיחה אחת איתה ירד לי האסימון. הבנתי שיש דרך אחרת לנצח את הכאב ושזה תלוי בי.
"הבנתי גם שהכאב שלי קשור מאוד ללחץ ולחרדה, כי כשהוא היה מופיע, מיד התחלתי לדאוג - האם זה מסוכן, מתי הוא יעבור, איך אצליח להתאמן, איך אעמוד במשימות שלי? זה סוג של ביצה ותרנגולת, כי החרדה והלחץ מגבירים את הכאב, וכשהכאב גובר, החרדה והלחץ מתגברים. הבנתי גם שאני לא צריכה לנוח כשהכאב מגיע, אלא בדיוק להפך - להיות בתנועה, וכך עשיתי.
"מאז חיי השתנו ללא היכר. החלפתי פעילות גופנית ועברתי ליוגה אווירית שמרווחת את החוליות ומאפשרת למתיחות להיות עמוקות. כל כך התאהבתי בספורט הזה, עד שבסופו של דבר הפכתי אותו למקצוע שלי. היוגה האווירית פותחת את הגוף ובעיקר את הנפש ואת הלב. לדעתי היא שחררה אצלי המון. מדי פעם הכאבים צצים, כמו תזכורת. אני מבינה מיד את הקשר שלהם ללחץ שאני נתונה בו באותו הזמן, מסיטה מבט, יוצאת להליכה או מתהפכת בערסל - וממשיכה הלאה".
- איפור: רונית יולזרי
