אחרי שאימצנו את ההוגה (Hygge) שמגיעה מדנמרק, הנה עוד כמה פילוסופיות חיים מסביב לעולם ממדינות שפיצחו את הקוד לאושר:
1. להשלים עם חוסר השלמות כמו ביפן: Wabi-Sabi
במשפט: כדי להיות מושלם חייבת להיות לך שכבה של חוסר שלמות
אחת הגישות המסורתיות היפות ביותר ביפן שמתייחסת לאסתטיקה וליופי ועד היום אוזכרה בעיקר בהקשרים של עיצוב. אבל מדובר למעשה בפילוסופיית חיים מופלאה שאומרת שכדי למצוא את השלמות שבך, עליך לראות קודם את היופי שבחוסר השלמות. בתרגום עקיף, המשמעות של וואבי־סאבי (לא להתבלבל עם ווסאבי) היא "יופי בלתי מושלם".
היא מגיעה במקור מטקסי התה היפניים והתייחסה תחילה לספל תה אהוב, עבודת יד מעשה אמן שלפעמים נסדק או נשבר - היפנים לעתים לא זרקו את הספלים הסדוקים אלא תיקנו אותם באמצעות זהב, וכך התווספו לספלים חריצים מוזהבים שהוסיפו ליופיים. זו גם הייתה תזכורת עבורם לכך ששום דבר אינו נצחי.
בעולם שמשבח שלמות פיזית ואסתטיקה חסרת פשרות, הוואבי־סאבי דווקא מעודד את ההפך: האותנטיות מקבלת פה דגש משמעותי וכך גם הא־סימטריות והפגמים. "זו דרך חיים שמקבלת מורכבות ובאותו הזמן מעריכה פשטות", הסביר העיתונאי הקנדי, ריצ'רד פאוול, בספרו Wabi-Sabi Simple, אחד הספרים הבולטים שמציגים את פילוסופיית החיים הזאת. "שום דבר לא נמשך לנצח, שום דבר לעולם אינו מגיע לסיום, שום דבר אינו מושלם".
2. להתייצב בפני מכשולים כמו בפינלנד: SISU
במשפט: גם כשאתה לא רואה את האור בקצה המנהרה, אתה עדיין פוסע לתוכה
למילה "סיסוּ" אין תרגום ישיר באף שפה. מדובר יותר בפילוסופיית חיים מאשר במילה שיש לה משמעות אחת, והיא נושאת עמה שורה של מילים כמו "כוח", "אומץ", "עמידות", "נחישות" וגם "כנות" ו"ישירות". ל"סיסו" יש חלק בלתי נפרד בתרבות הפינית, והפינים נוהגים להשתמש בה כדי להגדיר את הלך הרוח הלאומי. המשמעות של "סיסו" עבורם היא להיות מסוגלים לעמוד בפני מכשולים קיצוניים, וגם כשהעתיד אינו ברור, בכל זאת לשעוט קדימה. המילה נולדה במהלך מלחמת החורף בין פינלנד לברית המועצות בשנת 1939, כשהאומה הפינית הצליחה להתעלות מעל האתגר ולצלוח אותו גם בזמנים הקשים ביותר.
"סיסו הוא משהו שמתפקד כמו שביל לחוסן נפשי", הסבירה החוקרת הפינית, אמיליה לאטי, בהרצאה ב־Ted את המשמעות של סיסו כאורח חיים. "לפני שאתה מצליח להסתכל על סיטואציה שלילית באופן חיובי, כשאתה במקום הזה שבו אתה מרגיש שאתה לא מסוגל יותר - לכאן נכנס הסיסו ונותן לך את הכוח לדחוף קדימה ולהמשיך באומץ ובנחישות". או כפי שבחר נהג פורמולה 1 הפיני, מיקה הקינן, לתאר זאת בריאיון שהעניק ל־BBC: "זה כמו במרוץ מכוניות - כשאתה נוסע מהר מאוד, אתה צריך אומץ כדי להמשיך לנסוע מהר יותר, לקחת את הפניות - ואתה עושה את זה. זה סיסו".
3. להפיג את הבדידות כמו בגרמניה: Gemutlichkeit
במשפט: להיות בחברה ולמצוא מקסימום נינוחות
זו החלופה הגרמנית ל־Hygge הדנית שהפכה לאמנת הלייף סטייל שעוסקת כולה בתחושה של נינוחות והתפנקות. בגרסה הגרמנית המונח מייצג לא רק נינוחות אלא מצרף אליה אלמנט של "חברותיות". כלומר זה לא רק עניין של לשבת על כורסה נוחה עם כוס שוקו חם, אלא לעשות את זה כשלצידך חברים קרובים ואנשים שאתה אוהב בזמן שמוזיקה מתנגנת ברקע.
לתפיסת הגרמנים, החברתיות שנלווית לסיטואציה עוזרת לקדם תחושה של רוגע ו־Ease, ולסצנה כזאת יש אפילו שם: Gemütlich. יש האומרים שהאווירה בשוקי חג המולד המסורתיים שאפשר למצוא בברלין, מינכן ובערים גרמניות נוספות בתקופת הכריסמס היא גם סוג של Gemütlichkeit.
עם זאת, למרות התוספת החברתית, ה־Gemütlichkeit אינה מוגבלת רק לקשרים עם אנשים אחרים - אדם יכול לחוות את הנינוחות והנוחיות הכיפית והנעימה הזאת גם עם עצמו.
4. למצוא פתרונות יצירתיים כמו בהודו: Jugaad
במשפט: אין שום בעיה בחיים שאי אפשר למצוא לה פתרון יצירתי
הודו אינה זרה להמצאות ביזאריות. לפחות פעם בשבוע אפשר למצוא ברשתות החברתיות סרטון על המצאה משונה שמגיעה משם. אם ביקרתם שם או ראיתם תמונות, בטח נתקלתם בריקשה שמסוגלת להסיע פי שלושה יותר נוסעים באמצעות ספסל מוארך שהוצמד אליה, מאוורר מיוחד לפלחי תירס ברחוב, רמקול לסמארטפון שמורכב מגליל נייר ושתי כוסות פלסטיק - הכל חצי מאולתר, עשוי ביד ולרוב מופרע לחלוטין.
אבל מתברר שהם לא סתם אוהבים להצמיד חפצים זה לזה ולראות מה יקרה, אלא מדובר בפילוסופיית חיים שלמה שנקראת ג'וגאד - מילה הינדית שמשמעותה "פתרון מאולתר או חכם למצב של מצוקה או אתגר". במילים אחרות, לכל בעיה יש פתרון יצירתי, צריך רק להשתמש בכושר ההמצאה שלך ולמקסם את המשאבים שעומדים לרשותך, גם אם הם דלים ומוגבלים מאוד. "כשאתה גדל במדינה מתפתחת כמו הודו, אתה לומד למצוא יותר ערך ממשאבים מוגבלים ולמצוא דרכים יצירתיות להשתמש במה שכבר יש לך", הסביר זאת האסטרטג ההודי, Navi Radjou.
5. לכבד את הסביבה כמו בהוואי: PONO
במשפט: הדייג הטוב ביותר הוא לא זה שתופס את הדג הגדול ביותר, אלא זה שמסתפק בדג שהוא צריך
התרגום המילולי של פּוֹנוֹ - עוד מילה שאין לה תרגום ישיר באנגלית או בכל שפה אחרת - הוא "צדק" או "הגינות". המשמעות היא לעשות את הדבר הנכון עבור עצמך ועבור אחרים מתוך ההנחה שחיים של הגינות ויושר יכולים להוביל לאושר ולסיפוק. אין הרבה מדינות שאימצו את הגישה הזאת כמו תושבי הוואי, שמאמינים שחיים ב־PONO משמעם להיות אדם שעומד במילתו, שמתייחס בכבוד לאחרים וגם לסביבה שלו, ויש גם דגש מיוחד על כיבוד המסורת. בפונו מתייחסים גם לדורות הבאים וגם לדורות הקודמים, והרעיון הוא לכבד גם את אלה שיבואו וגם את אלה שכבר אינם.
חלק מעקרונות הפונו הם להיות עדינים ומתחשבים כלפי הסביבה ולצרוך רק את מה שאנחנו זקוקים לו באמת כדי לא לחסל את המשאבים לדורות העתיד, לכבד את המקומות הקדושים ולשמור עליהם ולטפח מערכות יחסים שמבוססות על כבוד והבנה עם בני אדם אחרים ועם הסביבה.
6. להתחבר מחדש לטבע כמו בנורווגיה: Friluftsliv
במשפט: לאמץ את הטבע ואת החוץ כדי להרוויח שלווה ושמחה
כמו שאפשר להבין מהכתבה הזאת, לסקנדינבים יש כנראה את רוב התשובות, ואם דנמרק מדורגת כאומה השמחה בעולם לפי האו"ם, את המקום השני מאכלסת נורווגיה. גם שם יש גרסה משלהם ל־Hygee. בנורווגיה קוראים לה Friluftsliv. המשמעות הישירה של המילה היא "חיים באוויר הפתוח", אבל גם כאן לא מדובר במילה עם משמעות אחת פשוטה אלא בדרך חיים ששגורה בתרבות המקומית שמשמעותה היא פשוט לצאת לטבע, ליהנות ממנו ולספוג אותו פנימה.
בעוד ה־Hygge מתייחסת לנוחיות וחמימות ומערכות יחסים פנימיות, ה־Friluftsliv מתייחסת לדינמיקה שלנו עם העולם שבחוץ. הנורווגים משתמשים במונח כדי לתאר מקום שמעריך ומוקיר את הטבע - וגם חוקר אותו בלי לפגוע בו. בבתי ספר תיכוניים במדינה אפילו מעבירים שיעורים בנושא שנקראים גם הם שיעורי Friluftsliv.
המושג Friluftsliv הוטבע אמנם על ידי משורר נורווגי בסוף המאה ה־19, אך כבר עשרות שנים קודם לכן העריכה התרבות הנורווגית את הטבע כמקור לשלווה וצמיחה פנימית. עד היום המדינה מאפשרת לכל מי שרוצה לשוטט גם בשטחי טבע בבעלות פרטית, כל עוד הוא מכבד את חוקי המקום ואת הטבע.
פורסם לראשונה: 12:58, 18.03.21