"חרדה בתפקוד גבוה" אינה אבחנה קלינית אלא מונח המתאר מצב שבו אנחנו מתפקדים מצוין בחיי היומיום - ועם זאת מצויים בחרדה מתמשכת, המתבטאת לרוב בדאגנות, בנטייה לשליטה ובתחושה של חוסר התאמה בין ההצלחה למצוקה שחשים. בשל ההתנהלות השוטפת התקינה, ולעתים אף המצליחה מאוד, קשה לזהות את התופעה. לעתים הסובלים מחרדה בתפקוד גבוה נראים כמו אנשים "לחוצים" או כאלה שזקוקים לחופשה. אולם לאורך זמן עלולה התופעה לפגום בבריאות, במערכות היחסים ובהערכה העצמית. איך תדעו אם אתם סובלים מחרדה בתפקוד גבוה, ומה עושים כדי לנהל אותה?
1. אתם מצטיינים בעבודה, אבל בחיים הפרטיים אתם לא להיט
קל לכם יותר להתנהל בעבודה. ההגדרה של ההצלחה ברורה ומדידה: יש לכם משימות, יותר ודאות, ואתם מבצעים אותן על הצד הטוב ביותר. אבל החיים הפרטיים שלכם (זוגיות, חברים, משפחה) מצויים במרחב אחר, עם כללי משחק שונים: הרבה יותר אי ודאות, פחות משימתיות ויותר מרחב רגשי שבו אין כללים ברורים. וזה לא ממש עובד.
2. כשאתם משתפים את הקרובים במצוקה שלכם הם מבטלים את דבריכם
התסכול הכי גדול של אנשים עם חרדה בתפקוד גבוה הוא חוסר ההבנה והאמפתיה של הסובבים. אתם מציגים חזות של מצליחנים ויש לכם קבלות על כך, ולכן המקורבים לא מוצאים היגיון בתחושת הכאוס שבתוככם. אפשרות אחרת: אתם נמנעים מלשתף מתוך תחושת בושה בשל הפער שנוצר בין ההצלחה שלכם לאי השקט הפנימי שבכם.
3. נראה כאילו השאפתנות מניעה אתכם להצלחה, כשלמעשה זו החרדה עצמה
אימצתם לעצמכם הרגלים שמקדמים אתכם להצלחה, כמו להגיע לעבודה לפני הזמן ולא לסיים לפני שאתם מבצעים את כל המטלות, מסמנים מטרות ושועטים לעברן. על פניו הרגלים אלה נתפסים כאמביציה, אבל מה שמסתתר מאחוריהם לא אחת הוא הפחד מכישלון.
4. כל שיבוש קטן בשגרת היומיום עלול להסעיר אתכם
אתם מעדיפים סדר יום מוגדר מראש, כך יש לכם תחושת ודאות ושליטה שתורמת לביטחון שלכם. בעוד שאנשים שאינם סובלים מחרדה יתאקלמו יותר בקלות לשינוי בתוכנית היומית, אצלכם זה מורכב יותר. הסערה המתחוללת בכם כשצצים שיבושים מבטאת רגש משני לפחד, והפחד הוא לאבד שליטה על המצב.
5. הראש שלכם לא מפסיק לייצר מחשבות
בעוד שאדם ממוצע ייקח מדי פעם פסק זמן כדי להשקיט את המחשבות, להירגע ולשמור על איזון (מתבטא בחוסר מעש), אצל אנשים עם חרדה בתפקוד גבוה המצב הזה קיים פחות. הם מייצרים כל הזמן מטלות ועבודות, שמזינות את החרדה שלהם.
איך תנהלו חרדה בתפקוד גבוה תוך שמירה על שמחת חיים ובלי להקריב את ההצלחה שלכם?
1. הכירו את התופעה
כמו בחיים המקצועיים שלכם, גם כאן ככל שתקראו על התופעה ותעמיקו בתסמיניה והשלכותיה, כך תצברו יותר כלים לנהל את ההתנהגויות הבלתי רצויות באופן יעיל ומוצלח.
2. למדו לזהות את הזמן שבו החרדה מניעה את מחשבותיכם
האם למשל כשאתם חוזרים הביתה אתם מתחילים לבצע יותר משימות ועבודות, ובכך "מגינים" על עצמכם מהתמודדות עם בדידות או עם ניכור של בני הזוג? אם כן, זה הזמן למנף את התכונות שהובילו אתכם להצלחה מקצועית לכיוון החיים הפרטיים, כמו יצירת מעגל חברתי או פנייה לייעוץ מקצועי לצורך ביסוס תקשורת גלויה עם בני הזוג.
3. דברו על החרדה שלכם בגלוי
אנשים עם חרדה בתפקוד גבוה אינם ממהרים לדבר על התופעה כי הם לא רוצים "לסדוק" את התדמית המושלמת שלהם בעיני הסביבה. דווקא שיתוף מצידכם וניסיון להיפתח יסייעו לכם להשתחרר מהלחץ שבחרדה. אין צורך לשתף בכך את כולם, בחרו לכם קבוצה מצומצמת של חברים שמאפשרים לכם להיפתח בצורה בטוחה.
4. כוונו לאיזון
כששמים על המאזניים מצד אחד את הקריירה שלכם ומנגד את החיים האישיים שלכם (זוגיות, חברה, משפחה), הקריירה מכריעה את הכף. לכן כוונו לאיזון: פנו זמן לחברים, לתחביבים, לפעילות גופנית, לפינוק עצמי.
5. התרחקו מביטויים קיצוניים כמו "תמיד" או "לעולם"
שימו לב למשפטים שאתם אומרים לעצמכם במהלך היום (למשל, "אני לעולם לא אשב לצהריים עם רותי המזכירה"). נסו לתרגל גמישות מחשבתית ולמצוא את האזור האפור (למשל, "יכול להיות מעניין לאכול צהריים עם רותי. אפשר לראות את הארגון דרך העיניים שלה"). ביטול הניסוח הנחרץ ושימוש בשפה פתוחה יותר עשויים לחולל שינוי מהותי גם ביחס שלכם למתחולל במעגלים אחרים בחייכם.
6. הקשיבו לגוף
במצב של חרדה מתמשכת יש הפרשה מוגברת של הורמון הסטרס קורטיזול בגוף. לאורך זמן רמות גבוהות של קורטיזול עלולות לעורר שורה של תופעות כמו כאבי ראש, כאבי גב, עלייה במשקל, סוכרת, ירידה בדחף המיני, דיכאון, מחלות לב ועוד. ברגע שאתם מרגישים שצצה בעיית בריאות, טפלו בה מיד. בו זמנית טפלו בסטרס באמצעות מדיטציה, טיולים בטבע, אימוני כושר ואולי אף שיחות עם איש מקצוע.
7. גלו קצת חמלה עצמית
אנשים שיש להם חרדה בתפקוד גבוה הם לרוב פרפקציוניסטים. שום דבר לא טוב להם מספיק. זו חשיבה מזיקה שעליכם להתרחק ממנה. נהגו עם עצמכם בסלחנות, וקבלו את עצמכם באהבה ובהבנה גם כשאתם לא משיגים את התוצאה הרצויה.
- ייעוץ מקצועי: ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה ומנהל מרכז ד"ר טל לתמיכה רגשית ונפשית
פורסם לראשונה: 08:04, 31.01.21