אתמול קראתי בפייסבוק פוסט שפרסם גבר שאיני מכיר. ספורטאי רציני, שמאחוריו לפחות תחרות איש ברזל אחת לפי הקעקוע שעל שוק ימין שלו, ששיתף בגילוי לב אבחון של גידול בבטנו שגרר ניתוח משמעותי. אבחון הגידול, כמו שניתן להבין מהפוסט, היה במסגרת בירור של בדיקת דם חריגה שעשה. הוא סיים את הפוסט בקריאה לחבריו הספורטאים לרוץ להיבדק וקונן על הזנחה עצמית - ארבע שנים ללא בדיקות.
איזה בדיקות יש לבצע לאנשים בריאים? האם צריך בכלל לערוך בדיקות לאנשים ללא תלונות בריאותיות, אנשים ספורטיביים שרצים, שוחים ורוכבים עשרות קילומטרים בכל אימון?
כדי לענות על השאלה הזו אתייחס לשלושה מושגים מתחום הרפואה המונעת - רפואה שלא עוסקת בטיפול במחלות אלא בניסיון למנוע אותן עוד לפני הופעתן - מניעה ראשונית, מניעה שניונית ומניעה שלישונית.
עוד טורים של ד"ר עמוסי:
במניעה ראשונית אנו מדריכים את כלל האוכלוסייה להקטין חשיפה לגורמי סיכון ולאמץ אורח חיים בריא. תוכניות למניעה או גמילה מעישון, הדרכה על הימנעות מחשיפה מסוכנת לשמש, תזונה נכונה ומאוזנת, הקפדה על פעילות גופנית ועוד. הנחיות אלה ניתנות לכלל האוכלוסייה ולא רק לאלו הנמצאים בסיכון לחלות או לאלו שכבר חלו.
מניעה שניונית כוללת פעולות יזומות בהן אנו מנסים לאתר מחלות משמעותיות בקרב אוכלוסיות ספציפיות, בשלבים מוקדמים של אותן המחלות. כך, אנו ממליצים על בדיקת כולסטרול מגיל 35, בדיקת ממוגרפיה ובירור המעי הגס בגיל 50. למטופלים עם גורמי סיכון רבים למחלות לב נמליץ על בירור לבבי, כל זאת במטרה לזהות מחלות בשלבים בהם ניתן להתערב ולהשפיע על מהלכן.
במניעה שלישונית אנו עוסקים בחולים שכבר אובחנו וממליצים על טיפול שימנע סיבוכים של המחלה. כך למשל נמליץ לחולה לאחר צנתור לב טיפולי להקפיד על נטילת אספירין וטיפול להורדת כולסטרול כדי שמחלת הלב שלו לא תתקדם.
חשוב לציין שמבחינת ההשפעה על הקטנת תחלואה ותמותה, המשקל הגדול ביותר נמצא במניעה הראשונית. העברת חוקים דוגמת החוק לאיסור עישון במקומות ציבוריים או הגבלה על מכירת סיגריות (מניעה ראשונית) מקטינות את מספר הלוקים בליבם הרבה יותר מאיתור מוקדם של חולי לב פוטנציאליים (מניעה שניונית) או מתן טיפול תרופתי מתקדם לחולי לב מאובחנים (מניעה שלישונית).
מהן הבדיקות המומלצות למי שמרגיש טוב?
אז איזה בדיקות צריך לעשות אדם בריא שמתאמן ומרגיש טוב? אנשי הרפואה וכלכלת הבריאות משקיעים מחשבה רבה בסוגיה, במטרה להקטין תחלואה ותמותה. האם נכון לבצע בדיקות דם כל שבוע? כל חודש או כל שנה? אולי בכלל לבצע בדיקות רק כשמרגישים לא טוב? ובדיקות הדמיה שונות כדאי לבצע כשגרה? זו שאלה קשה עם השלכות משמעותיות הן על המטופל והן על מערכת הבריאות.
מסתבר שהבדיקות המומלצות לאנשים בריאים שמרגישים טוב, הן די מצומצמות. מעל גיל 20 יש לבצע מדידת משקל, גובה ולחץ דם אחת לחמש שנים. לגברים מגיל 35 ונשים מגיל 45 מומלץ לבצע בדיקות כולסטרול. נורא מסקרן לדעת את רמת הברזל או תפקודי הכבד ובלוטת התריס, אבל ככל הנראה זה לא ישפר את בריאות המטופל.
אז מה בכל זאת עלינו לעשות? להקפיד על אורח חיים בריא. להימנע מעישון ולאכול מזון צמחי ולא מעובד. להקפיד על פעילות גופנית. לא כהמלצה טרנדית, אלא כאילו זו הייתה תרופת מרשם יקרה
חשוב להדגיש שאלו ההמלצות לרפואה מונעת, לאנשים ללא תלונות בריאותיות. מי שמרגיש לא טוב וחש כאב בטן, דפיקות לב, ירידה במשקל או כל תחושה לא נוחה עם גופו, חשוב שיפנה לרופא המשפחה ויתחיל בירור ממוקד של הבעיה עליה הוא מתלונן. אחד יפנה לרופא המשפחה מיד עם הופעת כל מיחוש ואילו אחר (ספורטאי סיבולת?) יפנה לרופא מאוחר יותר, וזה לגמרי בסדר.
לכולנו יש משאלה לא מודעת לשליטה - לגלות את מחלותינו לפני הופעתן ולהיות בריאים לנצח. בעלילות גלגמש, אפוס מלפני 4,000 שנה, מסופר על שליט חזק היוצא למסע חיפוש אחר חיי הנצח לאחר מות חברו אנכידו, כך שנראה כי משאלתנו לשליטה בחיים ובמוות היא אינה דבר חדש. לצערי, למרות הידע הרפואי והתקדמות הטכנולוגיה, אנו עדיין רחוקים מלדעת איך לשלוט במחלות. אנו מנסים לעשות הכול כדי להקטין את התחלואה, וכשהמחלות מופיעות - להתמודד איתן ככל יכולתנו.
אז מה בכל זאת עלינו לעשות? להקפיד על אורח חיים בריא. להימנע מעישון ולאכול מזון צמחי ולא מעובד. להקפיד על פעילות גופנית. לא כהמלצה טרנדית, אלא כאילו זו הייתה תרופת מרשם יקרה. גשו לרופא המשפחה שלכם פעם בשנה - והוא יידע אילו בדיקות חשוב לבצע בהתאם לגילכם ולגורמי הסיכון שלכם. בריאות, אהבה ואימונים מוצלחים לכולנו!
