1. הסחת דעת היא מצב שבו תשומת הלב מוסטת מאובייקט המטרה שבו אנו אמורים להתמקד אל גורם מסיח
בדרך כלל היא מעידה על כך שתת־מערכת הקשב, הנקראת "קשב סלקטיבי", אינה מתפקדת בצורה טובה. עם זאת, יש תקופות שבהן אנחנו מוצפים יותר רגשית ומתוך כך גם מוסחים יותר, ללא קשר לקושי קבוע במערכת הקשב.
2. ישנם גורמים רבים שמנתקים אותנו מחוט המחשבה ומפרים את רמת הקשב והריכוז שלנו
המקור של הגורמים האלה יכול להיות פנימי, כמו למשל מחשבות או תחושות, או חיצוני - שיחה שמתנהלת לידכם, ריח שמעלה בכם זיכרונות, רכב שחולף מולכם ועוד.
3. מבחינה אבולוציונית יש להסחות דעת חשיבות מכרעת
הן אפשרו לאדם להיות קשוב לסביבה ולזהות סכנות האורבות לו בשעה שעסק במלאכות השונות.
4. כחלק מהמוח ההישרדותי שלנו, בכל רגע נתון המוח סורק את הסביבה ומקבל מידע מהחושים
הוא עושה זאת כדי לבחון אם יש דברים שעשויים להיות מעניינים או חשובים יותר שהוא צריך להפנות אליהם את תשומת הלב (קשב). אם אנחנו לא מיומנים בדחיית גירויים לא חשובים, נגלה שאנחנו מוסחים פעמים רבות בלי לשים לב.
5. הסחת דעת נחשבת לאויבת המושבעת של הדיאטה
מחקרים רבים הראו שהסחת הדעת, כמו צפייה בטלוויזיה בזמן האכילה, גורמת לנו להתעלם מאותות השובע ששולח לנו הגוף ולצרוך כמות גדולה יותר של קלוריות.
6. ארבעה גורמים עיקריים משפיעים משמעותית על תשומת הלב ועל הסחת הדעת שלנו:
7. הטכנולוגיה בעידן הנוכחי הגבירה משמעותית את קצב הסחות הדעת בכל רגע נתון
כל צליל התראה מאחת האפליקציות בסמארטפון גורם לנו ל"נפילת קשב". באחד המחקרים נמצא שכאשר המשתתפים היו בעיצומה של מטלה מאתגרת, כל צפצוף או רטט של הנייד הצליחו להסיט אותם מהמיקוד ופגעו באיכות העבודה - גם ללא מגע במכשיר. גם הקריאה הדיגיטלית, המשלבת פעמים רבות פרסומות, מחלישה את מערכת הקשב ומעלה את המוסחות שלנו.
8. האתגר הגדול כיום בתחום המחשוב והטכנולוגיה הוא במציאת פתרונות למזעור גורמים מסיחי דעת
כך למשל, תמצאו היום יותר ויותר אפליקציות שנועדו לחסום עבורכם ערוצי תקשורת מסיחי דעת בזמן העבודה. גם בנהיגה פותחו אפליקציות שמזהות גלישה בין נתיבים או כשאנו לא מבחינים ברכב שעוצר לפנינו, כדי למנוע תאונות שנובעות מהיסח הדעת.
9. אלכסנדר גרהאם בל טען שיצירתיות אמיתית נובעת מריכוז ממוקד וחד־פעמי
וכי כל הסחת דעת רק מרחיקה את המטרה. אבל מחקרים אחרונים לא רק מפריכים את טענתו אלא אף מראים מצב הפוך: מיקוד חד מדי לאורך זמן עלול לעכב מחשבות יצירתיות. במחקרים נמצא שמחשבה חופשית והסחות דעת מגבירות את הסיכוי למצוא פתרונות יצירתיים וחדשניים לאתגרים היומיומיים שניצבים בפנינו. עם זאת, הם גם מראים שאם לא תהיו מיומנים לשים לב למחשבות האלה ולחזור למיקוד, הסיכוי שתעשו איתן משהו נמוך מאוד.
10. בהיסטוריה יש לא מעט אנקדוטות שמוכיחות כי הסחת דעת עשויה להגביר את היצירתיות
כך למשל, ניקולה טסלה, פיזיקאי ומהנדס חשמל, הגה את המנוע החשמלי המונע בזרם חילופין בזמן הליכה. גם הארי פוטר נולד במוחה של ג'יי קיי רולינג בזמן שהייתה תקועה ברכבת וחשופה למסיחי דעת רבים.
11. 23 דקות ו-15 שניות - זה הזמן הממוצע שייקח לבעלי קשב סלקטיבי נמוך להבין שדעתם הוסחה
וגם אז, כשהם מנסים להתמקד שוב במשימה שלהם, הם מגלים פעמים רבות שרמת הפרודוקטיביות שלהם ירדה ולעתים גם המוטיבציה, כך לפי גלוריה מארק, פרופסור למידענות באוניברסיטת קליפורניה, שחוקרת את הנושא רבות.
12. הסחת דעת מהווה כלי אסטרטגי יעיל בתחום הטיפולי
כשמלמדים מטופלים להיות עם מודעות קשובה למחשבות ולתחושות שלהם, ובעת הצורך להסיח את דעתם למחשבות, לתחושות או לפעילויות מרגיעות יותר, היכולת שלהם לשלוט טוב יותר על המחשבות והרגשות שלהם עולה. בקבוצת מסיחי הדעת הטיפוליים תמצאו בין השאר שימוש בהומור, תיאור הסביבה שבה אתם נמצאים, פעילות גופנית ועוד.
13. וגם תרופה מופלאה לשיכוך כאב נפשי או פיזי
מחקרים רבים הוכיחו שהתמקדות בכאב מחריפה את עוצמתו, ואילו הסחת דעת (באמצעות עיסוי, צפייה בסרט, שימוש בטכניקה של מציאות מדומה) מסייעת בהפחתת חומרתו. אגב, סביב הרעיון הזה קמו עמותות וארגונים רבים שתפקידם, בין השאר, להקל על הכאב באמצעות הסחת דעת - ליצנות רפואית, נופשים מאורגנים למחלימים, הגשמת חלומות לחולים ועוד.
14. תרגיל מרהיב בהסחת דעת אפשר לראות אצל שממיות ומיני לטאות נוספות
במטרה להגן על עצמן מפני טורפים ולהרוויח זמן בריחה הן משילות את הזנב, שממשיך להתפתל ולהסיח את דעתו של האויב בזמן שהן חומקות מהמקום.
15. אם אתם אמורים לקבל החלטה חשובה, כבו את הסמארטפון
זהו אחד ממסיחי הדעת המובילים הקיימים כיום סביבנו. במחקר חדש שנערך בפקולטה לניהול באוניברסיטת בן גוריון, נמצא שקבלת הודעות בסלולרי בזמן קבלת החלטות מעוררת תגובה אימפולסיבית ומקטינה את היכולת לתכנן לטווח רחוק.
16. הפחתת גירויים רק מגבירה את המוסחות
מחקרים המתמקדים בשיפור תפקודי המוח מוכיחים שלמעשה הפחתת הגירויים רק מחלישה יותר את תת־מערכת הקשב הסלקטיבי ומגבירה את המוסחות. החדשות הטובות הן שבעזרת אימון של המערכת הזאת לזהות גירויים מסיחים, לדחות אותם ולהתמקד במטרה - אפשר ללמוד לנטרל מוסחות חיצונית בזמני עבודה וקבלת החלטות, ומנגד לאפשר לעצמכם לעתים לזרום לתוך הסחת דעת ומחשבות יצירתיות.
ייעוץ מקצועי: ד"ר קורל שחר, מומחית שיפור תפקודים מוחיים והפרעת קשב, התנהגות ותקשורת מקדמת
פורסם לראשונה: 08:35, 13.06.21