1. חיסון שפעת גורם לשפעת
האמונה הרווחת: לחלק מאיתנו קרה שקיבלנו חיסון נגד שפעת, ויום או יומיים לאחר מכן פיתחנו מחלה. פעמים רבות אנחנו שומעים גם אנשים שטוענים כי הם חלו בשפעת (ודי קשה) כתוצאה מהחיסון.
האמת: לא נכון
כדי להבין למה לאמונה הזאת אין שחר צריך להבין איך חיסון עובד. לכל חיידק או נגיף יש מעטפת שמשובצת בחלבונים ובסוכרים. בחיסון לוקחים רק את הצורה, כלומר את המעטפת ללא החומר הגנטי של מחולל המחלה או חלקים ממנה, ומחדירים אותם לגוף, והם אינם יכולים לגרום למחלה. מערכת החיסון מזהה את החלקים האלה ומפתחת הגנה חיסונית שמבוססת על תאי זיכרון ונוגדנים. פיתוח הנוגדנים אינו מיידי, ולמערכת החיסון לוקח זמן, בערך כשבוע, עד שהיא מוכנה להתמודד עם הנגיף.
אז למה חלינו מיד לאחר החיסון? ייתכן שנדבקנו כמה ימים לפני החיסון, בטרם הוא הספיק להשפיע. סיבה אפשרית נוספת היא הדרך שבה מתכננים את חיסון השפעת. נגיף השפעת הוא עונתי חורפי, ויש לו יכולת לייצר וריאנטים רבים מדי שנה. לכן מפתחי החיסונים מסתמכים על חיזוי מגפת השפעת בחצי הדרומי של כדור הארץ (שבו יש חורף בעת פיתוח החיסון) ומעריכים אילו וריאנטים יהיו המרכזיים בעונת החורף הקרובה בצדו השני של הכדור וייכנסו לחיסון. לפעמים התחזיות אינן מדויקות, וכך אנו מוצאים את עצמנו עם חיסון שפעת יעיל פחות. בנוסף, לשפעת תסמינים הדומים מאוד למחלות חורף נגיפיות אחרות (הצטננות, למשל), ולכן אנחנו לא בהכרח יודעים אם חלינו בשפעת או בנגיף אחר.
השורה התחתונה: למרות אי הדיוק עדיין מומלץ להתחסן נגד שפעת בכל שנה. בדומה לחיסוני הקורונה, גם אם החיסון נגד שפעת אינו מונע הידבקות במחלה, הרי שהוא מפחית את הסיכון לפתח מחלה קשה.
2. טלפונים סלולריים מסרטנים
האמונה הרווחת: הטלפונים הסלולריים פולטים קרינה מסוכנת, ולכן השימוש בהם עלול לגרום להתפתחות סרטן, בעיקר באזור הראש. מסוכן במיוחד להשתמש בהם בחניונים ובמעליות כי במקומות אלה הקרינה מתגברת פי כמה.
האמת: לא נכון
טלפונים סלולריים פולטים קרינת רדיו (ידועה גם כ־RF) שהיא קרינה בלתי מייננת. מהי קרינה מייננת? קרינה שבכוחה לתלוש רכיב כימי בשם אלקטרון. תלישה של אלקטרון מכל יסוד כימי עשויה להפוך אותו לבלתי יציב. במקרה של ה־DNA שלנו, תלישה של אלקטרון עלולה להוביל לנזק ל־DNA ולהתפתחות מוטציות שעלולות לגרום לסרטן. נכון להיום לפי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה־FDA), "ממחקרים אקדמיים כבדי משקל לא נשקף כי קרינת רדיו בעוצמה נמוכה הנפלטת מטלפונים סלולריים גורמת לבעיות רפואיות כלשהן". את העמדה הזאת מבסס ה־FDA על מחקרים שנערכו בארצות הברית, באוסטרליה ובמדינות הנורדיות ובדקו את שיעור העלייה בסרטן המוח מאז תחילת השימוש בטלפונים סלולריים. במחקרים אלה נמצא כי בניגוד להשערות החוקרים, לא חלה עלייה במקרי הסרטן מאז תחילת השימוש בטלפונים סלולריים, גם לא באזורים בראש החשופים להם ביותר.
7 צפייה בגלריה
לא הוכח קשר לזרן, אבל כמה מחקרים מרחבי העולם הצליחו להראות כי שימוש מוגזם בטלפון סלולרי עלול לגרום לכאבי ראש, לעייפות כרונית ולירידה בראייה
(צילום:shutterstock)
השורה התחתונה: משרד הבריאות הישראלי מציין גם כן כי עד היום לא הוכח קשר בין סרטן לקרינה סלולרית שנפלטת מהטלפונים שלנו. עם זאת, כדאי לנהוג בגישה המחמירה ולנקוט אמצעי זהירות הכוללים הימנעות משיחות ממושכות בטלפון הסלולרי ושימוש חריג בו. אגב, סרטן אינו הדאגה היחידה הכרוכה בניידים שלנו. בכמה מחקרים מרחבי העולם הצליחו להראות כי שימוש מוגזם בטלפון סלולרי עלול לגרום לכאבי ראש, לעייפות כרונית ולירידה בראייה.
3. אפשר להידבק במחלות רבות מהאסלה בשירותים הציבוריים
האמונה הרווחת: האסלה בשירותים הציבוריים היא "צלחת פטרי" של חיידקים ונגיפים רבים הממתינים שה"לקוח" הבא שלהם יתיישב עליה כדי שיוכלו להדביק אותו. מסיבה זאת כולנו נחרדים רק מהמחשבה שבה כאב בטן יתפוס אותנו בדרך למקום כלשהו וייאלץ אותנו להיכנס לשירותים בתחנת דלק, ונשים מאמצות את השריר הארבע־ראשי בשירותים הציבוריים בקניון בניסיון לעשות פיפי באוויר, הרחק מהאסלה המזוהמת, מחשש שיידבקו במחלת מין או בכל מחלה אפשרית אחרת.
האמת: לא נכון
בתא השירותים יכולים להתגורר חיידקים ונגיפים רבים - החל בחיידק E.Coli הידוע לשמצה ועד לנגיף ההפטיטיס, אבל האמת היא שעם הקפדה נכונה על היגיינה אישית כמעט בלתי אפשרי להידבק. ניקח לדוגמה מחוללי מחלות מין כמו החיידק כלמידיה או נגיף HIV. כדי להידבק בהם דרך האסלה צריך את רצף ההסתברויות הבא: נשא של אחת המחלות שייכנס לתא ויכולת של החיידק או הנגיף "לעופף" אל תוך נקבי המין. מבחינה מדעית האפשרות הזאת פשוט אינה קיימת.
נגיפים הגורמים למחלות בדרכי הנשימה (מחלות רספירטוריות) כמו צינון גם אינם מהווים איום ממשי בעת הישיבה על האסלה מהסיבה הפשוטה שהם לא שורדים זמן רב מחוץ לגוף. ומה עם נגיפים וחיידקים שבצואה? הדבקה פקו־אוראלית היא הדבקה שבה חתיכות צואה מיקרוסקופיות הנושאות חיידקים של אדם אחד מוצאות את דרכן למערכת העיכול של אדם אחר, כך שלמעשה אנחנו בעצם צריכים שחיידקים או נגיפים של מערכת העיכול ימצאו את דרכם לפי הטבעת שלנו.
אז מה אפשר לעשות? מומלץ לבלום את "הנפילה החופשית" של הצואה למים על ידי זריקה של נייר טואלט לאסלה לפני שאנו מתיישבים, ובסיום לעזוב את תא השירותים כמה שיותר מהר לאחר הורדת המים. אי אפשר להידבק מהאסלה עצמה אלא מאירוסולים שנגרמים בעת ההתזה של נפילת הצואה למים או לאחר הורדת המים, אם כי גם במקרה הזה הסבירות להדבקה נמוכה.
השורה התחתונה: אמנם האסלה בשירותים הציבוריים לא צריכה להטריד אתכם, אבל חשוב מאוד להימנע עד כמה שאפשר ממגע עם ידיות הדלתות וכפתור הורדת המים. כדאי מאוד שתיגעו בהם בעזרת נייר טואלט ולא באצבעות חשופות. בנוסף הקפידו על שטיפת ידיים היטב עם סבון למשך 20 שניות לאחר הביקור בתא השירותים וסגרו את הברז באמצעות המרפק או גב כף היד.
4. כל הנגיפים שואפים להיות קטלניים
האמונה הרווחת: בשנתיים האחרונות בהקשר של נגיף הקורונה והווריאנטים השונים שלו, לא מעט מאיתנו סבורים שהשאיפה של כל נגיף היא להפוך לכמה שיותר קטלני.
האמת: לא נכון
לנגיפים יש שאיפה אחת מרכזית שמגדירה כל יצור חי - הם רוצים להתרבות. בשביל לעשות את זה הם צריכים שמערכת החיסון שלנו לא תזהה אותם ותאפשר להם להתרבות בשקט. במילים אחרות, הנגיף דווקא מעדיף שנתהלך לנו חופשיים מסגרים עם תסמינים קלים יחסית ונעביר אותו לחברינו, מאשר שנשכב במיטה ללא יכולת לזוז ולהדביק. התופעה הזאת קורית בשל מושג שנקרא "סלקציה אבולוציונית" - אם אתה מספיק טוב וחזק, אתה תמשיך להתקיים. אם אתה לא חזק מספיק, לעומת זאת, אתה תחדל מלהתקיים. מעבר לעובדה האבולוציונית הזאת, יש מיליוני נגיפים שלא יודעים להדביק כלל בני אדם אלא דווקא חיידקים, ובכך הם שומרים למעשה על מאזן בטבע שמסייע לנו לא לחלות.
השורה התחתונה: נגיפים משתנים באמצעות מוטציות, ולמרות האמור לעיל לפעמים הם עלולים לפתח תכונה שתגרום להם להיות תוקפניים וקטלניים יותר. לכן בתחילת כל מגפה חשוב לחקור את הנגיף היטב באמצעות מודלים ממוחשבים וסטטיסטיים כדי להעריך את היכולת שלו להיות מסוכן.
5. צבע הנזלת מעיד על מחלה זיהומית
האמונה הרווחת: רבים מאיתנו מסיימים לקנח את האף ומסתכלים על הטישו כדי לראות מה צבעה של הנזלת. לרוב אם הצבע שקוף אנחנו נושמים לרווחה ומניחים שמדובר בנזלת אלרגית, אבל אם היא צהובה או ירקרקה אנחנו מניחים שמדובר בזיהום חיידקי ורצים לרופא כדי לקבל מרשם לאנטיביוטיקה, או גרוע מכך: נוטלים אנטיביוטיקה שיש לנו בבית על דעת עצמנו.
האמת: לא מדויק
אי אפשר להסיק מצבע הנזלת אם אנחנו חווים זיהום ויראלי או חיידקי. זה נכון שצבע צהוב מעיד בעיקר על שליחת תאי דם לבנים ממערכת החיסון כדי להילחם בזיהום, אבל גם נזלת שקופה לא תעיד בהכרח שמדובר באלרגיה קלה. צריך להבחין כמובן בתסמינים נוספים שעלולים להעיד על זיהום כמו כאבים בסינוסים, חום ועוד.
השורה התחתונה: אל תנסו לאבחן את עצמכם או לטפל בעצמכם באמצעות צבע הנזלת שלכם, ואל תיכנסו לבהלה למראה נזלת צהובה.
6. אנחנו משתמשים רק ב־10% מהמוח שלנו
האמונה הרווחת: רבים מאיתנו שמעו שהמוח האנושי כה מופלא וכי למעשה אנחנו משתמשים רק ב־10% ממנו. ככל הנראה זה נתון די סקסי וכיפי למחשבה, כל כך סקסי שבסקר שנערך בארצות הברית 65% מהנשאלים היו משוכנעים שהנתון הזה נכון.
האמת: לא נכון
המוח מחולק לאונות ולאזורים, וכל אזור אחראי על תחום מסוים, כמו תנועה, התמצאות, דיבור וכו'. לו היינו משתמשים רק ב־10% מהאזורים האלה, סביר להניח שפציעות מוח לא היו נגמרות במקרים רבים במוות או בנכות קשה. כמו כן במהלך האבולוציה אין אובדן של אזורים במוח, והרי האבולוציה רוצה להיפטר ממה שאינו נחוץ וצורך אנרגיה. נוסף על אלה, בעשורים האחרונים התפתחו טכנולוגיות מתקדמות למדידת פעילות מוחית המראות כי בכל רגע נתון האדם הממוצע משתמש ברוב מוחו.
7 צפייה בגלריה
לו היינו משתמשים רק ב־10% מהאזורים האלה, סביר להניח שפציעות מוח לא היו נגמרות במקרים רבים במוות או בנכות קשה
(צילום: Shutterstock)
השורה התחתונה: רמת הפעילות המוחית משתנה מאדם לאדם ובהתאם לפעילות שהוא מבצע. כך למשל, בהייה בתוכנית ריאליטי בטלוויזיה לא תאתגר את מוחנו כמו פתרון של תרגיל מסובך במתמטיקה.
7. אקסטזי (MDMA) הוא סם מסוכן
האמונה הרווחת: MDMA ידוע כסם מסיבות. סמי מסיבות לרוב מזוהים כסמים שליליים המביאים להתנהגות הרסנית וחסרת אחריות. לא סתם בסדרות ובסרטים רבים MDMA מוצג כסם שלילי.
האמת: לא מדויק
במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Nature גילו החוקרים כי MDMA עשוי לסייע ללוקים בהפרעה פוסט טראומתית (PTSD). הפרעות פוסט־טראומתיות לרוב קורות לאחר אירוע שמטלטל את חיינו באופן משמעותי, כמו תאונת דרכים או זירת קרב בהקשר הצבאי. עד כה היה נהוג לטפל ב־PTSD באמצעות טיפולים קוגניטיביים, אבל הבעיה בטיפולים האלה היא שכשליש מהמטופלים נוטשים אותם. בנוסף, תרופות שקיימות כיום ומבוססות על העלאת הסרוטונין במוח לא משפיעות על כ־40%־60% מהמטופלים.
ואיך ה־MDMA משתלב בסיפור הזה? ובכן, בשונה מהתרופות הקיימות הוא מאפשר למוח לבצע תהליך של התפתחות שלרוב נסגר בנערותנו ומערב את הורמון האוקסיטוצין, שמוכר בעיקר בהקשר של קשר אם־תינוק והנקה. במילים פשוטות, כשהוא ניתן בטיפול מתאים, ה־MDMA מאפשר למטופל לעכל את הטראומה שעבר בלי להיות מוצף ממנה ולפתח התקף חרדה חריף.
השורה התחתונה: שלא תתבלבלו אפילו לרגע. הטיפול אינו עצמאי אלא כרוך בסשנים עם אנשי מקצוע שעברו הכשרה מתאימה כדי לאפשר עיבוד של החוויה הטראומתית ושל ההתנהגות שלנו. בשום אופן לא מומלץ לאנשים ללא PTSD לצרוך סמי מסיבות, ולאלה הסובלים מפוסט־טראומה חשוב לזכור שזו דלת מסתובבת - נטילה שאינה נעשית בליווי ובנוכחות אנשי מקצוע שהתמחו בכך יכולה להסב נזק.
8. תנומה קצרה במהלך היום תגרום לנו להיות עייפים יותר בהמשך
האמונה הרווחת: כמה פעמים חלפה במוחכם המחשבה להיכנס לאיזו שנת צהריים קצרה, אבל אז פחדתם שלא תצליחו להירדם היטב בלילה וויתרתם? רבים מאיתנו מאמינים כי שינה לזמן קצר גורמת לנו להיות עייפים יותר בהמשך היום ואף פוגמת בשנת הלילה שלנו.
האמת: לא נכון
מחקרים ומומחים רבים דווקא סבורים ששינה עד 30 דקות במהלך היום טובה יותר וממריצה יותר מכוס קפה. לפי ד"ר שרה מדניק, חוקרת שינה ידועה מאוניברסיטת קליפורניה, שינה של 15־20 דקות במהלך היום מאפסת את מערכות הגוף שלנו ומביאה לפרץ אנרגיה שמתבטא בעיקר בערנות מוגברת ובשיפור התנועה המוטורית. כל עוד היא אינה עוברת את 90 הדקות, היכולות שלנו משתפרות בהמשך היום ונוכל לראות שיפור בתחומים רבים, ביניהם קבלת החלטות, פתרון בעיות וגם למשל נגינה על פסנתר או אפילו הקלדה. אם עד כה לא השתכנעתם, מחקרים הראו גם ששינה של 20 דקות מדי יום מפחיתה לחץ וחרדה ומקטינה את הסיכון להתקפי לב בצורה ניכרת. את השינה ממליצים המומחים לקבוע בין השעות 13:00 ל־15:00 ולהקפיד על זמן קבוע של אורך התנומה.
7 צפייה בגלריה
מחקרים הראו גם ששינה של 20 דקות מדי יום מפחיתה לחץ וחרדה ומקטינה את הסיכון להתקפי לב בצורה ניכרת.
(צילום: Shutterstock)
השורה התחתונה: התמסרו לשלאף שטונדה או לסיאסטה, אבל הגבילו את התנומה ל־30 דקות גג, עדיף אפילו ל־20 דקות. בשינה מעל 30 דקות אתם עלולים להיקלע למחזור שינה ולקום מעט "הפוכים". עם זאת, התועלת של תנומה כזו עדיין טובה.
9. קפה עוזר להתפכח מאלכוהול
האמונה הרווחת: אחת "התרופות" המפורסמות להתמודדות עם שתייה לשוכרה היא שתיית קפה. מאחורי המיתוס הזה מסתתר גם "היגיון מדעי" שלפיו לקפאין שבקפה יש תכונה מעוררת ולכן שתייתו תעזור לנו להתפכח.
האמת: לא נכון
ואולי אפילו בדיוק להפך. קפה הוא סטימולנט, כלומר חומר שמעורר באמצעות הפרעה לחומר בשם אדנוזין שהוא חומר מרדים. אלכוהול הוא בעל תכונות סדטיביות, כלומר חומר מרדים. כשאלכוהול נמצא בדם ברמות גבוהות, הוא מחקה חומר בשם GABA שגורם לנו לרגיעה ולתחושת עייפות.
קפה אולי יכול ליצור אצלנו תחושה של ערות כשהאלכוהול מרדים אותנו, אבל לפי המרכז לבקרת מחלות האמריקאי (ה־CDC), שילוב של קפה עם אלכוהול עלול להיות מסוכן משום שהקפה ממסך את השפעת האלכוהול וגורם לנו להיות פחות ופחות מודעים לעוצמת השכרות שלנו ולעייפות שלנו. בנוסף, לקפה אין שום השפעה על פירוק האלכוהול בכבד והוא אינו מזרז אותו ואינו משפיע על פירוק מהיר יותר שלו. ואם זה לא הספיק לכם, קפה גם אינו תרופה להנגאובר (חמרמורת). עד היום לא נמצאו במחקרים תימוכין ליעילותו של הקפה כנגד הנגאובר, ולמען האמת הוא גם יכול לגרום להארכת חלק מהתסמינים.
השורה התחתונה: אם שתיתם יותר מדי ואתם מרגישים עייפים או שיכורים, אל תעזו לעלות על ההגה עד שהשפעת האלכוהול תפוג. במקום להזמין כוס קפה בקשו מחבר להסיע אתכם למיטה או שתזמינו מונית.
הכותב הינו בוגר תואר (B.Sc) בביולוגיה מאוניברסיטת תל אביב וסטודנט לתואר שני בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב
