אם אתם משוטטים קצת ברשתות החברתיות, בטח שמעתם על מנהג שיכול להישמע מוזר ביותר: אנשים אוכלים את החלק שתמיד נזרק לפח - קליפות ביצים. ככל הידוע גם בתקופות הצנע הכי קשות אף אחד לא אכל קליפות ביצים. האם יכול להיות שבמשך שנים רבות אנחנו זורקים לפח את החלק הכי בריא בביצים?
לילי, 69 (השם המלא שמור במערכת), ממרכז הארץ, התחילה לצרוך קליפות ביצים אחרי שבר בעצם החזה בעקבות תאונת דרכים שעברה. בגלל הגיל שלה הרופאים אמרו לה שאיחוי השבר עלול להימשך זמן רב. לילי זכרה שהיא קראה פעם שמומלץ לצרוך סידן מקליפות של ביצים. השיטה פשוטה: משרים ביצה בכלי קטן עם מיץ לימון טבעי עד שהסידן מהקליפה מתמוסס לתוך מיץ הלימון. את מיץ הלימון עם הסידן שותים עם קצת מים. אגב, הביצה עצמה לא הולכת לאיבוד ואפשר להשתמש בה. אחרי תקופה שהיא שתתה בכל יום מיץ לימון עם הסידן מקליפות הביצה לילי הגיעה לבדיקה. הרופאים נדהמו מהאיחוי המהיר של עצם החזה שלה שהיה בלתי צפוי לחלוטין.
קליפת הביצה היא מקור עשיר לסידן. חצי קליפה יכולה לספק את כמות הסידן הנדרשת ביום למבוגרים - כ־1,000 מ"ג
ואם חשבתם שהטיפול בסידן מקליפות ביצים הזוי לחלוטין, אולי כדאי לכם לחשוב שוב כי יש לא מעט מחקרים מדעיים שהתייחסו לתופעה. ״אפשר לחיות באריכות ימים ובבריאות מיטיבה גם ללא אכילה של קליפות ביצה. זה לא הכרחי", אומר גיא שלמון, דיאטן קליני ופיזיולוג מהחוג למדעי התזונה במכללה האקדמית תל חי. "עם זאת, אפשר למצוא בה גם יתרונות. קליפת ביצה שטוחנים לאבקה (Eggshell (Powder עשירה במינרלים שונים, לרבות המינרל סידן, אך גם זרחן, מגנזיום ועקבות של נתרן, אשלגן, אבץ, מנגן, ברזל ונחושת. שאר הקליפה הוא חלבון הקושר את המינרלים ויוצר את המבנה הגיאומטרי המקנה את החוזק לקליפה״. הנה כמה מהנתונים על קליפות ביצים העולים ממחקרים מדעיים שאולי יגרמו לכם להסס לפני שאתם משליכים אותן לפח בפעם הבאה.
3 צפייה בגלריה
סידן מקליפות ביצים ככל הנראה יעיל יותר מתוסף תזונה
(צילום: שאטרסטוק / א.ס.א.פ קריאייטיב)
המחקר הראשון שסקר את התופעה פורסם בשנת 2002 בכתב העת British Journal of Nutrition ודיווח על תוצאות מפתיעות. המחקר שנערך היה רנדומלי, כפול סמיות ומבוקר פלצבו ונמשך 12 חודשים, לכן נחשב לבעל אמינות גבוהה מאוד.
איך נערך המחקר: המחקר עקב אחר 85 נשים בנות 50־70 שהיו חמש שנים לפחות אחרי הפסקת המחזור — גיל שבו צפיפות העצם פוחתת באופן דרמטי. הנשים במחקר היו בריאות לחלוטין ולא סבלו מאוסטיאופורוזיס או מכל מחלה אחרת ולא נטלו תרופות. הן חולקו לשלוש קבוצות: הקבוצה הראשונה קיבלה אבקת קליפת ביצה בערך של 1,000 מ״ג סידן ביום; השנייה קיבלה תוסף סידן קרבונט בערך של 1,000 מ״ג סידן ביום; השלישית קיבלה פלצבו (אבקת חלב ללא ערך תזונתי משמעותי) ושימשה כקבוצת הביקורת. הנשים שקיבלו תוסף סידן (מקליפת ביצים או מתוסף תזונה) קיבלו אותו פעמיים ביום - 500 מ״ג בכל פעם. במסגרת המחקר עברו כל הנשים שלוש בדיקות צפיפות עצם בחוליות הגב התחתון, בצוואר הירך ובחלק העליון של עצם הירך. בנוסף נבדקו סמנים ביוכימיים של מטבוליזם בעצמות ורמות סידן בדם.
ממצאי המחקר: בקרב הקבוצה שקיבלה אבקת קליפת ביצים הייתה עלייה של 1.75% בצפיפות העצם, בקבוצה שקיבלה תוסף סידן הייתה עלייה של 1.16%, ובקרב הקבוצה שלא קיבלה דבר (פלצבו) הייתה ירידה של 0.6% בצפיפות העצם.
כעבור 12 חודשי טיפול נמצא כי צפיפות העצם של הנשים שקיבלו קליפת ביצה עלתה באופן מובהק סטטיסטית. בקבוצה השלישית, שקיבלה אבקת חלב חסרת ערך תזונתי משמעותי, צפיפות העצם ירדה.
מסקנות החוקרים: החוקרים לא ידעו להסביר מדוע נמצאה עלייה מובהקת בנשים שצרכו קליפת ביצה שמכילה סידן קרבונט יותר מאשר תוסף תזונה שהכיל סידן קרבונט, אבל לפי ההשערות קליפות ביצים מכילות מרכיב נוסף שנקרא סטרונציום (Strontium) הידוע כתומך בספיגה של סידן בעצמות וכמעודד בניית עצם. הם ציינו שמחקרים שבדקו בעבר את השפעת הסטרונציום על גוף האדם לא מצאו שיש לו השפעה משמעותית על חיזוק העצם, אבל במחקרים אלה נבדקו כמויות קטנות של סטרונציום ובקליפת ביצים יש כמות גבוהה מאוד - פי 400 ממה שנבדק. במסקנותיהם ציינו החוקרים שככל הנראה יש יתרון לצריכת קליפות ביצים בהעלאת מסת העצם, אך יש צורך במחקרים נוספים.
גם לקרום הביצה יש ערך תזונתי רב
כשמכינים ביצה קשה, הקרום הפנימי של הביצה מקשה מאוד על הקילוף שלה. התופעה הזאת קצת מעצבנת, אבל כדאי לדעת שבפועל מדובר בעוד אוצר תזונתי שהולך לפח וחבל. ״אותו קרום (ממברנה) שממוקם בין קליפת הביצה לחלבון הביצה מכיל חלבון קולגן, כונדרויטין סולפט, גלוקוזאמין וחומרים מזינים אחרים", מסביר שלמון. יש כמה מחקרים קליניים המראים שצריכה של תוספי קרום קליפת הביצה (בתוספי תזונה זה מוכר בשם NEM) במשך 30־60 יום עשויה להועיל לתמיכה במפרקים ולטיפול בכאבים ובנוקשות הקשורים לאוסטיאוארתריטיס, אם כי יש צורך במחקרים נוספים כדי לאשר את היעילות הפוטנציאלית של תוסף זה. לכן לדברי שלמון, כאשר מדברים על קליפת הביצה ועל תכולת הסידן שבה, צריך לכלול גם את היתרונות של קרום קליפת הביצה הצמוד לקליפה ונאכל יחד איתה.
קליפות ביצים עלולות להיות מזוהמות בחיידקי סלמונלה
כידוע, קליפות ביצים עלולות להיות מזוהמות בחיידקי סלמונלה. במחקר שפורסם בכתב העת Maternal & Child Nutrition בשנת 2018 נמצא שכדי למנוע זיהום בסלמונלה צריך להרתיח את קליפות הביצים במים רותחים (יותר מ־15 דקות). אפשר להרתיח את הביצה במשך 10 דקות ולהפוך אותה לביצה קשה ואחרי זה לבשל את קליפות הביצים במשך 20 דקות נוספות כדי שהן יהיו נקיות מחיידקים. ההרתחה לא פוגעת בסידן שמצוי בקליפת הביצה.
חצי קליפת ביצה יכולה לספק את קצובת הסידן היומית
השכבה החיצונית של קליפת הביצה שנקראת קוטיקולה היא ציפוי דק שאינו מסיס במים ומורכב בעיקר מגליקופרוטאינים (תרכובות של חלבון ופחמימה). "מבחינה תזונתית קליפת הביצה היא מקור עשיר של המינרל סידן (בצורתו כסידן קרבונט)", מסביר שלמון. "היא מכילה בערך 40% סידן, כשכל גרם קליפה מספק 380־400 מ"ג סידן. מאחר שקליפה שלמה של ביצה אחת מכילה 2,000־2,200 מ"ג סידן, הרי שחצי קליפה (כ־2.5 גרם של אבקת קליפות ביצים) יכולה לספק את כמות הסידן הנדרשת ביום למבוגרים - 1,000 מ"ג".
בקרב הקבוצה שקיבלה אבקת קליפת ביצים הייתה עלייה של 1.75% בצפיפות העצם, ובקבוצה שקיבלה תוסף סידן הייתה עלייה של 1.16%
אפשר לצרוך קליפת ביצים במיצוי או באבקה
אכילת קליפות ביצים כמו שהן עלולה להיות מסוכנת משום שהקליפות חדות מאוד ועלולות לפגוע בוושט. לפי מחקר שפורסם בכתב העת International Journal of Food Sciences and Nutrition בשנת 2013 יש שתי דרכים מומלצות לאכילת קליפות ביצים: מיצוי או אבקה.
שיטת המיצוי:
במחקר ניסו להמס את הסידן שבקליפות הביצים באמצעות חומצות כמו סוגי חומץ שונים (תפוחים, חומץ בן יין, בלסמי) או מיץ לימון. באופן לא מפתיע, לא היה הבדל משמעותי ביניהן וכל הסידן המצוי בקליפה התמוסס לנוזל. עם זאת, להמסה במיץ לימון יש יתרון מסוים בגלל תכולת ויטמין C שמשפיעה לטובה על ספיגת הסידן בגוף.
מה עושים:
- מניחים את הביצה בכ־120 מ״ל מיץ לימון במשך 48 שעות עד להתמוססות הסידן. חשוב להקפיד שכל הביצה תהיה שרויה בתוך המיץ ולכן מומלץ להניחה בכלי קטן יחסית.
- שותים את הנוזל לפי ההמלצות (כמות של חצי קליפה שוות ערך ל־1,000 מ״ג סידן).
- אפשר להשתמש גם בתכולת הביצה עצמה, אם כי היא שבירה מאוד מכיוון שהקליפה נעשית דקה מאוד בעקבות המיצוי.
שיטת הטחינה:
במסגרת המחקר בדקו החוקרים את שיטת הטחינה: הם טחנו את קליפות הביצים לאבקה דקה באמצעות מטחנת תבלינים או מערוך ביתי. את האבקה שנוצרה הם העבירו במסננת דקה כדי לסנן חתיכות גדולות של קליפות ביצים, ואת האבקה שהתקבלה הם שילבו במאכלים שונים כמו לחם, פיצה וכדומה, באופן שלא השפיע על הטעם או על מרקם המזון הסופי.
צריכת סידן מקליפות ביצים זולה וטובה לאיכות הסביבה
סקירת מחקרים שפורסמה בכתב העת Foods בשנת 2021 הגיעה למסקנה שצריכת סידן באמצעות קליפות ביצים היא יעילה, זולה וטובה לאיכות הסביבה, מכיוון שאוסטיאופורוזיס היא מחלה נפוצה מאוד בקרב האוכלוסייה המבוגרת שרק הולכת וגדלה בכל העולם. לפי התחזיות, תוחלת החיים של אוכלוסיית העולם הולכת ועולה, ויותר אנשים מבוגרים יחיו בעולם. מכיוון שכיום מנסים למצוא פתרון לפסולת הרבה שנזרקת לפח בכל העולם, קליפות הביצים יכולות להיות פתרון סביבתי אקולוגי. כמו כן קליפות הביצים יכולות להיות יעילות באוכלוסיות העולם השלישי, שכן צריכתן אינה עולה כסף ואפשר להכין את תוסף הסידן הזה ביעילות ובקלות בכל בית.
זהירות, צריכת יתר
לדברי שלמון, קליפת הביצה היא מקור עשיר לסידן, אך עודף סידן אינו מומלץ. אכילת קליפה של ביצה שלמה עשויה לספק כ־ 2 גרם של סידן - כמות הגבוהה פי שניים מהמלצות הצריכה היומית של ה־ RDA (קצובה תזונתית מומלצת).
״בדומה למינרלים אחרים״, מדגיש שלמון, ״מומלץ לא לצרוך יותר מדי סידן. צריכה מוגזמת של סידן על פני שבועות או חודשים עלולה להזיק לבריאות. היא עלולה להוביל לשקיעת סידן ברקמות הרכות או להיפרקלצמיה עד כדי אי ספיקת כליות״. מהסיבה הזאת אנשים הצורכים תוספי תזונה של מולטי ויטמינים או תוספי סידן נדרשים להיזהר מצריכת יתר של סידן במשך היום. בתפריט מגוון המשלב בתוכו גם אבקת קליפת ביצה, רצוי להימנע מצריכה של תוספי סידן ולהיוועץ בדיאטנים קליניים בנוגע למינון היומי הנדרש של סידן המצוי בכל התפריט.
אז כמה סידן אנחנו באמת צריכים? על פי המלצת ה־ DRI קצובת הסידן היומית המומלצת היא:
1,000 מ"ג ביום לגברים ולנשים בגילאי 19־50
1,200 מ״ג ביום למבוגרים מעל גיל 51
1,300 מ״ג לנוער (גילאי 9 עד 18)
שימו לב! הכמות היומית שנצרכת ביום ממוצרים כמו לחם, מים וירקות (ללא מוצרי חלב) היא 250 ־ 300 מ״ג.
- יעוץ מקצועי: גיא שלמון, דיאטן קליני ופיזיולוג, החוג למדעי התזונה במכללה האקדמית תל חי
פורסם לראשונה: 13:14, 19.11.23
