בדיקת דם לאבחון 50 סוגי סרטן
מחלות הסרטן הן גורם המוות השני במספרו בעולם, וככל שהמחלה מאובחנת מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי למניעת תמותה. למרבה הצער, כ־71% ממקרי המוות כתוצאה ממחלת הסרטן קורים כיום עקב גילוי מאוחר מדי של המחלה ובדיקות לא ספציפיות. בדיקת דם חדשנית בשם Galleri, שפיתחה חברה אמריקאית בשם GRAIL, נועדה לשנות את הסטטיסטיקה העגומה הזאת.
איך זה עובד: בעיקרון, כל התאים בגופנו נושאים את אותו DNA, ובאמצעות תהליכים מורכבים בכל תא מתבטא מקטע שונה שלו, שמביא לכך שתיווצר רקמה ספציפית. הרקמה "שופכת" חלק מה־DNA של התאים למחזור הדם והוא נקרא Cell־free DNA. בתאים סרטניים ה־DNA משתנה מעט ומכיל רצפים, או בשפה פשוטה: סימנים ייחודיים לסרטן. ה־DNA הזה משתחרר למחזור הדם, ובדיקת הדם הייחודית יודעת לזהות את הסימנים האלה. הבדיקה מועברת למעבדה, ובאמצעות טכנולוגיות ייחודיות של ריצוף הגנום יודעים לקרוא את מקטע ה־cfDNA. הקריאה עוברת עיבוד של AI שמבוסס על למידת מכונה, שבסופו היא מספקת שני סוגי תוצאות: "נמצאה עדות לסרטן" או "לא נמצאה עדות לסרטן".
הסטטוס הנוכחי: כיום הבדיקה יודעת לזהות 50 סוגים של מחלת הסרטן בדיוק של 99% על נוכחות סרטן ו־89% על האיבר שבו המחלה מתחוללת. בדיקת הדם הזאת למעשה משנה את כללי המשחק ונותנת כלי יעיל ופשוט לאבחון מוקדם של סרטן.
היא זמינה במרשם בארצות הברית אך עדיין אינה מאושרת על ידי ה־FDA. לדברי החברה, הבדיקה יודעת לזהות כשני שלישים מסוגי הסרטנים הקטלניים ביותר, ומרפאות רבות ברחבי ארצות כבר משתמשות בה, אך היא עדיין לא משמשת כמאבחן הבלעדי לסרטן ונלווית לבדיקות נוספות רבות.
לאן זה הולך: החברה מתכננת להרחיב את יכולת הבדיקה ולזהות יותר ויותר סוגי סרטן. אם החברה תמנף את המחקר שלה בצורה נכונה, היא תוכל לזהות מצבים רפואיים נוספים בשיירי ה־cfDNA ולתת אבחונים והמלצות נוספות. אפשר להניח שעם קבלת אישור ה־FDA הבדיקה הזאת תיעשה שגרתית ונפוצה.
חיסון להאטת אלצהיימר
אלצהיימר היא מחלה ניוונית של המוח המתבטאת בדמנציה (שכחה) ובאובדן תפקוד משמעותי. כיום יודעים שגנטיקה וכמה מרכיבים הכוללים מסלולים של חלבונים בגוף גורמים למחלה, אך אחד מהגורמים העיקריים הוא משקע של חלבונים במוח בשם בטא־עמילואידים. החלבונים האלה נוצרים על ידי פעילות של אנזים בשם סקרטז שחותך חלבונים אחרים בשם APP לחתכים קטנים, והמשקעים האלה גורמים לפעילות לא תקינה של המוח על ידי שיבוש העברת האותות בו.
על פי הערכות, בישראל יש כיום כ־150 אלף חולי אלצהיימר. עיקר הטיפול סימפטומטי, ועד כה לא הושג טיפול שמעכב את המחלה באופן ניכר. נוסף על כך ב־20 השנים האחרונות לא פותחה תרופה מבטיחה מספיק לאלצהיימר, ובעקבות אינספור ניסיונות שכשלו, רוב חברות התרופות משתדלות להתרחק מהמחלה הזאת כמו מאש. אלא שבנובמבר האחרון, בית החולים Brigham and Women בבוסטון, ארצות הברית, יצא בהודעה לתקשורת כי הוא מתחיל בניסוי קליני פורץ דרך שבמסגרתו הוא יחסן חולי אלצהיימר במטרה להאט את המחלה.
איך זה עובד: החיסון מכיל את החלבון Protollin שמופק מחיידקים. החלבון אמור לעורר את מערכת החיסון לשלוח תאי דם לבנים ממערכת הלימפה הצווארית למוח, והם בתורם אמורים לנקות את משקעי הבטא־עמילואיד ובכך להאט למעשה את התקדמות המחלה. היכולת להביא תרופה שתמנע את התקדמות המחלה, ולא רק את עיכוב התסמינים, מהווה שינוי דרמטי באמצעים לטיפול במחלה. בנוסף, תהליך החיסון פשוט ויינתן באמצעות טיפות לאף בדומה לחלק מחיסוני הילדים.
הסטטוס הנוכחי: בניסויי המעבדה שנערכו על עכברים הדגימו החוקרים האטה ניכרת בהתפתחות אלצהיימר, והחברה תתחיל בקרוב בפאזה ראשונה ותבצע ניסוי קליני על 16 נבדקים אנושיים. אם הניסויים הקליניים הראשוניים יראו תוצאות טובות כמו ניסויי המעבדה, תוכל החברה להמשיך לפאזה מתקדמת.
לאן זה הולך: יש כאן בשורה של ממש — רתימת מערכת החיסון על ידי גירוי שלה בלימפה ושליחת תאים שלה למוח. בטא־עמילואידים מעורבים במחלות נוספות כמו קרויצפלד יעקב ודמנציה, וייתכן שיש כאן צוהר לעיכוב המחלות האלה גם כן. בנוסף, היכולת לחסן כנגד מחלה שאינה בהכרח נגרמת ממקור חיידקי או ויראלי היא לא פחות מסנסציונית.
חיישן לחיזוי התלקחות של מחלות מעי
כ־50,000 ישראלים סובלים כיום ממחלות מעי דלקתיות (IBD), ובהן קרוהן וקוליטיס. לפי המרכז לבקרת מחלות האמריקאי (ה־CDC), השכיחות של המחלות האלה הולכת וגוברת בשנים האחרונות, והצפי הוא ששכיחותן תמשיך לעלות גם בשנים הקרובות. מחלות אלה מאופיינות בתקופות של התלקחות (תקופות שבהן המחלה מתפרצת) הפוגעות מאוד באיכות החיים של הלוקים בהן. Outsense, חברה ישראלית, פיתחה לאחרונה חיישן מיוחד שמתלבש על האסלה הביתית ונועד לזהות מבעוד מועד התלקחות מתקרבת על ידי ניתוח ההפרשות של המטופל. באמצעות הזיהוי המוקדם ניתן לעדכן את הרופא בממצאים בזמן אמת וכך לתת טיפול תרופתי ממוקד, להפחית מינונים ולשנות הנחיות תזונה.
איך זה עובד: החיישן מזהה תנועה לידו ושולח קרן אור מיוחדת (פטנט שמהווה את ליבת הטכנולוגיה של החברה) הפוגעת בצואה או בשתן ומודדת את החזר האור. החיישן עצמו עשוי בטכנולוגיית אופטיקה מיוחדת שבה יש מצלמה היודעת לקרוא גלים ברזולוציה ספקטרלית גבוהה — רזולוציה שהעין אינה מסוגלת לראות. בהתאם להחזר המתקבל אפשר לזהות סמנים מולקולריים ולהבין אם המטופל לקראת התלקחות של מחלה במערכת העיכול, אם הוא מיובש ועוד.
הסטטוס הנוכחי: החברה עדיין מחכה לאישור של התקן רפואי כדי שהחיישן יוכל לקבל אישור לצורך אבחון מחלות, אך למעשה הוא כבר פעיל כעת בבתי אבות ומסייע בעיקר במתן הנחיות לתזונה וליידוע של הרופא במצב המטופל. מבחינה קלינית החברה מקיימת כיום שני ניסויים מרכזיים עם שני בתי חולים בארץ - המרכז הרפואי שיבא תל השומר והמרכז הרפואי תל אביב (איכילוב). המחקר באיכילוב נועד לבדוק את יעילות החיישן ככלי אבחוני לסרטן המעי הגס שכיום אינו מאובחן בזמן בגלל שיטות הסקר הקיימות, שהן פולשניות או לא מדויקות, וההיענות אליהן נמוכה. המחקר בשיבא נועד לבדוק אם ניתן לפתח כלי דיגיטלי יעיל עבור חולי IBD שיעקוב אחר המצב שלהם ללא הצורך לבצע בדיקות צואה מסובכות שההיענות להן מצד המטופלים נמוכה.
לאן זה הולך: Outsense לא מסתפקת רק בחיישן. השאיפה של החברה היא להצליח לצבור מסד נתונים רחב (Big Data) שבעתיד יוכל לסייע ולאבחן מחלות רבות על סמך דפוסים חוזרים שנצפו באיסופים שונים של החיישן ובאמצעות בינה מלאכותית (AI). לדברי החברה, החיישן יוכל לאבחן מחלות באמצעות הצלבת נתונים מהדאטה וטכנולוגיית AI. בין היתר יסייע החיישן באיתור מוקדם של סרטן המעי הגס, באבחון בעיות אורולוגיות, במתן המלצות תזונה ואף במתן פתרון למחלות שכיום לא קיים עבורן פתרון של ממש כמו תסמונת המעי הרגיז.
בחלק השני של הכתבה: חיישן לחיזוי התקפי אפילפסיה, השתלת תאי גזע לריפוי סוכרת מסוג 1 ושימוש בווירוסים של חיידקים לטיפול באטופיק דרמטיטיס.
הכותב הינו בוגר תואר (B.Sc) בביולוגיה מאוניברסיטת תל אביב וסטודנט לתואר שני בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב
