תומר פפה היה רק בן 11 כשהחל לחוש בתסמינים של סוכרת נעורים (סוג 1). הוא סבל מתחושת צמא קשה ומצורך מוגבר במתן שתן. מילד נמרץ וספורטאי מחונן שגלש על סקטבורד ושיחק טניס וכדורסל הוא הפך לחלש וחסר אנרגיה, עד שלייזר (אליעזר בן פרץ), המורה לספורט המיתולוגי של בית הספר הריאלי בחיפה שבו למד, הסב את תשומת לב ההורים לשינוי שחל וטען שהילד אינו כתמול שלשום. ההורים המודאגים מיהרו איתו לרופא המשפחה, אך זה הרגיע אותם והצביע על התקררות כסיבה אפשרית לתסמינים המתוארים. אלא שמצבו של תומר המשיך להחריף עד שלא היה יכול לקום מהמיטה. "זה היה בשבת", הוא משחזר. "אחותי רותם (רותם פפה, כיום קונסולית כבוד של גרמניה, הצעירה בעולם בתפקיד זה - ס"כ), שהייתה אז בת 13, כל כך דאגה לי ועשתה הכול כדי לשמח אותי: היא הכינה לי ערימה ענקית של פנקייקים עם נוטלה".
קראו עוד:
איש מבני המשפחה לא שיער אז לעצמו שבמחווה המרגשת והמנחמת הזאת גלומה פצצה מתקתקת. "לא הצלחתי לסיים את כל הכמות של הפנקייקים, והחולשה החריפה מאוד", מספר תומר. "אמא שלי נבהלה ולקחה אותי לבית החולים כרמל בחיפה. שם, בבדיקות המעבדה, התברר די מהר שרמת הסוכר בדמי נסקה לערכים שערורייתיים של 750 מ"ג/ד"ל והובילה אותי למצב המכונה חמצת קטוטית ((Diabetic Ketoacidosis או בקיצור DKA, מצב מסכן חיים שבו אין מספיק אינסולין בגוף שיכניס את הסוכר לתאים. בעקבות זאת ריכוז הקטונים בדם עולה לרמות רעילות ומסוכנות בניסיון נואש לספק אנרגיה זמינה לתאים במקום סוכר".
"שכבתי על המיטה כשאינסולין מחובר לי לווריד. הרגשתי שאני שחקן בתוך סרט אימה. סביבי היו סוכרתיים רבים - חלקם היו כרותי איברים, אחרים על ערש דווי. הבנתי שאם לא אקח שליטה על החיים שלי ואתחיל לנהל את הסוכרת, סופי לא יהיה שונה"
אחרי שהרופאים איזנו את מצבו, תומר הצעיר שוחרר הביתה עם הנחיות המותאמות למצבו החדש. "בשלב הזה לא הבנתי את המשמעות של מחלת הסוכרת", הוא אומר. "המסר שקיבלתי היה: אתה ילד כמו כל הילדים, רק הקפד להיות מאוזן. ההנחיות בזמנו היו שבלוניות - למדוד את רמות הסוכר לפני האוכל, לפני השינה וכשמתעוררים. היום אני מבין שהגישה 'לאכול הכול ולהזריק על זה' הייתה זו שהובילה אותי לחוסר איזון שנמשך 15 שנה. הרופאים אז, וגם היום, הסתמכו על טכנולוגיה. אבל בהמשך, הניסיון שלי הראה שגם הטכנולוגיה הטובה ביותר לעולם לא תצליח לאזן קפיצה מהירה ברמות הסוכר בדם לאחר אכילת פחמימות מעובדות".
אימה ושמה חמצת
עברו כמה שנים. תומר נצמד להנחיות הרופאים ולא שינה את אורח חייו. בגיל 19, כשהוא כבר מאמן כושר מוסמך מטעם וינגייט, הוא התנדב לשייטת 13 ושם שימש כמדריך כושר. בתום השירות עזב את בית הוריו בחיפה ועבר להתגורר בתל אביב. שם הוא חי את חיי הלילה, עבד כברמן ובילה עם חברים. לפני כשבע שנים, כשהיה בן 25, עם ותק של 15 שנה כסוכרתי, הוא הוזמן לחתונה. שם ישב עם חבריו סביב שולחן ושתה כארבע כוסות יין. כמות נכבדה, אבל לא מסוכנת לאדם בריא שמבלה באירוע מיוחד.
"כחלק משגרת חיי כסוכרתי אני בודק את רמות הסוכר בערך כל שעתיים ומזריק אינסולין במידת הצורך בשאיפה לשמור על איזון", מספר תומר. "באותו לילה ראיתי שערכי הסוכר שלי עולים באופן עקבי אבל כנראה שהייתי בסוג של הכחשה. למחרת, בשעות הבוקר המאוחרות, יצאתי לבית קפה עם חברים והרגשתי זומבי. אחרי שתי הזרקות של אינסולין ערכי הסוכר בדם היו אמורים להיות במגמת ירידה, אבל במקום זאת הם המשיכו לעלות מעל 180 (מ"ג/ד"צ). נראה היה שהגוף שלי לא מגיב לאינסולין, אבל שוב התעלמתי מנורת האזהרה וקיוויתי שהמצב יסתדר מעצמו. רק בשעות הערב נפל לי האסימון. התחלתי לסבול מבחילות, מחוסר ריכוז, מחולשה ומטעם של אצטון בפה. נכנסתי להתקלח, וכשסיימתי ביקשתי מאחותי שניסע למיון".
"הסוכר, שנחשב מסוכן עבור אדם שאין לו סוכרת, בהכרח יהיה מסוכן מדי עבור אדם שיש לו סוכרת. אנחנו נתונים לאותם חוקים ביולוגיים, סוכרתיים ולא סוכרתיים. אני מאמין שסוכרת היא מחלה פתירה עבור כל אחד"
במיון באיכילוב זיהתה האחות האחראית שהוא סובל מחמצת והעבירה אותו מיידית לראש התור. "תוך שתי דקות כבר שכבתי על המיטה כשאינסולין מחובר לי לווריד. פתאום התחוללה בהלה סביבי. כל הצוות הרפואי עסק בי. הרופאים צעקו זה לזה DKA. הרגשתי שאני שחקן בסרט אימה. לאחר שייצבו את מצבי העבירו אותי למחלקה. סביבי היו סוכרתיים רבים - חלקם היו כרותי איברים, אחרים על ערש דווי, כשהם לכל היותר בני 60. הרגשתי לא שייך למקום הזה. הבנתי שהגעתי לצומת דרכים ושאם לא אקח שליטה על החיים שלי ואתחיל לנהל את הסוכרת - סופי לא יהיה שונה".
מותק, הסוכרים התכווצו
ואכן, מהרגע שתומר השתחרר מבית החולים הוא נצמד למטרה - ניהול אופטימלי של המחלה. "הרגשתי כמו אדם שנולד מחדש", הוא מספר. "במשך חצי שנה ביליתי בבית וקראתי כל ספר או מאמר שנכתבו בנושא הסוכרת. צריך להבין שאצל הסוכרתיים אין לבלב שמתפקד (סוג 1) או שיש לבלב אך תפקודו לקוי (סוג 2). התחלתי לשנות את כל התזונה שלי. צמצמתי את צריכת הפחמימות עד לכמות שבה הבחנתי שהיא לא משפיעה על רמות הסוכר בדם והתחלתי לשבוע מחלבונים ומשומנים. אבל מאחר שבכל מזון, כולל ירקות, יש פחמימות, היה עליי לבצע ניסיונות רבים כדי להגיע למינון המדויק ביותר עבורי.
"הפכתי את החיים ואת הגוף שלי למעבדה, ובאמצעות ניסוי וטעייה החסרתי והוספתי מזונות שונים. ניסיתי דיאטות בגישות שונות, כמו תזונה ים תיכונית, דלת פחמימות, עתירת פחמימות, פירותנות, טבעונות וקטוגנית כדי לבחון מה מנרמל את הסוכר שלי בדם על הצד הטוב ביותר ולאורך זמן. בסוף הגעתי למצב שצריכת הפחמימות היומית שלי עמדה על 40 גרם, כמות השווה ל־2.5 פרוסות לחם מרוחות באבוקדו או גבינה. במקביל יישמתי טכניקות לניהול סטרס והפחתתו, כמו למשל טכניקת נשימות, הליכה מהירה וקצרה בשמש או מדיטציה בתנועה, כלומר התרכזתי בנשימות בזמן פעילויות אחרות במהלך היום".
"ניסיתי דיאטות בגישות שונות כדי לבחון מה מנרמל את הסוכר שלי בדם לאורך זמן. בסוף הגעתי למצב שצריכת הפחמימות היומית שלי עמדה על 40 גרם, כמות השווה ל־2.5 פרוסות לחם מרוחות באבוקדו או גבינה"
לאחר שחקר באדיקות את נושא התזונה ואת כל שאר הגורמים המשפיעים על רמות הסוכר בדמו כמו שינה וסטרס, ולאחר ששמר על יציבות ממושכת באיזון רמות הסוכר, הבין תומר שעליו להפיץ את הבשורה ולנסות לעזור לסוכרתיים כמוהו. לצורך כך הוא החליט להירשם ללימודי מדעי התזונה באוניברסיטה העברית.
ללמוד לרקוד עם הסוכר
מאז חלפו ארבע שנים. ממש בקרוב הוא יוסמך כדיאטן קליני, וכבר עכשיו הוא מלווה סוכרתיים ומסייע להם להגיע לאיזון.
למה הכוונה בליווי. איך זה עובד?
"אנחנו מתחילים במפגש פרונטלי שבו אני עובר על ההיסטוריה הרפואית שלהם, לומד להכיר את אורח החיים שלהם, את תפיסת העולם, את רמות המתח שהם מתמודדים איתן וגם את הרצונות והתשוקות שלהם. לאחר מכן אני מכין להם תוכנית אישית לשינוי אורח החיים ומצמיד להם מדריכים דיגיטליים שמועברים אליהם בהתאם לקצב ההתקדמות שלהם. בעזרתם הם לומדים מה ואיך לאכול בלי להקפיץ את ערכי הסוכר בדם, וכן איך להתאים את האינסולין ושאר האמצעים לניהול הסוכרת לדרך החיים החדשה. בנוסף הם לומדים לזהות את האימון הגופני הנכון עבורם ואילו פחמימות ובאיזה תזמון כדאי להם לצרוך לפי סוגי הפעילות השונים. במקביל אני נמצא בקשר עם הצוות הרפואי שלהם כדי לסייע ולדייק את ההנחיות המוצעות להם".
מהו עקב אכילס של רוב הפונים אליך? על מה הכי קשה להם לוותר?
"כמו בכל טיפול, אדם שאין לו מוטיבציה לעזור לעצמו, גם אני לא אוכל לעזור לו. אבל אני מחפש אצל כל אחד ואחת את נקודת האור הקטנה ואותה אני מעצים. למשל, אישה שאוהבת לרקוד אבל מתקשה להיצמד לתוכנית כי היא מרגישה ששוללים ממנה את החופש לאכול מה שהיא רוצה - בשיחות בינינו אני מגיע איתה להבנה שכל עוד היא לא מאוזנת, לא תהיה לה מספיק אנרגיה כדי לרקוד ולכן היא צריכה למקד את עצמה למטרה העיקרית שלה. או לדוגמה אדם יצירתי שהתרומה של איזון הסוכר למוח היא עצומה עבורו - אני מביא אותו להבנה שאם הוא רוצה להפרות את היצירתיות, יהיה עליו לבצע שינויים מסוימים בחייו".
"החזקת סוכרתיים על ערכי סוכר גבוהים בדם רק בגלל הפחד מהיפוגליקמיה גורמת לסוכרתיים לחיות עם סיבוכי סוכרת הנגרמים מסוכר גבוה מדי"
ומה עם הקושי לוותר על מתוק?
"למזלנו קיים היום מנעד רחב של תחליפים בריאים. למשל, בשלב הראשוני של ההסתגלות אפשר לאפות עוגיות מקמח שקדים דל פחמימות עם ממתיק טבעי שלא מעלה את הסוכר בדם, ולתכנן את צריכתן בארוחות".
אז אולי כולנו יכולים לאמץ את זה.
"זה בהחלט רעיון לא רע. כשהסוכר לא מאוזן בדם, יכולות להופיע בעיות נוספות שפוגעות באיכות החיים, כמו הפרעות שינה, ירידה בתפקוד, ירידה באנרגיה, מחשבות טורדניות, חוסר ריכוז, עייפות כרונית, בעיות שרירים, בעיות בראייה. כל מערכת בגוף ניזוקה מסוכר לא מאוזן בדם. החזקת סוכרתיים על ערכי סוכר גבוהים רק בגלל הפחד מהיפוגליקמיה גורמת לסוכרתיים מסביב לעולם לחיות עם סיבוכי סוכרת הנגרמים מסוכר גבוה מדי.
"הסוכר, שנחשב מסוכן עבור אדם שאין לו סוכרת, בהכרח יהיה מסוכן מדי עבור אדם שיש לו סוכרת. אנחנו נתונים לאותם חוקים ביולוגיים, סוכרתיים ולא סוכרתיים. אני מאמין שסוכרת היא מחלה פתירה עבור כל אחד. השתלטות על המחלה, ניהול שלה ומניעת סיבוכים עתידיים נמצאים במרחק נגיעה מכל סוכרתי, בין אם מדובר בסוג 1 ובין אם בסוג 2. כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה לקבל את הידע הנכון מהאנשים הנכונים".
מאז יצא מתוק
החודש ישתתף תומר פפה בכנס "לנצח את הסוכרת" שייערך מטעם פורטל הבריאות EatWell. במסגרת הרצאתו הוא יספר כיצד הוא מצליח לאזן את הסוכר בדמו לאורך שנים ולנהל אורח חיים ספורטיבי ופעיל ללא חשש מהיפוגליקמיה ומהיפרגליקמיה. בכנס ישתתפו מומחים נוספים, בהם ד"ר מיכאל ויינפאס שיעשה סדר בתחום התרופות ותוספי התזונה, וד"ר דב פוגל, רופא וחוקר סוכרת שירצה על שילוב צמחי מרפא בטיפול בסוכרת ומרצים נוספים.
24.3, תיאטרון גבעתיים, פרטים באתר EatWell
