איך שלא מסתכלים על זה, ארנולד שוורצנגר הוא לא מסוג האנשים שמישהו היה מנבא להם הצלחה מסחררת בחיים. אפשר לומר שההפך הוא הנכון: שוורצנגר נולד בבית עני למשפחה קתולית אדוקה וקשת יום בכפר אוסטרי נידח. אביו היה חבר פעיל במפלגה הנאצית, והוא גדל בבית עם הרבה קשיים, שלא היו בו אפילו צנרת ביתית ובוודאי שלא מים זורמים. אבל שוורצנגר הוא לא מהאנשים שעוסקים בעבר. כבר בגיל 21 הוא היגר לארצות הברית עם מטרה ברורה להצליח בחיים. מהר מאוד הבחור הצעיר ונטול הקשרים, בעל המבטא הכבד, הפך להיות אחד האנשים המצליחים והעשירים ביותר בארצות הברית, ובגילו כיום - 76 שנים - הוא זוקף לזכותו ארבע קריירות מצליחות ומגוונות: ספורטאי, שחקן קולנוע, איש עסקים ופוליטיקאי.
אז מה הפך אותו למצליח כל כך? כמו שהוא מעיד על עצמו, הוא לא חכם או מבריק במיוחד, ושמו נקשר בלא מעט מעשים שנויים במחלוקת, כמו הטרדה מינית של נשים על סט הצילומים בסרטים שבהם השתתף, והגירושים השערורייתיים מאשתו ואם ארבעת ילדיו, מריה שרייבר, עיתונאית ובת למשפחת קנדי האמריקאית המפורסמת, בעקבות רומן בן עשר שנים שהוא ניהל עם עוזרת הבית שלהם, שאף ילדה לו בת משותפת בהיותו נשוי.
ככל הנראה שוורצנגר הצליח להתאושש מכל השערוריות בזכות יכולתו להתנצל על מעשיו באופן מעורר אמון. הראיה לכך שהאמריקאים סוגדים וסולחים לו על מעשיו היא ההצלחה המסחררת של ספרו החדש, שהפך מיד עם צאתו לאור לרב מכר שמככב בראש רשימת רבי המכר של ה"ניו יורק טיימס" ואמזון וכבר מכר מאות אלפי עותקים.
בספר שוורצנגר מסביר שסוד ההצלחה שלו טמון בכמה עקרונות שהוא אימץ לעצמו עוד בהיותו אותו בחור צעיר ועני בן 21 שהגיע לארצות הברית מעיירה נידחת באוסטריה. בספר, שנקרא Be Useful - Seven Tools For Life (תהיו יעילים - שבעה כלים לחיים, בתרגום חופשי), הוא מסביר שהאמונה בעצמו היא הכלי העוצמתי והמשמעותי ביותר בחיים, לא משנה עד כמה הסביבה מסביבך לועגת לך (והיו לא מעט שלעגו לו) או לא מאמינה בך.
אגב, שוורצנגר הוא אחד התומכים הגדולים ביותר בישראל, והוא לא חושש מאיבוד האהדה הציבורית האמריקאית בגלל נקיטת עמדה חד־משמעית בעד ישראל. הוא מצהיר בכל מקום שלישראל יש זכות מלאה להגן על עצמה במלחמת חרבות ברזל ולאחרונה אף נפגש עם נציגי משפחות החטופים בלוס אנג'לס. אבל גם הרבה לפני כן, בתקופת מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006, הוא תמך בישראל והשתתף בהפגנות פרו־ישראליות. שוורצנגר אמר לא פעם (ואף חזר על כך בספרו) שהוא מתעב את הרעיונות של המפלגה הנאצית, שאביו היה חבר בה, בין היתר בגלל הנזק הנורא שהיא הביאה לעולם: ״ראיתי כמה אבא שלי היה שבור לב״, הוא אמר, ״כי כמו מיליוני אנשים אחרים הוא נשאב למערכת מתודלקת בשנאה וראינו לאן זה הוביל. ראיתי את כל הזוועות שהנאצים גרמו לעולם. מיליוני אנשים נרצחו בלי סיבה ובסוף הנאצים סיימו בצד המפסיד. הם תמיד היו לוזרים שלא מבינים שהעולם לא עובד כך. אהבה חזקה יותר משנאה, ואין סיבה שלא נוכל להסתדר כולנו האחד עם השני״. אז מהם שבעת הכלים של שוורצנגר להצלחה בחיים?
1. דמיינו את החיים שאתם רוצים והשקיעו בתוכנית סדורה
״כל כך הרבה אנשים טובים לא יודעים מה הם עושים עם החיים שלהם״, כותב שוורצנגר. ״הם לא מאושרים, 70% מהם שונאים את העבודה שלהם״. בספר הוא מספר שבחדר הכושר הוא רואה אנשים שמסתובבים בין המתקנים השונים וברור שאין להם תוכנית. כשהוא שואל אותם: למה אתם מגיעים לחדר הכושר? הם עונים לו שהרופא שלהם המליץ להם או שהם רוצים לרדת במשקל. אם הייתה להם תוכנית ברורה - מה לעשות ומתי - סיכויי ההצלחה שלהם היו עולים באופן ניכר, קובע שוורצנגר. כשאתם פועלים בלי תוכנית, זה מתכון כמעט בטוח לכישלון.
ראייה ברורה של מטרות בחיים היא דבר חשוב ששווה להשקיע בו זמן. הרעיון הוא להחליט מה אתם רוצים בחיים שלכם - איך אתם מדמיינים אותם? מומלץ תמיד להתחיל בתמונה כללית. ״אני בעצמי חלמתי על אמריקה כבר כשהייתי נער", הוא כותב. "לא היו לי פרטים על החלום שלי, אבל כשראיתי תמונות של המקום הענק הזה, ידעתי שזה המקום שבו אני רוצה לחיות״.
לדבריו, תמונה של העתיד היא אחד הגורמים שמעלים את סיכויי ההצלחה. "צריך לראות את המטרה באופן ברור: כשרציתי להיות ספורטאי, ראיתי את עצמי בדמיון עם השרירים המפותחים, שאז לא היו מפותחים בכלל. ראיתי את עצמי בבירור בדמיון עומד על הפודיום במקום הראשון, מסתכל על המקומות האחרים מלמעלה. כשרציתי להיות שחקן קולנוע, ממש דמיינתי את השם שלי כתוב בגדול על כרזות הסרט. בלי הראייה הברורה הזאת אני לא בטוח שהייתי מגיע להישגים שחלמתי עליהם".
"להיות אדם בלי תמונה עתידית זו טרגדיה. רק האדם עצמו יכול ליצור את החיים שהוא חולם עליהם. אף אחד לא יעשה את זה בשבילו"
הוא גם ממליץ להיעזר במראה. תסתכלו במראה: מי מסתכל עליכם? ווינר או לוזר? כשאתם מסתכלים במראה סגלו הרגל חדש ותשאלו את עצמכם: איפה אני עומד/ת? האם אני מתקדמ/ת בהגשמת החלום שלי? הרבה אנשים פוחדים מהמבט במראה, אבל השיחה הזאת עם עצמכם כדי לדעת איפה אתם עומדים חשובה מאוד לחיים שלכם. "להיות אדם בלי תמונה עתידית ברורה זו טרגדיה, ושווה להשקיע בזה זמן", קובע שוורצנגר. "אנשים רבים חושבים שזה בזבוז זמן, אבל מדובר בכלי מוטיבציה עוצמתי שאין לו מתחרה. רק האדם עצמו יכול ליצור את החיים שהוא חולם עליהם. אף אחד לא יעשה את זה בשבילו״.
2. כישלונות יפילו אתכם רק אם הם ישפיעו עליכם
אחד המסרים שלשוורצנגר חשוב להדגיש בספרו הוא לא לפחד מכישלונות. ״נכשלתי בימי חיי כל כך הרבה פעמים בכל התחומים שעסקתי בהם״, הוא כותב, ״אבל אף פעם לא אפשרתי לכישלונות שלי להשפיע עלי או לגרום לי לחשוב שאני לא מסוגל. אחת הדוגמאות לכך היא הכדורסלן מייקל ג׳ורדן, שהוא לכל הדעות הכדורסלן המוכשר ביותר בעולם. כששאלו פעם את ג׳ורדן על ההצלחות שלו הוא סיפר שהיו לו כ־9,000 ניסיונות לקלוע לסל שבהם הוא נכשל. אז מה זה אומר? שהוא לא מעולה בכדורסל?״.
שוורצנגר מספר שהוא נכשל מאות פעמים בכל דבר שהוא עסק בו. הוא נכשל הרבה פעמים בספורט, בעסקים, כשחקן וכפוליטיקאי. כשהוא היה מושל מדינת קליפורניה, למשל, הוא הגיש חוקים רבים וניסה לפעול בתחומים רבים, ללא הצלחה. ״דבר אחד אני יודע היטב - הכישלון פוגע רק במי שמאפשר לו 'להוריד' אותו. אין דרך לעשות בלי להיכשל, והדרך הנכונה להתמודד עם כישלון היא לנסות להבין את הטעות ולהמשיך הלאה בעוד ועוד ניסיונות", הוא כותב. "אף פעם לא חשבתי או האמנתי שכישלון הופך אותי לפחות מוצלח. להפך - רק אנשים שלא מנסים ופוחדים להיכשל הם אלה שנכשלים באמת. אם נסתכל על כל הביוגרפיות של האנשים הכי מצליחים בעולם נראה שחייהם היו רצופים בכישלונות. כישלון הוא חלק מהחיים וזו נקודת המבט הנכונה לחיים״.
3. אל תקשיבו לאחרים ואל תחשבו בקטן
״הסיבה לכך שרוב האנשים חושבים בקטן היא שאנשים בסביבה שלהם אומרים להם לחלום בקטן", הוא כותב. "הם אומרים להם שהחלום שלהם בלתי אפשרי בניסיון להגן עליהם. ככל שהחלום גדול יותר, כך יהיו יותר קולות שיגידו לכם שזה לא ריאלי ולא הגיוני". לטענתו, אין סיבה להתרשם מהדעות האלה: "תמיד תזכרו שהיצירות הכי גדולות בעולם נדחו ולא פעם אחת. ספרי הארי פוטר של ג׳יי קיי רולינג נדחו 12 פעמים על ידי כל מיני הוצאות לאור. האמן הדגול אנדי וורהול רצה להעניק את אחת מהעבודות שלו, שנמכרות כיום בעשרות מיליוני דולרים, למוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק בחינם, אבל הם החזירו לו אותה בחזרה. להקת U2 ומדונה נדחו עשרות פעמים עד שהם הצליחו. הסיפורים האלה לא מוכיחים שכולנו נצליח, אבל זה אומר שאי אפשר ״לסמוך״ על דעות של אנשים אחרים בנוגע להצלחה או כישלון. כך גם בעולם העסקים. היזם של Airbnb נדחה על ידי משקיעים רבים כשהוא ניסה לגייס כסף. סרט האנימציה הראשון של וולט דיסני נכשל. המשותף לכל האנשים האלה היה שגם כאשר כולם פקפקו ביכולת שלהם להצליח, הם המשיכו בדרכם״.
בספר מדגיש שוורצנגר שאנשים רבים אמרו לו שהוא לא יצליח לעולם ואפילו צחקו עליו. כשהוא הגיע לארצות הברית ורצה להיות ספורטאי, כולם אמרו לו שיש מספיק ספורטאים מוכשרים ושהאמריקאים אוהבים רק אמריקאים ואין לו סיכוי עם מבטא כזה. כשהוא רצה להיות שחקן קולנוע, אף סוכן לא רצה לייצג אותו וכולם אמרו לו שעם גוף כזה מנופח הוא לא יתאים לאף סרט. אחר כך כולם ניבאו לו כישלון בפוליטיקה. ״כשאנשים אמרו לי שאני אכשל ואין לי סיכוי, תמיד חשבתי שהם אידיוטים ולא מבינים כלום ופשוט השתדלתי יותר - התאמנתי עוד יותר, עבדתי על המבטא שלי, למדתי בעוד בית ספר למשחק, עד שהצלחתי. איך אני יודע שאנשים שמנבאים כישלון לאנשים אחרים הם אידיוטים? אדם לא יכול ולא צריך 'לנבא' לאדם אחר כישלון או הצלחה. אנשים שמנבאים כישלון לאחרים הם תמיד אנשים פחדנים בעצמם, שלא יעזו לעשות משהו שונה בחיים שלהם. אלה אנשים חסרי אומץ שיעדיפו להישאר במקום הקטן והבטוח שלהם ולא לקחת סיכונים ובדרך הזאת לחיות חיים משעממים ונטולי סיכוי להגשמה עצמית. כי אם היה להם אומץ לעשות משהו אחר, הם אף פעם לא היו אומרים לאנשים אחרים שהחלום שלהם חסר סיכוי״.
4. אם אתם רוצים משהו והוא חשוב לכם, תעבדו הכי קשה שרק אפשר
שוורצנגר מצהיר על עצמו ש"מאז שאני זוכר את עצמי ידעתי על עצמי כמה דברים: אני לא הכי חזק, חכם, יפה או מוכשר לעומת אנשים אחרים. גם הגנטיקה שלי לא מדהימה. אבל יש דבר אחד שאני בטוח שאני ממש טוב בו ואפילו טוב יותר מרוב האנשים - יש לי רצון לעבוד. אם יש דבר בחיים שאני בטוח בו לחלוטין הוא שאין תחליף לעבודה קשה. מהצד זה נראה כאילו לאנשים מצליחים יש מזל והם עשו את זה בקלות, אבל המציאות שונה. אף אחד לא מדבר על הדרך להצלחה: על הכישלונות החוזרים והאכזבות. אין קיצורי דרך בחיים או גלולת קסמים שאפשר לקחת ולדלג על מאמץ ועבודה קשה. אם אתם רוצים משהו והוא חשוב לכם, הפשילו שרוולים ותתחילו לעבוד קשה".
"כדי להצליח צריך לצאת מאזור הנוחות. אם אתם רוצים להצליח, זה לא הולך להיות קל. זה יכאב קצת. או הרבה"
עוד עיקרון להצלחה לטענתו הוא לאמץ את הדברים המשעממים. כן, זה משעמם להתאמן על משהו ולחזור על עצמנו שוב ושוב, אבל מקצוענים אמיתיים מתאמנים שוב ושוב עד שהם הופכים למיומנים. ככה זה עובד ואין דרך קיצור.
עיקרון נוסף שמנחה אותו הוא לא לפחד מכאב. "הצלחה כרוכה בכאב ושאף אחד לא יספר לכם משהו אחר. לקראת הסרטים שבהם השתתפתי למדתי משחק חרבות וכוריאוגרפיות לחימה, התאמנתי בהיאבקות ובאִגרוף, למדתי לרכוב על סוסים, גמלים ופילים. למדתי איך לקפוץ מסלעים גדולים, איך לטפס ולהתנדנד על חבלים ואיך ליפול מגובה. זחלתי דרך סלעים, טייק אחרי טייק, עד שהידיים שלי דיממו. הכאב היה המחיר של העבודה שהיה צריך לעשות כדי ליצור סרט, והייתי מוכן לשלם את המחיר הזה שוב ושוב. אמרתי לעצמי תמיד: ׳הכאב זמני, הסרט נצחי׳. ככה אני מתייחס לכאב. הוא חלק מההצלחה".
לדבריו, אם העבודה שלנו לא כאבה או לפחות גרמה לנו אי נוחות, לא עבדנו קשה מספיק. "כאב הוא לא רק אינדיקטור להקרבה, אלא גם מדד לפוטנציאל הצמיחה", הוא מסביר בספר. "בחדר הכושר אם תרגיל לא מתחיל לכאוב, אני יודע שלא עשיתי מספיק כדי לשחרר את פוטנציאל הגדילה של השריר שאליו אני מכוון. מוחמד עלי אמר שהוא מתחיל לספור את כפיפות הבטן שלו רק כשזה מתחיל לכאוב כי אלה הכפיפות היחידות שנחשבות. כדי להצליח צריך לצאת מאזור הנוחות. אם אתם רוצים להצליח, זה לא הולך להיות קל. זה יכאב קצת. או הרבה".
5. תלמדו למכור, למכור, למכור
אחד הדברים הכי קשים לאנשים הוא למכור את עצמם או את הרעיון שלהם לעולם. זה קשה לכולם, כי אתם מציעים את עצמכם לעולם ועלולים לקבל תגובה שלילית. "למרות שקיבלתי בימי חיי לא מעט תגובות שליליות, ידעתי תמיד שאני חייב להמשיך לנסות למכור", כותב שוורצנגר, "לא משנה כמה זה מרגיש לא נעים. כשהייתי ספורטאי, אנשים התייחסו אלינו בזלזול. היו עיתונאים שזלזלו בנו כי העבודה שלנו נראתה להם שטחית, חיצונית ולא חשובה במיוחד. בכל זאת לא הפסקתי לנסות לשכנע עיתונאים שאנחנו עובדים קשה על האמנות שלנו ושבניית שרירים היא לא עניין שטחי בכלל".
שוורצנגר סבור שמכירה ושיווק הם תחום שכל אדם חייב ללמוד, לא משנה מה הוא עושה בחייו. את היכולת שלו לשווק ולמכור הוא רכש בהיותו נער שעבד בחנות לחומרי בניין. "עשיתי את כל העבודות: טאטוא, שליחויות, חידוש מלאי, שירות לקוחות וכמובן מכירות", הוא כותב. "בעל החנות לימד אותי לחשוב תמיד מי הלקוח ומה הוא רוצה. אחד השיעורים החשובים שלמדתי ושאני זוכר היטב עד היום היה מזוג שנכנס לחנות וחיפש אריחים חדשים לחדר האמבטיה. שאלתי את הגבר איזה גודל, צבע וצורה של אריחים הוא מחפש, אבל הוא כעס עלי והיה חסר סבלנות. הבוס שלי נכנס ודיבר ישירות עם אשתו, ואחר כך הוא לימד אותי את אחד הכללים הכי חשובים בשיווק ומכירות - לפני שאתה מנסה למכור תמיד תשאל את עצמך: אל מי אני מדבר? מי משלם? מה הקונים רוצים? איך אני גורם להם לקנות? במקרה שלי הגבר הגיע לחנות כדי לשמח את אשתו. האריחים לא עניינו אותו ולכן השאלות שלי עצבנו אותו. האישה ידעה בדיוק מה היא רוצה. כשהבוס שלי פנה אליה, הוא סגר איתה את העסקה במהירות והגבר פשוט שילם בלי להסתכל על האריחים שאשתו בחרה. אז כשאתה עונה על השאלות האלה ויודע איך לכוון את עצמך, אתה בטוח תצליח, בכל תחום - בקולנוע או בפוליטיקה".
6. תפסיקו לבכות ותעבירו הילוך
"אנשים רבים אוהבים לספר עד כמה הם אומללים, כמה לא היה להם סיכוי, כמה החיים שלהם קשים, כמה ההורים שלהם לא הבינו אותם וכמה הילדות שלהם הייתה קשה, ועל כך אני אומר משפט אחד - חבל על הזמן שלכם. תעבירו הילוך. זה פשוט לא מעניין", הוא כותב. ”הרבה פעמים אנשים ’נתקעים’ עם הכישלונות שלהם. הם ניסו, עבדו כל כך קשה, ולא הצליחו או אפילו נכשלו. הם מספרים לכולם על מטרה או על חלום שהיו להם והם לא הצליחו להגשים. החיים קצרים, צריך להתקדם. תחשבו פרקטית איך להתקדם מכאן, מה יש ללמוד ואיך להמשיך הלאה, או במילים אחרות: תפסיקו לבכות, החיים מחכים לכם”.
7. תפתחו את הראש - אוניברסיטה לא מתאימה לכולם
שוורצנגר מספר בספרו על מאבקיו הרבים עם אביו שרצה שהוא ילך לאוניברסיטה בעוד שהוא רצה להיות ספורטאי. באופן פרדוקסלי המאמן שלו כנער היה איש יהודי בשם פרדי שנאלץ להסתיר את יהדותו בתקופת מלחמת העולם השנייה. וכך, שוורצנגר הנער התחבר יותר למאמן היהודי שלו ולא לאביו, שכאמור היה חבר במפלגה הנאצית.
״בני נוער רבים נאבקים על הדמות שלהם מול ההורים שלהם״, כותב שוורצנגר ופוסק שהאוניברסיטה לא מתאימה לכולם. ההורים מאמינים שהילדים שלהם פשוט חייבים לעבור באוניברסיטה אבל זו טעות. אנשים יכולים להגשים את עצמם ולהיות אנשים מוצלחים בלי לימודים באוניברסיטה.
שוורצנגר מספר בספרו שהוריו לא אהבו את העיסוק שלו בספורט ובבניית שרירים וראו בזה משהו ״לא רציני״. לטענתו, אנשים רבים שלמדו באוניברסיטה כי הוריהם או המורים שלהם לחצו עליהם לעשות זאת, הופכים להיות אנשים אומללים. אף פעם אל תשכחו שמרק צוקרברג ובייל גייטס נשרו מהלימודים באוניברסיטה. יש אנשים שהאושר שלהם לא יהיה באחד המקצועות שנלמדים באוניברסיטה, ולחץ עליהם יגרום להם סבל לכל החיים.
