אחרי שנתיים וחצי של קורונה, שכללו שמירה על מרחק פיזי, מסכות, בידודים ולימודים בזום, יוצאים סוף־סוף המתבגרים לחופש הגדול, והם מביאים איתם לחודשיים הקרובים את הסקרנות האופיינית לגיל ואת הרצון להתנסות בתחומים שונים ומסעירים. אלא שלעתים קרובות אורבות להם סכנות שהם לא תמיד מודעים להן או ממעיטים בערכן. ד"ר רינה פרידמן, מומחית ברפואת ילדים ומנהלת שיר"ן של הכללית במחוז חיפה וגליל מערבי, מפרטת את הסכנות ואת השאיפות ההוריות.
קראו עוד:
1. הם ישנים ביום וערים בלילה
החופש הגדול מספק למתבגרים חלון הזדמנויות לבלות עד השעות הקטנות של הלילה במסיבות, וידאו צ'טים וישיבות עם חברים בבתים, בגינות או על שפת המדרכה. אבל מי שהולך לישון לפנות בוקר יתעורר במקרה הטוב בשעות הצהריים המוקדמות.
הסכנה: השעונים הביולוגיים המצויים בגוף שלנו מסונכרנים באופן טבעי עם אור השמש. עם רדת החשכה, בלוטת האיצטרובל במוח מגבירה את הפרשת המלטונין לדם, ההורמון שמכין את הגוף לשינה. כשמשנים את שעות השינה פעם אחר פעם, הגוף יוצא מהסנכרון. השעון הביולוגי, המפקח על מנגנון השינה והערות, משתבש, ועלול להוביל לפגיעה תפקודית, כמו למשל ישנוניות, האטה בזמן התגובה, עצבנות, דכדוך, תחושת בדידות, ירידה בזיכרון, פגיעה בכושר השיפוט ובכושר הביקורת העצמית. בנוסף, מחקרים רבים מצאו קשר ישיר בין חוסר בשעות שינה להשמנה.
5 צפייה בגלריה
השעון הביולוגי משתבש ועלול להוביל לפגיעה תפקודית, כמו למשל ישנוניות, עצבנות, דכדוך ותחושת בדידות
(צילום: shutterstock)
השאיפה: לא פשוט לשכנע את המתבגרים לשמור על סדר יום רגיל במהלך החופשה, אבל לפחות כשבועיים לפני החזרה ללימודים כדאי להגביל אותם ולבקש להתחיל לחזור לשגרת השינה בהדרגה.
2. נצמדים למסכים
הנזק משימוש יתר במסכים שנוי במחלוקת. לצד חוקרים שמצביעים על קשר בין שימוש במסכים למצוקות רגשיות, לעודף משקל, לפגיעה בראייה ובאיכות השינה, יש חוקרים שמתעקשים שהנזק מינורי. כך למשל, לפי מחקר שפורסם בכתב העת Psychological Science ב־2019, ובו ניתחו החוקרים נתונים של 17,000 מתבגרים, נמצא כי קיימות מעט מאוד ראיות לכך שהמסך פוגע ברווחתם הנפשית.
בין הנזקים החבויים: פורנוגרפיה, סרטונים המעודדים אלימות, פגיעה עצמית, פגיעה מינית ועוד. בנוסף, כאמור, בחלק מהמחקרים נמצא קשר בין שימוש במסכים לעלייה במשקל, להתנתקות חברתית ולתחושת בידוד
עם זאת, הוויכוח המדעי לא משנה את העובדה שכהורים אנחנו רוצים את הילדים שלנו פעילים יותר, מעורים יותר חברתית ומשפחתית.
הסכנה: הדיגיטל מספק למתבגרים עולם תוכן משופע בגירויים ולא תמיד מפוקח. בין הנזקים החבויים: פורנוגרפיה, סרטונים המעודדים אלימות, פגיעה עצמית, פגיעה מינית ועוד. בנוסף, כאמור, בחלק מהמחקרים נמצא קשר בין שימוש במסכים לעלייה במשקל, להתנתקות חברתית ולתחושת בידוד.
5 צפייה בגלריה
בחלק מהמחקרים נמצא קשר בין שימוש במסכים לעלייה במשקל, להתנתקות חברתית ולתחושת בידוד
(צילום: shutterstock)
השאיפה: שהמתבגרים יחזקו את המיומנויות החברתיות שלהם, יבלו יותר בטבע, יעשו יותר ספורט במכון הכושר או בפארקים ויטמנו פחות את הראש במסכים.
3. שואפים עשן סיגריות, נרגילות וגראס לריאות
המודעות לנזקי העישון כנראה לא משכנעת מספיק את המתבגרים להתרחק מהניקוטין. לפי סקר חברתי של הלמ"ס, כ־50% מבני הנוער בישראל מעשנים. התפיסה הרווחת בקרב המתבגרים שלפיה סיגריות אלקטרוניות אינן מזיקות, או מזיקות פחות, היא מוטעית מיסודה. סיגריות אלקטרוניות המכילות ניקוטין ממכרות כמו סיגריות רגילות.
הסכנה: פגיעה במערכת הנשימה והריאות והתפתחות סרטן ריאות בטווח הארוך כתוצאה מעישון סיגריות. בנוגע לנרגילה, הרי שהשימוש בה נעשה לרוב בחברה כשפיית הנרגילה עוברת מאחד לשני. כתוצאה מכך חשופים המתבגרים למחלות מידבקות, כולל אקזמה ודלקות עור.
תפיסה הרווחת בקרב המתבגרים שלפיה סיגריות אלקטרוניות אינן מזיקות, או מזיקות פחות, היא מוטעית מיסודה. סיגריות אלקטרוניות המכילות ניקוטין ממכרות כמו סיגריות רגילות
ומה עם קנאביס? מחקר קנדי שפורסם בינואר האחרון בכתב העת המדעי Addiction, מצא שעישון קנאביס עלול להוביל לליקויים קוגניטיביים חריפים שעלולים להימשך גם מעבר לתקופת השימוש.
השאיפה: שהמתבגרים יפנימו שלעשן זה ממש לא מגניב והגיע הזמן לומר "די" לעישון אקטיבי ופסיבי ו"לא" חד־משמעי לסמים.
4. טובעים באלכוהול
האלכוהול נהפך כבר מזמן לנורמה בקרב מתבגרים. ממחקרים עולה כי שיעור צריכת האלכוהול בקרב בני נוער בישראל נע בין 50% ל־60%. החוק בישראל אינו אוסר על קטינים לצרוך אלכוהול, הוא אוסר על מכירת אלכוהול לקטין ושידול קטין לשתות אלכוהול. אבל תסמכו על המתבגרים שיש להם הדרכים שלהם להשיג אלכוהול בקלות.
הסכנה: מתבגרים תחת השפעת אלכוהול עלולים ליפול קורבן לאלימות גופנית ו/או מינית. כמו כן שתייה מורידה עכבות ומגבירה את הסיכון שהמתבגרים ינהגו בצורה מסוכנת (הליכה על הכביש, נהיגה בשכרות, קיום יחסי מין לא מוגנים וכו').
בנוסף, גופם של המתבגרים מתקשה לפרק את האלכוהול, ולכן הם נוטים יותר לסבול מבחילות, הקאות, רעידות, כאבי ראש, הנגאובר, ואפילו דיכאון והפרעות חרדה. מעבר לכל אלה, לעתים מסתובב בשוק גם אלכוהול מזויף שעלול להוות סכנת מוות.
השאיפה: גם אם הם בוחרים לצרוך אלכוהול, שיהיו בידיהם מספיק כלים לצמצום הסכנות: שידעו שאין לערבב משקאות, שיש לשתות רק משקאות שנרכשו במקום אמין, ושיש לשתות רק ליד חברים שאפשר לסמוך עליהם.
5. נצלים בשמש
אם תשאלו את המתבגרים שלכם על הסכנות בחשיפה לשמש, תופתעו מרמת הידע שהם יפגינו. אבל האם המודעות שלהם מספיקה כדי לגרום להם להתגונן מפני הסכנה? לפי מחקר חדש שפורסם ב־JAMA Network והתבסס על שאלונים, 60% מבני הנוער השיבו שחשוב מאוד להגן על העור שלהם מפני סרטן העור, 25% השיבו שזה חשוב, ורק 5.4% השיבו שזה חשוב במידה מסוימת. אבל בעוד שהרוב המכריע של בני הנוער (90.1%!) דיווחו על שימוש בקרם הגנה, יותר מ־80% הודו כי סבלו בעבר מכוויית שמש אחת או יותר, וכ־30% מתוכם דיווחו על חמש כוויות או יותר. לדברי החוקרים, בני הנוער מודעים ומבינים את הסיכונים בחשיפה לשמש אך מתקשים ליישם בהצלחה את ההגנה מפניה.
5 צפייה בגלריה
יותר מ־80% הודו כי סבלו בעבר מכוויית שמש אחת או יותר, וכ־30% מתוכם דיווחו על חמש כוויות או יותר
(צילום: shutterstock)
הסכנה: בני נוער נחשבים לקבוצת סיכון להתפתחות סרטן העור (מלנומה) בשלב מאוחר יותר בחייהם בשל שיעורי כוויות שמש גבוהים בילדות ובהתבגרות. גם חשיפה למקורות מלאכותיים, כמו מיטות שיזוף ונורות שמש, מסרטנת.
השאיפה: שהמתבגרים ימצאו אלטרנטיבה לשמש, כמו למשל שימוש בתכשירים קוסמטיים משזפים, או שיצמצמו את הנזק על ידי הימנעות מחשיפה לשמש ללא מסנן קרינה, ובוודאי לא בשעות השיא: בין 10:00 ל־16:00.
המתבגרים מסתכנים? כך תעזרו להם למזער נזקים
תפקידם של ההורים בגיל ההתבגרות הוא לשמש לחצן מצוקה עבור ילדיהם. איך תגיעו למצב שבו אתם מהווים עבור ילדיכם את הכתובת הראשונה שאליה הם פונים בעתות מצוקה?
1. אל תתעלמו מהתנהגות חריגה. שתפו אותם בתחושה שלכם ונסו לברר מה קורה איתם. למשל, תוכלו לומר משפט בנוסח: "אתה מתנהג אחרת בזמן האחרון, יש לנו הרגשה שקורה איתך משהו... אנחנו כאן כדי לעזור לך". סביר להניח שהמתבגרים ירגיעו אתכם שהכל בסדר איתם, אבל אל תרפו. חזרו על כך גם למחרת אם ההתנהגות הזאת חוזרת על עצמה.
טיפ: שדרו להם שאתם דואגים ונסו להימנע מלהעביר להם מסר שהם תחת הפיקוח שלכם.
2. הכירו את עולם התוכן ואת מרחבי הבילוי שלהם: צפו בסדרות שהם צופים, האזינו למוזיקה שהם אוהבים.
3. עודדו אותם למצוא לעצמם תעסוקה, כמו תחביבים, סדנאות או עבודה המותאמת לגילם. התעסוקה תספק להם סדר יום ותגן עליהם מפני היפוך שעות השינה.
4. שאלו אותם על הרגלי הפנאי שלהם. שמרו על קור רוח גם אם הם חושפים בפניכם התנהגויות שאינן רצויות. במקרה כזה נסו להבין כיצד הם ממזערים נזקים. למשל, כשהם מספרים על שתיית אלכוהול עם החבר'ה, תוכלו לשאול: האם אתם מערבבים סוגים שונים? האם יש איתכם חבר קרוב שאתם סומכים עליו שיגן עליכם בעת הצורך?
5. התעניינו איפה הם מסתובבים, ובקשו גם להכיר את החברים. אם אתם נוסעים לחופשה בלעדיהם, ודאו שיש מבוגר אחראי שנמצא בתמונה ומבקר אותם בבית.
6. הזמינו את החברים שלהם הביתה, גם אם הייתם מעדיפים חברה טובה יותר עבורם.
7. הקשיבו יותר, דברו פחות. מתבגרים זקוקים למבוגרים שיקשיבו ללא שיפוט ושיהיו עמם ברגעים של בלבול וחוסר אונים.
8. גלו רכות. כשהם מועדים, הם יודעים את זה. אם אתם מבחינים שהם לוקחים אחריות על מעשיהם, מתמלאים ברגשות אשם ועצב, היו רכים איתם. קבלו את הטעות ונצלו את הרגע לשיחה, לחיבוק ולמילת עידוד.
9. קבעו גבולות תוך מתן כבוד ושיח פתוח. למשל, כשהם רוצים לצאת עד מאוחר, שאלו אותם באיזו שעה הם מתכוונים לחזור. אל תיתנו להם להתחמק ממתן תשובה. אם הם מתקשים לקבוע שעה, תנו להם שתי אפשרויות שמתוכן הם יקבלו את ההחלטה. כך הם עשויים לחוש מחויבים יותר לעמוד בשעה שנקבעה.
ייעוץ מקצועי: ד"ר רועי בן־מנחם, חוקר, מרצה ומומחה בתחומי חוכמת הרחוב ובני נוער במצבי סיכון
פורסם לראשונה: 08:37, 20.06.22
