1. "מה שלא הורג אותנו - מחשל אותנו", קבע הפילוסוף פרדריך ניטשה ובכך ביטא את תפיסת העולם האופטימית ביחס לאסונות ולייסורים
והרציונל שעומד מאחוריה: אם ניסיונות קשים אינם גורמים למותנו, יש בהם מהתועלת משום שהם מחשלים אותנו וכך מבטיחים לנו התמודדות טובה יותר כשיגיע האסון הבא.
2. הניסיון האנושי מלמד שגם מתוך השפל העמוק ביותר ניתן להתרומם
ההיסטוריה והמציאות היומיות מספקות אינספור הוכחות ליכולת שלנו לשרוד מצבים קשים. רבים מאלה ששרדו טראומות קיצוניות במישור הלאומי (מלחמות, אסונות טבע), ומאלה שחוו טרגדיות במישור האישי (שכול, התאבדות או רצח בתוך המשפחה, אונס), הצליחו לצמוח מהסבל, להקים משפחה ולהוליד ילדים, לפתח קריירה מזהירה ואף לבנות עסקים משגשגים.
3. התוקף מדעי ליכולת האנושית לשרוד משברים קשים ולצמוח מהם התקבל בשנת 1995
בשנה זו צמד הפסיכולוגים החוקרים האמריקאים ריצ'ארד טדשי ולורנס קלהון טבע לראשונה את המושג "צמיחה פוסט-טראומטית", המתארת שינוי עמוק וחיובי שאדם עושה בעקבות טראומה או אסון. בעקבות סקירה נרחבת של מחקרים וראיונות שערכו עם שורדי אסונות, גילו השניים כי חלק מהאנשים שעברו אירוע קשה הצליחו לחוות תוצאה חיובית בלתי צפויה לאחר האסון.
4. מחקרים רבים מצביעים על כך שבין 50% ל-60% מאלה שחווים אסון בחייהם מדווחים על שינויים חיוביים בעקבות האירועים שחוו
כך למשל, במחקר שנערך בקרב נשים שחלו בסרטן השד ופורסם בכתב העת Health Psychology בשנת 2003, דיווחו 83% מהנשים כי הן הצליחו לחוות תוצאות חיוביות בחייהן בעקבות המשבר וההתמודדות עם המחלה.
5. לפי טדשי וקלהון, צמיחה פוסט-טראומטית באה לידי ביטוי בהיבטים הבאים:
- הערכה רבה יותר של החיים. אחרי טראומה אנשים נוטים לשקול מחדש את סדרי העדיפויות שלהם ולהכיר בכך שהחיים יקרי ערך.
- שינוי ביחסים עם אחרים. המתבטא במתן משמעות רחבה ועמוקה יותר לקשרים בינאישיים ושיפור ביחסים אינטימיים עם אחרים. כמו כן, יש יותר פתיחות וחמלה כלפי אחרים.
- מתן משמעות רחבה ועמוקה יותר לחוזק האישי של הגוף. אנשים אחרי אירוע טראומטי לומדים להכיר בפגיעות האישית שלהם ובאותה נשימה תופסים את עצמם כחזקים יותר. זוהי ידיעה ברורה על כך שדברים רעים יכולים לקרות, ואכן קורים, אבל "אם התמודדתי עם זה - אוכל להתמודד גם עם כל דבר אחר".
- הכרה באפשרויות חדשות. צמיחה אחרי אסון יכולה להביא אנשים לזהות הזדמנויות חדשות ולהבין שחיים רק פעם אחת, וכך ליצור לעצמם הזדמנות לקחת דרך חדשה ושונה בחייהם.
- התפתחות רוחנית. אנשים שחוו אירוע טראומטי מדווחים לאחריו כי הם מאמינים שאלוהים סייע להם לעבור זאת. האירוע מעודד מחשבות והרהורים בשאלות קיומיות חיוניות ותהליך זה כשלעצמו עשוי להיחוות כצמיחה.
6. כמה מחקרים זיהו צמיחה פוסט-טראומטית בקרב ניצולי אסונות טבע
כך למשל, מחקר מספרד משנת 2005 שהתפרסם בכתב העת Journal of Anxiety Disorders ובחן תגובות בקרב 115 ניצולי רעידת האדמה הקשה שפקדה את אל סלבדור בינואר 2001, מצא סממני צמיחה אצל השורדים: 66.7% דיווחו על תחושה גוברת של יעילות עצמית אחרי האסון; 67% מתוכם יצרו קשרים עם אנשים חדשים; 79.8% גילו בעצמם משאבים המאפשרים התמודדות נפשית איתנה יותר עם החיים; 12.1% דיווחו על התחזקות דתית; 10.4% דיווחו כי הם חסונים יותר ואף מלמדים את ילדיהם שלא לפחד מרעידות אדמה; ו-2.6% דיווחו כי הם יותר אופטימיים לאחר האסון.
7. למרות האופטימיות הרבה שמקופלת בו, לא כולם מסכימים עם רעיון הצמיחה מטראומה
אף על פי שהמחקרים של טדשי וקלהון היכו גלים בעולם המדעי וממצאיהם הובילו לעלייה משמעותית בביצוע מחקרים העוסקים בתחום של צמיחה אחרי טראומה, עדיין יש לא מעט מבקרים לתפיסה הזו. אלה טוענים כי הצמיחה היא בעצם הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו כדי להתמודד עם האירוע הקשה. מעבר לכך, לטענתם מבחינה מחקרית קשה לאסוף נתונים על אנשים "לפני" ו"אחרי" שהם חוו טראומה. למשל, אין דרך לדעת מי הולך לאבד את ביתו בהוריקן. בנוסף, מחקרים מצאו כי אנשים לא כל כך טובים בלזכור במדויק איך הם היו לפני אירוע טראומטי. לחלופין, חלק מהם ידווחו שהם צמחו מהאירוע כשלמעשה הם עדיין נאבקים. הדיווחים על הצמיחה שלהם לא תמיד תואמים את מה שהם או בני משפחתם חושבים, ולפיכך אולי לא משקפים שינויים בפועל בהתנהגותם.
8. תוחלת החיים של ניצולי שואה תומכת ברעיון הצמיחה הפוסט-טראומטית
במחקר מ-2013, שפורסם בכתב העת Plos One ונעשה בשיתוף אוניברסיטת חיפה, המרכז הרפואי רמב"ם ואוניברסיטת ליידן בהולנד, נמצא כי יהודים מפולין שעלו לישראל לאחר מלחמת העולם השנייה (בשנים 1945-1950), היו בעלי תוחלת חיים ממוצעת ארוכה יותר ב- 6.5 חודשים, בהשוואה לעולים מקבוצת הביקורת (יהודי פולין שעלו לישראל לפני השואה).
עוד הוכח כי בקרב גברים שחוו את השואה בגיל 10-20 נרשמה תוחלת חיים ארוכה יותר ב-18 חודשים, בהשוואה לגברים בגילים אלה שעלו לארץ מפולין לפני השואה. החוקרים הסבירו את הממצאים בהתפתחותה של צמיחה פוסט-טראומטית בקרב ניצולי השואה - הן כזו שהתפתחה בשלב ההתמודדות עם הזוועות בתקופת ילדותם באירופה, והן כזו שהתפתחה בהמשך, אחרי המלחמה.
9. אחת הדוגמאות ההיסטוריות הבולטות ליכולת של צמיחה מתוך משבר היא זו של ד"ר ויקטור פרנקל
פרנקל, רופא נוירולוג ופסיכיאטר יהודי, מספק את אחת ההוכחות המרגשות ביותר ליכולת האדם לצמוח מטראומה קיצונית ואכזרית. בזמן שנכלא במחנה ההשמדה אושוויץ הוא החל לחפש את משמעות לחייו כדי לשרוד את היומיום. וכך, ברוח משנתו של ניטשה: "מי שיש לו את ה'למה' לחיות, יוכל לשאת את ה'איך'", תיעד פרנקל את חוויותיו כאסיר ותיאר את גישתו הפסיכותרפית למציאת משמעות החיים. ב- 1946, פרסם את ספרו "האדם מחפש משמעות", שמתבסס על הגישה הטיפולית שלו. הספר תורגם לשפות רבות ונמכר במיליוני עותקים.
10. עזרה מוגזמת עלולה לפגוע באדם שחווה אסון ולחבל בפוטנציאל הצמיחה שלו מהאירוע הקשה
הרצון הגדול לסייע לאדם שחווה אסון עלול לעתים להפר איזון ולהעמיק את האמונה של השורד שהוא אינו מסוגל להתמודד עם המצב החדש ובכך להחריף את מצבו.
מה בכל זאת ניתן לעשות כדי לסייע לשורד? מחקרים מראים כי תמיכה מתמשכת, עקבית ויציבה, עשויה לסלול דרך התמודדות בריאה יותר. עם זאת, חשוב שהתמיכה תהיה מאוזנת ותואמת את הצרכים של אותו אדם, וכמובן גם את היכולת והמשאבים של נותן העזרה.
11. אופיים המחזורי של החיים מפנה מקום לצמיחה מחודשת, גם אם בדרך נגרם לנו סבל רב
לפעמים דברים צריכים להתפרק כדי שנוכל לבנות מחדש. הצד החיובי של משבר קורונה, למשל, הוא בתרומתו לכדור הארץ. הירידה בפעילות הכללית (הפחתה בתעבורה, סגירת השמים) הביאה גם לירידה משמעותית בזיהום האוויר ובפליטת גזים שעלולים להשפיע על האקלים העולמי. הירידה הבולטת ביותר הורגשה בסין, שנחשבת למדינה שאחראית לכמות הזיהום הגדולה ביותר בעולם, אולם גם במדינות אחרות ובחלקים אחרים של כדור הארץ נמדדה ירידה משמעותית ברמות הזיהום.
ייעוץ מקצועי ומקורות: ד"ר קרן אור חן, בעלת דוקטורט בתחום קבלת החלטות בתנאי אי ודאות ומרצה באוניברסיטת חיפה ובבית ספר לרפואה בטכניון בתחומי הפסיכולוגיה
פורסם לראשונה: 15:24, 26.10.23
