גם למומחית מובילה למיניות כמו ד"ר אמילי נגוסקי זה קורה. במשך חודשים ארוכים היא לא קיימה יחסי מין עם בן הזוג שלה. באופן פרדוקסלי היא הייתה שקועה בסיכום כמה מחקרים גדולים על מיניות, כך שהיא עסקה במשך כל שעות היממה בסקס ובהשפעותיו על מערכות יחסים, אבל בחייה האמיתיים לא היה זכר למגע או ליחסי מין. העיסוקים הרבים שלה גרמו לכך שגם הקשר הנפשי בינה ובין בן זוגה נפגע, והם הרגישו ריחוק, שהתפתח לעתים לעוינות זה כלפי זה. ד"ר נגוסקי הגיעה הביתה מדי יום עייפה מאוד, נכנסה למיטה ונרדמה. אובדן הקשר גרם לה להרגיש פחד ובדידות.
קראו עוד:
אבל אחרי כמה "שיחות הצלה" חזר הקשר להיות מצוין כפי שהיה בעבר, והסיפור האישי שלה על ריחוק ועל קרבה נכלל במהדורה עדכנית לספרה שיצא לאור לפני כמה שנים ועסק במיניות, Come As You Are: The Surprising New Science That Will Transform Your Sex Life ("בואי/תגמרי כמו שאת: המדע החדש והמפתיע שישנה את חיי המין שלך מהקצה אל הקצה", בתרגום חופשי. באנגלית המילה Come משמשת בסלנג לאורגזמה, כך שיש כאן כפל משמעות).
המהדורה החדשה, שיצאה לאור לפני כמה חודשים בארצות הברית, הפכה לרב־מכר שנמכר במאות אלפי עותקים ומדורג בראש רשימת רבי־המכר של "הניו יורק טיימס" ואמזון. הספר, שמסכם מחקרים חדשניים ומפריך מיתוסים רבים בכל הקשור למיניות ולזוגיות ביחסים ארוכי טווח, זכה לשבחים רבים, וזוגות רבים סיפרו שהוא שינה את חיי המין שלהם לטובה מהקצה אל הקצה, בדיוק כמו שד"ר נגוסקי מבטיחה בכותרת שלה.
אז מה הסוד? ד"ר נגוסקי טוענת בספר שבמחקרים שלה היא גילתה שיש דפוסי התנהגות משותפים לזוגות שהתשוקה ביניהם לא דועכת עם השנים. אותם זוגות עושים זאת באופן אינטואיטיבי, אבל היא חקרה את העניין לעומק וגילתה מה הם עושים באופן שונה שמבדיל אותם מזוגות רבים שיחסיהם בינוניים ולא מספקים, או כאלה שמסתיימים בפרידה ובגירושים. "זוגות שנשארים ביחד שנים רבות עושים את הדברים אחרת", היא כותבת, "והבשורות הטובות הן שכל זוג יכול לאמץ את הגישה הזאת שתגרום לזוגיות להיות מלאה בתשוקה ואהבה גם כעבור שנים רבות ביחד". הנה כמה מהסודות של הזוגות האלה שמצליחים לשמר את התשוקה ההדדית לאורך שנים.
1 | הם מתגברים על "קיפודים"
ד"ר נגוסקי כותבת שהיא מזהה את הזוגות שיש להם "הרבה קיפודים" ביחסים ברגע שהם נכנסים לחדר הטיפולים בקליניקה שלה. כשזוג עם יחסים קיפודיים נכנס לחדר, אפשר לחוש במתח הרב ביניהם שמתבטא במבטים עוינים ובמרחק הפיזי. ניכר שהם לא מסוגלים לשבת זה ליד זה ובוחרים להיות הכי מרוחקים שרק אפשר. "הרווח הפיזי בין בני הזוג אינו ריק", היא כותבת. "הוא מלא בשבועות ובחודשים של מריבות וביקורת בלתי פוסקת זה על זה בנושאים רבים".
"הקיפודים" הם כל אותן מחלוקות ומריבות בין בני זוג בנושאים שכיחים: כסף, מטלות הבית, חינוך, משפחה. הרבה פעמים מדובר בהתחשבנות ובאמונות שבן/בת הזוג לא מקשיב/ה ולא פנוי/ה או שהיחסים אינם שוויוניים. יחסים עם הרבה קיפודים הופכים את החיים בשניים לדוקרניים מאוד. בני הזוג הופכים להיות מנוכרים זה כלפי זה, הם "דוקרים" זה את זה, נפגעים וכועסים. היחסים במצב כזה הולכים ומידרדרים, ובאיזשהו שלב - תלוי במידת הטולרנטיות של בני הזוג - היחסים נעשים כה גרועים, שאין מנוס אלא להיפרד.
מה עושים במצב כזה? ד"ר נגוסקי אומרת שזה בדיוק מה שקרה לה ביחסים עם בן הזוג שלה. אבל בניגוד לזוגות שהמרירות והכעסים ביניהם ממשיכים, הם פתרו את הבעיות וחזרו להיות החברים הכי טובים. "הבעיה של זוגות רבים היא שהם לא מודעים לכך שאין זוגיות בלי רגשות קשים, פגיעות וחוסר שביעות רצון מהמעשים של בן או בת הזוג", היא מסבירה. "אף אחד לא מלמד אותנו את השיעור החשוב הזה שכל זוג צריך לדעת. ההבדל בין בני זוג שממשיכים להיות חברים ולקיים מגע פיזי גם אחרי שנים רבות הוא היכולת שלהם להתגבר על הקיפודים ביחסים". אבל קודם צריך להכיר לדבריה בכך שקיפודים הם חלק מהחיים בזוג. יש אנשים שמאמינים שבזוגיות אחרת לא יהיו להם קיפודים, אבל המציאות שונה לחלוטין. ביחסים קרובים תמיד יהיו קיפודים, ובני זוג צריכים לדעת לקבל זאת. המשמעות היא לדעת שבן או בת הזוג יעשו דברים שאנחנו לא מסכימים איתם, לא תמיד יתחשבו בנו ולא תמיד יהיו פנויים אלינו. הם לא תמיד יהיו הוגנים איתנו, אבל כשיש יכולת לדבר ולפתור את הבעיות בלי להאשים זה את זה, היחסים חוזרים למסלול של אהבה וחברות.
הסוד להתמודדות עם "קיפודים" ביחסים: "חיבה ואדיבות זו הנוסחה שתמיד עובדת", חורצת ד"ר נגוסקי, "לנסות להבין כמה שיותר את בן או בת הזוג, לשים את עצמנו בנעליים של בני הזוג ולהיות אדיבים כלפיהם. לא לחנך אותם ולגרום להם לכעס וטינה. הרעיון הוא תמיד למצוא את הדרך זה לזה בחזרה, לשמור על הקשר ולא לוותר עליו". במקרה האישי שלה החליטו היא ובן זוגה שהקשר יקר להם ושווה להם להשקיע בו. "בתקופה הקשה והעמוסה שהייתה לי", היא כותבת, "בן הזוג שלי היה שם בשבילי למרות שאני לא הייתי שם בשבילו. היה לנו ברור שהקשר חשוב לנו ואנחנו מוכנים להתאמץ כדי להחזיר את המצב לקדמותו. וזה בדיוק מה שאני ממליצה לזוגות לעשות - לא להתחשבן כל כך הרבה ולנהל פנקסנות אינסופית של 'אתה עשית ככה' ו'אני עשיתי ככה', אלא להיות מלאי חיבה ואדיבות לבני הזוג. זה ישתלם בהמשך".
2 | הם מבינים שיש משיכה ספונטנית ושיש משיכה תגובתית
כולנו גדלנו על רעיון המשיכה הספונטנית. ככה זה עובד בסדרות ובסרטים. זוג נפגש, מסתער זה על זה בתשוקה אינסופית, מתנשק בלהט ומוריד את הבגדים בפראות מתוך רצון עז להגיע לחיבור פיזי מושלם. במציאות מה שקורה אחרי תקופה ארוכה של ביחד הוא שיש בן זוג אחד (בדרך כלל הגבר, אבל לא בהכרח) שרוצה לקיים יחסי מין כי הוא נתקף בתשוקה ספונטנית. הוא מלא בתשוקה, מגיע הביתה, פוגש בבת הזוג שוכבת על הספה בסלון וקוראת ספר. כשהוא שואל אותה אם היא רוצה סקס, היא עונה לו: מההה? היא נמצאת בעולם אחר לגמרי ובכלל לא בעניין.
"מכיוון שהחברה מחנכת אותנו שרק התשוקה הספונטנית מקובלת, אנשים רבים (בעיקר נשים) מרגישים שמשהו בהם פגום. אבל דרך המשיכה של נשים קצת שונה ונחשבת למשיכה תגובתית"
4 צפייה בגלריה
יש נשים וגברים שאף פעם לא מרגישים משיכה ספונטנית, וצריך לקבל את זה
( צילום: shutterstock)
"ההבדלים ברמת הנכונות וברצון לקיים יחסי מין הם הבעיה הנפוצה ביותר בקרב זוגות", מסבירה ד"ר נגוסקי, "והשאלה שלהם היא איך לגשר על הפער הזה. אבל הפער לא באמת קיים במציאות. יש נשים וגברים שאף פעם לא מרגישים משיכה ספונטנית, וצריך לקבל את זה, בדיוק כמו שיש אנשים עם טעם שונה באוכל או באופנה. מכיוון שהחברה מחנכת אותנו שרק התשוקה הספונטנית מקובלת, אנשים רבים (בעיקר נשים) מרגישים שמשהו לא תקין אצלם, שמשהו בהם פגום. לעתים גם בני הזוג מאמינים באיזשהו שלב שמשהו בבן או בבת הזוג שלהם פגום רק כי אינו נתקף כמוהם בתשוקה ספונטנית - כמו בסרטים - ומעוניין לקיים יחסי מין".
המחקרים הראשוניים על מיניות האדם אימצו את דרך המשיכה הספונטנית כאידיאל למרות שהיא מתאימה יותר לגברים מאשר לנשים. דרך המשיכה של נשים קצת שונה ונחשבת למשיכה תגובתית. זה אומר שנשים יכולות להרגיש משיכה ספונטנית כמו גברים, אבל זה נדיר יותר. לדברי ד"ר נגוסקי, משיכה תגובתית מזכירה הזמנה למסיבה. חבר טוב מזמין אותך למסיבה. אתה מסכים, כי הוא חבר טוב. ואז, כשהמועד מגיע, אתה מתחיל להתחרט קצת שהסכמת. אתה חושב שאולי תהיה עייף, ושצריך לקחת בייביסיטר ולנסוע לא מעט. אבל חבר זה חבר, ואתה מתלבש ומגיע למסיבה. בסופה של המסיבה אתה מגלה שנהנית ממש. זו משיכה תגובתית. העובדה שזה לא קרה כמו בסרטים ולא קפצת משמחה כשהגיעה ההזמנה למסיבה לא אומרת שאתה לא "נמשך" למסיבה.
הסוד לגישור על הפער בין התשוקה הספונטנית לתשוקה התגובתית: בן הזוג שחש בתשוקה הספונטנית אומר לבן הזוג שלו: מה דעתך שנתחבק קצת? המטרה איננה יחסי מין אלא הנאה וכיף להיות ביחד. בני הזוג יודעים מראש שייתכן שיהיה סקס, אבל לא בהכרח. כמו הזמנה למסיבה. הם מרוכזים בהנאה המשותפת להיות ביחד. לא משנה איך החיבוקים והעיסויים יסתיימו – עם או בלי סקס – שני בני הזוג נהנים, וזו המטרה העליונה. ד"ר נגוסקי מסבירה שעל פי רוב נשים חוות שילוב כלשהו של שני סוגי התשוקה, ספונטנית ותגובתית, אבל יש גם גברים שחווים בעיקר תשוקה תגובתית. לעתים התשוקה הספונטנית נעלמת עם השנים ומשתנה לתשוקה תגובתית, וזה בסדר גמור. אין צורך לשנות אותה. זוגות שיכולים להתגבר על החובה לקיים יחסי מין ומצליחים לראות יחסי מין בכל מגע נהנים מקרבה רבה ומסיפוק מהיחסים.
3 | הם לא עוסקים במספרים ובהגדרות
רוב הזוגות שטופלו על ידי ד"ר נגוסקי שאלו אותה שאלות שקשורות במספרים ובהגדרות: כמה פעמים בשבוע צריך לקיים יחסי מין? האם הם צריכים לחוות אורגזמה משותפת? האם זה בסדר שהם לא מקיימים יחסי מין הרפתקניים אלא משעממים? האם הם חייבים לגוון את יחסי המין שלהם? כל השאלות האלה – ובעיקר כמה פעמים בשבוע צריך לעשות את זה – לא רלוונטיות למציאות שלנו, פוסקת ד"ר נגוסקי. העיסוק הזה מיותר ופוגע בזוגיות. רוב המומחים מאמינים שהמספרים שמצוטטים בסקרים אנונימיים (פעמיים בשבוע) אינם נכונים. אנשים נוטים לענות "תשובות אופטימיות" או מה שהם היו רוצים שיקרה, אבל בפועל, במציאות, זה לא באמת משנה כמה פעמים בשבוע הם עושים את זה או לא. לטענתה, שאלות המספרים וההגדרות מבטאות שאלה אחת, אחרת לגמרי, והיא – האם אנחנו נורמליים? לאנשים רבים חשוב להיחשב לנורמליים, כי הנורמה בכל הקשור ליחסי מין איננה ידועה. רוב האנשים לא ישאלו את החברים או את קרובי המשפחה כמה פעמים בשבוע הם מקיימים יחסי מין או אם היחסים ביניהם הרפתקניים או משעממים. לאנשים חשוב להיחשב "נורמליים", כי להיות נורמלי זה להיות שייך.
השאלה כמה פעמים בשבוע צריך לעשות את זה אינה רלוונטית למציאות שלנו. לדברי ד"ר נגוסקי, המספרים וההגדרות מבטאים שאלה אחת, אחרת לגמרי, והיא – האם אנחנו נורמליים?
הסוד לשביעות רצון ממינון יחסי המין: למרות הצורך האנושי "להיות נורמלי", רדיפה אחר מספרים של כמה פעמים בשבוע והאכזבה מכך שזה לא דומה ל"נורמה" מובילות לתסכול רב ולחוסר שביעות רצון שגם להם יש השפעה שלילית על המיניות ועל חוסר רצון לקיים יחסי מין. הבעיה עם הרצון להיות "נורמלי" היא שהיא כמעט תמיד גורמת לאנשים להאמין שמשהו לא בסדר אצלם. אנשים אחרים נראים להם "נורמליים" והם "לא נורמליים". "הרעיון שיש דרך אחת 'לעשות את זה נכון' שגוי", קובעת ד"ר נגוסקי. "כשמטופלים שלי שואלים אותי על תדירות יחסי המין וכמה צריך לעשות, אני עונה להם תשובה שלכאורה לא עונה על השאלה: 'כן, אתם נורמליים. אתם נורמליים בהחלט. וזה לא אומר שאתם עושים מה שאנשים אחרים עושים".
4 | הם מפנים זמן מיוחד כדי להיות ביחד
החברים הכי טובים צריכים זמן ביחד. הבסיס לכל יחסי זוגיות הוא חברות ואמון. זה נשמע כמו קלישאה אבל היא אמיתית ונכונה. ד"ר נגוסקי כותבת שהשאלה שבני זוג צריכים לשאול זה את זה היא: האם בן הזוג שלי כאן בשבילי? האם הוא נמצא בשבילי מבחינה רגשית? האם הוא זמין בשבילי? חברות טובה בין בני זוג היא חלק חשוב שצריך להשקיע בו כל הזמן.
הסוד ליחסי חברות ושותפות טובים: זוגות שמרגישים שהמיניות ביניהם לא במיטבה צריכים להחליט ביחד שהם מפנים לכך זמן. זה לא חייב להיות יחסי מין אלא זמן ביחד. המשמעות היא שבזמן הזה הם מחליטים לבחור לבלות ביחד - לא לעבוד, לא לצפות בטלוויזיה, לא לראות חברים, לא לישון ולא לעשות שום דבר אחר. הזמן ביחד יכול להיות מוקדש לישיבה ביחד לשיחה או להתלטף במיטה. חשוב מאוד להחליט ביחד לפנות זמן ופשוט לעשות את זה.
5 | הם מגדירים מראש שהמטרה שלהם ביחסים פיזיים היא הנאה
ד"ר נגוסקי ממליצה לכל הזוגות שחווים פערים בתשוקה המינית להפסיק לקיים יחסי מין למשך חודש ולחשב מסלול מחדש. לפני כל זה היא ממליצה להם לקבל החלטה משותפת ומחייבת – המטרה של כל מגע פיזי היא לא לקיים יחסי מין ולא להגיע לפורקן אלא ליהנות. החלטה כזאת מוציאה את כל המתח מיחסי המין וגורמת לשיפור מיידי ביחסים, כי בני הזוג מתמכרים להנאה הפיזית במגע לא מחייב ולא מלחיץ מבחינה נפשית. בשלב החודש ללא יחסי מין היא ממליצה לזוגות לקיים מגעים שאינם כוללים יחסי מין אלא רק ליטופים והנאה הדדית. לאחר תקופה ללא יחסי מין וקבלת החלטה שהמטרה היא הנאה ואין לחץ לקיום יחסי מין, היחסים נכנסים למסלול חדש ומהנה באמת.
ד"ר נגוסקי ממליצה לכל הזוגות שחווים פערים בתשוקה המינית להפסיק לקיים יחסי מין למשך חודש ולחשב מסלול מחדש. לפני כן היא ממליצה להם לקבל החלטה משותפת ומחייבת – המטרה של כל מגע פיזי היא לא להגיע לפורקן אלא ליהנות
הסוד להנאה מהמגע המשותף: ד"ר נגוסקי מצהירה שמהניסיון הטיפולי שלה השיטה עובדת מצוין כי היא מוציאה את המתח מהיחסים, ההשוואות וההתחשבנות. גם נשים וגם גברים נהנים מאוד ממגע. חשוב שהמגע יהיה הדדי וששני בני הזוג ילטפו וישקיעו במגע כך שבן הזוג שלהם ייהנה. היא מדגישה שאם בכל זאת נכנס מתח כלשהו ודחף לקיים יחסי מין, התרגיל נכשל. לא משנה כמה זמן זה לוקח, המטרה היא אך ורק הנאה ממגע, בלי לחץ או חובה להגיע ליחסי מין.
6 | הם נמנעים מלהיגעל
כולנו גדלנו ושמענו מסרים סותרים על סקס. מהסיבה הזאת רבים מאיתנו חווים אמביוולנטיות בנוגע לסקס, מרגישים שהוא גם דוחה ומגעיל, אבל גם מהנה ומספק. בני זוג רבים לא ממצים הנאה מלאה מיחסי המין ביניהם כי הם חוששים לדבר עם בן או בת הזוג ולספר להם מה הם היו רוצים באמת. הסיבה לכך היא החשש שבן הזוג יגיב בגועל או בהעוויה שעלולה להיות לא נעימה ואף משפילה.
הסוד לפתיחות מינית: ככל שנהיה מודעים יותר למסרים הסותרים על מין, כך יש לנו יכולת בחירה אם להאמין להם. ד"ר נגוסקי ממליצה לבני זוג להחליט יחד שהם נמנעים מהבעת גועל או דחייה כדי שהיחסים יהיו פתוחים וכנים בכל הקשור למיניות.
4 צפייה בגלריה
ככל שבני זוג מצליחים להתגבר על הפער בין החלום למציאות, כך היחסים ישתפרו מאוד בפועל
( צילום: shutterstock)
7 | הם מקבלים את המיניות שלהם כמו שהיא
הדבר החשוב ביותר שבני זוג יכולים לעשות כדי לחוות חיי מין נהדרים הוא לברך על המיניות שלהם כפי שהיא כרגע - גם אם היא לא מה שהם רצו או ציפו שהיא תהיה.
הדבר החשוב ביותר שבני זוג יכולים לעשות כדי לחוות חיי מין נהדרים הוא לברך על המיניות שלהם כפי שהיא כרגע. ככל שבני זוג מצליחים להתגבר על הפער בין החלום למציאות, כך היחסים ישתפרו מאוד בפועל
הסוד לקבלת המיניות: ויתור על סטנדרטים תרבותיים ישנים ומזויפים דורש תהליך מחשבה, אבל ככל שבני זוג מצליחים להתגבר על הפער בין החלום למציאות, כך היחסים ישתפרו מאוד בפועל. לצורך כך צריך לתרגל מיומנות של "אי שיפוט", שגורמת לחופשיות ולהנאה רבה יותר ביחסים.
8 | הם מדברים על חשיבות ועל יתרונות היחסים ביניהם
שיחות שעוסקות בשאלות איך היחסים הזוגיים תרמו לחיי או איך החברות עם בן או בת הזוג שלי השפיעו לטובה חיוניות וחשובות ביותר ליחסים. גם אם בתחילה זה נראה מלאכותי, חשוב מאוד לקיים את השיחות האלה. בשיחות מומלץ לפרט ולדבר בשבחו של בן/בת הזוג – מה ואיך הם עשו לי טוב.
הסוד לשיח חיובי: שיחות כאלה משפרות את היחסים באופן כללי וגם גורמות לבני הזוג "לחזור" זה לזרועות זה, במיוחד אחרי מריבה או תקופה של ריחוק. השיחות על החברות, האמון ההדדי, תחושת הביחד הן רומנטיות וסקסיות מאוד. בדקו יחד איך אתם תורמים זה לזה. הרעיון בשיחות האלה הוא לבחור מחדש ולדבר על הבחירה הזאת ועל היתרונות שלה. בדרך זו היתרונות לא נשכחים או נעלמים בהמולת החיים.
