Fit to Summer עם עינב. הסברים על תוכנית האימונים בסוף הכתבה
(צילום ועריכה: צופן הפקות - כפיר יונסוף וייס)
"האוכל הפרסי הטוב של אמא שלי לא השאיר אותי אדישה". כך מספרת היום עינב יונסוף וייס (39), ילדה טובה ירושלים, בתם של היהלומנים סוזי ועופר יונסוף. "נהניתי מהאוכל, אכלתי בלי בקרה, ולא הרגשתי שאני מעלה ומעלה במשקל ומתחילה לחרוג מהנורמה. אסור לשכוח גם שנולדתי וגדלתי בתקופה שבה לא הייתה כל כך מודעות ולא היה קל לחיות אורח חיים בריא ודל בקלוריות".
בגיל 13, כשהחליטה עם חברות מהכיתה ללבוש תלבושת אחידה לכבוד יום העצמאות, כזו שכללה ג'ינס ליוויס 501 של שנות ה־90 עם חולצה צמודה זוהרת, הפצצה נפלה. "פתאום קלטתי שאין דברים במידות שלי. פתאום הבנתי שאני לא קצת מלאה. עליתי על המשקל ונדהמתי לגלות מספר בן שלוש ספרות: 100. הלכתי עם אמא שלי לעוד ועוד חנויות, ובסוף קניתי את המכנסיים במחלקה של הגברים. עד אותו יום אף אחד לא העיר לי, והמשקל לא היה בכלל משהו שהטריד אותי. אבל הנה, פתאום זה קרה, ובבום. באותם ימים גם לא ממש הבנתי למה לא עובד לי עם בנים. אני הרי חכמה, ספורטיבית ומגניבה כמו כל הבנות, אז למה הם לא רואים אותי? תוסיפו לזה את התחושה של הכבדות, את הקושי לנשום ולנוע, את הכאבים במפרקים ואת הכישלון בשיעורי הספורט באתגרים מסוימים שתסכל אותי כל כך. הבנתי שאני ממש לא רוצה להמשיך כך".
הרזיה בהתאמה אישית
זה השלב שבו היא החליטה לקחת את עצמה בידיים. "אלה היו כמובן ימי טרום גוגל", היא מספרת. "הלכתי לספרייה והתחלתי לקרוא ספרים על תזונה וספורט. החלטתי לחקור את התחום לעומק ולהבין איך כל זה עובד. איך עובדת הפיזיולוגיה של הגוף? מה אני צריכה לדעת? הבנתי שיש דרך ויש מתכון, ואפשר להגיע לתוצאות, וכמו שכשמכינים עוגה ונצמדים להוראות העוגה יוצאת מוצלחת, כך זה עשוי לעבוד אצלי אם אקפיד ואעשה בדיוק מה שמוסבר.
"פתאום הבנתי שאני לא קצת מלאה. עליתי על המשקל ונדהמתי לגלות מספר בן שלוש ספרות: 100. תוסיפו לזה את התחושה של הכבדות, את הקושי לנשום ולנוע, את הכאבים במפרקים ואת הכישלון בשיעורי הספורט"
"החלטתי מה מתאים לי ובניתי לעצמי תפריט ותוכנית אימונים. מעבר לכך שרציתי ליצור מציאות חדשה, הייתה בי הבנה בוגרת שמה שקורה לי ולגופי זה הרבה מעבר ל'האם בנים מתחילים איתי או לא'. כן, זה הטריד אותי, אבל הבנתי שכואב לי בגוף בגלל הגודל שלי, שאני לא מצליחה להגיע ליעדים בשיעורי הספורט בגלל זה. הייתי בסך הכול ילדה, אבל כבר בגיל הזה הצלחתי להגיע לתובנות בריאות שאולי מעשן בן 50 ומשהו מגיע אליהן. פתאום קלטתי שקורים לי דברים לא טובים בגלל הנראות והמצב הפיזי הזה. למדתי הכול מהספרים כי זה מה שהיה, והכול היה בהתאם למה שמתאים דווקא לי, כי שמתי לב לכל הפרטים, לצורה שבה החיים שלי מתנהלים ומה אני צריכה לשנות. וזו תובנה שהולכת איתי עד היום: לכל אחד צריך להתאים מה שהוא צריך. בודקים, חוקרים ומנסים עד שמגיעים למסקנות ונכנסים למסלול".
בתוך כמה חודשים היא הצליחה להשיל 40 קילוגרמים ממשקלה. "כל זה קרה בדיוק בקו התפר שבין שני מוסדות לימוד, ולכן רוב החברים החדשים לא הכירו את עינב של לפני", היא מתארת את התגובות לשינוי, "ומובן שזה פעל לטובתי. הכירו אותי כמו שאני, אחרי השינוי. כל החברים שהכירו אותי לפני לא ממש זיהו אותי ברחוב, מה גם שזו תקופה בחיים שבה ממילא ילדות הופכות לנערות, והשינוי אצלי היה מטורף".
ומה זה עשה לך?
"קודם כול, בזכות השינוי והספורט שהיה חלק בלתי נפרד מהשגרה שלי, התאהבתי בעולם הקסום הזה של הספורט. ידעתי שאני חייבת איזושהי פעילות גופנית. חברה שלי, שהייתה מאוד בעניינים האלה, המליצה על שיעור מחול אירובי במתנ"ס בירושלים. הלכנו ביחד, אני התאהבתי ונשארתי, והיא נעלמה כבר מהשיעור השני. עם הזמן הכרתי גם את המחול המודרני, ומאז לא היה לי יום אחד ללא פעילות גופנית. התחלתי לשלב הליכות. הייתי עושה יום מחול, יום הליכה. הקפתי את השכונה, גמאתי מרחקים. אחרי כל אימון הרגשתי שהלב שלי מתפוצץ מסיפוק, התמכרתי להרגשה הטובה הזאת. באותה תקופה היו קלטות וידיאו של תרגולי כושר של הדוגמניות קלאודיה שיפר וסינדי קרופורד וגם של האתלט הישראלי גלעד ינקלוביץ׳. אני זוכרת שאמא שלי הייתה נכנסת לחדר באמצע אימון ורואה אותי מניפה רגליים למעלה ולא מבינה מה קורה ואיך פתאום נהייתי כזאת פעילה".
שינוי שהשפיע על כל המשפחה
לקח לה שנה לעשות את השינוי, ומאז כבר לא חזרה אחורה. "תמיד פחדתי משינויים שקורים לנו בחיים. ידעתי שיש לי נטייה להשמנה, זו הגנטיקה שלי, וזה תמיד איים וריחף מעליי, הרי לא סתם הגעתי למשקל העודף הזה".
המשפחה הושפעה ממך?
"לגמרי. והכול נותב למקום הנכון. למשל, הזכרתי קודם את האוכל הפרסי. תכל'ס, מדובר באוכל בריא מאוד, מלא בירק, לא שמן. הבנתי שזה עניין של מינונים. הייתי צריכה רק להפחית בכמויות. באותם זמנים לא היו כל התחליפים שיש היום בסופרים. היה צריך רק ללמוד את הכמויות ולהפחית. התחלתי להחדיר בבית את הרוח של הספורט, וכולם, ההורים שלי, שתי האחיות ואחי, מקפידים על ספורט עד היום. עשיתי סחרחורת בבית ברמה שלא היה אפשר להישאר אדישים. הם ראו איזו תשוקה יש לי שם, ורצו גם מזה. זה ממש מה שקרה. כשאני מתאמנת אני נהנית, יש אור שמוקרן החוצה, אני שמה מוזיקה וזה מידבק. זה גם מה שאני עושה עם מתאמנים. זה אור מסוג אחר. זו שליחות".
"לא מנעתי מעצמי שום אוכל מעולם. לא צריך להיות סגפנים. אני אוכלת הכול ורק מקפידה על מינונים. אחרת איך הייתי מחזיקה מעמד עד היום? זו הדרך היחידה - להיות עקביים ולא לחזור לנקודת ההתחלה"
אבל לפני ההתלהבות מהבת המוכשרת שפיצחה את השיטה היו גם חששות. "כשהורים רואים שהבת שלהם משילה כך ממשקלה בגיל ההתבגרות ומתעסקת כל כך הרבה בגוף, זה לפעמים מדליק נורות אדומות", היא מודה. "היו להם רגעים של חשש ודאגה. למשל, כששמו לי אוכל בצלחת ולא אכלתי הכול או הורדתי מראש כמות. אבל הם עשו דבר חשוב: שיתפו איתי פעולה, דיברו איתי, בדקו למה, והבינו מאיזה מקום זה בא. זה השפיע ועשה שינוי לא רק במשפחה הגרעינית שלי, אצל אבא שלי והאחים שלי שהיו מלאים, אלא גם מחוצה לה - אנשים שפגשתי, שאלו והתעניינו, סיפרתי להם מה קרה לי והשארתי עליהם חותם".
כנערה בת עשרה, האם הבנת שעשית מהלך שהוא לא קל לכל אחד?
"הייתי סוּפר-בוגרת. הכול היה מתוך מודעות. כשהייתי בתוך התהליך של עצמי ראיתי רק את עצמי, הייתי חדורת מטרה והייתי מרוכזת בעצמי. לא השוויתי את עצמי לאף אחד אחר. אבל כשהשינוי הושלם וראיתי את ההתעניינות סביבי ואת כל הפידבקים, עיכלתי מה קרה. הבנתי שזה לא עניין של מה בכך ושקרה כאן באמת משהו שהוא 'וואו'. בשלב הזה נכנס בי הפחד לאבד את זה".
בתור נערה, לא היה לך קשה להימנע ממתוקים, מפיתויים?
"לא מנעתי מעצמי שום אוכל מעולם, אין ספק שגם בזכות הספורט. כשיודעים להתאמן טוב, במידה הנכונה, בתרגילים המדויקים, כשיודעים לאיזה דופק צריך להגיע, איזו מנוחה נדרשת בין תרגיל לתרגיל, דברים שמאוד חשובים למקסום האימון, לא צריך להיות סגפנים. אני אוכלת הכול ורק מקפידה על מינונים. אחרת, איך הייתי מחזיקה מעמד עד היום? זו הדרך היחידה להיות עקביים ולא לחזור לנקודת ההתחלה".
בבוקר עורכת דין, בלילה מאמנת כושר
כשהייתה בתיכון התחילה יונסוף וייס להעביר ימי ספורט ועיון מטעם בית הספר וקיבלה ללא הרף מדליות בתחרויות ארציות. לאחר התיכון שירתה שירות לאומי, למדה משפטים, וכשסיימה החלה לעבוד בתחום. "לא ידעתי מה אעשה עם הספורט. הוא נשאר בחיי, ואפילו העבודה הסטודנטיאלית שלי הייתה להעביר אימוני כושר", היא נזכרת בתחילת דרכה המקצועית. "גם כשהתחלתי התמחות עבדתי בסטודיו, והתנאי שלי להתחיל לעבוד במשרד עורכי הדין שהתראיינתי אליו היה שיאפשרו לי לצאת ב־17:00 שלוש פעמים בשבוע כי יש לי שיעורי ספורט".
"עבדתי יום ולילה, בבוקר כעורכת דין ובערב עד הלילה כמאמנת כושר. הייתי יושבת וכותבת תצהיר, ומה שעבר לי בראש זה איך את מפספסת שעה של אימון? הבנתי מה באמת הייעוד שלי בחיים"
את בעלה כפיר, כיום מפיק בטלוויזיה, פגשה לראשונה בלונדון כשהייתה בת 22. היא הייתה שם עם חברה, הוא עבד בחנות, והם התיידדו ויצאו לטיולים לונדוניים ביחד. הקשר התחדש ועבר לפסים רומנטיים רק חמש שנים לאחר מכן, כשהייתה בת 27. "בינתיים עבדתי יום ולילה, בבוקר כעורכת דין ובערב עד הלילה כמאמנת כושר. חוזרת מהעבודה, מחליפה בגדים ומתחילה יום עבודה חדש. עם הזמן הפחתתי משעות העבודה במשפטים, ממש בהדרגה, ורק לפני שנתיים הגעתי לוויתור מלא ומוחלט על התחום, לא מעט בהשפעת היותי בעלת משפחה. כל הזמן נאחזתי עוד קצת ועוד קצת, והרגשתי שגם בשעה־שעתיים שבהן אני עוסקת בתחום, הלב שלי לא במקום שלו. הייתי יושבת וכותבת תצהיר, ומה שעבר לי בראש זה איך את מפספסת שעה של אימון? הבנתי מה באמת הייעוד שלי בחיים".
ואכן, כיום היא מגשימה את הייעוד שלה. יונסוף וייס היא מאמנת כושר אישית, מלווה תהליכי שינוי על ידי אימונים אישיים בסטודיו משלה ובפארקים, ועוסקת רק בזה. "אני יכולה לשבת בפעם הראשונה עם מתאמן במשך שעות, לשאול, לבדוק ולראות מה הכי מתאים לו, וחשוב ביותר - במה הוא הכי יוכל להתמיד. זה קריטי. אנחנו מתאמנים הרבה ליד הים, ותמיד זה נעשה בכיף, בהנאה. זכיתי בכך שאני מצליחה לגעת באנשים ולהעביר אותם שינוי מבפנים כי אחרת זה לא מספיק. אין מצב שלא תתמכרי למה שהספורט גורם לך, בין שזה להיות ובין שזה להרגיש. כשאת מבינה שהעיסוק בספורט מוביל אותך למה שאת רוצה, את לא חווה תסכולים".
יונסוף וייס היא אולי מוסמכת בתחום הספורט ולא בתחום התזונה, אבל היא יודעת דבר או שניים מניסיונה האישי. "ברגע שמבינים את הרעיון, מצליחים להגיע לדיוקים הנכונים, ובשילוב אימון - להשיג את המטרות. השילוב בין השניים כמובן חשוב ביותר", היא אומרת.
את כל זה היא עושה תוך כדי גידול שתי בנות, ליה בת התשע ואלמה בת השש. "בכל אחת מהלידות עליתי המון במשקל. לא חסכתי מעצמי הנאות ופינוקים באוכל, אבל התאמנתי עד החודש התשיעי. אחרי הלידות כבר ידעתי בדיוק איך להתאמן ולאזן את התזונה שלי כדי לחזור למבנה גוף בריא ומאוזן, וכך גם הופרך החשש שליווה אותי כל הנעורים - הנה, החיים מתקדמים, אני מתבגרת, הגוף עובר שינויים ובכל זאת אפשר לשמור על איזון".
ומה את אומרת למי שטוען שהוא לא מתחבר לספורט?
"זה תמיד יהיה מישהו שעדיין לא מצא את הדרך שמתאימה לו. אין מישהו בעולם שלא מסוגל למצוא את הדרך. צריך רק לעבוד על זה, לבדוק, להתנסות, ותמיד יש משהו שמתאים ושמתחברים אליו. יש מיליון וריאציות. אני מאמינה שאני יכולה לעזור לכל אחד, כי האימונים שלי מתאימים לכל אחד ומתבצעים עם או בלי אביזרים, בחוץ או בפנים, ובכל רמה. אין דבר כזה לא מתאים לי ספורט. אני לא מוכנה לקבל אמירה כזאת".
אז אם גם אתם מוכנים לתת לזה צ'אנס, אתם מוזמנים להצטרף ל־Fit to Summer, תוכנית האימונים שהיא בנתה במיוחד בשבילכם.
Fit to Summer עם עינב
למי התוכנית מתאימה: לכולם! נשים, גברים, נערות ונערים בריאים מגיל 18 ומעלה, בכל רמת כושר. אם יש לכם מגבלות בריאותיות או פיזיות כאלה ואחרות, אתם צריכים להיוועץ עם גורם רפואי מוסמך ולקבל לכך אישור.
מטרות התוכנית: חיזוק הגוף, עיצוב הגוף, שריפת שומנים, פיתוח סבולת לב־ריאה (כושר אירובי), חיזוק שרירי הליבה (CORE).
מבנה התוכנית: התוכנית כוללת שישה אימונים ומתפרסת על פני חודשיים. בכל שבוע יעלה סרטון עם אימון הכושר שמיועד לאותו שבוע. את האימון הייעודי יש לבצע באותו שבוע בין פעמיים לשלוש פעמים בשבוע. בשבוע שלאחר מכן, השבוע השני, יעלה סרטון חדש, שאותו יש לבצע באותו האופן וכך חוזר חלילה עד השבוע השישי.
שימו לב: מאחר שהאימון עובד על כל הגוף, אין לבצע את האימון בשני ימים רצופים אלא בהפוגה של יום בין אימון לאימון. בימים שבין האימונים אפשר לבצע התאוששות אקטיבית בעזרת אימוני הליכות להשלמת העבודה וכדי להגיע לתוצאה מיטבית.
מבנה האימון: מדובר באימון HIIT המשלב בתוכו גם תרגילים פונקציונליים המבוצעים כנגד משקל הגוף בלבד.
- משך האימון: 30 דקות
- מספר הסבבים: 3
- זמן כל סבב: 10 דקות
- זמן מנוחה בין סבב לסבב: 1 דקה
אופי האימונים: האימונים בנויים בדרגת קושי הדרגתית עולה. כלומר, האימון הראשון הוא בדרגת קושי קלה, אך האימון השני יהיה מאתגר יותר וכך הלאה עד לאימון השישי. כמו כן, מאחר שמבנה האימון מורכב מסבבים, מדובר באימון מודולרי — אפשר להתחיל אפילו רק בעשר דקות אימון ולהעלות את משך האימון בהדרגה בהתאם לרמת הכושר האישית.
האביזרים הדרושים: אין צורך באביזרי ספורט כלל. כל האימונים בנויים על יצירת התנגדות כנגד משקל הגוף בלבד.
דגשים חשובים לכל אימון: התרגילים אינם בנויים על מספר חזרות אלא מבוצעים בתיחום של זמן, זאת במטרה לאפשר לכל אחד ואחת לעבוד בקצב האישי הנכון והמתאים לו/לה, תוך שמירה על דיוק ביצוע למניעת פציעות מיותרות. לכן אל תמהרו, עדיף שתבצעו נכון את התרגיל גם אם בשל כך תבצעו פחות חזרות במסגרת הזמן הנתונה.
בתרגילי הסקווט והלאנג׳ יש לשים לב לרגישות כזו או אחרת בברכיים ולבצע כפי יכולתכם. והכי חשוב, לא לוותר על המתיחות, גם לפני ביצוע התרגילים וגם אחרי.
מוכנים? חזרו לווידאו בראש העמוד.
(איפור: אורטל כברה)
