שישה שבועות אחרי שילדה את בתה הרביעית, אשלי וקסמן בקשי (36), אשת עסקים בתחום הביוטי והלייף סטייל, בעלת מותג האיפור AWB ומנחה בטלוויזיה, קיבלה אוקיי מרופא הנשים שלה וחזרה להתאמן. "אבל ככל שהתאמנתי יותר, הבטן שלי בלטה יותר". עכשיו היא מספרת על הדיאטות הכושלות ואימוני הכושר שהחריפו את היפרדות שרירי הבטן שלה, משתפת באובססיה שלה לטיפוח וגם מגלה איך המשקל התחיל לנשור ממנה בלי להתאמץ.
קראו עוד:
בהיריון הראשון אכלתי כאילו אין מחר (וגם בשני...)
"בגיל 28 הייתי לראשונה בהיריון. כולם אמרו לי, 'מה שאת אוכלת עכשיו, אחר כך צריך להוריד', אבל זה לא עניין אותי. אכלתי כאילו אין מחר, כי אומרים שאישה בהיריון צריכה לאכול כל מה שמתחשק לה, ועליתי 30 קילו. התנפחתי בגדול, וזה עדיין לא עניין אותי. אחרי הלידה המשקל ירד לאט מאוד, והאמת שגם לא התאמצתי לרדת. אחרי שנה בדיוק נכנסתי שוב להיריון. אמרתי לעצמי: זה הפרק של החיים שלי שבו אני יולדת, ולא חשוב לי עשרה קילו יותר או פחות. ספורט, אגב, תמיד עשיתי".
ניסיתי דיאטות שגרמו לי להיות רעבה ועצובה
"אחרי ההיריון השני החלטתי לחזור קצת לעצמי מבחינת המראה, בלי מחשבה על העניין הבריאותי. תזונאיות שונות בנו לי תפריטים שונים, אבל לא עמדתי בשום תפריט. כאדם שאוהב לאכול, ואוהב מתוק, זה היה קשה מאוד. קיבלתי הנחיות כמו 'תאכלי כל שעתיים־שלוש מעט, בגודל של כף היד', והרגשתי כל הזמן עצבנית, רעבה ועצובה. חשבתי לעצמי: שווה להיות עצובה כדי לרדת עשרה קילו? עדיף שלא אוריד ושלא אהיה עצובה".
5 צפייה בגלריה
נשואה לעידן ואמא לארבעה: ליה (7), ארייה (5), עמנואל (3) וסופיה (2). "הרגשתי כל הזמן עצבנית, רעבה ועצובה"
(מכנסונים, טופ וז'קט: קלווין קליין; צילום: שי יחזקאל סגנון: אייל חג'בי)
חברות אופנה לא רצו לעבוד איתי בגלל המשקל
"היו הרבה הערות מסביב על כך ששמנתי, וזו הייתה בדיוק התקופה שבה הייתה לי פריצת דרך והתפרסמתי. חברות אופנה לא רצו לעבוד איתי, אבל אף פעם לא אמרו לי שאני מלאה אלא טענו בנימוס שאני 'פחות משדרת את מה שהמותג רוצה לשדר'. זה גרם לי לחוסר ביטחון לגבי הגוף שלי. הייתי עסוקה הרבה בלטשטש וגם לא הרגשתי בנוח כשראיתי את עצמי שמנה בטלוויזיה. זה התחיל לחלחל, אבל לא הייתה בי מספיק מוטיבציה כדי לעשות שינוי ממשי".
"היו הרבה הערות מסביב על כך ששמנתי. חברות אופנה לא רצו לעבוד איתי, אבל אף פעם לא אמרו לי שאני מלאה אלא טענו בנימוס שאני 'פחות משדרת את מה שהמותג רוצה לשדר'. זה גרם לי לחוסר ביטחון"
בהיריון השלישי גיליתי שיש לי סוכרת היריון
"בהיריון השלישי, בנוסף לכל הסטרס שהיה לי בגלל אבחון של מום בלב אצל בני (הוא עבר ניתוח בגיל שישה ימים) וההכרעה אם לעשות או לא לעשות הפלה, בשבוע ה־24 גיליתי בבדיקת העמסת הסוכר שיש לי סוכרת היריון. הציעו לי ללכת לדיאטנית של הקופה ולהיות במעקב. כאן כבר הבנתי שאני חייבת לעשות הכל כדי להיצמד להנחיות, כי מדובר בבריאות שלי ושל הילד שלי. ואז, ממש כמו חיילת ממושמעת, עשיתי הכל לפי הספר. זה לא עזר: הסוכר עלה ועלה. הרופא אמר שאם המדדים לא יתאזנו בתוך שבועיים, אצטרך להזריק אינסולין".
אבל אז גיליתי את הדיאטה הקטוגנית והמדדים השתפרו
"פחדתי מאוד מזריקות האינסולין ומתוך ייאוש התחלתי לחפש מידע באינטרנט. תוך כדי שיטוט באתרים התחלתי להבין את השפעת הסוכר על הגוף ואת המנגנון שבו הוא פועל. בשלב מסוים התוודעתי לתזונה הקטוגנית, שמתירה אכילת שומנים אבל מוציאה מהתפריט סוכר מעובד ופחמימות כמעט לחלוטין, מלבד אלה שבירקות, כשהרעיון הוא הפקת אנרגיה משומן ולא מגלוקוז.
"מה שיפה זה שאין לי התעסקות במשקל, אם ירדתי או לא, אלא רק התעסקות במדדים, בבדיקות הדם ובבריאות עצמה. המשקל התחיל לנשור ממני בלי להתאמץ כי חשבתי על הבריאות שלי ותו לא"
"חששתי לעשות שינוי קיצוני ולהתחיל עם התזונה הזאת, אבל הורדתי פחמימות וסוכר לפי התפריט של התזונאית. ידעתי ששווה לי לנסות כי לא היה לי מה להפסיד. עד אז לא הצלחתי לאזן את הסוכר גם עם התפריט הקשוח של הדיאטנית בקופת החולים. ואז ראיתי כי טוב: בתוך שבועיים המדדים לא רק השתפרו אלא גם היו תקינים. זו הייתה הנקודה שבה אמרתי לעצמי: אם לתזונה יש כזו השפעה על הבריאות שלי - יש בזה משהו. התחלתי לקרוא, לראות סרטונים ולהתעניין בתזונה באופן כללי".
5 צפייה בגלריה
היום כל המשפחה אוכלת תזונה דלת פחמימות
(מעיל: קלווין קליין לפקטורי 54, טופ וטייץ: עמנואל, מגפיים: סטיב מאדן; צילום: שי יחזקאל סגנון: אייל חג'בי)
אחרי שסיימתי את ההיריון הרביעי במשקל 86 קילו, נכנסתי חזק לקטוגנית
"רק אחרי הלידה של הבת הרביעית, כששקלתי 86 קילו, הצטברות של עודפים מההריונות הצפופים, התחלתי להקפיד באופן רציני על התזונה הקטוגנית, שבעקבותיה בדיקות הדם שלי השתנו לטובה באופן ניכר. מה שיפה זה שאני לא מתעסקת במשקל, אם ירדתי או לא, אלא רק במדדים, בבדיקות הדם ובבריאות שלי. מה שכן, אחרי שהתחלתי לרדת במשקל הבנתי שהמראה שלי כן הפריע לי. הבנתי ששנים אני לא לובשת מה שאני רוצה באמת. המשקל התחיל לנשור ממני בלי להתאמץ כי חשבתי על הבריאות שלי ותו לא. פתאום כשראיתי את עצמי במראה אמרתי, 'וואו, אני נראית טוב'. היום כל המשפחה אוכלת תזונה דלת פחמימות, ואני לא מכניסה אוכל מעובד הביתה. אין אצלי קטשופ, פטל ועוד שטויות בבית".
"ככל שהתאמנתי יותר, הבטן שלי בלטה יותר. הבנתי שכנראה בלידה השלישית הייתה לי היפרדות של שרירי הבטן (דיאסטזיס רקטי), ואחרי הלידה הרביעית המצב החמיר להיפרדות של שני ס"מ"
חזרתי להתאמן אחרי הלידה אבל הבטן לא ירדה (זהירות, זה מסוכן)
"תמיד עשיתי כושר - הרמת משקולות, אירובי ויוגה. אחרי ההיריון הרביעי, כמו הרבה נשים שרוצות לחזור לעצמן, חיכיתי שישה שבועות, הלכתי לרופא הנשים שיראה שהכל בסדר, קיבלתי אוקיי וחזרתי להתאמן. עפתי על עצמי שאני סוף־סוף חטובה ורזה ושאני מתאמנת. אבל ככל שהתאמנתי יותר, הבטן שלי בלטה יותר. בדיעבד, הבנתי שכנראה בלידה השלישית הייתה לי היפרדות של שרירי הבטן (דיאסטזיס רקטי), ואחרי הלידה הרביעית המצב החמיר להיפרדות של שני ס"מ. לצערי הרב, למאמני הכושר שאליהם הגעתי לא היה שום ניסיון או ידע בבריאות האישה לאחר לידה, והם נתנו לי תרגילים שהיו עלולים לסכן אותי כמו כפיפות בטן, פלאנקים ושכיבות סמיכה. לא נדלקה אצלם נורה אדומה כשאמרתי להם שיש לי כאבי גב.
"חשוב לי להעלות את נושא היפרדות שרירי הבטן למודעות כדי שנשים יידעו לדרוש בדיקה לפני שהן ממהרות לחזור לחדר הכושר. רופא יכול לראות את זה בבדיקה הכי פשוטה, ויש תרגילי פיזיותרפיה שאפשר לבצע"
"שוב חזרתי לגוגל ואז חשדתי שיש לי היפרדות של שרירי הבטן. בהיריון השרירים מתנתקים כדי לפנות מקום לרחם, ולאחר הלידה הם חוזרים למקום בהדרגה, אבל אצל רוב הנשים זה לא חוזר במאה אחוז, ואם עושים תרגילי בטן שמפרידים עוד יותר בין השרירים, זה עלול להיות מסוכן - לגרום לכאבי גב, בעיות ביציבה, כאבי בטן, התפתחות בקעים ובמקרים קיצוניים אף לפגוע בשרירי הנשימה. לעומת זאת, אם מגלים את זה בזמן, יש תרגילי פיזיותרפיה שאפשר לבצע כדי להצר ולצמצם את ההיפרדות. סטטיסטית לכ־75% מהנשים עם שלושה ילדים ומעלה יש היפרדות שרירים, ובמדינה שלנו יש הרבה כאלה".
הבנתי שאין מנוס מניתוח (אז מינפתי)
לפני עשר שנים היה לי גוש שפיר בשד וגם השנה, אז חזרתי למנתח הפלסטי שלי, פרופ' יואב ברנע. בפגישה שאלתי אותו אם ייתכן שהיפרדות שרירים היא הגורם לבטן הבולטת שלי. הוא אבחן את זה במבט אחד ואמר שאין לו ספק. הוא שלח אותי לאולטרסאונד, ושם התגלה שיש לי גם בקע טבורי. אפשר לפנות בעניין גם לכירורג של קופת החולים, אלא ששם נשארת צלקת בכל קו הבטן, ולכן החלטתי שפרופ' ברנע ינתח אותי. ויותר מזה, החלטתי שאם כבר פותחים אותי, אז על הדרך אמתח את העור אחרי מה שהבטן עברה בכל הלידות והשלת המשקל".
הבנתי שחשוב לשתף ברשתות גם בדברים הפחות מושלמים
"בורכתי בפלטפורמה גדולה של מאות אלפי נשים שעוקבות אחריי, ואני משתדלת לשתף את מה שאני עוברת. מאז שעברתי את הניתוח הזה ודיברתי על זה בפומבי ברשתות, כולל תמונות וסרטוני וידאו שתיעדו הכל, גיליתי שהרבה נשים מגבירות את מינון אימוני הכושר בגלל התסכול שהבטן שלהן לא יורדת והן לא מבינות את הנזק ולא מודעות לכך שיש פתרון. חשוב לי להעלות את נושא היפרדות שרירי הבטן למודעות, כדי שנשים יידעו לדרוש בדיקה לפני שהן ממהרות לחזור לחדר הכושר. רופא יכול לראות את זה בבדיקה פשוטה, אפילו בלי אולטרסאונד, ויש תרגילי פיזיותרפיה שאפשר לבצע כדי להצר את ההיפרדות ולצמצם אותה. חשוב לי גם לשתף בהליכים האסתטיים שאני עוברת, כי אני יודעת איך זה מרגיש להסתכל על נשים אחרות ולחשוב 'איך היא נראית ככה מעולה במיוחד אחרי לידות'. בעידן כמו היום של רשתות חברתיות, פוטושופ ופילטרים, הביטחון העצמי שלנו כנשים ברצפה, ואני רוצה להיות מאוד גלויה עם העוקבות שלי, כי אין לי 'גנים טובים'. אני משקיעה בעצמי בספורט, בתזונה ובטיפוח, ועדיין יש דברים שבכל זאת רק ניתוח יכול לעשות".
פיתחתי אובססיה לטיפוח (כן, אני משתמשת ב־200 מוצרים...)
"אני אובססיבית לנושא ברמות. בכל בוקר ובכל ערב אני מקדישה 20 דקות לטיפוח - ניקוי, סרום, מסכה, הכל. אני מגוונת ולא נעולה על חומרים מסוימים ומחליטה עליהם בזכות החומרים הפעילים שאני יודעת שיש בהם. יש לי 200 מוצרים שבכולם אני משתמשת. כן, אני קיצונית בעניין הזה".
הבנתי שהעיסוק במשקל לא מוביל לשום מקום
"אם שמים פוקוס ודגש על אוכל נקי ובריא יותר, המשקל יורד עם הרבה פחות מאמץ. זה קורה לבד. המחשבה להוריד במשקל בגלל מראה לא סיפקה לי מוטיבציה להקפיד על תזונה שעושה לי דיכאון. גיליתי שתזונה זה דבר מאוד אינדיבידואלי, צריך להתחשב גם באופי וגם בגוף. וכשאני אומרת שמצאתי תזונה טובה, אני לא אומרת שזה טוב לכולם. היום אני כל כך מחוברת לגוף שלי ולעצמי, שאני מבינה שזה טוב לי".
5 צפייה בגלריה
אובססיבית לטיפוח
(ז'קט: אמריקן וינטג', סוויטשירט: קיארה פראני, בגד גוף: זארה, צילום: שי יחזקאל סגנון: אייל חג'בי)
למדתי שהכי טוב לאזן ולא להיות קיצונית בתזונה
"אני לא טיפוס שימלא את התיקים באוכל מוכן מראש. בתזונה שלי יש שילוב של צומות של 8־16 וזה מתאים לי. אני יודעת ליהנות פעם בכמה זמן ממשהו מתוק, למשל בנסיעות לחו"ל, ואני לא מאה אחוז קטוגנית. לא צריך להיות פנאטיים, זה גם משהו שמנחה אותי. למדתי לאכול בחוץ רק במקומות שבהם מתאפשר מה שמותר לי, דגים, בשרים, ושקפה אפשר לשתות בלי חלב, ושעדיף לאכול בבית. מה שיפה זה שהגוף נקי ואפשר לנטר ולהבין מה עושה לי טוב ומה לא. מאז שאני אוכלת נכון, הכל השתפר - המוח חד, אני באנרגיה וחיונית".
התחלתי ללמוד תזונה (אבל חולמת להיות מנתחת)
"בתקופה הזאת אני עדיין מתאוששת מהניתוח וחוזרת לספורט לאט מאוד ובהדרגה. אני נמצאת כרגע בסדרת טיפולי פיזיותרפיה כדי לחזק את שרירי הבטן, וכשאחזור להתאמן בצורה מלאה אהיה מוכנה לזה כמו שצריך. אני מאוד אוהבת אנטומיה, וביקשתי מהרופא שיצלם תמונות מהניתוח. כרגע אני לומדת תזונה, אבל אם הייתי יכולה לחזור לגיל 18, הייתי לומדת להיות רופאה מנתחת".
איפור: עדי סולומון /// שיער: ליאור גבריאלוב
