מה הדבר הראשון שאתה עושה על הבוקר?
"חייבים להגיד את האמת? טוב נו, מציץ בסלולרי".
מה נמצא ברשימת ההרגלים הטובים שלך?
"אני אדם של הרגלים ותבניות. זה לפעמים טוב ולפעמים קצת מעצבן אותי, ובעיקר את סביבתי. למשל, אני אוהב לחזור לחופשות במקומות שכבר הייתי בהם, למסעדות שאני אוהב ובכלל – אני אוהב מסורות. האם ההרגלים האלה טובים? בחלקם כן – אבל אני נאבק גם לשמור על גמישות וראש כפתוח ולנסות מדי פעם דברים חדשים".
עצת הזהב שלך למטופלים: "לא משנה כמה עמוק הבור וכמה הכול נראה שחור – תמיד יש תקווה, תמיד אפשר לפנות לעזרה"
הרגל רע שתשמח להיפטר ממנו?
"להיות מחובר כל הזמן. ובנימה רצינית, אני חושב שהמוח האנושי לא מספיק להסתגל לשינויים המהירים שניחתים עליו, ולדעתי הזינוק בשיעורי התחלואה הנפשית בקרב צעירים מוסבר לפחות בחלקו בריבוי הגירויים שהטכנולוגיה מפציצה אותנו בהם. אף על פי שהתמכרות לאינטרנט עדיין אינה מוגדרת כהפרעה נפשית באורח רשמי, הרי שרבים מאנשי המקצוע סבורים שהיא הפרעה לכל דבר. אני אישית לא בטוח שאני לא מכור לסלולרי ועובד קשה כדי לנסות להיות קצת מנותק".
האם יש משהו שאתה ממליץ למטופלים אבל לא מיישם בעצמך בבחינת הסנדלר הולך יחף?
"אוי, הרשימה הזאת ארוכה מאוד, אבל ההמלצה שאני הכי לא מיישם היא לעשות ספורט. כל המחקרים קובעים עד כמה הספורט טוב לגוף ולנפש, אבל אני עדיין מחכה למחקר שמוכיח שרביצה על ספה במזגן בריאה יותר".
מה אתה אומר למטופל שלא מצליח ליישם את ההמלצות שלך?
"שהוא ממש מוזמן לצפצף על ההמלצות שלי, הרי הן רק בגדר המלצות. בסופו של דבר כל מטופל צריך למצוא את הדרך שלו, זו שמתאימה עבורו".
השאלה הכי נפוצה שאתה נשאל על ידי מטופלים?
"'זה לכל החיים, התרופות?'. אגב, התשובה פעמים רבות היא 'לא!'. ולאלה שכן צריכים ליטול תרופות באורח כרוני, דוגמת חולים בסכיזופרניה, בדיכאון חוזר או בהפרעה דו־קוטבית, אני אומר: מה זה משנה כל כך אם זה מעניק לכם איכות חיים ותפקוד? האם חולי סוכרת או לחץ דם לא זקוקים גם הם לטיפול יומי? מה ההבדל?".
המשפט הכי אופטימי שאתה אומר למטופלים?
"'ברור שאפשר לצאת מזה'. אני חושב שהמשפט הזה נכון אפילו במקרים הקשים ביותר. כן, אפילו אובדנות היא חוויה אמביוולנטית, ואנו יודעים שגם אנשים שמנסים לפגוע בעצמם וניצלים – לרוב ישמחו בהמשך חייהם שהם לא הצליחו בתוכניתם למות".
"ההמלצה שאני הכי לא מיישם היא לעשות ספורט. כל המחקרים קובעים עד כמה הספורט טוב לגוף ולנפש, אבל אני עדיין מחכה למחקר שמוכיח שרביצה על ספה במזגן בריאה יותר"
הרגל שאימצת מהיום שבו התחלת לעסוק בתחום ההתמחות שלך?
"לנסות להקשיב יותר ולדבר פחות. זה מצליח לי רק חלקית. בייחוד בעבודה שלי חשוב להקשיב ולא לקפוץ למסקנות מהירות. זה, אגב, מה שאמי הייתה תמיד אומרת לי: תקשיב למטופלים שלך, הם יודעים יותר טוב ממך".
איך אתה מטפל בעצמך בעת הצורך?
"טיפול פסיכולוגי, זה חשוב גם למטפל, וחפירה מתמדת לכל הסובבים".
מה הדבר הכי חשוב לשמירה על הבריאות בעיניך?
"קשרים חברתיים. לא טוב היות האדם לבדו. עוד לפני משבר הקורונה, וביתר שאת לאחריו, למדנו לדעת עד כמה ריחוק חברתי ובדידות מזיקים לגוף ולנפש - מירידה בתפקוד מערכת החיסון ועד התגברות חרדה, דכדוך והפרעות שינה. כמעט אין מצב שלא מוחמר בעקבות ניתוק חברתי".
עוד על הרגלים:
מה הדבר הראשון שאת עושה על הבוקר?
"שותה כוס מים ויוצאת לפעילות גופנית, בדרך כלל ריצה בחוץ בטבע".
מה נמצא ברשימת ההרגלים הטובים שלך?
"פעילות שמובילה את הגוף להפרשה של הורמונים שעושים טוב, מעלים את רמת האנרגיה ומשפרים את מצב הרוח (כמו אנדורפינים, אוקסיטוצין, דופמין, סרוטונין). ברשימה הזאת נמצאים ריצת הבוקר ושני אימוני כוח, שבנוסף מעלים גם את מסת השריר ואת היציבות המפרקית. בדרך כלל אני משלבת את הפעילות עם מוזיקה, שגם תורמת לשחרור הסרוטונין. עם זאת, יש ימים שאני רצה ללא מוזיקה, מתוך רצון לשקט, כמו מדיטציה והתכנסות. ברגעים האלה אני מגיעה לחידוד המחשבות ואף עולים לי רעיונות חדשים ויצירתיים".
עצת הזהב שלך למטופלים: "Exercise is Medicine - פעילות גופנית היא רפואה"
הרגל רע שתשמחי להיפטר ממנו?
"אני מעמיסה על עצמי יותר מדי משימות יומיות במסגרת העבודה. הייתי שמחה לפנות לעצמי יותר זמן כדי לבלות עם ילדיי ולטייל בארץ ובעולם".
משהו שאת ממליצה למטופלים אבל לא מיישמת בעצמך בבחינת הסנדלרית הולכת יחפה?
"אני לא תמיד מצליחה להיערך נכון לימים שבהם אני מבלה הרבה בדרכים. למשל, להכין מראש ארוחה טובה ואיכותית במקום לקנות ארוחות מוכנות בחוץ".
מה את אומרת למטופלים שלא מצליחים ליישם חלק מההמלצות?
"שמה שמשפיע על גופנו הוא לא אם מעדנו פה ושם בתזונה או בכושר אלא מה קורה במצטבר, איך אנחנו מתנהלים רוב הזמן. לכל אחד יש ימים גרועים שבהם אולי ויתרנו על הכושר או שהפרזנו באכילה. זה קורה. צריך לדעת לקבל את זה ולהמשיך הלאה".
ד"ר דנה אדלר: "מה שמשפיע על גופנו הוא לא אם מעדנו פה ושם בתזונה או בכושר, אלא מה קורה במצטבר. לכל אחד יש ימים גרועים. זה קורה. צריך לדעת לקבל את זה ולהמשיך הלאה"
השאלה הכי נפוצה שאת נשאלת על ידי המטופלים שלך?
"'איך את מספיקה להכניס פעילות במהלך השבוע?'. אני משיבה להם שפעילות גופנית היא חלק מהרוטינה, בדיוק כמו אכילה, שתייה ושינה. כשהופכים את האימון לחוויה חיובית ומתגמלת, כמו למשל לבצע אותה עם אנשים שאוהבים, היא הופכת להיות אפילו פעילות שמצפים לה".
המשפט הכי אופטימי שאת אומרת להם?
"החיים הם כמו רכיבה על אופניים. כדי לשמור על איזון, חייבים להמשיך לנוע" (אלברט איינשטיין).
מה הדבר הראשון שאתה עושה על הבוקר?
"שותה אספרסו ושתי כוסות מים עם תוספי הבוקר שלי: אבקת קריאטין מונוהידרט – התוסף הכי נחקר והכי יעיל בתמיכה בפעילות גופנית; NMN – תוסף חדש יחסית שמשפר את רמת האנרגיה בגוף; אבקת קורדיספס, שמשפרת את האנרגיה והיכולת הגופנית; וג'ינסנג – צמח ריפוי ואנטי אייג'ינג.
מה נמצא ברשימת ההרגלים הטובים שלך?
"תרגול נשימה יומי, תרגול מדיטציה עם דמיון מודרך והכרת תודה כל יום. אני גם עושה כל יום תרגול ששומר על כושר בסיסי ועיצוב הגוף בצורה מדהימה ופשוטה וכולל שלושה תרגילים שלא נתונים למשא ומתן: תלייה על מתח, קפיצות במקום וסקווטים, וגם מנגן בפסנתר כל יום ולומד יצירות בעל פה. מעבר לאלה, לפחות ארבע פעמים בשבוע אני עושה סאונה ואמבטיות קרח".
עצת הזהב שלך למטופלים: "אנחנו לא מפסיקים לשחק כי אנחנו מזדקנים, אנחנו מזדקנים כי אנחנו מפסיקים לשחק"
הרגל רע שתשמח להיפטר ממנו?
"אכילת מתוק. אני רוצה שיתייחסו לג'אנק מתוק כמו שמתייחסים להרואין, שזה יהפוך למשהו פלילי עם עונשי מאסר ארוכים וקנסות כבדים. עד שזה יקרה, נמשיך במאבק האבוד מראש עם הפחמימה הריקה".
משהו שאתה ממליץ למטופלים אבל לא מיישם בעצמך בבחינת הסנדלר הולך יחף?
"אני ממליץ לכל מי שמתייעץ איתי על גלישה וסקייטבורד לא להתחיל עם זה כי מדובר בתחביבים מסוכנים מאוד ולא פרקטיים".
השאלה הכי נפוצה שאתה נשאל על ידי מטופלים?
"זה יעבור?".
המשפט הכי אופטימי שאתה אומר למטופלים?
"זה בטוח יעבור! אם כי זו לא תשובה גורפת לכל המקרים".
הרגל שאימצת לעצמך מהיום שבו התחלת לעסוק בתחום ההתמחות שלך?
"נטילת קולגן וחומצה היאלורונית כל יום לטיפוח ולשמירה על רקמת החיבור, שמצויה בין השאר בסחוסים, בגידים, בעצמות, בעור - כל מה שתומך ביציבה טובה ובלכידות מבנית של השלד".
ד"ר מיכאל הרלינג: "בריאות נסמכת על הרבה מרכיבים. המרכיב שבו אנחנו שולטים מבוסס רק על הרגלים יומיים מועילים"
השלם את המשפט: כשפוגשים אותי, אני רוצה שאנשים ילמדו...
"שאין תחליף לצניעות ולרגישות לסבל של הזולת".
איך אתה מטפל בעצמך בעת הצורך?
"הולך לחברי הטוב ד"ר רענן הרץ לטיפול בדיקור סיני. עד היום זה הספיק לי".
הדבר הכי חשוב לשמירה על הבריאות בעיניך?
"הרגלים, הרגלים, הרגלים - בייחוד ההרגל לחבק את בני המשפחה כל יום. בריאות נסמכת על הרבה מרכיבים - המרכיב שבו אנחנו שולטים, לעומת גנים, מזג אוויר, מלחמות, מבוסס רק על הרגלים יומיים מועילים. אחד מיסודות הבריאות החשובים, אם לא הכי חשוב, הוא הקשרים החברתיים והמשפחתיים שלנו".
מה הדבר הראשון שאת עושה על הבוקר?
"אני קמה מוקדם ב־04:45, שותה קפה ויוצאת להליכה עם הכלבות. לאחר מכן מכינה סנדוויצ'ים לשלוש הבנות, כולל פתק יומי מאמא. בשעה 06:00 יוצאת לקליניקה".
מה נמצא ברשימת ההרגלים הטובים שלך?
"הקפדה על תזונה בריאה, מתוך הבנה ברורה שלשומן, ובעיקר שומן בטני, יש השלכות מזיקות על הבריאות הרבה יותר ממה שנדמה לנו. בנוסף, אימוני כוח והליכות, הקפדה על שעות שינה, ואת הנפש אני מתחזקת בבילוי עם המשפחה שלי".
הרגל רע שתשמחי להיפטר ממנו?
"התמכרות לנייד - מכשיר קטן שמצד אחד יש בתוכו שפע בלתי נגמר של דברים מעולים, אבל מצד שני הוא ממכר מאוד".
משהו שאת ממליצה למטופלים אבל לא מיישמת בעצמך בבחינת הסנדלרית הולכת יחפה?
"אין כזה. אני ממליצה על דברים ריאליים לחלוטין. אם בכל זאת אתאמץ לחשוב, אז אולי אני יכולה להתאמן יותר".
השאלה הכי נפוצה שאת נשאלת על ידי מטופלים?
"'זה יעבור?', 'זה לתמיד?', 'איך אפשר לתקן בלי ניתוח?', 'תוך כמה זמן זה יעבור?'".
עצת הזהב שלך למטופלים: "בחרו מטפל/ת שמסתכלים לכם בעיניים, שמוכנים לרוץ איתכם, שלא עובדים בשיטת הסרט הנע, שלמדו ידע רלוונטי, שנלחמים איתכם על בריאותכם"
המשפט הכי אופטימי שאת אומרת למטופלים שלך?
"אני איתך עד להחלמה. צעד אחרי צעד אנחנו יוצאים מזה, ואני פה בשבילך כמה שרק תרצה".
השלימי את המשפט: כשפוגשים אותי, אני רוצה שאנשים ילמדו...
"שהטיפול באדם אינו דומה למוסך של חלקי חילוף. לכל מפרק כואב מחובר אדם שסובל. והרבה לפני שאני מבינה ממה הוא סובל חשוב לי שהוא יידע שאני רואה אותו, מקשיבה לו ואנסה בכל מאודי לעזור לו להשתקם".
עירית סמילנסקי: "אין משהו שאני ממליצה למטופלים ולא מיישמת בעצמי. אני ממליצה על דברים ריאליים לחלוטין. אם בכל זאת אתאמץ לחשוב אז אולי אני יכולה להתאמן יותר"
הרגל שאימצת לעצמך מיום שהתחלת לעסוק בפיזיותרפיה?
"ענווה מקצועית והתעדכנות. אני מתעדכנת מקצועית על בסיס יומי ולעולם לא נחה על זרי הדפנה או מתבססת רק על ידע ישן".
איך את מטפלת בעצמך בעת הצורך?
"הרגלים בריאים של תזונה, שינה, כושר והקפדה על זמן איכות עם הקרובים אליי, ואם בכל זאת כואב - נמצא לצדי הצוות הכי טוב שיטפל בי".
מה הדבר הכי חשוב לשמירה על הבריאות בעינייך?
"גוף־נפש, נפש־גוף - להקפיד על שני אלה מאוד. הכי קל לי להקפיד על שעות שינה. הכי קשה לי לאורך זמן להקפיד על תזונה וכושר. אבל יש מחקרים שמראים שאם רק נשתפר במרכיב אחד, כבר הרווחנו מתנה לבריאות שלנו. כך גם מבחינת הנפש".
מה הדבר הראשון שאת עושה על הבוקר?
"יוצאת להליכת בוקר של 45 דקות".
מה נמצא ברשימת ההרגלים הטובים שלך?
"הליכה יומית, משתדלת להמעיט בפחמימות (אני חולת צליאק מילדות, אז מלכתחילה יש מבחר מוגבל) ומקפידה על שעות שינה קבועות. בנוסף, פעילות חברתית רבה - אני יו"רית קהילה יהודית קונסרבטיבית בעיר ומתנדבת בקו החם של עמותה מסוימת, ויש לי גם עיסוקי פנאי משמעותיים כמו קריאת ספרים ומילוי תשחצים".
הרגל רע שתשמחי להיפטר ממנו?
"אני לא שותה מספיק מים".
עצת הזהב שלך למטופלים: "דמנציה ואלצהיימר הם מסע מ־Doing ל־Being. תמיד יש מה לעשות, ונוכחות שקטה גם היא עשייה, גם כשאין יכולת לתקשר במילים. למשל, לשבת עם המטופל, להחזיק ידיים, להאזין יחד למוזיקה ולזמזם. הרגש קיים עד סוף החיים, והאנרגיה שאנו משדרים לחולה היא משמעותית גם כשנדמה שההכרה מנותקת"
משהו שאת ממליצה למטופלים אבל לא מיישמת בעצמך בבחינת הסנדלרית הולכת יחפה?
"ללמוד לעשות 'שחור ופתור' (סוג של משחק חשיבה למילוי משטחים לפי ספירת משבצות בשיטה מסוימת) שמופיע בעיתון ומהווה אמצעי לגרייה מוחית. כבר שלוש שנים שאני מנסה לשכנע את עצמי ללמוד את זה".
מה את אומרת למטופלייך (או לילדיהם שמלווים אותם) כשהם לא מצליחים ליישם את ההמלצות?
"ההמלצות שלי הן פעמים רבות נוגדות אינטואיציה ודורשות שינוי מחשבתי משמעותי. למשל, אדם עם דמנציה שלובש כמה ימים בגד מלוכלך. אני מציעה למטפל/ת להיות פעיל, לנצל הזדמנות של רחצה ולהעביר בעצמם את הבגדים שהורדו לסל הכביסה במקום להשתמש בהנחיה מילולית או סתם לכעוס שזה לא נעשה כרגיל".
השאלה הכי נפוצה שאת נשאלת על ידי מטופלים או ילדיהם?
"מילדים של אנשים עם דמנציה: 'זה גנטי?'. מאנשים עם דמנציה: 'אפשר לעשות המתת חסד בארץ?'".
ד"ר דנה פאר: "כבר שלוש שנים שאני מנסה ללמוד לשכנע את עצמי לעשות 'שחור ופתור', סוג של משחק חשיבה שמהווה אמצעי לגרייה מוחית, ואני לא מצליחה"
המשפט הכי אופטימי שאת אומרת להם?
"זה שאין תרופה לדמנציה, לא אומר שאין מה לעשות. נוכל לעשות הרבה לטובת איכות החיים שלכם ושל יקירכם".
השלימי את המשפט: כשפוגשים אותי, אני רוצה שאנשים ילמדו...
"שאפשר להתמודד עם דמנציה או אלצהיימר ולשמור על איכות החיים של המטופל והמטפלים שלו. איכות חיים עבור אדם שסובל מכך זו נינוחות בהתנהלות היומיומית, ללא ציפיות או דרישות מהסביבה ש'יעשה עוד' כדי לשמר את היכולות, ולצד זאת לתת לו עזרה ותמיכה במידה מתאימה כך שיוכל להמשיך להיות מעורב במארג החיים אבל לא להיות מתוסכל ומדוכדך. לדוגמה, שימשיך לשטוף כלים כפי שעשה תמיד, גם אם הם לא נקיים באופן מושלם".
איך את מטפלת בעצמך בעת הצורך?
"נוסעת לנשום אוויר הרים ולחוות תחושת awe (התפעמות), נפגשת עם אנשים משמעותיים וקוראת ספרים, גם רומן רומנטי.
מה הדבר הכי חשוב לשמירה על הבריאות בעינייך?
"שינה טובה".
