1. את המונח טבע בשנת 1969 הפסיכיאטר והגרונטולוג האמריקאי רוברט באטלר
זאת כדי לתאר הנחות שגויות, סטריאוטיפים ואפליה על רקע גיל - כל גיל. באטלר, שגדל על ברכיהם של סבו וסבתו בג'ורג'יה, הופתע מהגישה המזלזלת כלפי קשישים שהפגינו מוריו בבית הספר לרפואה. לימים הקדיש את עבודתו לחייהם ולקידום הצרכים והזכויות של אנשים מבוגרים באמצעות מחקר ועשייה חברתית.
2. הגילנות נוכחת בחיינו בכל מקום
החל בדרך שבה אנחנו תופסים את הגיל שלנו, דרך יחסה של החברה לגילאים מסוימים (למשל בהתבדחות על קשישים, בהערות על נהיגה של אדם מבוגר וכו') ועד למוסדות וארגונים המגבילים הזדמנויות ותמיכה בתקצוב שירותים (כמו בריאות ותעסוקה) לפי גיל.
הסלבס שקוראים תגר על מוסכמות הגיל:
3. גם אנשים צעירים חווים אפליה על רקע של גיל
זאת כאשר דוחים את קבלתם למסגרות שונות כמו לימודים או עבודה מפאת גילם, ובלי שתיערך הבחנה הנוגעת ליכולתם ולתפקודם.
4. בין הסיבות לגילנות: פחד מזקנה
המתבטא ברצון של אנשים צעירים לבדל את עצמם ממה שאנשים קשישים מייצגים בעיניהם. סיבה נוספת היא תחרות על משאבים כלכליים בין האוכלוסייה הצעירה למבוגרת.
5. יש סוגים שונים של גילנות והם קשורים זה לזה:
- גילנות מוסדית מתייחסת לחוקים, לכללים ולנורמות החברתיות, המדיניות והפרקטיקות שמפלות אנשים בשל גילם באופן שיטתי.
- גילנות בינאישית מתייחסת להטיה מטעמי גיל במערכות יחסים בין אנשים. כך, למשל, חוסר כבוד או יחס מתנשא כלפי מבוגרים שיכולים לבוא לידי ביטוי בהתעלמות מעמדתם בעת קבלת החלטות, בפנייה אליהם בשפה פשוטה ובטון מתיילד ועוד.
- גילנות עצמית מבטאת מצב שבו אנשים תופסים את עצמם כמבוגרים ומפנים כלפי עצמם תפיסות גילניות שהם נחשפו אליהן לאורך שנים. זהו מצב מסוכן מאחר שהם מייחסים לגיל כל שינוי לרעה בתפקודם. בעקבות זאת הולכת וגוברת בקרבם הנטייה להימנעות מפעילויות ומצבים שנראים להם כ"לא מתאימים" לגילם (לבוש מסוים, פעילויות פנאי שונות, לימודים, תפקיד בעבודה, זוגיות ועוד).
6. פרדוקס בולט ובלתי הוגן בשוק העבודה מיוחס לגילנות
אנשים משקיעים עשרות שנים מחייהם תוך שהם משכללים את המיומנות המקצועית שלהם, ולבסוף לרוב הם יהיו האחרונים שיקבלו קידום או יופנו להכשרה מקצועית, ויהיו הראשונים שיפוטרו מפאת גילם. כשהם יחפשו מקום עבודה חדש הם עלולים לגלות שמעסיקים מעדיפים מועמדים צעירים יותר.
7. גם המדינה תורמת לאפליה על רקע של גיל
חוק גיל הפרישה (תשס"ד - 2004) מאפשר לכפות פרישה בגיל 67 על נשים ועל גברים כאחד, ללא קשר לרמת כשירותם כעובדים ולהכשרתם. במילים אחרות, המדינה פועלת בצורה גילנית כשהיא קובעת שקריטריון הגיל הוא המדד היחיד להמשך העסקתם.
8. שיעור המועסקים בישראל מהחברה היהודית עומד על 22% בקרב בני 65 ומעלה
ועל 69% בקרב בני 55־64. זאת לעומת שיעור המועסקים בגילים 35־45 שעומד על 85%. אלה נתונים מדאיגים, בעיקר על רקע העלייה בתוחלת החיים הממוצעת בישראל שעומדת כיום על גיל 84 לנשים ו־82 לגברים.
במחקרים נמצא כי אנשים מבוגרים עם דעות חיוביות על הזדקנות מתפקדים טוב יותר בבדיקות שמיעה ובמשימות זיכרון, וכן נוטים פחות לפתח חרדה, דיכאון, הפרעת דחק פוסט טראומתית ומחשבות אובדניות
9. יש הבדלים תרבותיים בתפיסת הגיל
פרופ' בקה לוי מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת ייל ומהחוקרות המובילות בעולם בתחום הגילנות ביקשה לבדוק אם יש הבדלים תרבותיים בתפיסת הגיל. היא ביקשה מהסטודנטים שלה בארצות הברית לצלם קשישים ולאחר מכן לומר חמש מילים שעולות להם בראש לנוכח הצילומים. נמצא שהמילים שחזרו על עצמן הצביעו על תפיסה שלילית של הקשישים - "בדידות", "מחלה", "סניליות", "חולשה", "איטיות”. לעומת זאת, כשביצעה את אותו ניסוי ביפן השתמשו הסטודנטים במונחים חיוביים יותר לתאר קשישים - "חכם", "חובב אופרה", "אדיב", "אוהב ספרים", "הולך הרבה". את ההבדלים התרבותיים בתפיסת הגיל מדגימה פרופ' לוי בספרה Breaking the Age Code ("לשבור את צופן הגיל", בתרגום חופשי).
ספרה של פרופ' בקה לוי, שיצא לפני שנה
10. גם בגיל 80 ו־90 אפשר לפרוח
דוגמה נהדרת לכך היא המשוררת היפנית שיבַּטה טוֹיוֹ (1911־2013) שהחלה לכתוב שירה בעידודו של בנה לאחר שחצתה את גיל 90. בגיל 98 היא הוציאה לאור את ספרה הראשון, שנמכר ביותר ממיליון וחצי עותקים. בישראל יצא ספרה "הבוקר בא תמיד" (הוצאת לוקוס). טויו הלכה לעולמה בגיל 101 בבית אבות בעיר אוצונומיה. גם פרופ' לוי מספקת בספרה דוגמאות על אנשים עם תפיסת גיל חיובית, כאלה שבגיל 80 החלו לרוץ מרתון לראשונה בחייהם, ואפילו מספרת על אישה בת 80 שהפכה לשחיינית מקצועית.
11. אם תאמצו גישה חיובית לזקנה, אתם עשויים להאריך את חייכם ב־7.5 שנים
במחקר שערכה פרופ' לוי ונמשך שני עשורים היא עקבה אחר כ־1,000 משתתפים שהיו מעל גיל 50 בתחילת המחקר. היא מצאה שאלה שראו בחיוב את ההזדקנות הצפויה שלהם חיו 7.5 שנים יותר לעומת אלה שהתפיסות שלהם על גיל היו שליליות. מחקרים נוספים אשררו את הממצאים האלה.
12. גישה חיובית לזקנה תתרום גם לתפקוד שלכם
במחקרים נמצא כי אנשים מבוגרים עם דעות חיוביות על הזדקנות מתפקדים טוב יותר בבדיקות שמיעה ובמשימות זיכרון, וכן נוטים פחות לפתח חרדה, דיכאון, הפרעת דחק פוסט טראומתית ומחשבות אובדניות.
2 צפייה בגלריה
אנשים מבוגרים עם דעות חיוביות על הזדקנות מתפקדים טוב יותר בבדיקות שמיעה ובמשימות זיכרון
(צילום: shutterstock)
13. מה שאתם חושבים היום על זקנים ישפיע על הדרך שבה אתם עצמכם תזדקנו
במחקר אחר של פרופ' לוי, שפורסם בכתב העת Psychology and Aging ב־2015, נמצא שכאשר אנשים מחזיקים בסטריאוטיפים כלפי אנשים מבוגרים, הם עלולים בעצמם לממש את התפיסות האלה בבגרותם ואף ללקות באלצהיימר. הקשר לאלצהיימר עלה לאחר שביצעו החוקרים סריקות מוח למשתתפי המחקר מגיל 68 ולאורך עשור. החוקרים התמקדו בכמה פרמטרים מוחיים הקשורים באלצהיימר, בין היתר נבדקו השינויים שחלו בגודל ההיפוקמפוס, אזור במוח המשתתף בתהליך הזיכרון והניווט. הם מצאו שככל שלאנשים היו יותר דעות שליליות כלפי אנשים מבוגרים בצעירותם, כך ההיפוקמפוס שלהם היה בעל נפח נמוך יותר בזקנתם.
14. כולנו יכולים לשים סוף לגילנות
זאת על ידי שינוי בתפיסה: לראות את האדם כאינדיבידואל ולא את המספר שמייצג את גילו; לתת דגש על הצדדים החיוביים ועל ההזדמנויות הגלומות בגיל; ולצאת נגד כל גורם פוגעני ומפלה אנשים על רקע של גיל.
ייעוץ מקצועי: ד"ר שרון רמר ביאל, ראשת המסלול לייעוץ פרטני למשפחות, התוכנית לתואר שני בלימודי משפחה, המכללה האקדמית תל אביב־יפו
