1. אפקט ההילה הוא סוג של הטיה קוגניטיבית
טעות בחשיבה שבה אנחנו מניחים הנחות שגויות כשאנחנו נתקלים באנשים הבולטים כבעלי תכונה מסוימת ומצמידים להם שורה של תכונות נוספות שאינן בהכרח קשורות אליהם. למעשה מדובר בסוג של סטריאוטיפ. למשל, אם אנחנו רואים ידוען בטלוויזיה, אנחנו יכולים לייחס לו תכונות נוספות כמו חכם, מוכשר, מצחיק, מתוך הנחה שאם הוא מפורסם, הוא כנראה התברך בכל אותן התכונות הטובות שהזכרנו.
2. ההפך מאפקט ההילה הוא אפקט הקרן
והוא מתרחש כאשר אנחנו נחשפים לתכונה שלילית באדם או במוצר מסוים ובעקבות זאת מצמידים לו תכונות שליליות נוספות. למשל, אם אנחנו נתקלים באדם עם עודף משקל משמעותי אנחנו מייחסים לו תכונות כמו עצלנות, חוסר שליטה עצמית, חוסר מודעות וכדומה.
עוד עובדות מרתקות במנטה:
3. את המושג טבע לראשונה הפסיכולוג אדוארד תורנדייק בשנת 1920
זאת כשפרסם מאמר שכותרתו: "השגיאה המתמדת בדירוגים פסיכולוגיים". תורנדייק ביצע ניסוי שבו ביקש מקציני צבא להעריך את החיילים הכפופים להם לפני האינטראקציה איתם, כשהם מתייחסים לקריטריונים של מבנה גוף, אינטליגנציה, מנהיגות ותכונות אופי אחרות. תוצאות הניסוי שלו הראו שכשקצינים נתנו דירוג גבוה למבנה גוף של חייל, הם גם נגררו להעניק לו דירוגים גבוהים יותר בתחומים אחרים גם כשאותו חייל לא היה ראוי להם. אפקט הקרן קיבל גם הוא ביטוי בניסוי, מאחר שדירוג נמוך יותר במבנה הגוף הוביל לדירוגים נמוכים יותר גם בתחומים אחרים שלא בצדק.
4. מקור ההשראה למונח נמצא בציורים מימי הביניים ומתקופת הרנסנס
זמנים שבהם שהיה מקובל לצייר הילה מעל ראשם של אנשים קדושים כדי להאיר את פניהם באור שמימי.
5. יש סיבה לאפקט ההילה: צורך בוודאות
לאחר שקיבלנו רושם ראשוני על אדם, על מוצר או על חוויה מסוימת, באופן לא מודע נחפש מידע שיאשר לנו את הרושם שנוצר אצלנו כי אחרת נהיה במצב של אי ודאות, מה שעלול לייצר אצלנו מתח וחרדה. כדי להתגבר על כך נבצע שיפוט מהיר ונייחס לו תכונות שיכולות להתאים לרושם הראשוני (סטריאוטיפ). בשלב הבא כבר יהיה לנו קשה להשתחרר מהרעיון שאולי ה"מושלם" שאנחנו רואים בדמיוננו שונה בתכלית השינוי מהמציאות.
6. לעתים קרובות אנחנו מצמידים את ההילה לאדם שכבר אינו בין החיים
כוכב הפופ מייקל ג'קסון הוא דוגמה מובהקת לכך. לאחר מותו ב־2009 הציבור התמקד בעיקר בהצלחתו המסחררת ופחות עסק בעננה הכבדה שריחפה מעל ראשו בשל הטרדות מיניות של קטינים.
7. ביומיום אנו פוגשים פעמים רבות באפקט ההילה
מחקרים רבים הראו שכאשר אנחנו רואים מוצר בצבע ירוק, אנחנו נוטים לחשוב שהוא בריא יותר. כך גם כשאנחנו נתקלים במוצר שעל גבי אריזתו מצוינת תכונה שאמורה להיטיב עם הבריאות שלנו, כמו "עתיר סיבים" או "אורגני". אנו נוטים להאמין שהוא הרבה יותר בריא ממה שהוא באמת ומייחסים לו תכונות של שובע והרזיה, וזאת למרות שאותו מוצר עלול להיות עתיר שומן, קלוריות וסוכר.
8. "אהבה ממבט ראשון" ו"רושם ראשוני" הם ביטויים המקבילים לאפקט ההילה
למה? כי בכל המקרים האלה יש נטייה לייחס תכונות נוספות על סמך התכונה הדומיננטית הניכרת לעין.
9. גם שם האדם עשוי ליצור את אפקט ההילה
האם ילדים עם שמות יפים ומיוחדים הם בהכרח ילדים חכמים יותר שמגיעים מבתים טובים יותר? מחקרים שבחנו את הסוגיה הזאת בבתי ספר מצאו שתלמידים אטרקטיביים יותר או בעלי שמות יפים קיבלו את הציונים הגבוהים ביותר גם כאשר המורים שלהם היו אנשי מקצוע מנוסים.
10. בריאיון למקום עבודה חדש תכונה מסוימת אצל מועמד או מועמדת עשויה לבלוט ולהאפיל על תכונות אחרות
הילה שכזאת עלולה להשפיע על קבלת ההחלטות ולגרום למגייס להתעלם מתכונות אחרות, חיוביות פחות, שנמצאות במכלול התכונות הנדרשות לתפקיד.
11. למרבה הצער, אפקט ההילה עלול להשפיע גם על האופן שבו אנשי מקצוע תופסים את הבריאות שלנו
למשל, אדם יכול להתלונן שהוא חש ברע, אך בשל מראהו המטופח והחיוני עלולים הרופאים להתייחס לתחושה שלו בביטול.
12. ולפעמים יש לכך השפעה גם על גובה ההכנסה שלנו
במחקר שפורסם בכתב העת Journal of Economic Psychology ב־2015 נמצא שמלצרים אטרקטיביים משלשלים לכיסם כ־1,200 דולר יותר טיפים בשנה בממוצע, לעומת מלצרים פחות מרשימים ויזואלית.
13. איך נמזער את אפקט ההילה?
הנטייה שלנו ליפול במלכודת אפקט ההילה מקורה בחשיבה הרגשית או האינטואיטיבית שמשתלטת עלינו. לכן, במקום להיחפז בשיפוט מהיר אפשר לקחת את הזמן ולהחליט שבשלב הזה לא חייבים לגבש דעה עד שהמידע שיהיה ברשותנו יהיה מבוסס יותר. למשל, אם פגשנו אדם כריזמטי שמעוניין לעשות איתנו עסקים, אפשר למתן את ההתלהבות ולבנות את התקשורת באופן הדרגתי כדי לאפשר להעמיק את ההיכרות קצת יותר.
ייעוץ מקצועי: טלי בנדר, פסיכולוגית ויזמת, סמנכ"לית ובעלים בשותפות בחברת NEW DAWN LTD
