מאיפה שלא מסתכלים על זה, הפטריות נהפכו בשנים האחרונות לכוכבות. אם עד לפני כ־20 שנה היה אפשר לרכוש רק סוג אחד של פטריות (שמפיניון), בייחוד בקופסת שימורים, היום אפשר לפגוש אותן בצורתן הטרייה בכל חנות, וגם המגוון התרחב. בסופרמרקטים ובשווקים אפשר למצוא עוד ועוד סוגים של פטריות טריות מיוחדות או פטריות מיובשות שמתאימות למאכלים רבים, כמו שמפיניון, פורטובלו, יער, מלך היער, שיטאקה, שימג'י, אנוקי, פום פום ועוד.
והן מככבות לא רק על הצלחת. על המדפים בבתי הטבע וברשתות הפארם אפשר למצוא כיום תוספי תזונה רבים וחדשים המבוססים על פטריות מרפא לשיפור האנרגיה, העיכול, הריכוז, המראה וגם לטיפול במחלות. נוסף על אלה אפשר למצוא גם יותר ויותר אנשים שמגדלים פטריות בעצמם. בפייסבוק הוקמו לא מעט קבוצות לצורך העניין, ברשת מוצעות ערכות לגידול פטריות בבית, ולמי שמעדיף הדרכה צמודה יש גם מבחר סדנאות.
ברפואה המסורתית פטריות המרפא כבר מככבות שנים ארוכות, וביפן ובסין אף משתמשים בהן כחלק אינטגרלי מהטיפול הרפואי הקונבנציונלי שניתן לחולים בבתי החולים. כעת נראה שהן מפלסות את דרכן גם לרפואה המערבית הקונבנציונלית, לאחר שיותר ויותר מחקרים מהשנים האחרונות מדגימים את תרומתן לטיפול במגוון רחב של מצבים רפואיים. אז מה הפטריות יודעות לעשות? הנה כמה מהתועלות שהעלו מחקרים מהשנים האחרונות.
אנטי אייג'ינג: "פטריית 10,000 השנים"
שתי פטריות המרפא הפופולריות והידועות ביותר הן קורדיספס וראישי. הקורדיספס נחשבת לפטריית המרפא היקרה ביותר בשל נדירותה והקושי באיסוף שלה בטבע, והיא נקראת גם "פטריית הקיסר" משום שלפני אלפי שנים רק קיסרים זכו להשתמש בה. כיום היא ידועה כתורמת לאנטי אייג'ינג, לשיפור ביצועים ספורטיביים, להעלאת הליבידו והאנרגיה ועוד.
ראישי היא אחת הפטריות הנפוצות והנחקרות ביותר בעולם ונחשבת לפטרייה אדפטוגנית (כזו שמסייעת לגוף להסתגל למצבי לחץ). היא ידועה בפעילות נוגדת החמצון שלה ובתרומתה להפחתת סטרס, דיכאון וחרדה, וגם כבעלת איכויות אנטי אייג'ינג. פירוש שמה בסינית הוא "פטריית חיי נצח" וביפנית היא נקראת "פטריית 10,000 השנים", וכיום יש לא מעט חברות קוסמטיקה מערביות שמוסיפות תמצית מהפטרייה הזאת למוצרים שנועדו להצערת העור.
במחקר שפורסם בשנת 2020 בכתב העת PhOL – PharmacologyOnLine נבדקה יכולת האנטי אייג'ינג של שתי הפטריות. החוקרים מצאו שבשתיהן יש ריכוז גבוה של נוגדי חמצון אנטי דלקתיים ואנטי מיקרוביאליים ייחודיים שמעכבים את הפעילות החמצונית שאופיינית להזדקנות, וכי היכולת נוגדת החמצון שלהן היא גם בשימוש פנימי (אכילה) וגם בשימוש חיצוני (מריחה חיצונית כקרם פנים וגוף).
גם לפטריית טרמלה (Tremella Fuciformis) שמוצאה בסין והיא נקראת שם "פטריית היופי", נהוג לייחס תכונות אנטי אייג'ינג ושיפור המראה החיצוני. במשך שנים השתמשו נשות סין בפטרייה הזאת, שמוכרת שם כבר אלפי שנים, לשמירה על מראה צעיר. היא נחשבת כתורמת לשמירה על גמישות העור, הברק, הטקסטורה והפחתת קמטים. הפטרייה ניטלת כתוסף תזונה או שתמצית ממנה מוספת לתכשירי טיפוח המיועדים למריחה על העור.
עיכוב תהליכי הזדקנות
לפי מחקר שפורסם בשנת 2017 בכתב העת Food Chemistry פטריות לבנות מכילות שני נוגדי חמצון לא שכיחים במזון - Ergothioneine ו־Glutathione. שני נוגדי החמצון האלה מפחיתים עקה חמצונית ובכך תורמים להאטת תהליכי ההזדקנות, וכששניהם מופיעים ביחד באותו מאכל, הפעילות נוגדת החמצון שלהם מועצמת. את הריכוז הגבוה ביותר של שתי התרכובות מצאו החוקרים בפטריות פורצ'יני.
עיכוב הירידה ביכולת הקוגניטיבית ושיפור הזיכרון
מחקר שפורסם בשנת 2021 בכתב העת Molecular Nutrition מצא שמרכיבים המצויים בפטריות (וגם ביין אדום ובקקאו), ובהם שני נוגדי החמצון Ergothioneine ו־Glutathione, יכולים לעכב ירידה קוגניטיבית בקרב מבוגרים. המלצת החוקרים הייתה לאכול בכל יום חמש פטריות בינוניות כדי להגיע להשפעה מיטיבית.
כמו כן, מחקר קליני שפורסם ב־Biomedical Research בשנת 2019 הראה שבקרב מבוגרים שנטלו תוסף תזונה המבוסס על פטריית היריסיום (Hericium Erinaceus) נצפה שיפור בתפקודים הקוגניטיביים ונמנעה הידרדרות, זאת בזכות יכולתה של הפטרייה לעורר ייצור של גורם גדילה עצבי במוח (Nerve Growth Factor) שאחראי על ההגנה וההתחדשות של תאי עצב במוח. מחקר נוסף, שנערך ביפן בשנת 2019 ופורסם בכתב העת Journal of Alzheimer's Disease, מצא שלאכילה של 3/4 כוס פטריות בשבוע יש יכולת לשפר את הזיכרון ולהפחית את הירידה ביכולת הקוגניטיבית שנגרמת עם ההזדקנות.
הקלה במצבי דיכאון וחרדה
מחקר שפורסם בשנת 2021 בכתב העת Journal of Affective Disorders ונערך בקרב 25 אלף אנשים שחלקם סבלו מדיכאון, מצא שאכילה יומיומית של פטריות תורמת להפחתת תסמיני דיכאון וחרדה, ככל הנראה בזכות נוגד החמצון Ergothioneine. חשוב לציין שלא מדובר באנשים שנטלו תרופות נגד דיכאון, אלא בכאלה שסבלו מדיכאון קל.
שיפור ברמות הסוכר בדם: חמש פטריות שמפיניון ביום
במחקר שפורסם בשנת 2018 בכתב העת Journal of Functional Foods נמצא שהפטריות המתורבתות והנפוצות ביותר במטבח המערבי תורמות לאיזון רמות הסוכר בדם. מהמחקר עולה כי צריכה של 85 גרם ביום (כחמש פטריות שמפיניון בגודל בינוני) הובילה לייצור מופחת של גלוקוז בכבד ולשיפור קטן ברגישות לגלוקוז ותרמה להתרבות של חיידק בשם פרבוטלה, המייצר שתי חומצות שומן קצרות שרשרת שמשפרות את יכולת הגוף לווסת את רמת הסוכר בדם.
מחקר אחר שפורסם ב־2020 בכתב העת World Journal of Diabetes סקר את הפעילות ההיפוגליקמית של פטריית מאיטקה בהפחתת רמות הסוכר בדם. המחקר הראה שגליקופרוטאין ייחודי בפטרייה הפחית את רמת הסוכר בצום בקרב נבדקים עם סוכרת מסוג 2 לאחר שבועיים עד חודש מתחילת הנטילה של תמצית הפטרייה. זאת בזכות היכולת של הרכיב הייחודי בפטרייה לפעול על קולטנים ייחודיים באינסולין, ובכך גם להגביר את ייצור האינסולין וגם לשפר את רגישות התאים לאינסולין.
מחקר נוסף, שפורסם ב־Journal of Functional Foods ב־2021, הראה שלרכיב ייחודי נוסף בפטריית מאיטקה הייתה יכולת להפחית את העמידות לאינסולין של חולדות באמצעות שינוי הרכב חיידקי המעי שלהן.
הפחתת הכולסטרול ושיפור התפקוד הלבבי
היכולת של פטריות להוריד את רמות הכולסטרול לא מפתיעה בהתחשב בעובדה שהחומר הפעיל בתרופות מקבוצת הסטטינים בודד במקור מפטריות, אף על פי שכיום הוא מסונתז כימית. למעשה, הסטטין הראשון שהתגלה, לובסטטין, של חברת התרופות מרק, יוצר ממולקולה שבודדה מפטרייה בשם פניציליום ציטרינום.
אחת מהפטריות שהוכחה כיעילה להורדת כולסטרול היא פטריית פלאורוטוס, שנקראת גם "פטריית היער" ו"פטריית הצדף" בשל צורתה שמזכירה צדפה. הפטרייה הזאת היא השנייה הנפוצה ביותר בעולם והיא זמינה וקלה מאוד לגידול. במחקר שפורסם ב־2010
ב־Australian Journal of Medical Herbalism נמצא כי אצל משתתפים שצרכו במשך שלושה חודשים את הפטרייה הזאת, נרשמה במקביל לירידה ברמות הסוכר בדם גם ירידה ניכרת ברמות הכולסטרול. שתי פטריות נוספות שנמצאו במחקרים כיעילות בשיפור פרופיל השומנים בדם הן קורדיספס ומאיטקה. נמצא כי הן מסייעות להפחתת רמות ה־LDL (הכולסטרול ה"רע") והטריגליצרידים, להעלאת רמות ה־HDL (הכולסטרול ה"טוב") ולאיזון לחץ הדם, ובכך תורמות להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם.
ירידה במשקל: חווים פחות רעב
שילוב פטריות בתפריט עשוי גם לסייע בהפחתה במשקל. כך לדוגמה, במחקר שהתפרסם ב־2017 בכתב העת Appetite בחנו חוקרים מאוניברסיטת מינסוטה את ההבדלים ברמת השובע בין אנשים שצרכו פטריות שמפיניון בארוחת הבוקר, לעומת אלה שצרכו בשר בקר רזה באותה ארוחה. שתי המנות הכילו כמויות דומות של חלבונים וקלוריות. ממצאי המחקר הראו שהמשתתפים שצרכו ארוחת בוקר עשירה בפטריות חוו פחות רעב ודיווחו על תחושת מלאות רבה יותר, ובעקבות זאת צרכו פחות אוכל בהמשך היום לעומת הקבוצה שאכלה בשר.
טיפול במחלות מעי דלקתיות
מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות מצאו עדויות לכך שצריכת פטריות מרפא יכולה לסייע בטיפול במחלות מעי דלקתיות, ובימים אלה ממש מסתיים בבית החולים איכילוב מחקר על השפעת פטריות מרפא על חולי קרוהן וקוליטיס כיבית.
מחקר קליני שנערך בנורווגיה ופורסם בשנת 2016 בכתב העת הרפואי המקוון PLoS One בחן את ההשפעה של פורמולה המשלבת תמצית מפטריית המרפא אגריקוס ופטריות מרפא נוספות על התסמינים, העייפות ואיכות החיים בקרב 50 חולי קוליטיס כיבית. מחציתם קיבלו את תמצית הפטריות, בעוד המחצית השנייה שימשה קבוצת ביקורת וקיבלה תרופת פלצבו. החוקרים מדדו את רמות הקלפרוטקטין בצואה (חלבון המופרש מתאי דלקת במעי שרמתו בצואה יכולה להמחיש טוב יותר אם יש דלקת במעי בהשוואה לבדיקות דם) לפני תחילת המחקר וכן כעבור 14 יום ו־21 יום. כמו כן נבדקו מדדי דלקת בדם.
תוצאות המחקר הראו שיפור ניכר בכל המדדים בקבוצת המחקר לעומת קבוצת הביקורת: שיפור בתסמינים של התכווצויות בטן ובמספר היציאות ביום, הפחתה ניכרת ברמת העייפות הפיזית והמנטלית, שיפור ברמת החיוניות הכללית, התפקוד הפיזי והעומס הרגשי ושיפור ניכר במדד הדלקת קלפרוטקטין, ברמות של מדדי דלקת בדם כמו CRP, ברמות ההמוגלובין ובמדדים נוספים בדם.
מחקר אחר, שפורסם בשנת 2011 בכתב העת Scandinavian Journal of Immunology, מצא גם כן שיפור ניכר במדדים דלקתיים בקרב חולי קרוהן וקוליטיס שהשתמשו בפורמולה המשלבת תמציות של פטריית אגריקוס, פטריית היריסיום ופטריית מאיטקה. השיפור התבטא בירידה במדדי הדלקת בגוף, בירידה ברמות הקלפרוטקטין בצואה ובירידה ברמות הציטוקינים (חומרים פרו־דלקתיים) בדם.
איך פועלות הפטריות לשיפור מחלות מעי דלקתיות? הפטריות עשירות במגוון רכיבים תזונתיים כמו חומצות שומן מסוג אומגה 3, פחמימות, ויטמינים מקבוצת B, ויטמין D ומינרלים כמו סלניום, נחושת, אבץ, ברזל ואשלגן. פטריות כמו קורדיספס, ראישי, אגריקוס ופטריית הצדף נמצאו כבעלות פעילות נוגדת דלקת בזכות פוליסכרידים ייחודיים (בטא גלוקנים ואלפא גלוקנים) הפועלים להפחתת ייצור חומרים מעודדי דלקת בגוף (כמו החלבון TNF-α שעליו מבוססות תרופות ביולוגיות הניתנות לחולי קרוהן), ועל ידי כך מביאים לשיכוך הדלקת במעי.
כיום גם מתחזקת הדעה שסיבים תזונתיים מסוגים שונים יכולים להשפיע בצורה נוספת על היבטים של בריאות המעי בכלל, ובמחלות מעי דלקתיות בפרט. בניגוד לחומרים אחרים מהמזון, סיבים מסיסים דוגמת בטא גלוקנים, פקטין, אינולין ואוליגוסכרידים מסוגלים לשרוד את החומציות הגבוהה של הקיבה ולעבור דרך המעי הדק עד למעי הגס, שם הם עוברים תסיסה על ידי חיידקים המפרקים אותם לחומצות שומן קצרות שרשרת. מחקרים גילו שחומצות שומן אלה (בעיקר חומצה בוטירית) מספקות אנרגיה זמינה לתהליך העיכול, משמשות כחומר מזון לתאי המעי הגס, מפחיתות דלקת ומעודדות אפופטוזיס (מוות תאי מתוכנת) של תאי מעי סרטניים.
שיפור פעילות מערכת החיסון
פוליסכרידים מסוג אלפא ובטא גלוקנים הם גם בעלי השפעה מחזקת על מערכת החיסון. האלפא והבטא גלוקנים יוצרים אינטראקציה עם תאים של מערכת החיסון שנמצאים במעי ומשפרים את פעילות מערכת החיסון. כך לדוגמה, מחקר שפורסם ב־Evidence-Based Complementaryand Alternative Medicine בשנת 2018 העריך שהמנגנון שבו גלוקנים מפטריות מעוררים את מערכת החיסון בעקבות פלישת פתוגנים (נגיפים וחיידקים) לגוף הוא באמצעות היכולת שלהם ליצור אינטראקציה עם חלבונים ייחודיים המסוגלים לזהות מולקולות שנמצאות על פני הפתוגנים ולעורר את התגובה החיסונית נגד פולשים אלה.
פעילות אנטי סרטנית: פטריית זנב התרנגול
העדויות לפעילות אנטי סרטנית של פטריות החלו בשנות ה־70 של המאה הקודמת עם פרסום מחקר בכתב העת Cancer Research, שהראה כי לחומרים הפעילים שמוצו מכמה סוגי פטריות, ובייחוד משיטאקה, הייתה השפעה אנטי סרטנית על עכברים.
במחקר מאוחר יותר, שפורסם ב־2009 בכתב העת British Journal of Urology, נמצא שפטריית שיטאקה יכולה לסייע בעיכוב צמיחת התאים הסרטניים בחולי סרטן שלפוחית השתן והערמונית ואף לגרום להתכווצות הגידולים. מחקר נוסף שפורסם בשנת 2019 בכתב העת Frontiers in Oncology הדגים ששימוש בתמצית מפטריית שיטאקה למשך חמישה שבועות עד חצי שנה בקרב נשים עם זנים אלימים של HPV (High Risk) הביא ל־67% הכחדה של הנגיף אצל נשים אלה.
כמו כן מפטריית טרמטס (Trametes Versicolor), או בשמה העממי Turky Tail, נרשמו שתי תרופות לסרטן ביפן ובסין: PSK ו־PSP. מחקר בהיקף קטן שפורסם בשנת 2012 ב־International Scholarly Research Network הדגים שמתן של תמצית הפטרייה במינונים משתנים לנשים עם סרטן שד שעברו טיפול בקרינה (רדיותרפיה) סייע להעלאת הספירות הלבנות והיה בטוח לשימוש גם במינונים גבוהים (9 גרם ליום).
הפחתת הסיכון לשפעת
במחקר שפורסם ב־2012 בכתב העת International Journal of Medicinal Mushrooms נמצא שלפטריות השונות יש גם יכולת אנטי ויראלית, המאפשרת להן לפעול כנגד נגיפי שפעת מסוג A כמו נגיף שפעת העופות ונגיף שפעת הונג קונג. מחקרים אחרים הדגימו גם הם את ההשפעה האנטי ויראלית של הפטריות. כך לדוגמה, מחקר קליני שפורסם ב־2014 בכתב העת Journal of Evidence-Based Complementary & Alternative Medicine נערך ביפן בתקופה הראשונה של החורף (בחודשים נובמבר ודצמבר), שבה עולה השכיחות של מחלות ויראליות. המחקר הראה שנטילה מניעתית של תמצית מותססת המופקת מפטריית שיטאקה (המשווקת תחת השם AHCC) בקרב אנשים בריאים במשך ארבעה שבועות, הובילה לכך שכמות תאי ההרג הטבעיים שלהם נשארה ברמת הנורמה, בעוד שבקבוצת הביקורת רמתם ירדה והפכה אותם לחשופים יותר להידבקות במחלות. עוד נמצא כי מדדים חיסוניים נוספים המספקים הגנה מפני נגיפים הושפעו לטובה בזמן המחקר, ביניהם שמירה על רמה תקינה של תאי T ותאי B והיחס ביניהם.
נכון/ לא נכון: חייבים לבשל פטריות לפני האכילה
לא נכון. באינטרנט וברשתות החברתיות אפשר למצוא המלצות רבות לבשל את הפטריות לפני האכילה מחשש שהן מכילות את החומר הרעיל אגריטין שמתמוסס בחום. אלא שעד היום לא נמצאה עדות מדעית לכך פרט למחקר על עכברים. ככל הידוע אפשר לאכול פטריות גם כשהן טריות וגם לאחר בישול.
מתחת לכובע: מדריך מקוצר לפטריות מרפא
שימו לב: נטילת תוסף תזונה המבוסס על פטריות ללא ייעוץ של איש מקצוע אינה מומלצת, בייחוד לפני ביצוע של פעילות כירורגית וטיפולים רפואיים אחרים
קורדיספס, פטריית הזחל הסינית
הפטרייה הנדירה והיקרה ביותר בעולם בגלל הקושי להשיג אותה בטבע ועם זאת הפופולרית ביותר בתוספי התזונה. ידועה כמעלה את האנרגיה ומטפלת במצבים של עייפות. כמו כן מסייעת להעלאת החשק המיני, לאיזון הפרעות קשב וריכוז, להגברת פעילות מערכת החיסון ובעלת פעילות נוגדת חמצון.
טרמטס, פטריית זנב התרנגול
פטרייה עתיקה התורמת להרגעת הנפש ולמצבים כמו צרבת ואנמיה. בעלת פעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת.
ראישי (רישי)
פטרייה נפוצה מאוד ואחת הנחקרות ביותר בעולם. נמצאת בשימוש ברפואה הסינית כבר אלפי שנים ופירוש שמה ביפנית הוא "פטריית 10,000 השנים" בשל האמונה שהיא פועלת להאטת ההזדקנות. לפטרייה יש כמה זנים והיא ידועה כמנטרלת חמצון, אנטי דלקתית ומרגיעה את הנפש. כיום נהוג להוסיף אותה לתכשירי יופי למריחה חיצונית.
שיטאקי (שיטאקה)
פטרייה נפוצה מאוד במטבח בשל טעמה הייחודי אבל גם לצורך ריפוי. בסין מאמינים שצריכה קבועה שלה מבטיחה חיים ארוכים בבריאות טובה. הפטרייה משמשת לשיפור אנרגיית החיים (צ'י), זרימת דם לקויה ומחלות בדרכי הנשימה העליונות.
פלאורוטוס
נחשבת לאחת מהפטריות הנפוצות ביותר בעולם בשל קלות הגידול שלה והיותה מקור לחלבון איכותי מהצומח. היא נחקרת רבות בהקשר של חלבון צמחי וטבעי שיכול לשמש תחליף לעוף ובשר. פירוש שם הפטרייה בסינית הוא "פטריית השלווה", וברפואה הסינית היא נחשבת למשרה שלווה ומרגיעה את מערכת העצבים. כיום היא נחקרת רבות גם בהקשר של סוכרת ואיזון רמות הסוכר בדם.
היריסיום, רעמת הארי
פטרייה שידועה ברפואה הסינית כמשפרת את תפקודי המוח, הכוללים קשב, ריכוז וזיכרון. נזירים נהגו לשתות "תה" מהפטרייה כדי לשפר את היכולת המוחית שלהם ואת היכולת לבצע מדיטציות ארוכות.
ייעוץ מקצועי: פרופ' נחום ויסמן, מומחה לרפואה פנימית וגסטרואנטרולוגיה ומנהל היחידה לתזונה קלינית במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב); שרון איילון, נטורופתית ומנהלת המחקר והפיתוח של חברת מיקוליביה