אחרי שהצגנו את החידושים שיעזרו לאבחן בקלות מחלות סרטן ולהאט אלצהיימר, הנה עוד כמה חידושים והגילויים במדע הרפואה ששווה לעקוב אחריהם בשנה הקרובה:
השתלת תאי גזע לריפוי סוכרת מסוג 1
על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, סוכרת מסוג 1 היא מנת חלקם של כ־9 מיליון איש ברחבי העולם. אם נוסיף לה את הסוכרת מסוג 2 שעלולה להידרדר לסוכרת מסוג 1, מדובר בכ־422 מיליון איש ברחבי העולם. סוכרת באופן כללי אחראית למותם של כ־1.5 מיליון איש בכל שנה.
בסוכרת מסוג 1 הגוף מפסיק להפריש את ההורמון אינסולין, והטיפול בה הוא באמצעות הזרקת אינסולין ממקור חיצוני. המחלה נחשבת כמעט לחשוכת מרפא, והפתרונות היחידים עד כה היו השתלת לבלב או השתלה של תאי אינסולין. אבל ביוני האחרון חברה אמריקאית בשם Vertex Pharmaceuticals הגיעה לפריצת דרך פנומנלית לאחר 20 שנה של עבודת מחקר מאומצת, והצליחה להשתיל בחולה סוכרת מסוג 1 תאי גזע ממקור לבלבי.
איך זה עובד: תאי גזע הם תאים שטרם התמיינו לתפקיד מסוים, כמו תאי כבד, עור ולבלב למשל. הקושי במחקר היה למצוא כיצד אפשר לתת לתאים סיגנל (הוראה) כדי שיהפכו לתאים מתפקדים שיודעים להפריש אינסולין כמו התאים ש"התקלקלו" בגופו של חולה סוכרת. תאים אלה נקראים "איי לנגרהאנס" והם מצויים בלבלב. לאחר שהחוקרים הצליחו לגרום לתאי הגזע להתמיין לתאי לנגרהאנס, הם הזריקו את התאים לווריד שער הכבד, ומשם הם התחילו את עבודתם בהפקת אינסולין.
הסטטוס הנוכחי: לאחר שהחברה הצליחה לעשות זאת במעבדה היא פנתה ל־FDA במטרה לקבל אישור לניסוי קליני בגופו של בריאן שלטון, חולה סוכרת בן 64. הטיפול עבר בהצלחה, ובעקבותיו שלטון הוא האדם הראשון שנרפא מסוכרת מסוג 1 בלי לעבור השתלת לבלב. החברה נמצאת כעת בסוף שלב הפאזה הראשונה ובתחילת שלב הפאזה השנייה. בימים אלה הטיפול נבחן על קבוצה של 17 איש, והוא עתיד להתרחב, בהתאם לתוצאות כמובן.
לאן זה הולך: כאמור, שלטון הוא מקרה אחד, והנושא צריך להיבחן היטב מבחינת הבטיחות והיעילות ועל אוכלוסייה רחבה יותר. אבל אם ניסוי נרחב יותר יניב את אותן תוצאות, יש כאן בשורה של ממש לחולי סוכרת מסוג 1, בהם גם ילדים רבים, שיוכלו להפסיק להיות משועבדים למד הסוכר ולמזרק האינסולין וליהנות מבריאות טובה הרבה יותר בהמשך החיים. מעבר לזה, השימוש בתאי גזע לצורך טיפולים שונים כבר ידוע במשך כמה שנים, אך אם הניסוי הזה יעלה יפה ייתכן שזה יגרום לקהילה המדעית להרחיב את השימוש בו גם למחלות נוספות.
חיישן לחיזוי התקפי אפילפסיה
המוח שלנו הוא איבר סבוך ומופלא, ואחת המחלות המסקרנות ביותר בתחום היא האפילפסיה. במחלה הזאת, שבה חולים כיום כ־50 מיליון אנשים ברחבי העולם לפי ארגון הבריאות העולמי, המוח חווה למעשה מעין קצר חשמלי שעלול להוביל לאובדן הכרה, לפרכוסים ולהקאות. הגורמים לאפילפסיה רבים, החל בגנטיקה ועד לתזונה. התקף אפילפטי יכול לנבוע גם כתוצאה מגירוי חיצוני כמו מופע אורקולי ולפעמים אף יכול להתרחש ללא סיבה. כ־30% מהחולים במחלה לא ניתנים לאיזון תרופתי, כלומר לא מגיבים לתרופות, ולכן חשופים להתקפי פתע המקשים על התנהלותם היומיומית.
5 צפייה בגלריה
חיישן יתריע על התקף אפילפטי קרב באמצעות קריאה שוטפת של גלי ה-EEG
(צילום: shutterstock)
חברת NeuroHELP קמה בעקבות מחקר שנערך באוניברסיטת בן גוריון על ידי ד"ר אורן שריקי. במחקר ניתחו החוקרים מסד נתונים של גלי EEG (גלים הניתנים לקריאה ונפלטים מהמוח) של חולי אפילפסיה, ובאמצעות למידת מכונה (Machine Learning) ואלגוריתמים הצליחו לחזות מתי צפוי לקרות התקף אפליפטי. נוסף על כך הצליחו החוקרים לצמצם באופן דרמטי את מספר האלקטרודות הנדרשות לקריאת EEG. המחקר הזה איפשר למעשה את הקמת החברה ואת הפיתוח של החיישן שנועד להתריע על התקף אפילפטי קרב.
איך זה עובד: החיישן, שעוד נמצא בשלבי פיתוח, יקרא את גלי ה־EEG באופן שוטף ויעביר את המידע לאפליקציה ייעודית בטלפון, שבה ייעשה העיבוד הדיגיטלי. באמצעותו יוכלו החולים לדעת מראש שהתקף לפניהם וכך להיזהר מביצוע פעולות מסוימות כמו נהיגה, רכיבה על אופניים, בישול ועוד ולהגיע למקום בטוח. החיישן אמור ליידע גם את בני משפחתו של החולה בדבר ההתקף ובכך לצמצם משמעותית את הסיכון למוות או לפציעה קשה. היבט זה חשוב בעיקר בהקשר של ילדים החולים באפילפסיה והוריהם. מעבר לחיזוי עצמו החיישן עשוי לעזור במניעת התקף גם על ידי שיפור תהליך התאמת התרופה והורדת אחוז אי-האיזון.
הסטטוס הנוכחי: כיום החברה עובדת על האלגוריתמיקה של ההתקן ועל החומרה הקשיחה. בקרוב היא תתחיל בביצוע ניסויים קליניים בבית החולים בילינסון ובמקביל נמצאת בתהליך לאישור הטכנולוגיה מול ה־FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי).
לאן זה הולך: החברה טוענת כי באמצעות החיישן ואיסוף המידע מהחולים יהיה אפשר להרחיב את השימוש ולדייק את מועדי ההתקף לרמת היום בשבוע. כלומר, ייתכן שהמטופל יידע שבימים שני ורביעי הוא עשוי לחוות התקף ובהתאם לכך להימנע מתוכניות מסוימות ולהיזהר. בנוסף ייתכן שהחיישן יוכל לסייע בחיזוי תופעות נוירולוגיות נוספות כמו מיגרנה למשל.
פאג'ים לריפוי אטופיק דרמטיטיס
לרובנו המילה פאג' מזכירה עוגת שוקולד, אבל חיידקים יחרדו למשמע המילה הזאת. מתברר שגם לחיידקים יש וירוסים שיכולים להדביק אותם במחלות ולגרום להם צרות, והווירוסים האלה נקראים פאג'ים (Phage). הגילוי שלהם נעשה בתחילת המאה הקודמת, ולקראת אמצעה נעשו ניסיונות רבים לפיתוח טיפולים רפואיים באמצעותם. עיקר המוטיבציה להשקיע כיום בתחום הוא העמידות לאנטיביוטיקה שפיתחנו, שעלולה להביא לכך שבעתיד הלא הרחוק לא נוכל להשתמש יותר באנטיביוטיקה כלל.
BiomX, גם היא חברה ישראלית, מתמחה בפיתוח טיפולים המבוססים על פאג'ים, טבעיים ומהונדסים, לטיפול במחלות עור, ריאה וסרטן. אחת התוכניות המובילות שלה מתמקדת באטופיק דרמטיטיס (המוכרת גם כ"אסתמה של העור"). המחלה, שפוגעת מדי שנה בכ־10%־20% מהתינוקות והילדים בעולם ובכ־7% מהמבוגרים, גורמת לשכבה העליונה של העור (האפידרמיס) להיפגע, וכך המחסום הטבעי נפגע ונותר כשער פתוח לכניסה של חיידקים ואלרגנים. אחד החיידקים שידוע כגורם למחלה הוא Staphylococcus Aureus הנמנה עם החיידקים שלמדו לגלות עמידות לאנטיביוטיקה. ולכאן בדיוק המחקר והפיתוח של BiomX נכנסים.
5 צפייה בגלריה
פאג'ים. מתברר שגם לחיידקים יש וירוסים שיכולים להדביק אותם במחלות ולגרום להם צרות
(איור: shutterstock)
איך זה עובד: החברה פיתחה קוקטייל של פאג'ים שמדביקים את הסטפילוקוקוס אאורוס וגורמים לכך שלא יוכל להתרבות. מדובר בכלי שהוא אינו אנטיביוטי ואינו רגיש לעמידות של חיידקים. את הקוקטייל מורחים על העור כג'ל, בדומה לתכשירים קוסמטיים ורפואיים רבים שקיימים כיום.
הסטטוס הנוכחי: החברה ביצעה ניסוי מוצלח בתנאי מעבדה והצליחה להראות ירידה ניכרת בכמות הסטפילוקוקוס אאורוס בעור לאחר ההדבקה בפאג'ים. כיום החברה נכנסת עם הטיפול לשלב המחקר פאזה 2 (בעודה מסיימת את שלב הפאזה הראשונה) שבו הטיפול ייבדק על מספר מצומצם של נבדקים, חלקם חולים במחלה וחלקם לא (קבוצת הביקורת), והתוצאות עתידות להתפרסם ברבעון השלישי של 2022.
לאן זה הולך: מדובר בשינוי של ממש באפשרויות למגר חיידקים בטיפול שאינו אנטיביוטי, מחסל אותם ביעילות ונחשב לבטוח יותר ובעל פחות תופעות לוואי מהטיפולים הקיימים כיום. מעבר לכך, אטופיק דרמטיטיס נחשבת כיום למחלה כרונית חשוכת מרפא ונתמכת בעיקר בהקלה סימפטומטית ושינוי באורח החיים. הפא'גים עשויים לשחרר את המטופלים מכבלי המחלה ולאפשר להם לנהל אורח חיים הרבה יותר פשוט וקל.
מחקר חדש: נמצא אזור חדש במוח שמעורב בשליטה באכילה
כולנו מחפשים את הדיאטה המושלמת שתאפשר לנו לאכול הכל - אך במידה. ייתכן שמחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Nature יוביל אותנו לשם.
עד היום תרופות לטיפול בהשמנת יתר התמקדו בהיפותלמוס ובמוח האמצעי, אך במחקר הנוכחי הגיעו החוקרים לפריצת דרך כשגילו כי האזור בצרבלום (המוח הקטן) שנקרא "הגרעין הקדמי של הצרבלום", שעד כה היה ידוע בעיקר כאחראי לתנועה וללמידה, יכול לווסת גם רעב ושובע.
5 צפייה בגלריה
התגלה שהאזור שנקרא "הגרעין הקדמי של הצרבלום" יכול לווסת גם רעב ושובע
(צילום: shutterstock)
החוקרים גירו את האזור הזה בעכברים שלא ידעו תחושת שובע, בדומה ללוקים בתסמונת פראדר ווילי, ומצאו שבעקבות זאת העכברים אכלו בדומה לעכבר ממוצע ואף ידעו לצרוך במדויק את הקלוריות שהם באמת נזקקו להן. בנוסף, החוקרים גילו שבניגוד למחקרי עבר שהראו כי רמת דופמין גבוהה מביאה לאכילה מוגברת - כאשר האזור הזה מגורה הוא מצליח להתגבר גם על השפעת הדופמין.
השורה התחתונה: המחקר הזה מרמז ומשליך על טיפולים עתידיים הקשורים להפרעות אכילה על ידי עירור וכיבוי של מרכז זה במוח. מציאת המסלול החדש הזה יכולה להוות נקודת התחלה לטיפולים בעתיד באנשים עם בעיות אכילה בולמוסיות או השמנת יתר שלא מעוניינים לעבור טיפול פולשני כמו למשל קיצור קיבה.
הכותב הינו בוגר תואר (B.Sc) בביולוגיה מאוניברסיטת תל אביב וסטודנט לתואר שני בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב
