מושי ד', בן 58, בריא וספורטיבי. נמצא במעקב PSA מגיל 50, בשל שאת פרוסטטה של אביו. ערכים סביב 1, שנה אחרי שנה. פתאום, בבדיקה שגרתית, ערך של 5.8, קצת מעל הגבול העליון של הנורמה. לא ברורה הסיבה וצריך להרחיב בירור. טוב זה לא.
עידו ש'. בן 66, קבלן. מעשן כבד מגיל 16, חפיסה וחצי ביום. יתר כולסטרול מטופל. ללא סוכרת, יתר לחץ דם או משקל עודף. מקבל אספירין למניעה שניונית של מחלת לב. שוחחנו רבות על היותו "פצצה מתקתקת" ועל הפסקת עישון. אתמול אני מגיע למרפאה, נכנס לרשימת המאושפזים, ומגלה שעידו מאושפז בטיפול נמרץ לב. ודאי עבר התקף לב. אני מקווה שטופל בזמן ומצבו טוב.
עוד טורים של ד"ר עמוסי:
סמדר ש'. בת 44, נשואה ואם לבת שלוש, שנולדה לאחר מספר ניסיונות של הפריה חוץ גופית. מעקב ממוגרפיות ואולטרסאונד שד שנתי מאז הטיפולים ההורמונליים בהם טופלה. מבנה שד צעיר, "בלוטי", כיאה לגילה. פתאום, השנה, תשובה של הסתיידויות חשודות. "נא להפנות לביופסיית מחט". בום.
אבי ש', בן 72, ללא מחלות כרוניות או טיפול קבוע. נמצא במעקב מרפאתי שגרתי. בדיקות דם שנתיות, קולונוסקופיה כל חמש שנים. אושפז בשל חסימת מעיים. בניתוח הופתעו לגלות בטן "תפוסה" על ידי גידול, ככל הנראה ממקור של מעי גס.
המעבר הזה, מבריאות לחולי, מהפנט אותי, גם אחרי שנים במקצוע. מין מעבר של סף דמיוני. אדם חי את חייו, מבצע את פעילות יומו בהרגשה גופנית ורגשית טובה, ופתאום בעקבות חולשה או כאב, בדיקת מעבדה או בדיקת הדמיה, משתנה הסטטוס שלו. הוא הופך לחולה. מאדם בריא, ללא מחלה, הוא חוצה את אותו סף חמקמק ומקבל כותרת חדשה. במקרים רבים הוא לא מרגיש שונה, ועדיין אותה ידיעה חדשה היא משמעותית ומטלטלת.
אצל מושי ד' לא השתנה דבר בבריאות למעט אותה בדיקת דם חריגה, שככל הנראה מצביעה על מחלה בערמונית שלו, כך גם אצל סמדר ש'. היא מרגישה מצוין, אבל הממוגרפיה אותה ביצעה, נראה שהעבירה אותה מעולם הבריאים - לאן בעצם?
שומר הסף
מעברי סף תמיד מסעירים. רגע המעבר הזה, מתחום אחד לתחום אחר. אדם יוצא מביתו החמים והמוגן אל הרחוב הקר והסואן. הזעקת צבע אדום המעבירה אותך בשנייה מרגיעה לחירום, מנמנום למלחמה. במקרה של בריאות וחולי, מדובר לא פעם במעבר משונה, דמיוני. במקרים רבים זהו מעבר תודעתי יותר מאשר מעבר גופני, ועדיין עוצמתו גדולה והוא מפעיל את המטופלים ואותי.
כולנו רוצים לקבל קצת שליטה על אותו סף. לדעת היכן הוא נמצא, מתי אנו מתקרבים אליו ואם אפשר להזיזו. יש מקרים בהם הסף נקבע על ידי אנשי הרפואה, כמו בהגדרת סף לסוכרת, יתר כולסטרול או יתר לחץ דם. אנחנו מקפידים על דיאטה ופעילות גופנית בכדי להרחיק את עצמנו ממנו, רוצים להישאר בבטחה עמוק בתחום הבריא. אבל יש ספים נסתרים ששליטתנו עליהם אפסית. איננו שולטים על חלוקת התאים בגופנו, שלעיתים משתבשת, כמו במקרה של אבי ש', שהקפיד על ההנחיות המקובלות בעולם הרפואה, ועדיין הופתע ביחד עם רופאיו מגידול מפושט בבטנו, גידול שלא פעל לפי המצופה.
לא פעם אני מוצא את מטופליי ואותי מתעסקים בבדיקות מיותרות לגילוי מחלות, בדיקות שמטרתן להתרכז בעתיד מתוך תקווה כמוסה לנסות לשנותו, עיסוק שלא עושה טוב ורק גורם לחרדות
אז עד כמה אנחנו באמת שולטים על אותו סף, זה שלא הוגדר על ידי הרופאים. אנחנו בכלל שולטים או משפיעים עליו? אנו מסיקים מסקנות ומגבשים הנחיות לציבור מסטטיסטיקה של קבוצות גדולות. כדאי לבצע בדיקות ממוגרפיה וקולונוסקופיה מגיל 50; כדאי לא לעשן ולהימנע מחשיפה מוגזמת לשמש. זה אומר שלא יכול להתגלות סרטן שד בגיל 30, אוטם שריר הלב אצל רץ מרתון טבעוני, או מלנומה אצל אדם שלא יוצא כמעט לשמש? הכול יכול לקרות, אבל זה פחות סביר. ההנחיות הכלליות טובות לניתוח מספרים גדולים אך לא מסבירות את המקרה הבודד, החריג, המפתיע.
נראה שמעבר להנחיות הרפואיות המוכרות לכל על תזונה נכונה, הקפדה על פעילות גופנית, הימנעות מעישון וביצוע בדיקות סיקור, אין לנו יותר מה לעשות בכדי לדחות את הסף. למרות זאת לא פעם אני מוצא את מטופליי ואותי מתעסקים בבדיקות מיותרות לגילוי מחלות, בדיקות שמטרתן להתרכז בעתיד מתוך תקווה כמוסה לנסות לשנותו, עיסוק שלא עושה טוב ורק גורם לחרדות. עלינו להתרכז בעיקר בהווה המתרחש סביבנו. כאן ועכשיו. אני מרגיש טוב או לא? כל השאר פחות רלוונטי. מודה אני לפניך בכל יקיצה בריאה. זה ישפר את הרגשתנו ואולי בעקיפין יידחה את הסף, שהעיסוק בו נראה שמוטמע ברפואה המונעת, המודרנית.
